סימן י״א · דיני חוטי הציצית

📑 תוכן הלימוד

א. החוטים טווין לשמן (סעיף א)

הטקסט המקורי (סעיף א)

[א] הַחוּטִין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְווּיִין לִשְׁמָן [הַגָּהּ: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ לְנַפְּצָן לִשְׁמָן, וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל בְּנִפּוּץ] שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטְּוִיָּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵּן לְשֵׁם צִיצִית, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לְאִשָּׁה טְווִי לִי צִיצִית לְטַלִּית ; וְאִם לֹא הָיוּ טְווּיִין לִשְׁמָן — פְּסוּלִים.

ב. טוואן נכרי ; השזירה (סעיף ב)

הטקסט המקורי (סעיף ב)

[ב] טְוָואָן נָכְרִי וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ וְאוֹמֵר שֶׁיַּעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ — לְהָרַמְבַּ״ם פְּסוּל, לְהָרֹא״שׁ כָּשֵׁר [הַגָּהּ: וְנוֹהֲגִין שֶׁיְּסַיֵּעַ הַיִּשְׂרָאֵל מְעַט, וְכִדְאִיתָא לְקַמָּן סִימָן ל״ב] ; וּצְרִיכִין שְׁזִירָה וְשֶׁיִּהְיוּ שְׁזוּרִין לִשְׁמָן.

ג. נתפרקו משזירתן (סעיף ג)

הטקסט המקורי (סעיף ג)

[ג] אִם נִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן וְנַעֲשׂוּ ט״ז — כְּשֵׁרִים, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בַּשָּׁזוּר כְּדֵי עֲנִיבָה [הַגָּהּ: וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִקְשׁוֹר הַחוּטִין לְמַטָּה כִּדְלְקַמָּן בְּסָעִיף י״ד].

ד. אורך החוטים ; השמש (סעיף ד)

הטקסט המקורי (סעיף ד)

[ד] אֹרֶךְ הַחוּטִין — אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע גּוּדָלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים י״ב גּוּדָלִים וְכֵן נוֹהֲגִין, וּלְמַעְלָה אֵין לָהֶם שִׁעוּר [הַגָּהּ: וְאִם עֲשָׂאוֹ אָרוֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי יָכוֹל לְקַצְּרוֹ, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי]. אֶחָד מֵהַחוּטִים יִהְיֶה יוֹתֵר אָרוֹךְ כְּדֵי שֶׁיִּכְרֹךְ בּוֹ הַגְּדִיל.

ה. צמר פסול: ביזוי מצוה (סעיף ה)

הטקסט המקורי (סעיף ה)

[ה] אֵין עוֹשִׂין הַצִּיצִיּוֹת מֵהַצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים כְּשֶׁהַצֹּאן רוֹבְצִים בֵּינֵיהֶם, וְלֹא מֵהַנִּימִין הַנִּתְלָשִׁים מִן הַבְּהֵמָה, וְלֹא מִשְּׁיָרֵי שְׁתִי שֶׁהָאוֹרֵג מְשַׁיֵּר בְּסוֹף הַבֶּגֶד ; וְהַטַּעַם — מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה.

ו. צמר גזול: ועשו להם משלהם (סעיף ו)

הטקסט המקורי (סעיף ו)

[ו] אִם עֲשָׂאָם מִצֶּמֶר גָּזוּל — פְּסוּלִים, דִּכְתִיב « וְעָשׂוּ לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם » [הַגָּהּ: וְדַוְקָא שֶׁגָּזַל הַחוּטִין, אֲבָל אִם גָּזַל צֶמֶר וַעֲשָׂאָן חוּטִים — כְּשֵׁרִים, מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן] ; עַיֵּן מַה שֶּׁכָּתוּב רֵישׁ סִימָן ט״ו.

ז. חוטים שאולין (סעיף ז)

הטקסט המקורי (סעיף ז)

[ז] חוּטִים שְׁאוּלִין — הַלְוָאָה הִיא, דְּלֹא הָדְרִי בְּעֵינַיְהוּ, וּכְדִידֵיהּ דָּמֵי.

ח. צמר או פשתן נעבד (סעיף ח)

הטקסט המקורי (סעיף ח)

[ח] הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה — צַמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית ; הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפִשְׁתָּן נָטוּעַ — כָּשֵׁר לְצִיצִית, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.

ט. מקום הנקב (סעיף ט)

הטקסט המקורי (סעיף ט)

[ט] יַעֲשֶׂה נֶקֶב בְּאֹרֶךְ הַטַּלִּית — לֹא לְמַעְלָה מִג׳ אֶצְבָּעוֹת [הַיְנוּ גּוּדָלִים] שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא כָּנָף, וְלֹא לְמַטָּה מִכְּשִׁעוּר שֶׁיֵּשׁ מִקֶּשֶׁר גּוּדָל עַד סוֹף הַצִּפֹּרֶן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר « עַל הַכָּנָף » ; שֶׁאִם הָיָה לְמַטָּה מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל הָיָה תַּחַת הַכָּנָף [הַגָּהּ: וּמוֹדְדִין זֶה בַּיֹּשֶׁר וְלֹא בַּאֲלַכְסוֹן מִן הַקֶּרֶן].

