✦ ❖ ✦

דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים — עיונים מעמיקים

סימן קל״ח · סעיף אחד

לא ישייר · לא יתחיל · הנכנסים והיוצאים · חילוקי הפרשיות

עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים

⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡

✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קל״ח — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ג), תרומת הדשן (סימן כ״ב), אור זרוע, הגהות מיימוניות, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
מגילה כ״ב. · הנכנסים והיוצאים · אין פוחתין מג׳ פסוקים · דבר טוב

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

Introduction to the sugya — גדר דין השיור בקריאת התורה ומקורו (מגילה כ״ב.), צירי הסימן (סעיף אחד)
שלא לשייר — לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים, מפני היוצאים (מגילה כ״ב.)
שלא להתחיל — לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים, מפני הנכנסים
הגהת הרמ״א — פתוחה וסתומה, פרשה של ב׳ פסוקים, ויסיים בדבר טוב (תרומת הדשן סימן כ״ב)
סיכום ומקורות — זיקה לסי׳ קל״ז וסי׳ תכ״ח · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seif

שֶׁלֹּא לְשַׁיֵּר בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה לֹא יְשַׁיֵּר בְּפָרָשָׁה פָּחוֹת מִג׳ פְּסוּקִים, מִפְּנֵי הַיּוֹצְאִים אָז מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֹּאמְרוּ הָעוֹלָם: אַחֲרָיו לֹא יִקְרָא אֶלָּא שְׁנֵי פְּסוּקִים הַנִּשְׁאָרִים; וְכֵן לֹא יַתְחִיל בָּהּ פָּחוֹת מִג׳ פְּסוּקִים, מִפְּנֵי הַנִּכְנָסִים אָז בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא קָרָא הָרִאשׁוֹן אֶלָּא שְׁנֵי פְּסוּקִים. הגה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין פָּרָשָׁה פְּתוּחָה לִסְתוּמָה, וּפָרָשָׁה שֶׁאֵינָהּ רַק ב׳ פְּסוּקִים — מֻתָּר לְשַׁיֵּר בַּתְּחִלָּה וּלְהַפְסִיק שָׁם; וִיכַוֵּן שֶׁיַּתְחִיל תָּמִיד לִקְרֹא בְּדָבָר טוֹב וִיסַיֵּם בְּדָבָר טוֹב.

Concise summary:

One seif: the siman regulates the שיור (leaving over) and the opening in the קריאת התורה: לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים — one does not leave fewer than three verses of a parasha, מפני היוצאים (those leaving would say the next reader will read only the two remaining verses); וכן לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים — nor does one begin with fewer than three verses, מפני הנכנסים (those entering would say the first read only two verses). The Rama's gloss: no difference between פתוחה and סתומה; a parasha of only two verses — מותר לשייר; and one aims to conclude on a good matter (תרומת הדשן סי׳ כ״ב).

1. הקדמת הסוגיא — דין השיור וההתחלה בקריאת התורה, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין השיור וההתחלה בקריאת התורה — כמה פסוקים מותר להניח בסוף פרשה, וכמה יש להתחיל סמוך לה. ראש הסימן: «לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים», ובו סעיף אחד. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים המקבילים זה לזה: (א) השיור — מפני היוצאים מבית הכנסת, שלא יאמרו שהעולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים; (ב) ההתחלה — מפני הנכנסים לבית הכנסת, שלא יאמרו שהראשון לא קרא אלא שני פסוקים. ומקור הדין במגילה כ״ב., ומיוסד על דין שאין פוחתין לקורא מג׳ פסוקים. ומצירים אלו נובעות שאלות הסימן: חילוק פתוחה וסתומה, פרשה שאין בה אלא ב׳ פסוקים, ודרך חלוקת הפרשיות.

הערה יסודית: ציר הסימן — סימטריה של סוף ותחילה. השיור בסוף (שלא להשאיר פחות מג׳) וההתחלה בתחילה (שלא להתחיל בפחות מג׳ סמוך לפרשה) שני צדדים של גדר אחד: שלא יראה כאילו נקראו לאדם פחות מג׳ פסוקים. ולזה נפקא מינה בפרשה קצרה שאין בה כדי ג׳ פסוקים לכאן ולכאן, ובאופן חלוקת העליות.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים» — האם מדין חשש הרואים (הנכנסים והיוצאים) הוא, גזירה שלא יטעו לומר שקראו לאדם פחות מג׳ פסוקים; או מדין כבוד הפרשה ומבנה הקריאה, שאין להניח שיריים פחותים מכדי קריאה שלמה?

