Pourquoi un niveau 4 dédié à l’Admour HaZaken ? Le Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken n’est pas un commentaire sur le Mehaber (מחבר) — c’est un Choulhan Aroukh autonome et complet, écrit par l’Admour HaZaken (Rabbi Schneur Zalman de Liadi, fondateur de Habad, élève du Maguid (מגיד) de Mezeritch). Sa singularité : il combine halakha (הלכה) + טעמי המצוות + dimension intérieure dans un seul ouvrage, et il tranche avec une rigueur talmudique unique.
Pour le Habad, l’Admour HaZaken est הפוסק האחרון — son psak est l’autorité décisionnaire. Cette page rassemble la voie du Rav sur le siman קט״ז — פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ. Chez le Rav, le siman tient en סְעִיף אֶחָד (un seul seif) qui explique le נֻסַּח de la בְּרָכָה : ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״ reprend לְשׁוֹן הַכָּתוּב (Yirmeyahou) ; et bien que l’on ne rende pas un verset מִיָּחִיד לְרַבִּים, on tranche que דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה il est permis, avec la stringence (יֵשׁ לְהַחֲמִיר) de ne pas changer un מִזְמוֹר שָׁלֵם.
→ Lire la préface générale sur la chitah de l’Admour HaZaken
שולחן ערוך הרב — סימן קט״ז — פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ
Le texte intégral du Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken
שולחן ערוך הרב, סימן קט״ז — פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ — וּבוֹ סְעִיף אֶחָד
Texte de l’Admour HaZaken lui-même (source Sefaria Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.116), suivi de notre traduction française. Le siman comporte un seul seif (סְעִיף אֶחָד ; seif א → .116.1).
סעיף א ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ כו׳״ הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּב ״רְפָאֵנִי ה׳ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי…
פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ וְדִינָהּ וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ כו׳״ הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּב ״רְפָאֵנִי ה׳ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה״, לְפִיכָךְ אֵין לוֹמַר ״רְפָאֵנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ״ אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב לַיָּחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּים וְכָאן אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן רַבִּים מַה שֶּׁכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לִקְרוֹת אוֹ לְתַרְגֵּם, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹת מִלְּשׁוֹן הַכָּתוּב, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמֵר דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה — מֻתָּר לְשַׁנּוֹת הַפָּסוּק לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה וּלְפִי עִנְיַן הַתְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַטַּעַם הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָסְרוּ לְשַׁנּוֹת אֶלָּא כְּשֶׁקּוֹרֵא כָּל הַמִּזְמוֹר אוֹ כָּל הָעִנְיָן כַּסֵּדֶר, וְאָז אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה אָסוּר לְשַׁנּוֹת, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר פְּסוּקִים הֵנָּה וָהֵנָּה — יָכוֹל לְשַׁנּוֹת מִיָּחִיד לְרַבִּים וּמֵרַבִּים לְיָחִיד. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִזְמוֹר שָׁלֵם מִיָּחִיד לְרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, וְגַם פָּסוּק לֹא יְשַׁנֶּה אֶלָּא כְּשֶׁאוֹמְרוֹ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁגַּם לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה):
פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ. ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנוּ…״ reprend לְשׁוֹן הַכָּתוּב (Yirmeyahou) ״רְפָאֵנִי ה׳ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי…״ ; c’est pourquoi on ne dit ״רְפָאֵנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ״ que בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. Bien que l’on ne rende pas un verset écrit au singulier au pluriel (אֵין מְכַנִּין מִיָּחִיד לְרַבִּים), ici on le dit au pluriel : יֵשׁ אוֹמְרִים — l’interdit ne vaut que lorsqu’on a l’intention de lire ou de traduire, mais כְּשֶׁאוֹמֵר דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה il est permis d’adapter le verset לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים — l’interdit ne vaut que si l’on récite tout le מִזְמוֹר כַּסֵּדֶר. La conclusion : יֵשׁ לְהַחֲמִיר — ne pas changer un מִזְמוֹר שָׁלֵם מִיָּחִיד לְרַבִּים même דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, et ne changer un verset que כְּשֶׁאוֹמְרוֹ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה.
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קט״ז (édition Kehot, סְעִיף אֶחָד). Traduction française : DAAT. Aucun passage n’est cité hors de ce texte vérifiable.
היסוד — פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ
Le yesod : le פירוש ברכת רפאנו
La lecture de l’Admour HaZaken sur ce siman se déploie autour de trois axes tirés du seif unique. D’abord le נֻסַּח הַבְּרָכָה בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. Ensuite la règle אֵין מְכַנִּין הַכָּתוּב מִיָּחִיד לְרַבִּים et ses deux טְעָמִים. Enfin le שִׁנּוּי דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה et la conclusion לְהַחֲמִיר.
לְשׁוֹן הַכָּתוּב — רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא
Le langage du verset — Refaénou Hachem ve-nérafé
Le principe. Le נֻסַּח ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״ reprend לְשׁוֹן הַכָּתוּב (Yirmeyahou) ; c’est pourquoi on ne dit ״רְפָאֵנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ״ que בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (סעיף א).
La conséquence. La formule de la בְּרָכָה n’est pas libre : elle est calquée sur le verset. Cf. siman קט״ו (טַעַם בִּרְכַּת אַתָּה חוֹנֵן).
אֵין מְכַנִּין מִיָּחִיד לְרַבִּים
On ne rend pas le verset du singulier au pluriel
Le principe. הַכָּתוּב לַיָּחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּים ; et pourtant on dit ici au pluriel ce qui est écrit au singulier. Deux טְעָמִים (יֵשׁ אוֹמְרִים / וְיֵשׁ אוֹמְרִים) l’expliquent (סעיף א).
La conséquence. La question n’est pas le pluriel en soi, mais la limite de l’interdit de שִׁנּוּי. Cf. siman ס״ח (שִׁנּוּי נֻסַּח הַבְּרָכוֹת).
דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה — וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר
Sous forme de prière et supplication — et l’on est stringent
Le principe. דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, מֻתָּר לְשַׁנּוֹת הַפָּסוּק לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה ; mais un מִזְמוֹר récité כַּסֵּדֶר — אָסוּר לְשַׁנּוֹת (סעיף א).
La conséquence. יֵשׁ לְהַחֲמִיר : ne pas changer un מִזְמוֹר שָׁלֵם même דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, et ne changer un verset que דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. Cf. siman קי״ז (בִּרְכַּת הַשָּׁנִים).
Renvoi à l’étude. La portée de ce siman — le נֻסַּח בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב, la règle אֵין מְכַנִּין מִיָּחִיד לְרַבִּים et le שִׁנּוּי דֶּרֶךְ תְּפִלָּה — touche à la formulation même de la תְּפִלָּה. Cette page le présente au niveau du principe attesté dans le texte du Rav, sans rien ajouter d’inventé. Pour l’étude approfondie et la conduite personnelle, étudier avec un Rav de Habad et dans les textes eux-mêmes.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
La force du psak de l’Admour HaZaken
Comparaison de la voie de l’Admour HaZaken avec celles du Mehaber, de la Mishna Beroura (משנה ברורה) et de l’Aroukh haShulchan (ערוך השולחן) sur les points-clés du siman קט״ז. La ligne Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken (שולחן ערוך הרב) est mise en valeur — elle expose la sensibilité propre du Rav telle qu’elle ressort de son seif unique.
| Sujet | Mehaber | Mishna Beroura | Aroukh haShulchan | Voie de l’Admour HaZaken (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| נֻסַּח רְפָאֵנוּ בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב | או״ח קט״ז — ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״, נֻסַּח הַבְּרָכָה עַל פִּי הַכָּתוּב. | מ״ב קט״ז — לְדַקְדֵּק בְּנֻסַּח הַבְּרָכָה כִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק. | ערוה״ש קט״ז — גֶּדֶר הַנֻּסַּח הַנִּסְמָךְ עַל לְשׁוֹן הַכָּתוּב. | Voie de l’Admour HaZaken — ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״ הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּב, אֵין לוֹמַר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (סעיף א). |
| אֵין מְכַנִּין מִיָּחִיד לְרַבִּים | או״ח קט״ז — הַכָּתוּב לַיָּחִיד אֵין מְכַנִּין אוֹתוֹ לָרַבִּים. | מ״ב קט״ז — גֶּדֶר הָאִסּוּר לְכַנּוֹת הַכָּתוּב. | ערוה״ש קט״ז — בֵּאוּר הַטְּעָמִים בְּשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן. | Voie de l’Admour HaZaken — שְׁנֵי טְעָמִים : לִקְרוֹת אוֹ לְתַרְגֵּם לְעֻמַּת דֶּרֶךְ תְּפִלָּה ; אוֹ כָּל הַמִּזְמוֹר כַּסֵּדֶר לְעֻמַּת פְּסוּקִים הֵנָּה וָהֵנָּה (סעיף א). |
| שִׁנּוּי דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וְהַחֲמָרָה | או״ח קט״ז — דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה מֻתָּר ; מִזְמוֹר שָׁלֵם אָסוּר לְשַׁנּוֹת. | מ״ב קט״ז — פְּרָטֵי הַהֶתֵּר וְהַחֲשָׁשׁ בְּשִׁנּוּי הַפָּסוּק. | ערוה״ש קט״ז — הַהַכְרָעָה בֵּין הַסְּבָרוֹת לְמַעֲשֶׂה. | Voie de l’Admour HaZaken — יֵשׁ לְהַחֲמִיר : מִזְמוֹר שָׁלֵם לֹא יְשַׁנֶּה אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, וּפָסוּק רַק דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה (סעיף א). |
Tableau établi à partir du texte du Mehaber (Orah Haïm קט״ז, source Sefaria) et des nossei kelim vérifiables (Beit Yossef, Tour, Rosh פרק הקורא עומד, Magen Avraham, Taz, Mishna Beroura, Pri Megadim, Aroukh haShulchan ; Talmud Berakhot ל״ד). La colonne de l’Admour HaZaken s’appuie sur le texte réel du Choulhan Aroukh HaRav (סְעִיף אֶחָד) reproduit au §1.
