✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן קנ״ו · סדר משא ומתן

סדר משא ומתן — אחר כך ילך לעסקיו; לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע; וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה ומלישבע אפילו באמת; ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם
סימן קנ״ו · סעיף אחד
סדר משא ומתן
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את ההנהגה אחר התפילה: הולכים לעסקים (אחר כך ילך לעסקיו), שכן תורה בלא מלאכה סופה בטלה; אך אין עושים את המלאכה עיקר — מלאכתו עראי ותורתו קבע — וכך זה וזה יתקיים בידו. נושאים ונותנים באמונה (וישא ויתן באמונה), נזהרים מהזכרת השם לבטלה ומשבועה אפילו באמת, ונזהרים בשותפות עם עכו״ם (וקולת הרמ״א בזמן הזה). טקסט עברי, ביאור והסבר של הסעיף, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: סדר משא ומתן — תורה ומלאכה, משא ומתן באמונה, שבועה, שותפות
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ו · סעיף אחד

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לימדונו חכמים (אבות פ״ב מ״ב): כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון. הסימן מלמד את ההנהגה שאחר התפילה: לילך לעסקים, אך להשאיר את התורה קבע ואת המלאכה עראי, ולנהוג במשא ומתן באמונה, הרחק מן השבועה ומדיבור לבטלה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית ולמקרים המעשיים — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. הסעיף — תורה ומלאכה (מלאכתו עראי ותורתו קבע), משא ומתן באמונה, שבועה, והגהת הרמ״א (שותפות עם עכו״ם)
1. מקרה מעשי — המלאכה והתורה (עראי / קבע)
2. מקרה מעשי — האמונה, השם והשבועה (באמונה · שבועה)
3. מקרה מעשי — שותפות עם עכו״ם
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. סדר משא ומתן — הסעיף

סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן — אחר תפילת הבוקר הולך היהודי לעסקיו, שכן חיי תורה בלא פרנסה סופם להתפרק (העוני מעביר את האדם על דעת קונו). אך האיזון קבוע: המלאכה נשארת עראי והתורה קבע. המשא ומתן מתנהל באמונה; נזהרים בו מהזכרת השם לבטלה ומשבועה (אף באמת), ונזהרים בשותפות עם עכו״ם העלולה להביא לידי שבועה.

1 · תורה ומלאכה — מלאכתו עראי ותורתו קבע

אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.
אחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו על דעת קונו; ומכל מקום לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו.
איזון היום. המלאכה נצרכת — תורה בלא מלאכה סופה בטלה — אך אינה נעשית עיקר: המלאכה נשארת עראי והתורה קבע. אין זו התנזרות מן העבודה אלא סדר עדיפות; ובדרך זו וזה וזה יתקיים בידו, שניהם מתקיימים.

2 · משא ומתן באמונה — המשא ומתן, השם והשבועה

וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה. ויזהר מלישבע אפילו באמת, שאלף עיירות היו לינאי המלך וכולם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם.
וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה. ויזהר מלישבע אפילו באמת, שאלף עיירות היו לינאי המלך וכולם נחרבו בשביל שהיו נשבעים שבועות אף על פי שהיו מקיימים אותם.
יושר המשא ומתן. שלוש זהירויות יחד: לשאת ולתת באמונה (ביושר ובנאמנות); לא להזכיר את השם לבטלה בלהט המקח והממכר; ובעיקר לא להישבע, אף באמת. משל ינאי המלך חד: אלף עריו נחרבו לא על שקר אלא על עצם ההרגל להישבע — אף כשקיימו את שבועתם.

3 · שותפות עם עכו״ם — והגהת הרמ״א

ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך.
ויזהר מלהשתתף עם עכו״ם שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך.

