✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן קנ״ט · הכלי והמים לנטילה

באיזה כלי נוטלין הידים וכיצד יבואו המים לידיו — אין נוטלים אלא בכלי, וכל הכלים כשרים אם מחזיקים רביעית ; צריך שיבואו המים מכח נותן (כח גברא) ; הכל כשרים ליתן מים ; ואפשר גם טבילת ידים במעיין ובמקוה
סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים
באיזה כלי נוטלין הידים וכיצד יבואו המים לידיו
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד באיזה כלי נוטלים את הידים וכיצד יבואו המים עליהן. אין נוטלים אלא בכלי (אין נוטלים אלא בכלי) — וכל הכלים כשרים — ובלבד שיהא מחזיק רביעית. המים צריכים לבוא מכח נותן (כח גברא). הכל כשרים ליתן את המים (הכל כשרים ליתן מים), ואפשר גם לטבול את הידים (טבילת ידים). טקסט עברי, ביאור והסבר של כ׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: הכלי והמים לנטילה — הכלי, רביעית, כח גברא, מי נותן וטבילת ידים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לאחר הסימן הקודם (קנ״ח) המלמד מתי ועל מה נוטלים, סימן זה מלמד את הכיצד: באיזה כלי ובאילו מים. חוט השני שלו הוא עיקרון אחד — צריך שיבואו המים מכח נותן, שביאת המים תהיה מכח אדם. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית (שיעורים, מקרים פרטיים, ברז ימינו) — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. כ׳ הסעיפים — הכלי (סעיף א׳), גדרי הכלי (סעיפים ב׳-ה׳), נתינה מן הכלי (סעיף ו׳), כח גברא (סעיף ז׳), חבית וכלי מחובר (סעיפים ח׳-י׳), מי נותן המים (סעיפים י״א-י״ג), טבילת ידים (סעיפים י״ד-כ׳)
1. מקרה מעשי — איזה כלי ואיזה שיעור (כלי · מחזיק רביעית)
2. מקרה מעשי — המים מכח אדם (כח גברא)
3. מקרה מעשי — מי נותן המים, וטבילת ידים
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. הכלי והמים לנטילה — כ׳ הסעיפים

בְּאֵיזֶה כְּלִי נוֹטְלִין — הנטילה טעונה כלי ששופך את המים על הידים, וביאת המים צריכה להיות מכח אדם (כח גברא). הסימן קובע אילו כלים כשרים (כולם, אם מחזיקים רביעית ונשארים בגדר כלי), כיצד יבואו המים (מכח נותן), מי כשר ליתן אותם (הכל כשרים), ואפשרות טבילת ידים במקום נטילה.

סעיף א׳ — אין נוטלים אלא בכלי · מחזיק רביעית

אין נוטלים לידים אלא בכלי וכל הכלים כשרי׳ ואפילו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה וצריך שיהא מחזיק רביעית ואם ניקב בכונס משקה דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה.
סעיף א׳: אין נוטלים לידים אלא בכלי, וכל הכלים כשרי׳ — ואפילו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה — וצריך שיהא מחזיק רביעית. ואם ניקב בכונס משקה — דהיינו שאם ישימו אותו על משקים יכנסו בתוכו דרך הנקב — בטל מתורת כלי ואין נוטלים ממנו לידים, ואפילו אם הוא מחזיק רביעית מן הנקב ולמטה.
הכלי ושיעורו. הנטילה טעונה כלי (כלי) — מכל חומר — המחזיק רביעית. כלי שניקב בכונס משקה (ניקב בכונס משקה) בטל מתורת כלי, ואין נוטלים ממנו. זהו הגדר הראשון של הסימן: בלא כלי כשר — אין נטילה.

