הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קי״ג (ט׳ סעיפים)
דיני הכריעות בשמונה עשרה ברכות. ובו ט׳ סעיפים: אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף, ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות; הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה, שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים; המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וגם ראשו יכוף כאגמון, ולא ישחה כל כך עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסים, וזקן או חולה שאינו יכול לשחות עד שיתפקקו כיון שהרכין ראשו דיו; כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו; כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם; המתפלל ובא כנגדו עכו״ם ויש לו שתי וערב בידו והגיע למקום ששוחין בו לא ישחה אף על פי שלבו לשמים; ואין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא, ודוקא בתפלה, אבל בתחנונים או בקשות ושבחות שאדם אומר מעצמו לית לן בה.
ובו ט׳ סעיפים: אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף, ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות; הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה; המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וגם ראשו יכוף כאגמון, ולא ישחה כל כך עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסים, וזקן או חולה כיון שהרכין ראשו דיו; כשהוא כורע יכרע במהירות וכשהוא זוקף זוקף בנחת; כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם; ובא כנגדו עכו״ם ושתי וערב בידו לא ישחה אף על פי שלבו לשמים; ואין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא, ודוקא בתפלה, אבל בתחנונים ובקשות ושבחות שאדם אומר מעצמו לית לן בה.
ארבע רמות לימוד — סימן קי״ג, ט׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ט׳ הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר: היכן שוחין (אבות והודאה, תחלה וסוף) והיכן אין שוחין (הרי זה מגונה) ; כיצד כורעים (עד שיתפקקו, כאגמון, לא יותר מדי) ; במהירות בכריעה ובנחת בזקיפה ; כורע בברוך זוקף בשם ; שתי וערב ; ואין להוסיף על התארים. יישומים מעשיים: לשחות במקום הראוי ; עד כמה ; באיזו תיבה.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: חמש כריעות שבתפלה (ברכות ל״ד.), ארבעה מקומות הכריעה וטעם מלמדין אותו שלא ישחה (עוקר תקנת חכמים) ; הכורע במקום שלא תקנו הרי זה מגונה ומחלוקת בכריעות שמחמת התלהבות ; שיעור השחיה — עד שיתפקקו כל חוליות וגדר כאגמון ; כורע בברוך זוקף בשם (ברכות י״ב.), על שם ה׳ זוקף כפופים ; אין לשנות ממטבע שטבעו חכמים. בית יוסף, טור, רמב״ם (הל׳ תפלה פ״ה), הרא״ש, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, פרי מגדים, ערוך השולחן, כף החיים.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: חוט השני של ט׳ הסעיפים — היכן שוחין, היכן אין שוחין, כיצד, באיזו מהירות, באיזו תיבה, שתי וערב והתארים. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן קי״ב וקי״ד.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן קי״ג (ט׳ סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מקומות הכריעה, המגונה והכריעות המשובחות, השיעור, כורע בברוך זוקף בשם ואין להוסיף על התארים. היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הנושאים המרכזיים בסימן
הֵיכָן שׁוֹחִין
מקומות הכריעה
שוחין באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ; הבא לשחות בסוף ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה, אבל באמצעיתן יכול לשחות (סעיף א).
הֲרֵי זֶה מְגֻנֶּה
כריעה שלא במקומה
הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה, או בולך אנחנו מודים, או בהודאה דהלל וברכת המזון — הרי זה מגונה, שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים (סעיף ג).
עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ
שיעור השחיה
יכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וראשו יכוף כאגמון ; ולא ישחה עד שיהיה פיו כנגד חגור, וזקן וחולה כיון שהרכין ראשו דיו (סעיפים ד-ה).
כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ זוֹקֵף בַּשֵּׁם
מתי כורע ומתי זוקף
כורע במהירות בפעם אחת וזוקף בנחת ראשו תחלה ; כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם (סעיפים ו-ז).
מבנה הסימן — ט׳ הסעיפים
| סעיף | מקרה | הדין | פירוט |
|---|---|---|---|
| א׳ | היכן שוחין | ✦ אבות ומודים תחלה וסוף | שוחין באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ; הבא לשחות בסוף ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה, ובאמצעיתן יכול לשחות. |
| ב׳ | ר״ה ויו״כ — זכרנו ומי כמוך | צריך לזקוף בסוף הברכה | הנוהגים לשחות בזכרנו ומי כמוך צריכים לזקוף כשמגיעים לסוף הברכה. הגה: צריך לזקוף מעט בסוף זכרנו כדי שיהא נראה שחוזר וכורע משום חיוב. |
| ג׳ | הכורע שלא במקומו | הרי זה מגונה | הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה, או בולך אנחנו מודים, או בהודאה דהלל וברכת המזון — הרי זה מגונה, שאין לכרוע אלא במקום שתקנו חכמים. |
| ד׳ | כיצד כורעים | עד שיתפקקו · כאגמון | יכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, ולא יכרע באמצע מתניו וראשו זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון. |
| ה׳ | שיעור השחיה · זקן וחולה | לא יותר מדי · הרכין ראשו דיו | לא ישחה עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסים ; וזקן או חולה שאינו יכול, כיון שהרכין ראשו דיו, שניכר שחפץ לכרוע אלא שמצער עצמו. |
| ו׳ | מהירות הכריעה | כורע במהירות · זוקף בנחת | כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת, וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו, שלא תהא עליו כמשאוי. |
| ז׳ | מתי כורע ומתי זוקף | ✦ כורע בברוך זוקף בשם | כשכורע כורע בברוך, וכשזוקף זוקף בשם. |
| ח׳ | נכרי ושתי וערב בידו | לא ישחה | המתפלל ובא כנגדו עכו״ם ושתי וערב בידו והגיע למקום ששוחין בו — לא ישחה, אף על פי שלבו לשמים. |
| ט׳ | הוספה על התארים | אין להוסיף בתפלה | אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא, ודוקא בתפלה ; אבל בתחנונים ובקשות ושבחות שאדם אומר מעצמו לית לן בה. |
הכריעות בתפילה — ההנהגה למעשה
| מקרה | מקור | הנהגה | הרעיון המרכזי |
|---|---|---|---|
| היכן שוחין | מחבר · סעיף א׳ | ✦ אבות ומודים תחלה וסוף | ארבע כריעות: אבות (תחלה וסוף) והודאה (תחלה וסוף) ; בשאר מקומות מלמדין אותו שלא ישחה. |
| כיצד כורעים | מחבר · סעיפים ד׳-ה׳ | עד שיתפקקו · לא יותר מדי | עד שיתפקקו כל חוליות, ראשו כאגמון, אך לא עד שפיו כנגד חגור ; וזקן — הרכין ראשו דיו. |
| כורע בברוך זוקף בשם | מחבר · סעיפים ו׳-ז׳ | מהירות בכריעה · נחת בזקיפה | כורע במהירות בברוך וזוקף בנחת בשם, ראשו תחלה ואחר כך גופו. |
שאלות נפוצות — סימן קי״ג
באלו ברכות שוחין לפי סימן קי״ג?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קי״ג:א, אלו ברכות ששוחין בהם: באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף. ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה — מלמדין אותו שלא ישחה, שלא יוסיף על תקנת חכמים. אבל באמצעיתן יכול לשחות.
כיצד צריך לכרוע לפי סימן קי״ג?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קי״ג:ד-ה, המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, וגם ראשו יכוף כאגמון. ולא ישחה כל כך עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסים ; וזקן או חולה שאינו יכול, כיון שהרכין ראשו — דיו, שניכר שחפץ לכרוע אלא שמצער עצמו.
האם מותר להוסיף שבחים בתפילה לפי סימן קי״ג?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קי״ג:ט, אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא, ודוקא בתפלה, מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים. אבל בתחנונים או בקשות ושבחות שאדם אומר מעצמו — לית לן בה ; ונכון לאומרם בפסוקים.