✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

סדר קריאת התורה בשני וחמישי — עיונים מעמיקים
סימן קל״ה · י״ד סעיפים
שלושה קרואים · אין פוחתין ואין מוסיפין · כהן לוי ישראל · דרכי שלום
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ה — י״ד סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב), רא״ש, מרדכי, אבודרהם, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
גיטין נ״ט: · מגילה כ״א.-כ״ב. · כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום · אין פוחתין משלשה ואין מוסיפין · אין מפטירין בנביא

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

  1. Introduction to the sugya — גדר סדר קריאת התורה בשני וחמישי ומקורותיו (מגילה כ״א., גיטין נ״ט:), צירי הסימן (י״ד סעיפים)
  2. שלושה קרואים — אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא, והוספת הרמ״א (מגילה כ״א.)
  3. סדר העולים כהן לוי ישראל — «כהן קורא ראשון» מפני דרכי שלום, כהן עם הארץ (גיטין נ״ט:)
  4. אין כהן, אין לוי, והפגם — ישראל וכהן במקומם, «שלא יאמרו שהראשון פגום», המפטיר
  5. מקום שהתחילו ועיר שכולה כהנים — ימי הקריאה · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seifim

סֵדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. וּבוֹ י״ד סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתין ואין מוסיפין, ואין מפטירין בנביא. ג׳-ד׳: כהן ראשון, אחריו לוי, אחריו ישראל; ואפילו כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל. ה׳-י״א: דיני אין כהן, אין לוי, והפגם. י״ב: עיר שכולה כהנים — ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום. ב׳,י״ד: מקום שהתחילו, והחבושים בבית האסורין.

Concise summary:

י״ד seifim: the siman sets the סדר קריאת התורה of Mondays and Thursdays (and Shabbat at Min'ha): שלושה קרואים, אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא; the order כהן-לוי-ישראל מפני דרכי שלום (גיטין נ״ט:), even a כהן עם הארץ before a חכם גדול ישראל — « והוא שהכהן יודע לקרות »; the cases of אין כהן / אין לוי and the דין הפגם; the מפטיר; עיר שכולה כהנים where the ישראל reads first; and מקום שהתחילו — from where the reading resumes.

1. הקדמת הסוגיא — סדר קריאת התורה בשני וחמישי, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בסדר קריאת התורה בימי השני והחמישי (ובשבת במנחה) — כמה קרואים עולים, מי קודם, ומה דינם. ראש הסימן: «בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה» (סעיף א׳), ובו י״ד סעיפים. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) מנין הקרואים — שלושה, אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא, מתקנת הקריאה בשני וחמישי (מגילה כ״א.); (ב) סדר העולים — כהן ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום (גיטין נ״ט:). ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: אין כהן, אין לוי, חשש הפגם, המפטיר, עיר שכולה כהנים, ומקום שהתחילו.
הערה יסודית: ציר הסימן — מנין הקרואים וסדרם. מנין שלושה בשני וחמישי אין פוחתין ממנו לעולם, ואין מוסיפין עליו (בשני וחמישי) משום ביטול מלאכת העם; וסדר כהן לוי ישראל — מפני דרכי שלום, שלא יבואו לידי מריבה על הקדימה. ולזה נפקא מינה בעיר שכולה כהנים, ובאין כהן או אין לוי, ובמפטיר.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהם» — האם מנין הקרואים מדין חובת הקריאה שעל הציבור (שתקנו לקרוא שלושה בגופה של קריאה, ומספר זה מעכב), או מדין הכבוד — כבוד התורה וכבוד הצבור (שהמספר שיעור של כבוד הוא, ולפי הענין)? ונפקא מינה במנין העולים (אם המפטיר מן המנין), ובהוספה לשני חתנים או בעלי ברית ישראלים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. שלושה קרואים — «אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא» (מגילה כ״א.), והוספת הרמ״א

