שולחן ערוך · אורח חיים

פותח מרן בסדר הקדימה של הנקראים לספר תורה בשבת וביום טוב וביום הכיפורים — ימים שמרבים בהם בעולים (שבעה בשבת, ששה ביום הכיפורים, חמשה ביום טוב), ולכן צריך לקבוע מי קודם למי. ראש הסימן: אחר הכהן והלוי — הקוראים ראשונים מפני דרכי שלום — באים תלמידי החכמים לפי מעלתם. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) כבוד התורה — שהתלמיד חכם קודם, שאין לך כבוד גדול מכבוד התורה; (ב) המינוי והשׂררה על הציבור — שהממונה פרנס על הציבור נוסף לו מעלה מפני צורך הרבים וכבודם. ומצירים אלו נובע סדר הקדימה כולו: ת״ח הממונים, ת״ח הראויים למנותם, בני ת״ח, ראשי כנסיות, ושאר העם.

סעיף א׳ (ראש הדין): «בשבת וי״ט ויוה״כ קורים אחר לוי ת״ח הממונין על הצבור, ואחריהם ת״ח הראוים למנותם פרנסים על הצבור.»

סעיף א׳ (המשך): «ואחריהם ת״ח הראוים למנותם פרנסים על הצבור [ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר] ואח״כ בני ת״ח שאבותיהם ממונים על הצבור.»

סעיף א׳ (סוף): «ואח״כ ראשי כנסיות וכל העם.»

עיקר הסימן: «בשבת וי״ט ויוה״כ קורים אחר לוי ת״ח הממונין על הצבור, ואחריהם ת״ח הראוים למנותם פרנסים על הצבור [ששואלים אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר], ואח״כ בני ת״ח שאבותיהם ממונים על הצבור, ואח״כ ראשי כנסיות וכל העם.»