סעיפים ב׳-ה׳ — גדרי הכלי

כלי שמחזיק רביעית כשסומכים אותו ואם לא יסמכוהו ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית אינו כלי הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת אין נוטלים ממנה. חמת וכפישה שהם מיני נאדות של עור שתקנן ועשה להם בית מושב נוטלים מהם. כלי שתחלת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא סמיכ׳ ואין משתמשין בו אלא על ידי סמיכה חשיב שפיר כלי.
סעיף ג׳: כלי שמחזיק רביעית רק כשסומכים אותו, אבל בלא סמיכה ישפכו המים ולא ישאר בו רביעית — אינו כלי ; הלכך מגופה של חבית שהיא חדה ואינה מקבלת רביעית שלא מסומכת — אין נוטלים ממנה. סעיף ד׳: חמת וכפישה (מיני נאדות של עור) שעשה להם בית מושב — נוטלים מהם. סעיף ה׳: כלי שמתחילת עשייתו אינו יכול לעמוד בלא סמיכה ואין משתמשים בו אלא בסמיכה — חשיב שפיר כלי.
מהו כלי כשר. הכלי צריך להחזיק את המים (רביעית) מעצמו — דבר שאינו מחזיקם אלא בסמיכה, כמגופת חבית חדה, אינו כלי. אבל כלי שמתחילתו נועד להשתמש בו רק בסמיכה (נאד, חמת וכפישה עם בית מושב) — הוא כלי כשר. הכל תלוי בייעודו.

סעיף ו׳ — לא יתן בחפניו : נוטלים מן הכלי

לא יתן מים לחברו בחפניו שאין נוטלים אלא מן הכלי.
סעיף ו׳: לא יתן מים לחברו בחפניו, שאין נוטלים אלא מן הכלי.
המים יוצאים מן הכלי. אין ליתן את המים בחופן היד על ידי חברו: הנטילה נעשית רק מן הכלי. (בסעיף מובאת גם דעת רבנו תם המקילה במקרה מסוים, והמנהג ההולך אחריו.)

סעיף ז׳ — כח גברא : המים באים מכח אדם

צריך שיבואו המי׳ מכח נותן לפיכך צינור שדולה מים מן היאור ושופך בו ונמשכים ממנו המים להשקות השדה אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליה׳ מפני שאינם באים מכח אדם שכבר פסק כח השופך.
סעיף ז׳: צריך שיבואו המים מכח נותן. לפיכך צינור שדולים ממנו מים מן היאור ושופכים בו, והמים נמשכים ממנו להשקות השדה — אינו יכול ליתן ידיו לתוכו כדי שיקלחו עליהן המים, מפני שאינם באים מכח אדם, שכבר פסק כח השופך.
העיקרון המרכזי של הסימן. אין הנטילה כשרה אלא אם כן ביאת המים באה מכח אדם (כח גברא / מכח נותן). מים הבאים מאליהם — לפי ששפכם קודם וכבר פסק כח השופך — אינם עולים לנטילה. כל ההמשך (צינור, חבית, ברז) נובע מיסוד זה.

סעיפים ח׳-י׳ — כלי מחובר לקרקע והחבית

אם הכניס ידיו בתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ואם אינו מחובר לקרקע י״א שעלתה לו נטילה וי״א שלא עלתה לו. חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים. אם הטה חבית מלאה מים והלך וישב לו והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו ונטל ידיו ממנה עלתה לו נטילה.
סעיף ח׳: הכניס ידיו בכלי של מים ושכשך בהם — אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה ; ואם אינו מחובר, י״א שעלתה וי״א שלא עלתה. סעיף ט׳: חבית שיש בה מים — מניחה על ברכיו ונוטל ממנה. סעיף י׳: הטה חבית מלאה מים והלך וישב, והחבית שופכת מים כל היום מחמת הטייתו, ונטל ידיו ממנה — עלתה לו נטילה.
מחובר לקרקע, חבית, הטייה. כלי המחובר לקרקע בעייתי (אינו נשפך מכח היד). אבל חבית הנתמכת, או ששפיכתה באה מהטייה שעשה אדם — נשארת מיוחסת לכוחו הראשון, ולכן הנטילה כשרה אף שהמים ממשיכים לזוב. בכל מקום מזהים את אותו קריטריון — כח גברא.

סעיפים י״א-י״ג — מי נותן, והכוונה

הכל כשרים ליתן מים לידים אפי׳ חרש שוטה וקטן עכו״ם ונדה. אם הקוף נותן מים לידים יש פוסלים ויש מכשירים ונראו דבריהם. ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכיל׳.
סעיף י״א: הכל כשרים ליתן מים לידים — אפי׳ חרש שוטה וקטן, עכו״ם ונדה. סעיף י״ב: אם הקוף נותן מים לידים — יש פוסלים ויש מכשירים, ונראו דבריהם (של המכשירים). סעיף י״ג: ולכתחלה יכוין הנוטל לנטילה המכשרת לאכילה.
הנתינה והכוונה. הנתינה (כח נותן) כשרה מכל אדם — אף ממי שאין עליו חיוב. הנוטל הוא שצריך, לכתחלה, לכוין (כוונה) לנטילה המכשרת לאכילה. ובקוף — נוקטים כדעת המכשירים (בהחמרה).