קווי היסוד של שיטת הרב
Les lignes de force de la voie du Rav sur ce siman
Trois orientations qui caractérisent la sensibilité de l’Admour HaZaken sur ce siman. Chacune suit la structure : principe du siman → lecture du Rav → conséquence pratique. Chaque ligne s’appuie sur le texte réel du Rav (§1).
קו א — נֻסַּח בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב
Ligne 1 — le nussach selon le verset
Principe du siman : ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״ הוּא לְשׁוֹן הַכָּתוּב (סעיף א).
Lecture du Rav : la formule de la בְּרָכָה est ancrée dans le פָּסוּק ; on ne dit ״רְפָאֵנוּ ה׳ אֱלֹקֵינוּ״ que בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב. Cf. siman קט״ו.
Conséquence pratique : soigner le נֻסַּח de רְפָאֵנוּ tel qu’il est fixé, sans l’altérer.
קו ב — שְׁנֵי הַטְּעָמִים
Ligne 2 — les deux raisons du permis
Principe du siman : אֵין מְכַנִּין הַכָּתוּב מִיָּחִיד לְרַבִּים, וְכָאן אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן רַבִּים (סעיף א).
Lecture du Rav : le Rav rapporte deux טְעָמִים — l’un distingue לִקְרוֹת/לְתַרְגֵּם de דֶּרֶךְ תְּפִלָּה, l’autre distingue כָּל הַמִּזְמוֹר de פְּסוּקִים הֵנָּה וָהֵנָּה. Cf. siman ס״ח.
Conséquence pratique : comprendre que le permis du pluriel repose sur le mode « prière et supplication ».
קו ג — יֵשׁ לְהַחֲמִיר
Ligne 3 — la conclusion stringente
Principe du siman : יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִזְמוֹר שָׁלֵם אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה (סעיף א).
Lecture du Rav : le Rav tranche pour la stringence — un verset seul ne se change que דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה. Cf. siman קי״ז.
Conséquence pratique : ne pas transposer un מִזְמוֹר entier du singulier au pluriel, même en priant.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
La conduite Habad pratique
Des points de conduite qui découlent directement du siman קט״ז dans la sensibilité de l’Admour HaZaken et de Habad — présentés au niveau du principe, en renvoyant au Rav pour le détail des cas.
Pour le Hassid Habad — Siman קט״ז (פֵּרוּשׁ בִּרְכַּת רְפָאֵנוּ)
- ① לְשׁוֹן הַכָּתוּב. Dire ״רְפָאֵנוּ ה׳ וְנֵרָפֵא״ selon le נֻסַּח fixé, calqué sur le verset ; ne pas altérer la formule. Fondement : SA HaRav קט״ז séif א.
- ② אֵין מְכַנִּין. Savoir qu’en règle générale on ne rend pas un verset מִיָּחִיד לְרַבִּים. Fondement : SA HaRav קט״ז séif א.
- ③ דֶּרֶךְ תְּפִלָּה. Un verset ne se change que דֶּרֶךְ תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה, לְפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה. Fondement : SA HaRav קט״ז séif א.
- ④ מִזְמוֹר שָׁלֵם. Ne pas transposer un מִזְמוֹר שָׁלֵם מִיָּחִיד לְרַבִּים ou l’inverse, même en priant (יֵשׁ לְהַחֲמִיר). Fondement : SA HaRav קט״ז séif א.
- ⑤ דִּקְדּוּק. Voir dans ce siman l’exigence de précision dans le נֻסַּח des בְּרָכוֹת. Fondement : SA HaRav קט״ז séif א.
⚠ Cette section présente la conduite Habad fondée sur le Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken, siman קט״ז (texte réel reproduit au §1). Elle ne remplace pas une décision rabbinique pour un cas particulier. Pour toute question concrète — le נֻסַּח de רְפָאֵנוּ, le שִׁנּוּי מִיָּחִיד לְרַבִּים, le דֶּרֶךְ תְּפִלָּה — consulter ton Rav, et pour Habad, un Rav de Habad.