הגה — הגהת הרמ״א: שותפות בזמן הזה

הגה: ויש מקילין בעשיית שותפות עם העכו״ם בזמן הזה, משום שאין העכו״ם בזה״ז נשבעים בע״א ואף על גב דמזכירין העבודה זרה מ״מ כוונתם לעושה שמים וארץ אלא שמשתתפים שם שמים ודבר אחר, ולא מצינו שיש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול דהרי אינם מוזהרים על השתוף; ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות לכולי עלמא שרי בלא יום חגיהם; ועיין ביורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
הגה (רמ״א): ויש מקילין בעשיית שותפות עם העכו״ם בזמן הזה, משום שאין העכו״ם בזה״ז נשבעים בעבודה זרה, ואף על גב שמזכירין את העבודה זרה מכל מקום כוונתם לעושה שמים וארץ, אלא שמשתתפים שם שמים ודבר אחר; ואין בזה משום «לפני עור לא תתן מכשול», שהרי אינם מוזהרים על השיתוף. ולתת ולשאת עמהם בלא שותפות — לכולי עלמא שרי, חוץ מיום חגיהם. ועיין ביורה דעה הלכות עבודה זרה סימן קמ״ז.
המחבר מזהיר מן השותפות: היא עלולה להביא את העכו״ם לידי שבועה, ונכשלים ב«לא ישמע על פיך». הרמ״א מביא שיש מקילין בזמן הזה, מפני שינוי הנסיבות; אך שתי נקודות נותרות ברורות: משא ומתן בלא שותפות מותר לכולי עלמא (חוץ מיום חגיהם), ועיקר הדין ביורה דעה סימן קמ״ז — ושם כהוראת הרב.
הסימן במשפט אחד: אחר התפילה הולך לעסקיו, אך מלאכתו עראי ותורתו קבע (וזה וזה יתקיים בידו); נושא ונותן באמונה, נזהר מהזכרת שם שמים לבטלה ומשבועה אפילו באמת (ינאי המלך); ונזהר משותפות עם עכו״ם — והרמ״א מקיל בזמן הזה, ומשא ומתן בלא שותפות שרי לכולי עלמא (חוץ מיום חגיהם; ועיין יו״ד סי׳ קמ״ז).

מקרים מעשיים

מקרה 1 — המלאכה והתורה

מצב: הפרנסה תופסת חלק גדול מן היום. כיצד לשמור על האיזון שהסימן דורש ?
הנהגה: המלאכה מותרת ואף נצרכת (תורה בלא מלאכה סופה בטלה), אך נשארת עראי: התורה קבע, קבועה בסדר היום. סדר עדיפות זה הוא שמביא לוזה וזה יתקיים בידו. ולסדר הזמן המעשי — כהוראת הרב (ועיין סימן קנ״ה בקביעת עת).

מקרה 2 — האמונה, השם והשבועה

מצב: בעסקה מתעורר פיתוי לחזק את הדברים בשבועה — אף באמת — או בהזכרת השם. האם זו ההנהגה הנכונה ?
הנהגה: נושאים ונותנים באמונה — דיבור ישר די בו. אין מזכירים את השם לבטלה ונמנעים מן השבועה, אף באמת (משל ינאי המלך מלמד על חומרת ההרגל להישבע). ולכל שבועה שנצרכת באמת (בית דין, התחייבות) — אין מכריעים לבד אלא כהוראת הרב.

מקרה 3 — שותפות עם עכו״ם

מצב: מזדמנת שותפות עסקית עם עכו״ם. מה אומר הסימן ?
הנהגה: המחבר מזהיר (חשש שבועה → לא ישמע על פיך). הרמ״א מביא קולא בזמן הזה, ומזכיר שמשא ומתן בלא שותפות מותר לכולי עלמא (חוץ מיום חגיהם). למעשה, עצם השותפות ופרטיה ביורה דעה סימן קמ״ז: מכריעים כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מדוע תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, ומה פירוש מלאכתו עראי ותורתו קבע ?
  2. מה מוסיפה ההבנה של וזה וזה יתקיים בידו לאיזון היום ?
  3. מהו משא ומתן באמונה, ולמה להיזהר מהזכרת שם שמים לבטלה ?
  4. למה להימנע משבועה אפילו באמת, ומה לומדים מינאי המלך ?
  5. ממה מזהיר המחבר בשותפות עם עכו״ם, ומה מוסיף הרמ״א בזמן הזה ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן קנ״ז
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קנ״ו · סעיף אחד · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא