סימן י״ב · דברים הפוסלים בציצית

📑 תוכן הלימוד

א. חוטי הכנף שנפסקו ; שיעור כדי עניבה (סעיף א)

טקסט מקורי (סעיף א)

[א] אִם נִפְסְקוּ כָּל חוּטֵי הַכָּנָף וְנִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבַת כָּל הַחוּטִין הַפְּסוּקִים בְּיַחַד — כָּשֵׁר, וְאִם לֹא נִשְׁאַר כְּדֵי עֲנִיבָה אֲפִלּוּ בְּחוּט אֶחָד שֶׁנִּפְסַק כֻּלּוֹ — פָּסוּל. הִלְכָּךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד כָּפוּל לִשְׁנַיִם, אִם נִפְסְקוּ שְׁנֵי רָאשִׁים פָּסוּל, שֶׁמָּא נִפְסַק חוּט אֶחָד. וּלְפִי מַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִים לְדַקְדֵּק בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית לָתֵת סִימָן בְּד׳ רָאשִׁים בְּעִנְיָן שֶׁלְּעוֹלָם הַד׳ רָאשִׁים הֵם מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר — אִם נִפְסְקוּ שְׁנֵי רָאשִׁים מִצַּד אֶחָד כָּשֵׁר, דְּוַדַּאי שְׁנֵי חוּטִין הֵם. וּלְרַבֵּנוּ תָּם לֹא מַכְשִׁירִים אֶלָּא בְּנִשְׁתַּיְּרוּ ב׳ חוּטִין שְׁלֵמִים. אֲבָל אִם נִפְסְקוּ ג׳ חוּטִין — אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה — פְּסוּלִים. [הַגָּהּ: וְהִלְכְתָא כִּסְבָרָא רִאשׁוֹנָה, מִיהוּ הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר טוֹב לָחוּשׁ לִסְבָרַת רַבֵּנוּ תָּם, וְנוֹהֲגִין כְּר״ת].

ב. חוטים עבים ; המדידה בבינונים (סעיף ב)

טקסט מקורי (סעיף ב)

[ב] הֵיכָא דְּצָרִיךְ כְּדֵי עֲנִיבָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהַחוּטִים עָבִים אֵינוֹ יָכוֹל לְעָנְבָם, וְאִלּוּ הָיוּ דַּקִּים הָיָה בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה — כָּשֵׁר. [הַגָּהּ: וּמְשַׁעֲרִין בְּחוּטִין בֵּינוֹנִים].

ג. מהיכן מודדים את כדי העניבה? רש״י / ר״י (סעיף ג)

טקסט מקורי (סעיף ג)

[ג] כְּדֵי עֲנִיבָה — לְרַשִׁ״י מִן הֶעָנָף, וּלְר״י אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ כָּל הֶעָנָף וְלֹא נִשְׁאַר כְּדֵי עֲנִיבָה אֶלָּא מִן הַגְּדִיל — כָּשֵׁר. וּמִנְהַג הָעוֹלָם כְּרַשִׁ״י, וְהֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל ר״י.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — חוט אחד בציצית נפסק

מקרה 2 — כמה חוטים נפסקו: לספור ומאיזה צד

מקרה 3 — המנהג כרש״י ; מתי סומכים על ר״י

שאלות להבנה

להעמיק עוד