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה, אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם, ואין מפטירין בנביא.» והגיה הרמ״א — תמצית: ואם היו שני חתנים ישראלים בבית הכנסת מותר להוסיף ולקרות ד׳, שלדידהו הוי כיום טוב שמותר להוסיף; והוא הדין לשני בעלי ברית שיום טוב שלהם הוא.
שורש הדין — משנה מגילה כ״א.: שנינו שבשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלושה, ומרן העתיק לשון המשנה: «בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירין בנביא». טעם השלושה — כנגד תורה נביאים כתובים (או כנגד כהנים לויים וישראלים); ואין מוסיפין בשני וחמישי משום ביטול מלאכת העם, ובשבת ויום טוב מוסיפין (עי׳ ריש סי׳ רפ״ב). וכן פסק הרמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב) והטור.
קושיא — אם הטעם ביטול מלאכה, למה מותר להוסיף לשני חתנים? הרמ״א התיר להוסיף רביעי לשני חתנים ישראלים; ואם הטעם ש«אין מוסיפין» הוא ביטול מלאכת העם — אף לחתנים יבטלו; ואם אין הטעם ביטול מלאכה, למה בעלמא אין מוסיפין כלל?
תירוץ: לחתנים הוי «כיום טוב» שלהם — יום שמחת מצוה — ובמקום שמחה וכבוד לא חששו לביטול מלאכה, כשם שבשבת ויום טוב מוסיפין. ועיקר איסור ההוספה בשני וחמישי משום טרחא וביטול, ובמקום צורך של כבוד הותר. ולפי זה גדר «אין מוסיפין» — תקנה משום ביטול, לא מספר המעכב בעצמו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «אין פוחתין» מול «אין מוסיפין»: תרתי מילי נינהו. אין פוחתין — לעולם, אף בשעת הדחק, שפחות משלושה אין בו הכבוד הראוי (כנגד תורה נביאים כתובים); ולכן זה עיכוב בעצם. אין מוסיפין — דוקא בשני וחמישי, משום ביטול מלאכה, אבל בשבת ויום טוב מוסיפין (סי׳ רפ״ב), ולשני חתנים אף בשני וחמישי. ומכאן שהמיעוט מעכב והריבוי תלוי בטעם הביטול.
נפקא מינה — מנין הקרואים: (א) פחות משלושה — לעולם לא (אין פוחתין). (ב) הוספה בשני וחמישי — אין, אלא לשני חתנים או בעלי ברית ישראלים (רמ״א). (ג) מפטיר בנביא בשני וחמישי — אין. (ד) שבת ויום טוב — מוסיפין (עי׳ סי׳ רפ״ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתים מהם ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירין בנביא» — מיעוט השלושה מעכב, ובשני וחמישי אין מוסיפין משום ביטול מלאכה; אלא לשני חתנים ישראלים כדין יום טוב שלהם (רמ״א).

3. סדר העולים — «כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל» מפני דרכי שלום (גיטין נ״ט:)

לשון השלחן ערוך

סעיפים ג׳-ד׳: «כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל.» ועוד: «המנהג הפשוט שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרות לפני חכם גדול ישראל, והוא שהכהן יודע לקרות» — «שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה».
שורש הדין — משנה גיטין נ״ט: שנינו במשנה דברים שאמרו חכמים מפני דרכי שלום, ובכללם שכהן קורא בתורה ראשון — כדי שלא יבואו לידי מחלוקת על הקדימה. ומכאן פסק מרן «כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל». והרמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב) והטור העתיקו הדין.
חקירה — קדימת הכהן: האם מדין קדושת הכהן (מעלה עצמית, «וקדשתו» — לפתוח ראשון), או מדין תקנת דרכי שלום בלבד (למנוע מריבה על הקדימה)? ונפקא מינה בכהן המוחל על קדימתו, ובעיר שכולה כהנים (סעיף י״ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל? הרי כבוד התורה גדול, ותלמיד חכם קודם בכל דבר שבקדושה; ואיך יקדם כהן שהוא עם הארץ לחכם גדול מישראל?
תירוץ: קדימת הכהן בקריאת התורה מדין דרכי שלום ומעלת הכהונה היא, ואינה תלויה בגדלות בתורה — שאם תלוי בגדלות, לא תיפסק המריבה. ומכל מקום בעינן «והוא שהכהן יודע לקרות», שאם אינו יודע לברך ולקרות אין כאן קריאה כלל; ובמקום שאין כהן — חכם ישראל קודם. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «והוא שהכהן יודע לקרות»: תנאי הקדימה שיודע לקרות, «שאם אינו יודע לקרות היאך יברך על התורה»; ומיהו אם יכול לקרות עם השליח ציבור מלה במלה — סגי בכך (כדלקמן סי׳ קל״ט). ומכאן שהקדימה בקריאה ובברכה ממש, ולא בכבוד בעלמא, ולכן היודע לקרות אף בסיוע הש״ץ — קודם.
נפקא מינה — סדר העולים: (א) כהן ראשון, לוי שני, ישראל שלישי. (ב) כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל, ובלבד שיודע לקרות. (ג) אינו יודע לקרות — אינו עולה (היאך יברך). (ד) יכול לקרות עם הש״ץ מלה במלה — סגי (עי׳ סי׳ קל״ט). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל» — מפני דרכי שלום (גיטין נ״ט:); ואפילו כהן עם הארץ קודם לחכם גדול ישראל, «והוא שהכהן יודע לקרות».

4. אין כהן, אין לוי, ודין הפגם והמפטיר (סעיפים ה׳-י״א)

לשון השלחן ערוך

סעיפים ה׳-י״א: «אם ס״ת פתוח והכהן קורא את שמע אינו רשאי להפסיק, וקוראים ישראל במקומו» (ה׳). «ואם אין כהן בב״ה קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי» (ו׳). «אם אין לוי בב״ה כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי, אבל לא כהן אחר, כדי שלא יאמרו שהראשון פגום» (ח׳); «וכן לא יעלו ב׳ לוים זה אחר זה, כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום» (ט׳).
שורש הדין — חשש הפגם: יסוד הסעיפים ה׳-י״א — «כדי שלא יאמרו שהראשון פגום». כשאין לוי, אילו יעלה כהן אחר במקום לוי, יאמרו הרואים שהראשון פסול (שהרי הורידוהו מפני השני); ולכן חוזר הראשון עצמו. וכן שני לוים זה אחר זה — יאמרו שאחד מהם פגום. וכשאין כהן כלל — קורא ישראל במקום כהן, ואין לוי עולה אחריו (שלא יאמרו שהראשון לוי הוא). והביא מרן דינים אלו בבית יוסף מן הטור והמרדכי.
חקירה — «במקום לוי»: כשאין לוי והכהן חוזר ועולה «במקום לוי» — ונפקא מינה אם מברך שנית, ובמי שקורים אחריו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — למה חוזר הכהן הראשון דוקא, ולא כהן אחר? הרי הכל כהנים כשרים, ואם אין לוי — יעלה כהן אחר במקום לוי; ולמה הצריכו שהראשון עצמו יברך שנית ויעלה?
תירוץ: «כדי שלא יאמרו שהראשון פגום». אילו יעלה כהן אחר במקום לוי, יחשבו הרואים שהראשון לא היה כהן כשר — שהרי «הורד» מפני השני; לכן חוזר הראשון עצמו, שאין בעלייתו חשש פגם. וכיוצא בו שני לוים זה אחר זה — יאמרו שאחד מהם פגום; וכן ישראל במקום כהן — לא יעלה לוי אחריו, שלא יאמרו שהראשון לוי. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מחלוקת — כהן אחר כהן והמפטיר: תמצית: נהגו לקרות כהן אחר כהן בהפסק ישראל ביניהם, ואומר החזן «אף על פי שהוא כהן»; ולכן מותר לעלות גם למפטיר בכהאי גוונא, ובמפטיר סתם אין לחוש לפגם שהרי אינו מזכיר שמו. ויש אומרים שאין לקרות כהן או לוי למנין שבעה (בשבת), אבל לאחר שנשלם המנין — יכולים לקרות כהן או לוי. ודנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, כף החיים) בגדרי הפגם ובמנהג המדינות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — אין כהן ואין לוי: (א) כהן קורא שמע וס״ת פתוח — אינו מפסיק, וישראל קורא במקומו (ה׳). (ב) אין כהן — ישראל במקומו, ואין לוי עולה אחריו (ו׳); וכשקוראים אותו אומרים «במקום כהן». (ג) אין לוי — הכהן הראשון חוזר במקום לוי, ולא כהן אחר (ח׳). (ד) המפטיר — מותר לכהן או לוי לאחר שנשלם המנין (רמ״א, סעיף י׳). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«אם אין לוי בב״ה כהן שקרא ראשון מברך שנית וקורא במקום לוי אבל לא כהן אחר כדי שלא יאמרו שהראשון פגום»; «וכן לא יעלו ב׳ לוים זה אחר זה כדי שלא יאמרו שאחד מהם פגום» — הכל מפני חשש הפגם.

5. מקום שהתחילו, עיר שכולה כהנים, וימי הקריאה · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «מקום שמפסיקים בשבת בשחרית שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה» (ב׳); «עיר שכולה כהנים... אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום» (י״ב); ובני אדם החבושים בבית האסורין — תמצית: אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים, אלא אם מכינים לו יום או יומים קודם, ובאדם חשוב בכל ענין מותר (י״ד).
שורש הדין — סדר הפרשיות וימי הקריאה: «מקום שמפסיקים בשבת בשחרית» — ההפסקה בשבת בשחרית קובעת מהיכן קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה, שאין קריאת שני וחמישי פרשה שלמה בפני עצמה אלא תחילת הפרשה הבאה. ועיקר תקנת הקריאה בשני וחמישי — שלא ישהו ישראל שלושה ימים בלא תורה. והרמ״א הוסיף: אם בטלו שבת אחת קריאת הפרשה בציבור, לשבת הבאה קורין אותה פרשה עם הפרשה השייכה לאותה שבת.
קושיא — עיר שכולה כהנים וישראל אחד קורא ראשון — והלא כהן קודם מפני דרכי שלום? אם כל עיקר קדימת הכהן מפני דרכי שלום, בעיר שכולה כהנים ראוי שיקרא כהן ראשון; ולמה דוקא הישראל היחיד קורא ראשון?
תירוץ: כל עיקר קדימת הכהן — מפני דרכי שלום, שלא יריבו על הקדימה. ובעיר שכולה כהנים, אילו יקרא כהן אחד ראשון יאמרו שהאחרים פגומים (למה נדחו מפניו); ולכן «אותו ישראל קורא ראשון מפני דרכי שלום» עצמו, וכל הכהנים שווים אחריו. ובאין ישראל כלל — קורא כהן אחר כהן, שהכל יודעים שאין שם אלא כהנים ואין חשש פגם. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
מנין הקרואים שלושה בשני וחמישי ובשבת במנחה — אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא (מגילה כ״א.).
סדר העולים כהן, לוי, ישראל — מפני דרכי שלום (גיטין נ״ט:); כהן עם הארץ קודם, ובלבד שיודע לקרות.
אין כהן / אין לוי אין כהן — ישראל במקומו, ואין לוי אחריו; אין לוי — הכהן הראשון חוזר במקום לוי, לא כהן אחר.
חשש הפגם לא כהן אחר במקום לוי, ולא שני לוים זה אחר זה — «שלא יאמרו שהראשון פגום».
עיר שכולה כהנים ישראל אחד — קורא ראשון מפני דרכי שלום; אין ישראל כלל — כהן אחר כהן.
מקום שהתחילו ממקום שהפסיקו בשבת שחרית קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה.

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
שלושה קרואים אין פוחתין ואין מוסיפין ואין מפטירין בנביא קל״ה סעיף א׳ (משנה מגילה כ״א.; רמב״ם הלכות תפילה פרק י״ב)
סדר כהן לוי ישראל כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום קל״ה סעיפים ג׳-ד׳ (גיטין נ״ט:; רמב״ם; טור)
אין כהן אין לוי והפגם ישראל/כהן במקומו, חשש הפגם קל״ה סעיפים ה׳-ט׳ (טור; מרדכי; בית יוסף)
כהן אחר כהן והמפטיר הפסק ישראל, ולאחר שנשלם המנין קל״ה סעיף י׳ (אגור; מרדכי; רמ״א)
עיר שכולה כהנים ישראל אחד קורא ראשון קל״ה סעיף י״ב (מפני דרכי שלום)
גמרא: גיטין נ״ט: · מגילה כ״א.-כ״ב. (כהן קורא ראשון מפני דרכי שלום; אין פוחתין משלשה ואין מוסיפין; סדר קריאת שני וחמישי)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ב) · רא״ש · מרדכי · טור · אבודרהם · בית יוסף · שלחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים
← Level 3 — Synthèse Level 1 — Base →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קל״ה · סדר קריאת התורה בשני וחמישי · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Home · סימן קל״ה · ♥ Support

📖Join a 'havrouta