סימן ק״ח · מי שלא התפלל ודין תשלומין

📑 תוכן הלימוד

א. מי שלא התפלל — י״ב הסעיפים

סעיף א׳ — החסיר שחרית: מנחה שתים על הסדר

טעה או נאנס ולא התפלל שחרית — מתפלל מנחה שתים, הראשונה מנחה והשנייה לתשלומין. ואם היפך — לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין.

סעיף ב׳ — החסיר מנחה: ערבית שתים; החסיר ערבית: שחרית שתים

טעה ולא התפלל מנחה — מתפלל ערבית שתים, הראשונה ערבית והשנייה לתשלומין. טעה ולא התפלל ערבית — מתפלל שחרית שתים, הראשונה שחרית והשנייה לתשלומין. לאחר שאומר יוצר וי״ח ברכות יאמר אשרי, ואחר כך יתפלל י״ח לתשלומי ערבית. וכן כשמתפלל ערבית שתים משום שלא התפלל מנחה, יאמר אשרי בין תפלה לתפלה.

סעיף ג׳ — רק בזמן תפילה

הא דמשלים התפלה שהפסיד — דוקא בזמן תפלה, אבל בשעה שאין זמן תפלה — לא.

סעיף ד׳ — רק לתפילה הסמוכה

אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה בלבד. שאם טעה ולא התפלל שחרית ולא מנחה — מתפלל ערבית שתים, האחרונה לתשלומי מנחה, אבל שחרית אין לה תשלומין. וכן בשאר תפלות.

סעיף ה׳ — התפילה הרחוקה בנדבה

אף על פי שאין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה, ותפלות אחרות שהפסיד אין להם תשלומין — אם רצה להתפלל אותה נדבה ושיחדש בה שום דבר, הרשות בידו, ונכון לעשות כן.

סעיף ו׳ — מוסף שעבר זמנו אין לו תשלומין

עבר כל היום ולא התפלל מוסף — אין לה תשלומין.

סעיף ז׳ — המזיד אין לו תשלומין

הזיד ולא התפלל תפלה אחת — אין לה תשלומין, אפילו בתפלה הסמוכה לה. ואם רצה, יתפלל אותה נדבה, ואינו צריך חידוש אם מתפלל אותה בתפלה הסמוכה לה.

סעיף ח׳ — הטרוד, החושש והשיכור: אנוסים

מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל, מפני שסבור שעדיין יישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו, ובין כך ובין כך עברה לו השעה; וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבוא לידי הפסד ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל; וכן מי שהוא שיכור ולא התפלל — כולם חשובים אנוסים ויש להם תשלומין. הגה: מיהו לכתחילה לא יעבור זמן תפלה משום הפסד ממון.

סעיף ט׳ — מנחה בערב שבת (וערב ראש חודש)

טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת — מתפלל ערבית שתים של שבת, הראשונה לערבית והשנייה לתשלומין. הגה: והוא הדין אם לא התפלל מנחה בערב ראש חודש — מתפלל של ראש חודש שתים. ואם לא הזכיר יעלה ויבוא בראשונה והזכיר בשנייה — צריך לחזור ולהתפלל; אבל אם לא הזכיר בשתיהן, או הזכיר בראשונה ולא בשנייה — אין צריך לחזור.

סעיף י׳ — מנחה של שבת שנשלמת במוצאי שבת (הבדלה)

טעה ולא התפלל מנחה בשבת — מתפלל במוצאי שבת שתים של חול, מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשנייה. ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשנייה — שנייה עלתה לו, ראשונה לא עלתה לו. ואם הבדיל בשתיהן, או לא הבדיל בשתיהן — יצא.

סעיף י״א — מנחה של שבת שהתפלל בלא הזכרת שבת

טעה במנחה של שבת והתפלל י״ח ולא הזכיר של שבת — מתפלל במוצאי שבת שתים, ואינו מבדיל בשנייה, ויתפלל אותה בתורת נדבה, ואינו צריך לחדש בה דבר. והוא הדין אם לא הזכיר יעלה ויבוא במנחה של ראש חודש.

סעיף י״ב — הזכרת מאורע שלא בזמנו

הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה — לא הוי הפסקה. הגה: מיהו אם נזכר שטעה — פוסק אפילו באמצע הברכה.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — החסרתי שחרית

מקרה 2 — מזיד או אנוס ?

מקרה 3 — מנחה שהחסיר בערב שבת או בשבת

שאלות להבנה

להעמיק עוד