י. האימרא סביב הנקב (סעיף י)

הטקסט המקורי (סעיף י)

[י] אִם הָיָה רָחוֹק מֵהַכָּנָף מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וְנִתְּקוּ מֵחוּטֵי הָעֵרֶב עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ כַּשִּׁעוּר — כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּשִּׁעוּר בְּשָׁעָה שֶׁהֵטִיל בּוֹ צִיצִית [הַגָּהּ: וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אִימְרָא סָבִיב הַנֶּקֶב שֶׁלֹּא יִנָּתֵק שָׁם, וְכֵן עוֹשִׂין אִימְרָא בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד לְמַטָּה] ; יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּתוֹךְ רֹחַב הַבֶּגֶד אֵין לוֹ שִׁעוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּין רֹחַב הַבֶּגֶד כְּדִין הָאֹרֶךְ, וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם.

יא. הגדיל (אוריליי״ו) הרחב (סעיף יא)

הטקסט המקורי (סעיף יא)

[יא] אִם הַגְּדִיל שֶׁקּוֹרִין אוֹרִילִיי״וֹ הוּא רָחָב — לֹא יָטִיל בּוֹ הַצִּיצִיּוֹת, וְאִם הֵטִיל בּוֹ פָּסוּל, דְּ« עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם » כְּתִיב וְזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב מִן הַבֶּגֶד ; אֲבָל עוֹלֶה הוּא לְשִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וּלְהַרְחָקַת ג׳ אֶצְבָּעוֹת, כֵּיוָן שֶׁהַנֶּקֶב בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד [הַגָּהּ: וְטוֹב שֶׁיִּמְדֹּד שִׁעוּר קֶשֶׁר גּוּדָל בְּלֹא הַגְּדִיל].

יב. מנין החוטים: ד׳ כפולים = ח׳ (סעיף יב)

הטקסט המקורי (סעיף יב)

[יב] מִנְיַן חוּטֵי הַצִּיצִיּוֹת בְּכָל כָּנָף — אַרְבָּעָה כְּפוּלִים שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה ; וְאִם הוֹסִיף — פָּסוּל. יַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין הָאַרְבָּעָה וְיִתְחַבֵּם בַּכָּנָף וְיִכְפְּלֵם, וְאָז יִהְיוּ ח׳.

יג. לחתוך ראשי החוטין קודם הקשירה (סעיף יג)

הטקסט המקורי (סעיף יג)

[יג] יִזָּהֵר לַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין לַעֲשׂוֹתָם ח׳ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ, שֶׁאִם כָּרַךְ אֲפִלּוּ חֻלְיָא אַחַת [פֵּרוּשׁ: הַחֵלֶק מֵהַצִּיצִית שֶׁבֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר] וְקָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן — פָּסוּל, מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁהֲרֵי בְּפִסּוּל עֲשָׂאָם.

יד. סדר הקשרים והכריכות (סעיף יד)

הטקסט המקורי (סעיף יד)

[יד] יִקַּח ד׳ חוּטִים מִצַּד זֶה וְד׳ מִצַּד זֶה, וְיִקְשֹׁר שְׁתֵּי פְעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ חוּט הָאָרֹךְ סָבִיב הַשִּׁבְעָה קְצָת כְּרִיכוֹת, וְקוֹשֵׁר שְׁתֵּי פְעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה, וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ ; וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּשְׁלִים לַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינֵיהֶם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת. אֵין שִׁעוּר לַכְּרִיכוֹת, רַק שֶׁיְּהֵא כָּל הַכָּרוּךְ וְהַקְּשָׁרִים רֹחַב אַרְבָּעָה גּוּדָלִים וְהֶעָנָף שְׁמוֹנָה גּוּדָלִים [הַגָּהּ: וְאִם הֶאֱרִיךְ הַצִּיצִית יִרְאֶה שֶׁשְּׁלִישִׁיתוֹ יִהְיֶה גְּדִיל וּב׳ חֲלָקִים עָנָף] ; נוֹהֲגִים לִכְרֹךְ בַּאֲוִיר רִאשׁוֹן ז׳ כְּרִיכוֹת, וּבַשֵּׁנִי ט׳, וּבַשְּׁלִישִׁי י״א, וּבָרְבִיעִי י״ג, שֶׁעוֹלִים כֻּלָּם אַרְבָּעִים.

טו. נוטף על הקרן : כיוון ההטלה (סעיף טו)

הטקסט המקורי (סעיף טו)

[טו] יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית לְאֹרֶךְ הַטַּלִּית, דְּבָעֵינַן שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן [פֵּרוּשׁ: תָּלוּי עַל הַקֶּרֶן], וְאִם הָיָה בְּרָחְבּוֹ לֹא הָיָה נוֹטֵף, שֶׁהֲרֵי כְּלַפֵּי קַרְקַע הָיָה תָּלוּי. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָתֵת שׁוּם בֶּגֶד בְּנִקְבֵי הַטַּלִּית שֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם הַצִּיצִיּוֹת, וְיֵשׁ מַתִּירִין וְכֵן נָהֲגוּ.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לקנות ציצית « טווי ושזור לשמן »

מקרה 2 — אורך החוטים וכיוון ההטלה

מקרה 3 — לקשור או לחדש את החוטים בעצמו

מקרה 4 — חוטים קרועים, תיקון הנקב (אימרא)

שאלות הבנה

להעמיק יותר