(א) אם מדין חשש הרואים — כל הטעם הוא שלא יבואו לטעות, ובמקום שאין מקום לטעות (פרשה שכולה אינה אלא ב׳ פסוקים) — מותר לשייר.
(ב) אם מדין מבנה הקריאה וכבוד הפרשה — הקפידא עצמית היא, שלא לפרק את הפרשה לשיריים שאין בהם כדי קריאה, ותלוי פחות בחשש הטועים.

ונפקא מינה בהיתר הרמ״א לשייר פרשה של ב׳ פסוקים, ובחילוק פתוחה וסתומה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. שלא לשייר — «לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים», מפני היוצאים (מגילה כ״ב.)

לשון השלחן ערוך

הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה «לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים, מפני היוצאים» אז מבית הכנסת, שיאמרו העולם: אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים.

שורש הדין — מגילה כ״ב.: תמצית: יסוד הסימן במסכת מגילה, בסוגיית סדר קריאת התורה וחלוקת הפסוקים, ובדין שאין פוחתין לקורא בתורה מג׳ פסוקים (משנה מגילה כ״א:). ומכאן שאם ישייר בסוף הפרשה פחות מג׳ פסוקים, נמצא שהעולה אחריו לא יקרא אלא ב׳ הפסוקים הנשארים — ופחות מג׳ לא יקרא. וכן ברמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ג) ובטור נתבארו סדרי הקריאה, ומרן העתיק הלכה זו בבית יוסף.

קושיא — למה חוששים לדברי היוצאים? הרי אם ישייר ב׳ פסוקים, יעלה העולה הבא ויקרא אותם ב׳ ויוסיף עליהם מפרשה הסמוכה עד שישלים ג׳; ומה בכך שהיוצאים סבורים אחרת — הלא באמת יקרא כשיעור?

תירוץ: תמצית: אין החשש שמא באמת יקראו לו פחות מג׳, אלא שמא יאמרו העולם — היוצאים באמצע, שאינם רואים אלא את הנשאר, יסברו שהעולה אחריו לא קרא אלא ב׳ פסוקים, ויבואו להקל בדין «אין פוחתין מג׳». משום מראית העין ומשום שמירת הגדר תיקנו שלא לשייר שיריים פחותים מג׳, כדי שלא ייראה כקריאה פחותה מכשיעור. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

פלפול — «היוצאים אז»: דקדק מרן «אז» — בשעת מעשה, היינו היוצאים באותה שעה מבית הכנסת, שראו את סיום הפרשה ולא ראו את המשך העלייה. ומכאן שהחשש הוא לרואה חלקי, המצרף מה שראה למה שידוע לו מדין «אין פוחתין מג׳». והוא הדין וממש כנגדו בצד ההתחלה — מפני הנכנסים (סעיף זה גופו). ולענין סדר העולים והפסקות עי׳ סי׳ קל״ז. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — שיור: (א) נשארו בסוף פרשה פחות מג׳ פסוקים — לא יפסיק שם ולא ישייר. (ב) ישלים עד שיישאר ג׳ פסוקים לכל הפחות, או יגמור את הפרשה. (ג) הטעם — מפני היוצאים, שלא יאמרו שיקראו לבא אחריו פחות מג׳. (ד) פרשה שכולה ב׳ פסוקים — דין מיוחד לה (הגהת הרמ״א, להלן). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים — מפני היוצאים (מגילה כ״ב.): שלא יאמרו העולם שהעולה אחריו לא יקרא אלא שני פסוקים הנשארים, ואין פוחתין לקורא מג׳ פסוקים.

3. שלא להתחיל — «לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים», מפני הנכנסים

לשון השלחן ערוך

«וכן לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים», מפני הנכנסים אז בבית הכנסת, שיאמרו: שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים.

שורש הדין — סימטריה של השיור: תמצית: כשם שאין משיירין פחות מג׳ בסוף, כך אין מתחילין בפחות מג׳ פסוקים סמוך לתחילת פרשה. שאם יתחיל העולה ויקרא רק ב׳ פסוקים עד סוף הפרשה, יסברו הנכנסים באותה שעה — שלא ראו אלא את הראשית — שהראשון לא קרא אלא ב׳ פסוקים, ופחות מג׳ אין קורין. וכן פסקו הראשונים בסדר קריאת התורה (מגילה כ״ב.; רמב״ם הלכות תפילה פרק י״ג), ומרן העתיק בבית יוסף.

קושיא — למה צריך שני הדינים? אם כבר לימדנו שלא לשייר פחות מג׳ בסוף — ממילא נמצא שלא יתחיל בפחות מג׳ סמוך לתחילת פרשה, שהרי הא בהא תליא; ולמה כפל מרן «וכן לא יתחיל»?

תירוץ: תמצית: אין הא בהא תליא לגמרי — השיור חשש היוצאים (הרואים את הסוף), וההתחלה חשש הנכנסים (הרואים את הראשית), ושני חששות נפרדים הם, בשני ציבורים של רואים. ועוד: יש שהמקום מזמין שיור בלא התחלה קצרה או להיפך, ולזה השמיע מרן שניהם, שלא יבוא לזלזל באחד מהם מפני שקיים את חברו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

חקירה — «סמוך לפרשה»:

צד א׳: הקפידא היא על הסמיכות לפרשה — שההפסק (בתחילה או בסוף) ייפול במרחק ג׳ פסוקים לפחות מן ההפרש שבין הפרשיות, שלא ייראה כקריאה פחותה מכשיעור.
צד ב׳: הקפידא היא על שיעור העלייה — שכל קריאה ועלייה תהא ג׳ פסוקים, וההגבלה על השיור וההתחלה אינה אלא ביטוי לחשש שלא ייראה כפחות מכשיעור.

ונפקא מינה במקום שהחלוקה נכפית מחמת קוצר הפרשה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — התחלה: (א) אין להתחיל עלייה בפחות מג׳ פסוקים סמוך לסוף פרשה. (ב) הטעם — מפני הנכנסים, שלא יאמרו שהראשון לא קרא אלא ב׳. (ג) השיור וההתחלה סימטריים — סוף וראשית. (ד) לענין סדר העולים והחלוקה — עי׳ סי׳ קל״ז וסי׳ תכ״ח. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים — מפני הנכנסים: שלא יאמרו שלא קרא הראשון אלא שני פסוקים. השיור וההתחלה שני צדדים של גדר אחד — שלא ייראה כקריאה פחותה מג׳ פסוקים.

4. הגהת הרמ״א — פתוחה וסתומה, פרשה של ב׳ פסוקים, ויסיים בדבר טוב

לשון הרמ״א

הגה: «ואין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה. ופרשה שאינה רק ב׳ פסוקים — מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם» (תרומת הדשן סימן כ״ב). «ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב» (אור זרוע והגהות מיימוניות פרק י״ג מהלכות תפילה). ועיין לעיל סימן תכ״ח.

שורש הדין — תרומת הדשן סימן כ״ב: תמצית: הביא הרמ״א מן התרומת הדשן שלושה חידושים. (א) אין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה — דין השיור וההתחלה שווה בשתיהן, ואין אומרים שסתומה חמורה מפתוחה או להיפך. (ב) פרשה שאינה רק ב׳ פסוקים — מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם — כשכל הפרשה אינה אלא ב׳ פסוקים, אין ברירה, ומותר להפסיק לאחריה אף שנשארו רק ב׳. (ג) ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב — הנהגה שיפתח ויחתום העלייה בענין טוב.

חקירה — היתר פרשה של ב׳ פסוקים: מדוע הותר לשייר ולהפסיק בפרשה שכולה ב׳ פסוקים?

צד א׳ (מדין החשש): כיון שהכל יודעים שאין בפרשה זו אלא ב׳ פסוקים, אין מקום לטעות הנכנסים והיוצאים — שלא יאמרו שקראו לו פחות מכשיעור, שהרי אין כאן שיעור אחר. וזה מסייע לצד שכל הדין מדין חשש הרואים.
צד ב׳ (מדין המבנה): אף שבמבנה ראוי היה שלא לפרק, מכל מקום פרשה של ב׳ פסוקים אין דרך אחרת בה, וההכרח לא יגונה; והחילוק בין פרשה שלמה קצרה לבין שיריים של פרשה ארוכה.

מהיתר זה משמע כצד חשש הרואים — שבמקום שאין לטעות, אין קפידא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

עיון האחרונים — «ויסיים בדבר טוב» וגדרי החלוקה: תמצית: דנו האחרונים (מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים) בגדרי הסימן — כמה פסוקים צריך שיישארו וכמה יתחיל, כיצד לנהוג בפרשה קצרה הסמוכה לחברתה, ובהנהגת «דבר טוב» בפתיחת העלייה ובחתימתה (שלא לפתוח או לחתום בפורענות). ולענין חלוקת הפרשיות של כל השנה וסדר ההפסקות — עי׳ סי׳ תכ״ח, ולענין סדר הקריאה והעולים — עי׳ סי׳ קל״ז. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — הגהת הרמ״א: (א) אין חילוק בין פתוחה לסתומה — דין השיור וההתחלה שווה. (ב) פרשה שכולה ב׳ פסוקים — מותר לשייר ולהפסיק שם. (ג) יכוין להתחיל ולסיים בדבר טוב. (ד) חלוקת הפרשיות — עי׳ סי׳ תכ״ח. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
אין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה; ופרשה שאינה רק ב׳ פסוקים — מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם (תרומת הדשן סימן כ״ב); ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב.

5. סיכום ומקורות — זיקה לסי׳ קל״ז וסי׳ תכ״ח · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «לא ישייר בפרשה פחות מג׳ פסוקים» מפני היוצאים; «וכן לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים» מפני הנכנסים; «ואין חילוק בין פרשה פתוחה לסתומה»; «ופרשה שאינה רק ב׳ פסוקים מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם»; «ויכוין שיתחיל תמיד לקרא בדבר טוב ויסיים בדבר טוב».

שורש הדין — «אין פוחתין מג׳ פסוקים»: תמצית: יסוד הסימן בדין שאין קורין בתורה לאדם פחות מג׳ פסוקים (משנה מגילה כ״א:), ומכאן החשש שלא ייראה כאילו נקראו לעולה פחות מכשיעור — בין בשיור שבסוף בין בהתחלה שבראש. וסימן זה עוסק במבנה הקריאה והחלוקה; והשוה סי׳ קל״ז (סדר העולים ומספר הקרואים) וסי׳ תכ״ח (חלוקת הפרשיות וסדר ההפסקות של כל השנה).

קושיא — אם הכל מדין חשש הרואים, למה הצריך שיעור קבוע של ג׳? הרי החשש תלוי במקום ובראייה, ולמה קבעו דווקא ג׳ פסוקים לכאן ולכאן, ולא שיעור משתנה לפי הרואים?

תירוץ: תמצית: שיעור ג׳ נגזר מעצם דין הקריאה — שאין פוחתין לקורא מג׳ פסוקים — ולפיכך זהו השיעור שביחס אליו נמדד «פחות מכשיעור». משום כך קבעו ג׳ קבוע, שכל קריאה נמדדת בו, וכל שיור או התחלה פחות ממנו נראה כקריאה חסרה, אף שלמעשה יצטרף הבא אחריו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין	הלכה למעשה
שיור בסוף פרשה	לא ישייר פחות מג׳ פסוקים, מפני היוצאים (מגילה כ״ב.).
התחלה סמוך לפרשה	לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים, מפני הנכנסים.
פתוחה וסתומה	אין חילוק ביניהן — הדין שווה בשתיהן.
פרשה של ב׳ פסוקים	מותר לשייר בתחלה ולהפסיק שם (תרומת הדשן סי׳ כ״ב).
דבר טוב	יכוין להתחיל ולסיים תמיד בדבר טוב.
חלוקת הפרשיות	עי׳ סי׳ תכ״ח (סדר ההפסקות) וסי׳ קל״ז (סדר העולים).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין	הדין	המקור
שיור בסוף פרשה	לא ישייר פחות מג׳ פסוקים, מפני היוצאים	קל״ח סעיף א׳ (מגילה כ״ב.; רמב״ם הלכות תפילה פרק י״ג)
התחלה סמוך לפרשה	לא יתחיל בה פחות מג׳ פסוקים, מפני הנכנסים	קל״ח סעיף א׳ (מגילה כ״ב.; טור; בית יוסף)
פתוחה וסתומה · ב׳ פסוקים	אין חילוק; פרשה של ב׳ פסוקים מותר לשייר	קל״ח הגהה (תרומת הדשן סימן כ״ב)
דבר טוב	יתחיל ויסיים תמיד בדבר טוב	קל״ח הגהה (אור זרוע; הגהות מיימוניות פרק י״ג)
חלוקת הפרשיות	סדר ההפסקות והעולים	קל״ח (סי׳ קל״ז; סי׳ תכ״ח)

גמרא: מגילה כ״ב. · מגילה כ״א: (אין פוחתין לקורא מג׳ פסוקים; סדר קריאת התורה וחלוקת הפסוקים)

ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״ג) · טור · בית יוסף · תרומת הדשן (סימן כ״ב) · אור זרוע · הגהות מיימוניות · שלחן ערוך · רמ״א

פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · (שלחן ערוך הרב — סימן זה לא נכתב על ידי אדמו״ר הזקן; רמה 4 היא עמוד־מעבר)

← Level 3 — Synthèse Level 1 — Base →

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קל״ח · שלא לשייר בפרשה פחות משלושה פסוקים · ⚡ רמה 2 — למדן

⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

📖Join a 'havrouta