שולחן ערוך · יורה דעה

כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה מעוגנת או בלשון השולחן ערוך ונושאי כליו (ש״ך, ט״ז, פרי מגדים, פתחי תשובה), או בתשובה מפורשת בשם של פוסקים בני זמננו. על יורה דעה אין לא משנה ברורה (המבארת רק את אורח חיים), ולא שולחן ערוך הרב / דעת הרב (אדמו״ר הזקן לא כתב את יורה דעה). כל יישום מעשי (למעשה) נחתם בהפניה אל רבך: המקרים האמיתיים משלבים פרטי מציאות (האם הקדירה שימשה בתוך מעת לעת, האם הכיסוי צר או רחב, מתכת או חרס, חם או קר, יד סולדת או לא) שרק פוסק הרואה את מצבך יכול להכריע בהם.

למעשה (קדירה בן יומו). קדירת בשר ששימשה בתוך מעת לעת : החלב (או התבשיל החלבי) שמבשלים בה מקבל נותן טעם אסור, וכיוון שמשערים נגד כל הקדרה — התבשיל אסור בפועל, אלא במקרה מיוחד (דפנות דקות, נפח גדול מאוד) שרק רב יכול לקבעו. חישוב השישים, והאם הקדירה אכן בן יומו, הם שאלות מציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

למעשה (לאחר מעת לעת). אם הקדירה אינה בן יומו (עברו מעת לעת מבישול הבשר), התבשיל החלבי שבישלו בה בשוגג מותר (נותן טעם לפגם). אבל הקדירה נשארת אסורה עד שתוכשר (הגעלה), ואין מבשלים בה בכוונה. האם אכן לא היתה בן יומו, וקביעת סוג החומר, הן שאלות מציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

למעשה (שאר דברים / הגעלה). קדירה « מעורבת » שאינה בן יומו מותרת לאוכלין סתמיים, אך לא, לכתחילה, לבשל בה בשר או חלב קודם שתוכשר. הגעלת קדירת מתכת נעשית בהטבלה מלאה במים רותחים גדולים יותר — לא ברחיצה פנימית בלבד ; וחרס אינו ניתר בעיקרון. סוג החומר ואופן ההגעלה הם שאלות מציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

למעשה (הכיסוי). מעיקר הדין, הכיסוי כקדירה : אינו בן יומו → אינו אוסר. אך יש מנהג חומרא (הכיסוי « תמיד בן יומו »), נוהג במקצת מקומות וברמ״א עצמו — אף שכינהו חומרא בלא טעם. האם קהילתך נוהגת בו, ולאיזה כיסוי, הן שאלות מנהג ומציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

למעשה (גבולות החומרא). בשעת הצורך — שבת, הפסד ניכר, כיסוי רחב ונקנח, קערה פשוטה, או חלוף שני חודשים — יש בידנו היתרים מוצקים להחשיב כיסוי שאינו בן יומו ככיסוי המותר (כקדירה). הגדרת הכיסוי (צר/רחב, מיוחד/קערה), שיעור ההפסד והמנהג הנוהג הם שאלות מציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

למעשה (חם-קר, תתאה גבר). הכלל הגדול : תתאה גבר — התחתון הוא הקובע. תחתון חם → הכל נאסר ; תחתון צונן → מותר, ולעיתים קליפה של פני המאכל ; ואם הקדירה ריקה, אין איסור. אך הגדרת « חם / צונן », « התחיל להזיע », « יש אוכל או לא » עדינה ותלויה במציאות. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).

הערת מתודה. התשובות שלהלן (יביע אומר, יחוה דעת, ילקוט יוסף, אור לציון) מאריכות את יסודות סימן צ״ג למקרים מודרניים. אינן בגוף הסימן ; הן מובאות כזרמי פסיקה מוכרים, לאישור אצל רב קודם כל יישום.

הערת מתודה. אותה הערה : זרמים אלו מאריכים את הרמ״א ונושאי הכלים ; מובאים כציוני פסיקה, לאישור אצל רב.

למעשה. מצבים אלו משלבים שאלות מציאות — האם הקדירה בן יומו, האם הכיסוי צר או קערה פשוטה, מתכת או חרס, חם או קר, האם היה אוכל — שרק רבך יכול להכריע בראותו את המקרה. הכלל המעשי : לשחזר במדויק מה בושל, באיזו קדירה, לפני כמה זמן שימשה, ומה מצב החם/קר, ואז לשאול. ליישום במצבך המדויק, התייעץ עם רבך (או דיין מוסמך).