✦ ❖ ✦

דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

בניין בית הכנסת ושיהיה גבוה — עיונים מעמיקים

סימן ק״נ · ה׳ סעיפים

כופין לבנות · גובה בית הכנסת · אור והרחקה · כיוון הפתח והבימה

עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים

⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡

✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״נ — ה׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״א), הגהות מיימוניות, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
שבת י״א. · מגילה כ״ט. · «כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב» · מקדש מעט · כופין בני העיר

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

Introduction à la sugya — גדר בניין בית הכנסת וקדושתו (שבת י״א., מגילה כ״ט.), צירי הסימן (ה׳ סעיפים)
כופין לבנות — חובת הציבור לבנות בית הכנסת ולקנות ספרי קודש (סעיף א׳)
גובה בית הכנסת — «סופה ליחרב» (שבת י״א.), בגובהה של עיר, מי שהגביה ביתו (סעיפים ב׳-ג׳)
אור, כיוון הפתח והבימה — חלון בית הכנסת, פתח כנגד צד התפילה, בימה באמצע (סעיפים ד׳-ה׳)
קדושת בית הכנסת וסדר הישיבה — מקדש מעט · נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְשֶׁיְּהֵא גָּבוֹהַּ. וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות ספרי קודש. ב׳: אין בונין אלא בגובהה של עיר, ומגביהין עד שיהא גבוה מכל בתי העיר. ג׳: מי שהגביה ביתו יותר מבית הכנסת — יש אומרים שכופין אותו להשפילו. ד׳: הבונה כנגד חלון בית הכנסת — אין די בהרחקת ד׳ אמות, שצריך אור גדול. ה׳: אין פותחין הפתח אלא כנגד צד התפילה, והבימה באמצע.

Résumé concis :

ה׳ seifim : le siman règle le בניין בית הכנסת — la construction de la synagogue : כופין les habitants à la bâtir et à acquérir תורה נביאים וכתובים (א׳) ; qu'elle soit גבוה מכל בתי העיר (« כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב », שבת י״א.) et l'on contraint מי שהגביה ביתו à l'abaisser (ב׳-ג׳) ; l'אור — הבונה כנגד החלון s'éloigne de plus que ד׳ אמות (ד׳) ; et le כיוון — פותחין הפתח כנגד צד התפילה, והבימה באמצע (ה׳).

1. הקדמת הסוגיא — בניין בית הכנסת וקדושתו, שער הסימן

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדיני בניין בית הכנסת — חובת הציבור לבנותו, גובהו, והכשרו לתפילה. ראש הסימן: «כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת» (סעיף א׳), ובו ה׳ סעיפים בדיני הבניין, הגובה, האור, כיוון הפתח וסדר הישיבה. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) חובת הבנייה — שבניין בית הכנסת מוטל על כלל בני העיר וכופין זה את זה עליו; (ב) מעלת המקום וקדושתו — «כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב» (שבת י״א.), שיהא גבוה ומכובד כמעלת מקום התפילה, «מקדש מעט» (יחזקאל, מגילה כ״ט.). ומצירים אלו נובעות הלכות הסימן: הגבהת הבניין, מי שהגביה ביתו, הרחקת הבונה כנגד החלון, וכיוון הפתח והבימה.

הערה יסודית: ציר הסימן — מה גדר הגבהת בית הכנסת. אם משום מעלת המקום וקדושתו (מקדש מעט), אם משום סימן וזכר שלא תיחרב העיר (שבת י״א.). ולזה נפקא מינה בשעת הדחק ואימת מלכות, שהתיר הרמ״א להתפלל בבית אף שדרים בעליה על גביו — שאין ההגבהה מעכבת בדיעבד, אלא מצוה ומעלה.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: קדושת בית הכנסת וההקפדה על גובהו — האם מדין קדושת המקום עצמו (שבית הכנסת «מקדש מעט», וקדושתו קדושת המקום כעין מקדש), או מדין תשמישי קדושה ומעלת הציבור (שאין בו קדושה עצמית אלא מפני שמשמש לתפילה ולתורה, וההקפדה מדין מעלת המקום)?

(א) אם מדין קדושת המקום — ההגבהה והמעלה חובה מצד המקום, וקדושתו נוהגת אף בחורבנו (כעין מקדש).
(ב) אם מדין תשמיש ותכלית התפילה — עיקר ההקפדה מפני מעלת הציבור והתפילה, ולזה בשעת הדחק הותר לשנות.

ונפקא מינה בקדושת בית הכנסת לאחר שחרב, ובשעת הדחק ואימת מלכות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. כופין בני העיר לבנות — חובת הציבור בבניין בית הכנסת וקניית ספרי קודש (סעיף א׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים».

שורש הדין: תמצית: יסוד חובת הבנייה מן הראשונים (רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א, טור) — שבית הכנסת צורך רבים הוא, וכל צרכי הרבים כופין עליהם בני העיר זה את זה, כדין צרכי העיר. וכן כופין לקנות ספרי קודש — תורה נביאים וכתובים — שילמדו בהם הרבים. ומרן ציין: ועיין לעיל סימן נ״ה (סעיף כ״ב) אם כופין זה את זה לשכור להם מניין.

קושיא — מאי טעמא כופין, והלא מצות עשה היא? מצות עשה שמתן שכרה בצדה אין בית דין של מטה מוזהרין לכוף עליה (כמבואר בפוסקים); ומאי שנא בניין בית הכנסת שכופין בני העיר זה את זה עליו בעל כרחם?

תירוץ: אין הכפייה כאן מדין המצוה שביחיד אלא מדין צרכי הרבים — שבית הכנסת ובית המדרש מכלל צרכי העיר הם, וכל שהוא צורך הכלל כופין בו בני העיר זה את זה, כדרך שכופין על החומה, על השערים ועל שאר צרכי הרבים. ולזה סמכו אף קניית ספרי קודש, שהם כלי הלימוד לרבים ובכלל צורך הציבור. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

פלפול — בניין וקניית ספרים בכפייה אחת: תרתי כלל מרן בכפייה אחת — «לבנות בית הכנסת» ו«לקנות תורה נביאים וכתובים» — ללמד ששניהם עניין אחד: מקום התפילה וכלי הלימוד, שאין בית הכנסת שלם אלא בתורה שבתוכו. ובגדר חלוקת ההוצאה — אם לפי ממון (עשירים) או לפי נפשות — נחלקו הפוסקים בגדרי צרכי העיר, ותלוי אם ההנאה שווה לכל או לפי הממון. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — כופין לבנות: (א) בן העיר הממאן לתת חלקו — כופין אותו. (ב) קניית ספרי קודש (תורה נביאים וכתובים) — בכלל הכפייה. (ג) שכירת מניין — עי׳ סי׳ נ״ה (סכ״ב). (ד) גדר החלוקה — לפי ממון או לפי נפשות (מחלוקת הפוסקים). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
«כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים» — צרכי רבים הם, וכל בני העיר משועבדים בהם זה לזה (רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א).

3. גובה בית הכנסת — «סופה ליחרב» (שבת י״א.), בגובהה של עיר, מי שהגביה ביתו (סעיפים ב׳-ג׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳: «אין בונין בית הכנסת אלא בגבהה של עיר... ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם». הגה: «ובשעת הדחק או שיש אימת מלכות שאינן רשאים לבנות בית הכנסת כדינו — מותר להתפלל בבית אף על פי שדרין בעליה על גביו, ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות». סעיף ג׳: «מי שהגביה ביתו יותר מבית הכנסת — יש אומרים שכופין אותו להשפילו». הגה: «ואם עשה בנין גבוה יותר בקרן אחד מבית הכנסת — סגי בכך».

שורש הדין — שבת י״א.: «כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב». תמצית: ומכאן שמגביהין את בית הכנסת על בתי העיר, ומיעטו הראשונים בירניות ומגדלים העשויים לנוי ואינם לתשמיש, וכן גג משופע שאינו ראוי לדירה. ודין מי שהגביה ביתו — מן הגהות מיימוניות (הלכות תפילה פרק י״א), שכך היה מעשה שכפוהו להשפיל.

קושיא — כופין להשפיל, ובשעת הדחק מתפללין בבית שדרים על גביו? תרתי דסתרי לכאורה: מחד ההגבהה חובה שכופין עליה את מי שהגביה ביתו; ומאידך בשעת הדחק ואימת מלכות מתפללין בבית ודרים בעליה על גביו — ואם הגובה מעכב, היאך יתפלל תחת דירה?

תירוץ: אין סתירה. עיקר הדין לכתחילה — שיהא בית הכנסת גבוה מבתי העיר, משום «סופה ליחרב» ומעלת המקום, ולזה כופין את המגביה ביתו. אבל בדיעבד ובשעת הדחק, שאי אפשר מפני אימת מלכות, אין הגובה מעכב את עצם התפילה — שהוא מצוה וסימן טוב לעיר ולא תנאי בקיום התפילה; ולזה מתפללין, ובלבד שינהגו בעליה שעליו בנקיות. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

חקירה — «גבוה מכל בתי העיר», מה שיעורו:

צד א׳: גובה ממש בכל קומת הבניין — שיהא כולו גבוה מבתי העיר של דירה.
צד ב׳: די בסימן של גובה — כדעת הרמ״א (סעיף ג׳): «ואם עשה בנין גבוה יותר בקרן אחד — סגי בכך», ומכאן שאף מגדל או בניין בקרן אחת מהני.

ונפקא מינה בבתים גבוהים שסביב, ובעליה שמעל בית הכנסת. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

מחלוקת — בירניות ומגדלים: דנו הפוסקים (מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה) בגדר «שמשתמשים בהם» — שאין משערים אלא בבתים העשויים לדירה ולתשמיש, ולאפוקי בירניות ומגדלים העשויים לנוי, וגג משופע שאינו ראוי; ולזה אם יש עליה תחת הגג, לא תהא גבוהה יותר מבית הכנסת. ובזמן הזה שבתים גבוהים סביב, סמכו רבים על שעת הדחק ואימת מלכות שבהגהת הרמ״א. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — גובה בית הכנסת: (א) בונים בגובהה של עיר, גבוה מבתי הדירה. (ב) בירניות ומגדלים לנוי — אין משערים בהם. (ג) מי שהגביה ביתו — כופין להשפיל, ובבניין גבוה בקרן אחת סגי. (ד) שעת הדחק ואימת מלכות — מותר להתפלל בבית עם דירה על גביו, ובלבד שינהגו בנקיות (עי׳ סוף סי׳ קנ״א). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
«כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב» (שבת י״א.): בונים בגובהה של עיר, גבוה מבתי הדירה; ומי שהגביה ביתו כופין להשפילו; ובשעת הדחק ואימת מלכות מותר להתפלל אף בבית שדרים על גביו, ובלבד שינהגו בנקיות.

4. אור, כיוון הפתח והבימה — חלון בית הכנסת, פתח כנגד צד התפילה, בימה באמצע (סעיפים ד׳-ה׳)

לשון השלחן ערוך

סעיף ד׳: «הבונה כנגד חלון בית הכנסת אין מספיק לו בהרחקת ד׳ אמות לפי שהוא צריך אור גדול». סעיף ה׳: «אין פותחין פתח בית הכנסת אלא כנגד הצד שמתפללין בו באותה העיר, שאם מתפללים למערב יפתחוהו למזרח, כדי שישתחוו מן הפתח נגד הארון שהוא ברוח שמתפללין נגדו». הגה: «ועושין בימה באמצע בית הכנסת שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו כלם».

שורש הדין: תמצית: דין הרחקת הבונה כנגד החלון — מדין הרחקת נזק ה«אור» (מן הטור והפוסקים), שבית הכנסת צריך אור גדול לתפילה ולקריאה, ולזה אין די בד׳ אמות כדין שאר חלונות. ודין כיוון הפתח והבימה — מן הטור: פותחין הפתח כנגד צד התפילה, שיהא הנכנס משתחווה כנגד הארון, ועושין בימה באמצע, זכר למקדש ולהשמעת הקריאה לכל.

קושיא — למה החמירו יותר מד׳ אמות? הרי בכל דיני הרחקת חלונות די בהרחקת ד׳ אמות (כדין החלונות בבבא בתרא); ומאי שנא חלון בית הכנסת שהצריכוהו הרחקה יתירה?

תירוץ: לפי שבית הכנסת «צריך אור גדול» — שהתפילה והקריאה בתורה צריכות אורה מרובה, ואין די באור מועט; ולזה הרחקת ד׳ אמות שדי בה לבית דירה אינה מספקת לבית הכנסת, שסתימת אורו פוגמת בתכליתו. וגדר ההרחקה — לפי מה שצריך שלא יאפיל על אורו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

פלפול — כיוון הפתח והבימה: כיוון הפתח כנגד צד התפילה — שיהא הנכנס משתחווה מן הפתח כנגד הארון (זכר למקדש, שהכניסה כלפי הקודש); והבימה באמצע — שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו הכל, וכעין המזבח שהיה באמצע העזרה. ונחלקו האחרונים אם הבימה באמצע לעיכובא או למצוה ולמנהג. וסדר הישיבה (מן הטור): הזקנים יושבים ופניהם כלפי העם, ושאר העם שורות שורות ופניהם כלפי הקודש. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

נפקא מינה — אור, פתח ובימה: (א) הבונה כנגד חלון בית הכנסת — מרחיק יותר מד׳ אמות. (ב) פתח כנגד צד התפילה (מתפללים למערב — פותחין למזרח). (ג) בימה באמצע, שיעמוד עליה הקורא וישמעו הכל. (ד) סדר הישיבה — זקנים כלפי העם, והעם כלפי הקודש (טור). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

היסוד:
הבונה כנגד חלון בית הכנסת מרחיק יותר מד׳ אמות, «לפי שהוא צריך אור גדול»; ואין פותחין הפתח אלא כנגד צד התפילה, שישתחווה מן הפתח כנגד הארון; ועושין בימה באמצע שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו הכל.

5. קדושת בית הכנסת וסדר הישיבה — מקדש מעט · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

עיקרי הסימן: «כופין בני העיר לבנות בית הכנסת ולקנות ספרי קודש (א׳); בונים בגובהה של עיר, גבוה מבתי העיר (ב׳); מי שהגביה ביתו כופין להשפילו (ג׳); הבונה כנגד החלון מרחיק, שצריך אור גדול (ד׳); פותחין הפתח כנגד צד התפילה, והבימה באמצע (ה׳).»

שורש הדין — קדושת בית הכנסת: תמצית: בית הכנסת נקרא «מקדש מעט» (יחזקאל, ומגילה כ״ט.), ומכאן מעלתו וקדושתו והנהגת הכבוד בו. ונחלקו הראשונים בגדר קדושתו — קדושת המקום כעין מקדש, או קדושת תשמיש; ולזה נפקא מינה בשינויו ובהנהגתו. והשווה סי׳ קנ״א (קדושת בית הכנסת ואיסוריו) וסי׳ קנ״ד (תשמישי קדושה).

קושיא — אם «מקדש מעט», למה הותר להתפלל בבית שדרים על גביו? אם בית הכנסת קדוש כמקדש, והרי במקדש אין דרים על גביו — היאך התיר הרמ״א בשעת הדחק להתפלל בבית שדרים בעליה על גביו?

תירוץ: קדושת בית הכנסת אינה כקדושת המקדש ממש, אלא מעלה וכעין מקדש מעט; ולזה עיקר הגובה והמעלה מצוה לכתחילה, ובשעת הדחק ואימת מלכות נדחית מפני התפילה, שאין המעלה מעכבת את עצם המצוה. ומכל מקום ינהגו בעליה שעליו בנקיות, שלא לזלזל בקדושת המקום. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין	הלכה למעשה
כופין לבנות	כופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת ולקנות תורה נביאים וכתובים (צרכי רבים; עי׳ סי׳ נ״ה סכ״ב למניין).
גובה בית הכנסת	בונים בגובהה של עיר, גבוה מבתי הדירה («סופה ליחרב», שבת י״א.); בירניות ומגדלים לנוי אין משערים בהם.
מי שהגביה ביתו	כופין אותו להשפילו; ובבניין גבוה בקרן אחת סגי (רמ״א).
שעת הדחק ואימת מלכות	מותר להתפלל בבית אף שדרים בעליה על גביו, ובלבד שינהגו בעליה בנקיות (עי׳ סוף סי׳ קנ״א).
אור, פתח ובימה	הבונה כנגד החלון מרחיק יותר מד׳ אמות; פותחין הפתח כנגד צד התפילה; בימה באמצע.
קדושת בית הכנסת	«מקדש מעט» (מגילה כ״ט.) — עי׳ סי׳ קנ״א (קדושתו ואיסוריו) וסי׳ קנ״ד (תשמישי קדושה).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין	הדין	המקור
כופין לבנות	חובת הציבור, צרכי רבים	ק״נ סעיף א׳ (רמב״ם הלכות תפילה פרק י״א; טור; עי׳ סי׳ נ״ה סכ״ב)
גובה בית הכנסת	גבוה מבתי העיר, «סופה ליחרב»	ק״נ סעיף ב׳ (שבת י״א.; בית יוסף)
מי שהגביה ביתו	כופין להשפילו; בקרן אחת סגי	ק״נ סעיף ג׳ (הגהות מיימוניות; רמ״א)
הרחקה כנגד החלון	צריך אור גדול, יותר מד׳ אמות	ק״נ סעיף ד׳ (טור; מגן אברהם)
פתח התפילה והבימה	השתחוואה נגד הארון, בימה באמצע	ק״נ סעיף ה׳ (טור; רמ״א)

גמרא: שבת י״א. · מגילה כ״ט. («כל עיר שגגותיה גבוהים מבית הכנסת סופה ליחרב»; בית הכנסת מקדש מעט)

ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילה פרק י״א) · טור · הגהות מיימוניות · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א

פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים

← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן ק״נ · בניין בית הכנסת ושיהיה גבוה · ⚡ רמה 2 — למדן

⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

📖Rejoindre une 'havrouta