הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קל״ה (י״ד סעיפים)
סדר קריאת התורה בשני וחמישי, ובו י״ד סעיפים: בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא. מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה. כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, והוא שהכהן יודע לקרות. אם ספר תורה פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק, וקוראים ישראל במקומו. אם אין כהן בבית הכנסת קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי. אם אין לוי, כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי, אבל לא כהן אחר, כדי שלא יאמרו שהראשון פגום; וכן לא יעלו שני לוים זה אחר זה. נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם. עיר שכולה כהנים, אם יש ישראל אחד ביניהם אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. בני אדם החבושים בבית האסורין אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים.
ובו י״ד סעיפים: בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא. מקום שמפסיקים בשבת בשחרית — שם קורין במנחה ובשני ובחמישי. כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, ואפילו כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל (והוא שיודע לקרות). אין כהן — ישראל במקומו ולא יעלה אחריו לוי ; אין לוי — הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקומו, משום פגם. עיר שכולה כהנים — ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום ; והחבושים בבית האסורין — אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים.
ארבע רמות לימוד — סימן קל״ה, י״ד סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של י״ד הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר: שלשה קרואים (קורין שלשה, אין פוחתים ואין מוסיפים), הסדר כהן · לוי · ישראל, כהן עם הארץ הקודם, אין כהן / אין לוי, המפטיר, החשש משום פגם, עיר שכולה כהנים והחבושים בבית האסורין. יישומים מעשיים ביום-יום.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: תקנת עזרא לקרות בשני וחמישי, למה שלשה ואין מוסיפין; טעם הקדמת כהן (וקדשתו — לפתוח ראשון, מפני דרכי שלום, מגילה ל״ב.); גדר הפגם ו«שלא יאמרו»; אין לוי / אין כהן — למה הכהן חוזר ולא אחר; עיר שכולה כהנים; החבושים בבית האסורין. בית יוסף, טור, רמב״ם, הרא״ש, מרדכי, אור זרוע, מהרי״ק, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: חוט השני של י״ד הסעיפים — שלשה קרואים, סדר הקרואים, אין כהן / אין לוי, החשש משום פגם, עיר שכולה כהנים והחבושים. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן קל״ד וקל״ו.
04
מעבר
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
דף-מעבר: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו. הדף אינו משחזר טקסט — הוא מפנה ללימוד ברמות 1-3 (מחבר ורמ״א) ואל סידור אדמו״ר הזקן (סדר התפילה ופסקי הסידור), המקור הישיר להנהגתו בתפילה ובקריאת התורה.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הנושאים המרכזיים בסימן
שְׁלֹשָׁה קְרוּאִים
שלושה עולים
בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא (סעיף א).
כֹּהֵן · לֵוִי · יִשְׂרָאֵל
סדר הקרואים
כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ; ואפילו כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל (סעיפים ג-ד).
אֵין כֹּהֵן · אֵין לֵוִי
אין כהן, אין לוי
אין כהן — ישראל במקומו ולא יעלה אחריו לוי ; אין לוי — הכהן שקרא ראשון חוזר וקורא במקום לוי (סעיפים ו, ח).
מִשּׁוּם פְּגָם
החשש משום פגם
שלא יאמרו שהראשון פגום — לא כהן אחר במקום לוי, ולא שני לוים זה אחר זה ; ובעיר שכולה כהנים אין חשש (סעיפים ח-ט, יב).
מבנה הסימן — י״ד הסעיפים
| סעיף | מקרה | הדין | פירוט |
|---|---|---|---|
| א׳ | קורין שלשה | ✦ אין פוחתים ואין מוסיפים | בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה ; אין מפטירין בנביא. |
| ב׳ | מקום ההפסקה | שם קורין | מקום שמפסיקים בשבת בשחרית — שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה. |
| ג׳ | סדר הקרואים | ✦ כהן, לוי, ישראל | כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל. |
| ד׳ | כהן עם הארץ | קודם — והוא שיודע לקרות | אפילו כהן עם הארץ קודם לפני חכם גדול ישראל, ובלבד שהכהן יודע לקרות. |
| ה׳ | הכהן בקריאת שמע | אינו מפסיק | ס״ת פתוח והכהן קורא את שמע — אינו רשאי להפסיק, וקוראים ישראל במקומו. |
| ו׳ | אין כהן | ישראל במקומו | אין כהן בבית הכנסת — קורא ישראל במקום כהן, ולא יעלה אחריו לוי. |
| ז׳ | בירך שנית בטעות | אין מפסיקין | סבור שאין לוי והתחיל לברך שנית — אין מפסיקין אותו. |
| ח׳ | אין לוי | ✦ הכהן חוזר — משום פגם | כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי, ולא כהן אחר. |
| ט׳ | שני לוים | לא זה אחר זה | לא יעלו שני לוים זה אחר זה, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום. |
| י׳ | כהן אחר כהן · מפטיר | בהפסק ישראל | נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ; ומותר לעלות למפטיר בכי האי גוונא. |
| י״א | קראו ואינו שם | אחר יעלה מעצמו | קרא החזן כהן או לוי ואינו שם — אחר יעלה מעצמו, ולא יקרא לאחר בשם. |
| י״ב | עיר שכולה כהנים | ישראל ראשון — דרכי שלום | ישראל אחד ביניהם קורא ראשון ; ובאין שם ישראל, כהן אחר כהן שאין חשש פגם. |
| י״ג | קטן · סומא | עיין רפ״ב / קל״ט | קטן הקורא בצבור — סימן רפ״ב ; אין כהן אלא סומא — סימן קל״ט. |
| י״ד | החבושים | אין מביאים ס״ת | החבושים בבית האסורין — אין מביאים אצלם ספר תורה אפילו בר״ה ויה״כ. |
סדר קריאת התורה — ההנהגה למעשה
| מקרה | מקור | הנהגה | הרעיון המרכזי |
|---|---|---|---|
| שלשה קרואים | מחבר · סעיף א׳ | ✦ אין פוחתים ואין מוסיפים | שלושה עולים קבועים בשני/חמישי/שבת במנחה ; אין פוחתין ואין מוסיפין, ואין מפטירין בנביא. |
| סדר הקרואים | מחבר · סעיף ג׳-ד׳ | כהן, לוי, ישראל | הכהן תחילה, ואחריו לוי, ואחריו ישראל ; ואפילו כהן עם הארץ קודם, אם יודע לקרות. |
| אין לוי | מחבר · סעיף ח׳ | הכהן חוזר וקורא | אותו כהן חוזר במקום לוי — ולא כהן אחר, כדי שלא יאמרו שהראשון פגום. |
| עיר שכולה כהנים | מחבר · סעיף י״ב | ישראל ראשון | ישראל שביניהם קורא ראשון מפני דרכי שלום ; ובאין ישראל, כהן אחר כהן ואין חשש פגם. |
שאלות נפוצות — סימן קל״ה
כמה עולים לתורה בשני ובחמישי לפי סימן קל״ה?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קל״ה:א, בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה. אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא. והסדר קבוע: כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל (קל״ה:ג).
אם אין לוי בבית הכנסת, מי עולה שני לפי סימן קל״ה?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קל״ה:ח, אם אין לוי בבית הכנסת, כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי. אבל לא כהן אחר, כדי שלא יאמרו שהראשון פגום.
האם כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל לפי סימן קל״ה?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים קל״ה:ד, המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, והוא שהכהן יודע לקרות, שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה.