✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קי״ט · דין הרוצה להוסיף בברכות
דין הרוצה להוסיף בברכות — בכל אמצעית מוסיף מעין הברכה (חולה ברפאנו, פרנסה בברכת השנים), ובשומע תפלה כל צרכיו; לצורך יחיד לא יאריך; דילג או טעה בברכה חוזר לראש הברכה; ש״צ ששכח עננו אומרו בשומע תפלה כיחיד
סימן קי״ט · ד׳ סעיפים
דין הרוצה להוסיף בברכות
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד כיצד מוסיפים בקשות פרטיות בתפילת העמידה: בכל ברכה מהאמצעיות מוסיף בקשה מעין הברכה (חולה ברפאנו, פרנסה בברכת השנים), ובשומע תפלה כל צרכיו שכוללת כל הבקשות; לצורך יחיד — לא יאריך; הדילג או טעה בברכה חוזר לראש הברכה; וש״צ ששכח עננו. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: להוסיף בברכות — מעין הברכה, שומע תפלה, לא יאריך, דילג או טעה, עננו
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קי״ט · ד׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (עבודה זרה ח.): שואל אדם צרכיו בשומע תפלה — יכול אדם לבקש צרכיו הפרטיים בברכת שומע תפלה. הסימן מבאר היכן וכיצד מוסיפים: בקשה מעין הברכה בכל אמצעית, כל צורך בשומע תפלה, השיעור (לא יאריך), וההנהגה בטעות. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ד׳ הסעיפים — מעין הברכה ושומע תפלה (סעיף א׳), לצורך יחיד לא יאריך (סעיף ב׳), דילג או טעה בברכה (סעיף ג׳), ש״צ ששכח עננו (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — בקשה על חולה ברפאנו, או על פרנסה בברכת השנים
2. מקרה מעשי — טעה בברכה אמצעית: חוזר לראש הברכה
3. מקרה מעשי — ש״צ ששכח עננו: לא יחזור, בשומע תפלה כיחיד
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. להוסיף בברכות — ד׳ הסעיפים
הָרוֹצֶה לְהוֹסִיף בַּבְּרָכוֹת — לתפילת העמידה יש מטבע קבוע שתיקנו חכמים, אך אפשר להוסיף בקשה פרטית במקומה הראוי: בכל ברכה מהאמצעיות בקשה מעין אותה ברכה (מעין הברכה), ובשומע תפלה כל צורך, שכוללת כל הבקשות. ומכאן שיעור ההוספה (לא יאריך), החזרה בטעות (חוזר לראש הברכה), ודין הש״צ ששכח עננו.
סעיף א׳ — מעין הברכה: מוסיף בקשה מעניין הברכה
אם רצה להוסיף בכל ברכה מהאמצעיות מעין הברכה — מוסיף. כיצד? היה לו חולה — מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה — מבקש עליה בברכת השנים; ובשומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו, שהיא כוללת כל הבקשות.
סעיף א׳: אם רצה להוסיף בכל אחת מהברכות האמצעיות בקשה מעין אותה ברכה (מעין הברכה) — מוסיף. כיצד? היה לו חולה — מבקש עליו רחמים בברכת רפאנו; היה צריך פרנסה — מבקש עליה בברכת השנים; ובשומע תפלה יכול לשאול את כל צרכיו, שהיא כוללת את כל הבקשות.
כל ברכה אמצעית קולטת בקשה מעניינה: חולה ברפאנו (רפואה), פרנסה בברכת השנים (התבואה). ושומע תפלה, ששומעת את התפילה, היא מקום פתוח לכל צורך, «שכוללת כל הבקשות». ולפי הרמ״א: כשמוסיף מתחיל בברכה ואחר כך מוסיף (המטבע עיקר); לכל ישראל אומר בלשון רבים ובסוף הברכה, אבל לצורך פרטי ממש (חולה בביתו) שואל אפילו באמצע ובלשון יחיד.
סעיף ב׳ — לא יאריך: לצורך יחיד לא יאריך
יש מי שאומר שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד — לא יאריך.
סעיף ב׳: יש מי שאומר שכשהוא מוסיף בברכה לצורך יחיד — לא יאריך.
הבקשה הפרטית מותרת, אך במידה: לצורך יחיד מבקש בקצרה ואינו מאריך. המטבע שתיקנו חכמים צריך להישאר העיקר, והתוספת הפרטית טפלה לו. על כן מבקש במילים מועטות, ואינו הופך את הברכה לתחינה פרטית ארוכה.
סעיף ג׳ — דילג או טעה בברכה: חוזר לראש הברכה
אם דילג או טעה בברכה אחת מהאמצעיות — אינו צריך לחזור אלא לראש הברכה שטעה או שדילג, ומשם ואילך יחזור על הסדר.
סעיף ג׳: אם דילג או טעה באחת מהברכות האמצעיות — אינו צריך לחזור אלא לראש הברכה שטעה בה או שדילג אותה, ומשם ואילך חוזר על הסדר.
שלא כקריאת שמע, אינו חוזר לראש כל התפילה: חוזר רק לראש הברכה שטעה בה, ומשם ממשיך על הסדר את הברכות שאחריה. מדוע? לפי שסדר הברכות האמצעיות מעכב: אין די לאמרן שלא כסדרן, אך הטעות נגעה רק בברכה אחת, ולכן חוזר לראשה ולא לתחילת הכול.
סעיף ד׳ — ש״צ ששכח עננו
שליח צבור שגמר גואל ישראל ושכח ולא אמר עננו — לא יחזור, אפילו אם עדיין לא גמר רק רפאנו, שאם חזר ברכה לבטלה היא; אלא יאמר עננו בשומע תפלה כיחיד.
סעיף ד׳: שליח צבור שגמר ברכת גואל ישראל ושכח ולא אמר עננו (בתענית ציבור) — לא יחזור, אפילו אם עדיין לא גמר אלא רפאנו, שאם יחזור נמצא ברכה לבטלה; אלא יאמר עננו בברכת שומע תפלה כיחיד.
בתענית ציבור מוסיף הש״צ את עננו כברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לרפאנו. אם שכחהּ וכבר חתם גואל ישראל, אינו חוזר לאמרהּ במקומה, שהרי יצטרך לחזור על רפאנו — ברכה לבטלה. אלא נוהג כיחיד: כולל עננו בשומע תפלה, הברכה שקולטת כל הבקשות (סעיף א׳).
הסימן במשפט אחד: אפשר להוסיף בכל ברכה אמצעית בקשה מעין הברכה (חולה ברפאנו, פרנסה בברכת השנים), ובשומע תפלה כל צורך; לצורך יחיד לא יאריך; דילג או טעה בברכה אמצעית — חוזר לראש הברכה ומשם על הסדר; וש״צ ששכח עננו לא יחזור אלא יאמרו בשומע תפלה כיחיד.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — בקשה על חולה או על פרנסה
מצב: יש לו קרוב חולה, או שהוא בקושי פרנסה. האם יכול להוסיף בעמידה, והיכן ?
הנהגה: מוסיף בקשה מעניין הברכה: על החולה ברפאנו, על הפרנסה בברכת השנים; ולכל צורך — בשומע תפלה. מתחיל בברכה ואחר כך מוסיף, בקצרה ובלשון יחיד. ולנוסח המדויק — כהוראת הרב.
מקרה 2 — טעה בברכה אמצעית
מצב: הבחין שדילג או החליף ברכה אמצעית בעמידה. האם יחזור לתחילה ?
הנהגה: אינו חוזר לראש כל התפילה: חוזר לראש הברכה שטעה בה, ומשם על הסדר עד הסוף (סדר הברכות האמצעיות מעכב). ולמקרים שהבחין מאוחר, או שנגע בשלוש ראשונות/אחרונות — כהוראת הרב.
מקרה 3 — ש״צ ששכח עננו
מצב: בתענית ציבור, הש״צ חתם גואל ישראל ונזכר ששכח עננו. האם יחזור ?
הנהגה: אינו חוזר — אפילו אם לא גמר אלא רפאנו — שהרי תהיה ברכה לבטלה. יאמר עננו בשומע תפלה, כיחיד. ולפרטי חזרת הש״צ ושאר דיני עננו — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- היכן מוסיפים בקשה על חולה, והיכן על פרנסה (סעיף א׳) ?
- למה שומע תפלה קולטת כל צורך ?
- מהו לא יאריך ולאיזה צורך הוא מכוון (סעיף ב׳) ?
- מי שטעה בברכה אמצעית — לאן חוזר, ולמה לא לתחילת הכול (סעיף ג׳) ?
- הש״צ ששכח עננו — למה אינו חוזר, והיכן אומרו (סעיף ד׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — שואל אדם צרכיו בשומע תפלה (עבודה זרה ח.), גדר מעין הברכה ; מחלוקת הטור והר״ר יונה ביחיד ורבים, לשון יחיד ולשון רבים, סוף הברכה או אמצעה ; דילג או טעה בברכה — חוזר לראש אותה ברכה, סדר הברכות מעכב באמצעיות
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — מעין הברכה, לא יאריך, דילג או טעה בברכה וש״צ ששכח עננו