✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ק״ז · המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה

המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה — המסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש; ברי לו שהתפלל אינו חוזר אלא בנדבה על ידי חידוש; לא מוסף, לא שבת ויום טוב, ולא צבור; ורק מי שיכול לכוין מראש ועד סוף
סימן ק״ז · ד׳ סעיפים
המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את דין המסופק אם התפלל ואת דין התפלת נדבה: המסופק אם התפלל חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש דבר; ומי שברי לו שהתפלל אינו חוזר אלא בנדבה, על ידי חידוש; ואין נדבה במוסף ולא בשבת ויום טוב ולא בצבור; ורק מי שיכול לכוין מראש ועד סוף. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה — חוזר ומתפלל, חידוש, ותנאי הכוונה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ז · ד׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חז״ל (ברכות כ״א.): אמר רבי יוחנן: ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו — התפילה עת רצון וחסד, ולעולם רצויה. זהו יסוד הסימן: לכן המסופק אם התפלל חוזר ומתפלל, ומי שכבר התפלל יכול, בתנאים, להוסיף תפלת נדבה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ד׳ הסעיפים — מסופק אם התפלל (סעיף א׳), גדר החידוש (סעיף ב׳), אין צבור מתפללין נדבה (סעיף ג׳), תנאי הכוונה (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — הספק אם התפלל: חוזר ומתפלל בלא חידוש
2. מקרה מעשי — ברי לו שהתפלל ורוצה נדבה: החידוש, לא מוסף ולא שבת
3. מקרה מעשי — מי רשאי בתפלת נדבה: תנאי הכוונה
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. המסופק אם התפלל ודין הנדבה — ד׳ הסעיפים

הַמְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל — לתפילה שני פנים: תפילת חובה, כנגד קרבן התמיד שביום; ותפילת נדבה, כנגד קרבן נדבה. ומכאן כל הסימן: על הספק חוזר ומתפלל (חובה אם לא התפלל, נדבה אם כבר התפלל); וכשברי לו שהתפלל אינו חוזר אלא בנדבה — ובלבד בחידוש; ולנדבה גבולות (מוסף, שבת, צבור) ותנאי (כוונה).

סעיף א׳ — מסופק אם התפלל ודין הנדבה

אם הוא מסופק אם התפלל — חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר; אבל אם ברי לו שהתפלל — אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש, ועל ידי חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה, חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללין אותה בנדבה; ובשבת ויום טוב אינו מתפלל תפלת נדבה כלל. ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל — פוסק אפילו באמצע ברכה, אפילו יכול לחדש בה דבר.
סעיף א׳: אם הוא מסופק אם התפלל — חוזר ומתפלל ואינו צריך לחדש שום דבר; אבל אם ברי לו שהתפלל — אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש, ועל ידי חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה, חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללין אותה בנדבה, ובשבת ויום טוב אינו מתפלל תפלת נדבה כלל. ואם התחיל להתפלל על דעת שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל — פוסק אפילו באמצע ברכה, אפילו אם יכול לחדש בה דבר.
על הספק חוזר ומתפלל בלא חידוש: שאם לא התפלל — הרי זו חובתו, ואם כבר התפלל — אין לך חידוש גדול מזה שחוזר ומתפלל על הספק, והרי היא נדבה. אבל מי שברי לו שהתפלל אינו חוזר אלא בחידוש מפורש. ולנדבה גבולות: מוסף לעולם לא (שאינו קרב אלא משל צבור), ובשבת ויום טוב אין נדבה כלל (שאין נדרים ונדבות קרבים בהם). ומי שהתחיל בטעות (בסבור שלא התפלל) ונזכר — פוסק מיד, אפילו באמצע ברכה.

סעיף ב׳ — גדר החידוש

חידוש זה שאמרנו הוא שיחדש איזה דבר בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכות; ואם חידש אפילו בברכה אחת — דיו, כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה. הגה: ויש אומרים דלא מקרי חידוש אלא אם נתחדש אצלו דבר שלא היה צריך אליו קודם לכן.
סעיף ב׳: חידוש זה שאמרנו הוא שיחדש איזה דבר בכל ברכה מן הברכות האמצעיות, מעין הברכה; ואם חידש אפילו בברכה אחת — דיו, כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה. הגה: ויש אומרים שאין נקרא חידוש אלא אם נתחדש אצלו דבר שלא היה צריך אליו קודם לכן.
החידוש נעשה בברכות האמצעיות (ברכות הבקשה), בהוספת דבר מעין הברכה — כגון ברפאנו יבקש על חולה מסוים. ודי לחדש בברכה אחת כדי להודיע שהיא נדבה. והרמ״א מביא דעה מחמירה: אין חידוש אלא צורך שנתחדש ממש, שלא היה לו בשעת תפילתו הראשונה.

סעיף ג׳ — אין צבור מתפללין נדבה

אין צבור מתפללין תפלת נדבה כלל.
סעיף ג׳: אין הצבור מתפללין תפלת נדבה כלל.
הנדבה היא כנגד קרבן נדבה של יחיד; והצבור אינו מביא קרבן נדבה כזה (חוץ מקיץ המזבח שאינו מצוי). לכן אין הצבור מתפלל תפלת נדבה. וליחיד — אפשר, אף כשמתפלל בצבור.

סעיף ד׳ — הרוצה נדבה: תנאי הכוונה

הרוצה להתפלל תפלת נדבה — צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף; אבל אם אינו יכול לכוין יפה — קרינן ביה «למה לי רוב זבחיכם», והלואי שיוכל לכוין בשלש תפלות הקבועות ליום.
סעיף ד׳: הרוצה להתפלל תפלת נדבה — צריך שיהא מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף; אבל אם אינו יכול לכוין יפה — קרינן ביה «למה לי רוב זבחיכם», והלואי שיוכל לכוין בשלש התפילות הקבועות ליום.
הנדבה אינה לכל אדם: הרוצה בה צריך להיות זריז וזהיר ובטוח שיוכל לעמוד בכוונה מראש ועד סוף. ובלא זה, תפילת רשות בלא לב אין בה ערך — «למה לי רוב זבחיכם» (ישעיה א) — ומוטב שיתן דעתו לשלש התפילות הקבועות שביום.
הסימן במשפט אחד: המסופק אם התפלל חוזר ומתפלל בלא חידוש; ומי שברי לו שהתפלל אינו חוזר אלא בנדבה על ידי חידוש (מעין הברכה), לא מוסף ולא בשבת ויום טוב; ומי שהתחיל בטעות ונזכר — פוסק מיד; אין צבור מתפללין נדבה; והנדבה אינה אלא למי שיכול לכוין מראש ועד סוף.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — הספק אם התפלל

מצב: אינו זוכר אם כבר התפלל את העמידה. האם יחזור ?
הנהגה: חוזר ומתפלל, ואינו צריך לחדש דבר — שאם באמת לא התפלל הרי זו חובתו, ואם התפלל, החזרה על הספק הרי היא נדבה. אבל אם התחיל בסבור שלא התפלל, ונזכר באמצע שכבר התפלל — פוסק מיד, אפילו באמצע ברכה. ולמעשה — כהוראת הרב.

מקרה 2 — ברי לו שהתפלל ורוצה נדבה

מצב: ודאי התפלל, ורוצה לחזור ולהתפלל בנדבה. האם רשאי ?
הנהגה: כן, אבל רק על ידי חידוש — יוסיף דבר מעין הברכה באחת מן הברכות האמצעיות, כדי להודיע שהיא נדבה. ורשאי כמה פעמים, אבל לא מוסף, ולא בשבת ולא ביום טוב כלל. ולפרטי החידוש — כהוראת הרב.

מקרה 3 — מי רשאי בתפלת נדבה

מצב: חפץ להוסיף תפילות רשות. האם רשאי ?
הנהגה: הנדבה אינה אלא למי שמכיר בעצמו זריז וזהיר ובטוח לעמוד בכוונה מראש ועד סוף. ובלא זה — «למה לי רוב זבחיכם»: מוטב שיתן כל כוונתו בשלש התפילות הקבועות שביום. ואף הצבור אינו מתפלל נדבה כלל. ולהנהגה האישית — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. למה המסופק אם התפלל חוזר ומתפלל בלא חידוש (סעיף א׳) ?
  2. מה יעשה מי שהתחיל בסבור שלא התפלל ונזכר שכבר התפלל (סעיף א׳) ?
  3. מהו החידוש, ומה דעת הרמ״א בזה (סעיף ב׳) ?
  4. למה אין הצבור מתפלל תפלת נדבה (סעיף ג׳) ?
  5. איזה תנאי מציב הסימן למי שרוצה נדבה, ולמה (סעיף ד׳) ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן ק״ח
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ק״ז · ד׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא