✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קנ״ה · מבית הכנסת לבית המדרש
לילך מבית הכנסת לבית המדרש — אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד; עת קבוע שלא יעבירנו אף אם סבור להרויח הרבה; ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך ושכר הליכה בידו; ופת שחרית קודם שילך
סימן קנ״ה · ב׳ סעיפים
לילך מבית הכנסת לבית המדרש
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד כיצד אחר בית הכנסת הולכים לבית המדרש וקובעים עת ללמוד (קובע עת ללמוד): עת קבוע שלא יעבירנו — שלא יזוז, אף אם סבור להרויח הרבה; ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש (ושכר הליכה בידו) או יקבע לו מקום, ילמוד מעט ויכניס בלבו יראת שמים; ומותר לאכול פת שחרית קודם שילך. טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: מבית הכנסת לבית המדרש — קביעת עת ללמוד, שכר הליכה, פת שחרית
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ה · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לימדונו חז״ל (מועד קטן כ״ט.) שההולך מבית הכנסת לבית המדרש ללמוד — מקבל פני שכינה, שנאמר (תהלים פ״ד): יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן. הסימן עוסק בהנהגה שלאחר התפילה: לילך לבית המדרש, לקבוע בו עת ללמוד, ולכבד אותה אף כשאין יודעים הרבה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ב׳ הסעיפים — קביעת עת ללמוד (סעיף א׳) והגהת הרמ״א (מי שאינו יודע ללמוד), פת שחרית (סעיף ב׳)
1. מקרה מעשי — קביעת עת קבוע (שלא יעבירנו)
2. מקרה מעשי — מי שאינו יודע ללמוד: ילך אף על פי כן (שכר הליכה בידו)
3. מקרה מעשי — פת שחרית קודם שילך
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. מבית הכנסת לבית המדרש — ב׳ הסעיפים
לִילֵךְ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ — אחר תפילת הבוקר, הנהגת ישראל היא לעבור מן הבית הכנסת (התפילה) לבית המדרש (הלימוד), ולקבוע בו עת (קביעת עת). עת זו צריכה להיות קבועה ותקועה: אין מעבירים אותה, אף בשביל רווח ממון גדול. ואף מי שאין בידו ללמוד — יש לו חלק בהנהגה זו. ונזהרים בבריאות הגוף — פת שחרית — כדי להיות חזק לעבודת הבורא.
סעיף א׳ — קביעת עת ללמוד
אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד, וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה.
סעיף א׳: אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד; וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו, אף אם הוא סבור להרויח הרבה.
שני שלבים. אחר התפילה בבית הכנסת עוברים לבית המדרש ללימוד, וקובעים בו עת (קובע עת ללמוד). עת זו צריכה להיות קבועה — משובצת בסדר היום — שלא יעבירנו: אין מקריבים אותה בשביל עסק, אף אם בטוח שירויח הרבה. הקביעות עדיפה על התלהבות של פעם.
הגה — הגהת הרמ״א: מי שאינו יודע ללמוד
ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו, או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים.
הגה (רמ״א): ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש — ושכר הליכה בידו; או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע, ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים.
אין אדם נדחה. מי שאינו יודע ללמוד אף לו יש הנהגה: הולך לבית המדרש — כי שכר ההליכה (שכר הליכה) בידו אף אם אינו לומד; או קובע לו מקום, לומד מעט במה שיודע, מפשפש במעשיו ומכניס יראת שמים בלבו. ההליכה והכוונה נחשבות.
סעיף ב׳ — פת שחרית קודם שילך
קודם שילך לבית המדרש יוכל לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו וטוב שירגיל בו.
סעיף ב׳: קודם שילך לבית המדרש יוכל לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו, וטוב שירגיל בו.
הגוף לשירות הלימוד. אכילת פת שחרית קודם שילך לבית המדרש מותרת למי שרגיל בה, והשולחן ערוך מוסיף שטוב שירגיל בו: פת שחרית מחזקת את הגוף ומרחיקה חלאים רבים, כדי ללמוד ולעבוד בכוח.
הסימן במשפט אחד: אחר בית הכנסת הולכים לבית המדרש וקובעים עת ללמוד — עת קבוע שלא יעבירנו, שאין מעבירים אף בשביל רווח גדול; ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך (שכר הליכה בידו) או יקבע מקום, ילמוד מעט ויכניס בו יראת שמים; וקודם שילך יוכל לאכול פת שחרית אם רגיל בה (וטוב שירגיל בו).
מקרים מעשיים
מקרה 1 — קביעת עת קבוע
מצב: מיד אחר התפילה נזדמן עסק נחוץ שסבור להרויח בו הרבה. האם מותר להעביר את עת הלימוד ?
הנהגה: עת הלימוד צריכה להיות קבועה שלא יעבירנו — קבועה ותקועה; אין מקריבים אותה בשביל עסק, אף אם בטוח שירויח הרבה. דווקא הקביעות מבטיחה את הלימוד בכל יום. ובמקרי אונס — כהוראת הרב.
מקרה 2 — מי שאינו יודע ללמוד
מצב: אדם שאין בידו ללמוד בעצמו. האם בכל זאת יש לו הנהגה בבית המדרש ?
הנהגה: כן. לפי הרמ״א, ילך לבית המדרש — שכר הליכה בידו; או יקבע לו מקום, ילמוד מעט במה שיודע, יפשפש במעשיו ויכניס יראת שמים בלבו. אין אדם נמנע מהנהגה זו. ולסדר המעשי — כהוראת הרב.
מקרה 3 — פת שחרית
מצב: רגיל לאכול מעט בבוקר. האם יעשה כן קודם שילך לבית המדרש ?
הנהגה: מי שרגיל בכך יכול לאכול פת שחרית קודם שילך, והשולחן ערוך אומר שטוב שירגיל בו (וטוב שירגיל בו) — שהיא מחזקת את הגוף ללימוד ולעבודה. ולפרטים (שיעור, ברכות, תענית) — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- לאן הולכים אחר בית הכנסת, ומה קובעים שם (סעיף א׳) ?
- למה עת הלימוד צריכה להיות קבועה שלא יעבירנו, אף אם סבור להרויח הרבה ?
- מה עושה מי שאינו יודע ללמוד, ומהו «שכר הליכה בידו» (רמ״א) ?
- מה מוסיפה קביעת מקום והכנסת יראת שמים בלב ?
- האם מותר לאכול פת שחרית קודם שילך, ולמה טוב שירגיל בו (סעיף ב׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — קביעת עת לתורה וגדר «עת קבוע שלא יעבירנו» ; מבית הכנסת לבית המדרש — «ילכו מחיל אל חיל» (מועד קטן כ״ט.) ; שכר הליכה בידו, יקבע לו מקום ויראת שמים ; פת שחרית ובריאות הגוף
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — חיוב תלמוד תורה, קביעת עת, פת שחרית והנהגת הגוף