✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

כבוד ספר התורה בסיום הקריאה — עיונים מעמיקים
סימן קמ״ט · סעיף אחד
אין הצבור רשאים לצאת · ליווי הספר תורה · פתח אחד ושני פתחים · הגהת הרמ״א
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קמ״ט — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, מהרי״ל, הגהות מיימוניות, אור זרוע, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
סוטה ל״ט: · «אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניחנו במקומו» · כבוד התורה · השראת שכינה · ליווי הס״ת

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

  1. Introduction to the sugya — כבוד התורה והשראת שכינה, שורש הדין (סוטה ל״ט:), צירי הסימן
  2. עיקר הדין — אין הצבור רשאים לצאת עד שיצניעו ס״ת, ויחיד לית לן בה (ב״י בשם הר״י)
  3. פתח אחד ושני פתחים — ליווי הס״ת למקום הצנעתו
  4. הגהת הרמ״א — מלווין עד לפני הארון, הגולל, ותינוקות לנשק התורה
  5. כבוד התורה והשראת שכינה — נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seif

שֶׁהַצִּבּוּר לֹא יֵצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁיַּצְנִיעוּ אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

סָעִיף א׳: אין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה; ומיהו אם אין יוצא אלא יחיד — לית לן בה. הצניעוהו בבית אחר: פתח אחד — מתעכבין עד שיצא והולכין אחריו; שני פתחים — יוצאין בפתח אחד ובלבד שמלווין. הגה: בהיכל שבבית הכנסת מצוה ללוות עד לפני הארון, והגולל אחר הס״ת עד שיוחזר, ותינוקות מנשקין לחנכם.

Concise summary:

One seif: the siman regulates the honour due to the ספר תורה at the end of the reading — אין הצבור רשאים לצאת from the synagogue עד שיצניעו את ספר התורה (סוטה ל״ט:); but if only a יחיד leaves for his own need, לית לן בה. Stored in another place: פתח אחד — one waits and follows the Sefer Torah; שני פתחים — one may leave by one door ובלבד שמלווין את הס״ת. And the הגהת הרמ״א: one escorts it עד לפני הארון, the גולל stands עד שיחזירו, and the תינוקות kiss it to educate them (חינוך).

1. הקדמת הסוגיא — כבוד ספר התורה בסיום הקריאה, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין כבוד ספר התורה בסיום קריאתו — שאין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת עד שיצניעו את ספר התורה. שורש הדין במסכת סוטה (ל״ט:): «אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניחנו במקומו». ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) כבוד התורה — שדרך כבוד היא ללוות את ספר התורה למקום הצנעתו, כדרך שמלווין אדם נכבד ואין פונין לו עורף; (ב) השראת שכינה — שספר התורה מקום שכינה, ואין נפטרין מלפני השכינה עד שתנוח במקומה. ומצירים אלו נובעים פרטי הסימן: הצנעה בבית אחר, פתח אחד או שני פתחים, ליווי הס״ת, והגהת הרמ״א בהיכל, בגולל ובתינוקות.
הערה יסודית: ציר הסימן — מהו עיקר החיוב, ההמתנה (שלא לצאת קודם) או הליווי (ללכת אחר הס״ת למקומו). בפתח אחד שני הענינים כאחד — מתעכבין ואחר כך מלווין; אבל בשני פתחים נתפרשו — יוצאין בפתח אחד קודם צאת הס״ת, ובלבד שסופם ללוותו. ומכאן שהעיקר הוא הליווי, וההמתנה טפלה לו.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: «אין הצבור רשאים לצאת עד שיצניעו ס״ת» — האם מדין כבוד התורה (שחובה לחלוק כבוד לספר התורה וללוותו כאדם חשוב), או מדין השראת שכינה (שאין נפטרין מן המקום שהשכינה שרויה בו עד שינוח הס״ת במקומו)? ונפקא מינה ביחיד היוצא, ובשני פתחים, ובעומד ואינו מלווה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. עיקר הדין — אין הצבור רשאים לצאת עד שיצניעו ס״ת (סוטה ל״ט:), ויחיד לית לן בה

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «אין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה». ובבית יוסף בשם הר״י (רבינו יהודה) בחידושי מגילה: «מיהו אם אינם יוצאים רק יחיד — לית לן בה».
שורש הדין — סוטה ל״ט:: אמר רבי תנחום אמר רבי יהושע בן לוי «אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניחנו במקומו». והביאו הטור, וכתב הבית יוסף מקורו; והוסיף בשם הר״י בחידושי מגילה שאם אין היציאה אלא של יחיד — אין בכך כלום, שאין בזה זלזול הרבים.
קושיא — מאי שנא יחיד מן הצבור? אם משום כבוד הס״ת — אף היחיד מזלזל בצאתו לפניו; ואם אין קפידא — אף הצבור יהיו רשאים. ומאי טעמא התירו ביחיד ואסרו ברבים?
תירוץ: עיקר הקפידא על דרך זלזול הנראית לרבים — שיציאת הצבור בהמון קודם שהוצנע הס״ת דומה כמי שפונה עורף ומניח את התורה, ויש בזה בזיון וחסרון כבוד. אבל יחיד היוצא לצרכו אין בו מראית זלזול, «לית לן בה». ולזה דמי לכבוד המלווין — שדוקא הרבים חייבים בכבוד המעמד. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — עיקר הדין: (א) הצבור — אסורין לצאת עד שיוצנע הס״ת. (ב) יחיד היוצא לצרכו — «לית לן בה». (ג) הטעם — זלזול הנראה לרבים. (ד) מקום ההצנעה — קובע פרטי הליווי (סעיף וסמוך). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
אין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת עד שיצניעו ספר תורה (סוטה ל״ט:); ומיהו אם אינם יוצאים רק יחיד — לית לן בה (ב״י בשם הר״י בחידושי מגילה).

3. פתח אחד ושני פתחים — ליווי הספר תורה למקום הצנעתו

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳ (המשך): «ואם מצניעים הספר תורה בבית אחר — אם אין לבית הכנסת אלא פתח אחד, צריכין להתעכב עד שיצא הספר תורה וילכו אחריו למקום שמצניעין אותו שם. ואם יש לבית הכנסת שני פתחים, יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא הספר תורה בפתח האחר, ובלבד שילכו אחר הספר תורה וילוהו למקום שמצניעין אותו שם».
שורש הדין: כשמצניעין את הס״ת בבית אחר, נתחדש דין הליווי — שאין די בהמתנה, אלא הולכין אחריו עד מקום הצנעתו, שהוא גמר כבודו. ומקורו בטור ובבית יוסף, מדין כבוד התורה שמלווין אותה כמלווין אדם חשוב.
קושיא — בשני פתחים, כיצד הותר לצאת בפתח אחד קודם שיצא הס״ת בפתח האחר? הרי פונה ויוצא לפני התורה, ויש בזה זלזול כמו ביוצא לפניה בפתח אחד?
תירוץ: אין הזלזול אלא בהנחת התורה ובפנייה ממנה לגמרי; אבל היוצא בפתח אחר על מנת ללוותה — «ובלבד שילכו אחר הספר תורה וילוהו» — אין כאן פנייה אלא הקדמת דרך לקראת ליווייה, וסופו מכבדה ומלווה. הא למדת שעיקר החיוב הליווי, וכל שמלווה בסוף — יצא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — «צריכין להתעכב» ומכל מקום «יכולים לצאת»: תרתי דיני קא משמע לן מרן — בפתח אחד ההמתנה והליווי כרוכין (שאין דרך לצאת אלא אחר הס״ת), ובשני פתחים נפרדו — ההמתנה נדחית מפני הליווי. ולזה נפקא מינה: מי שיצא בפתח האחר ולא הלך אחר הס״ת — לא קיים דין הסימן, שעיקרו הליווי. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — פתחים: (א) פתח אחד — מתעכבין עד שיצא הס״ת והולכין אחריו. (ב) שני פתחים — יוצאין בפתח אחד ובלבד שמלווין. (ג) הצנעה בבית אחר — חייבין בליווי עד שם. (ד) העיקר — הליווי, וההמתנה טפלה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
ואם יש לבית הכנסת שני פתחים, יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא הספר תורה בפתח האחר, ובלבד שילכו אחר הספר תורה וילוהו למקום שמצניעין אותו שם.

4. הגהת הרמ״א — מלווין עד לפני הארון, הגולל, ותינוקות לנשק התורה

לשון הרמ״א

הגה: «ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל שהוא הארון בבית הכנסת, מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד לפני הארון שמכניסין אותו שם. וכן הגולל ילך אחר הספר תורה עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הספר תורה למקומה. ויש שכתבו שבאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות, וכן נוהגין».
שורש הדין: מקור הרמ״א מדעת עצמו וממהרי״ל ומהגהות מיימוניות (פרק י״ב מהלכות תפילה) ומאור זרוע. ובמקום שהארון בבית הכנסת עצמו — אף שאין כאן «בית אחר», מצוה ללוות את הס״ת עד לפני הארון. והגולל (הוא המגביה, שהוא עיקר הגולל, כמו שנתבאר סי׳ קמ״ז ס״ד) ילך אחריו ויעמוד עד שיחזירוהו למקומו.
מחלוקת — נשיקת התינוקות: «ויש שכתבו שבאים התינוקות לנשק התורה כדי לחנכם ולזרזם במצות». ודנו האחרונים אם הוא מדין חינוך בעלמא (לזרז התינוקות במצות ובאהבת התורה), או שהוא בכלל כבוד התורה וליווייה. ולמעשה «וכן נוהגין». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — הגהת הרמ״א: (א) הארון שבבית הכנסת — מצוה ללוות עד לפניו. (ב) העובר לפני הס״ת — מלווהו. (ג) הגולל/המגביה — הולך אחריו ועומד עד שיוחזר. (ד) התינוקות — מנשקין לחינוך, וכן נוהגין. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללותה עד לפני הארון שמכניסין אותו שם; וכן הגולל ילך אחר הספר תורה עד לפני הארון ועומד שם עד שיחזירו הספר תורה למקומה.

5. כבוד התורה והשראת שכינה — נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «אין הצבור רשאים לצאת עד שיצניעו ס״ת, ויחיד לית לן בה; הצניעוהו בבית אחר — פתח אחד מתעכבין והולכין אחריו, שני פתחים יוצאין בפתח אחד ובלבד שמלווין; ובהיכל שבבית הכנסת מצוה ללוות עד לפני הארון, והגולל עומד עד שיוחזר, ותינוקות מנשקין לחנכם».
שורש הדין — כבוד התורה והשראת שכינה: הליווי דומה למלווין אדם נכבד, וגדול הוא בתורה שהיא מקום שכינה. ומכאן טעם ההמתנה והליווי, וטעם קדימת הגולל אחריה, וחינוך התינוקות בנשיקתה. והשוה סי׳ קמ״ז ס״ד (כבוד הגלילה והמגביה שהוא עיקר הגולל).
קושיא — אם מדין השראת שכינה, למה הותר ביחיד לצאת? הרי אף היחיד נפטר מלפני השכינה קודם שתנוח! ואם מדין כבוד התורה בלבד, למה החמירו על הצבור עד ההצנעה ממש?
תירוץ: תרי דיני נינהו והם משלימים זה את זה. מצד השראת שכינה — הקפידא על הרבים העוזבים את מקום התורה, ולזה עד שיוצנע; ומצד כבוד התורה — הקפידא על הליווי, ולזה בשני פתחים וביחיד הקילו כל שאין זלזול הנראה. וכלל העולה: הרבים חייבים בהמתנה ובליווי, והיחיד — «לית לן בה». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
הצבור בסיום הקריאה אין רשאין לצאת עד שיוצנע הס״ת (סוטה ל״ט:).
יחיד היוצא לצרכו לית לן בה (ב״י בשם הר״י בחידושי מגילה).
הצנעה בבית אחר, פתח אחד מתעכבין עד שיצא והולכין אחריו למקום הצנעתו.
הצנעה בבית אחר, שני פתחים יוצאין בפתח אחד ובלבד שמלווין את הס״ת.
הארון שבבית הכנסת מצוה ללוות עד לפני הארון; הגולל עומד עד שיוחזר.
התינוקות מנשקין את התורה לחנכם ולזרזם במצות, וכן נוהגין.

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
אין הצבור רשאין לצאת עד שיצניעו הס״ת ויניחוהו במקומו קמ״ט סעיף א׳ (סוטה ל״ט:; טור; בית יוסף)
יחיד לית לן בה היחיד היוצא לצרכו — מותר קמ״ט סעיף א׳ (ב״י בשם הר״י בחידושי מגילה)
פתח אחד ושני פתחים המתנה וליווי הס״ת למקום הצנעתו קמ״ט סעיף א׳ (טור; בית יוסף)
ליווי עד הארון והגולל מלווין עד לפני הארון; הגולל עומד עד שיוחזר קמ״ט הגה (מהרי״ל; הגהות מיימוניות פרק י״ב מהלכות תפילה; אור זרוע; סי׳ קמ״ז ס״ד)
תינוקות לנשק התורה חינוך וזירוז במצות קמ״ט הגה (אור זרוע)
גמרא: סוטה ל״ט: («אין הצבור רשאין לצאת עד שינטל ספר תורה ויניחנו במקומו»)
ראשונים ומרן: רמב״ם · טור · בית יוסף · הר״י בחידושי מגילה · מהרי״ל · הגהות מיימוניות (פרק י״ב מהלכות תפילה) · אור זרוע · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← Level 3 — Synthèse Level 1 — Base →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קמ״ט · כבוד ספר התורה בסיום הקריאה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Home · סימן קמ״ט · ♥ Support

📖Join a 'havrouta