סעיפים י״ד-כ׳ — טבילת ידים

הטביל ידיו במי מעיין אפילו אין בו מ׳ סאה עלתה לו טבילה כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת. לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השני׳ לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה. ידו אחת בנטיל׳ וידו אחת בטביל׳ ידיו טהורו׳. המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו. המטביל ידיו אינו מברך על טביל׳ ידים אלא על נטילת ידים.
סעיף י״ד: הטביל ידיו במי מעיין — אפילו אין בו מ׳ סאה — עלתה לו טבילה, כל שמתכסים ידיו בהם בבת אחת. סעיף י״ז: לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן על ידו השני׳, לפי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה. סעיף י״ח: ידו אחת בנטילה וידו אחת בטבילה — ידיו טהורות. סעיף י״ט: המטביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגוב ולא להגביה ידיו. סעיף כ׳: המטביל ידיו אינו מברך על טבילת ידים אלא על נטילת ידים.
טבילה במקום נטילה. במקום לשפוך את המים, אפשר לטבול את הידים במעיין (מעיין) או במקוה — והטבילה עולה במקום נטילה. אפשר אף ידו אחת בנטילה וידו אחת בטבילה. המטביל אינו צריך שתי פעמים ולא ניגוב קודם — ומברך על נטילת ידים.
הסימן במשפט אחד: אין נוטלים אלא בכלי (וכל הכלים כשרים אם מחזיקים רביעית ונשארים בגדר כלי) ; המים צריכים לבוא מכח אדם (כח גברא, מכח נותן) ; הכל כשרים ליתן אותם (חרש שוטה וקטן, עכו״ם ונדה) ; ואפשר גם לטבול את הידים במעיין או במקוה, ומברך על נטילת ידים.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — איזה כלי ואיזה שיעור

מצב: יש בידו רק כוס פגומה או כלי קטן. האם כשר לנטילה ?
הנהגה: צריך כלי (כלי) המחזיק רביעית והנשאר בגדר כלי: כלי שניקב בכונס משקה (ניקב בכונס משקה) שוב אינו כשר. כל החומרים כשרים (זכוכית, מתכת, פלסטיק…). ולשיעור המדויק של רביעית ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.

מקרה 2 — המים מכח אדם

מצב: האם אפשר ליטול תחת מים הבאים מאליהם, או שצריך שאדם ישפכם ?
הנהגה: המים צריכים לבוא מכח אדם (צריך שיבואו המים מכח נותן). מים שכבר פסק כח השופך ובאים מאליהם — אינם עולים. לכן שפיכה מן הכלי (או פתיחת ברז ביד) מייחסת את המים לכח אדם. וליישום בברז ימינו ולפרטים — כהוראת הרב.

מקרה 3 — מי נותן המים, וטבילה

מצב: האם ילד יכול לשפוך מים על ידי ? והאם אפשר לטבול את הידים במקוה במקום לשפוך ?
הנהגה: הכל כשרים ליתן מים (הכל כשרים ליתן מים לידים) — אף ילד, ובלבד שהנוטל יכוין את הכוונה הראויה. ואפשר גם לטבול את הידים במעיין או במקוה (טבילת ידים): בלא שתי פעמים, בלא ניגוב קודם, ומברך על נטילת ידים. ולפרטים — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. אילו כלים כשרים לנטילה, ואיזה שיעור עליהם להחזיק (סעיף א׳) ?
  2. למה מגופת חבית חדה אינה כשרה, ואילו נאד עם בית מושב כשר (סעיפים ג׳-ה׳) ?
  3. מהו כח גברא — שהמים צריכים לבוא מכח נותן (סעיף ז׳) ?
  4. מי כשר ליתן את המים, ומי צריך את הכוונה (סעיפים י״א, י״ג) ?
  5. כיצד פועלת הטבילת ידים, ואיזו ברכה מברכים (סעיפים י״ד, כ׳) ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן ק״ס
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קנ״ט · כ׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא