✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ט״ז · שיעור טלית

שיעור טלית — המידה שממנה ואילך בגד של ד׳ כנפות חייב בציצית
סימן ט״ז · סעיף אחד
שיעור טלית
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לסעיף האחד: טקסט עברי מנוקד, הסבר פדגוגי שוטף על שיעור הטלית — שיתכסה בה, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו —, ועל תנאי הרמ״א: אין הבגד חייב בציצית אלא אם כן הגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק — וכן מדור של מקרים מעשיים (מידת הטלית קטן בזמננו).

נושא: שיעור הטלית — כיסוי ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק, ותנאי הרמ״א: שהגדול לובשו פעמים עראי
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ט״ז · סעיף אחד

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

בסימנים הקודמים למדנו מי חייב בציצית וכיצד מטילים את החוטים. כאן שואל השולחן ערוך שאלה של דיוק הלכתי: מאיזו מידה בגד של ד׳ כנפות הוא « טלית » החייבת בציצית? מטפחת קטנה בעלת ד׳ כנפות ודאי אינה בגד ש« לובשים » — אך היכן עובר הגבול? המחבר נותן את המידה: הטלית צריכה לכסות, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו. הרמ״א מוסיף תנאי שני ומכריע: מידת « קטן » זו מועילה רק אם הגדול עצמו לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק — שבגד שאין גדול לובשו כלל אינו בגד לגדול. סימן קטן זה, של סעיף אחד, נושא עניין מעשי מאוד: מידת הטלית קטן שאנו לובשים בכל יום, וכשרות הברכה עליה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולמידות המדויקות בסנטימטרים — נפנה אל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. שיעור המחבר — שיתכסה בה, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק (סעיף א)
ב. תנאי הרמ״א — אינו חייב בציצית אלא אם כן הגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק (סעיף א, הגה)
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה

א. שיעור המחבר : ראשו ורובו של קטן (סעיף א)

טקסט מקורי (סעיף א)

[א] שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיָּב בְּצִיצִית — שֶׁיִּתְכַּסֶּה בּוֹ בְּאֹרֶךְ וּבְרֹחַב רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שֶׁל קָטָן הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אַחֵר לְשָׁמְרוֹ. הַגָּהּ: וְאָז חַיָּב בְּצִיצִית, וְדַוְקָא שֶׁהַגָּדוֹל לוֹבְשׁוֹ פְּעָמִים עֲרַאי וְיוֹצֵא בּוֹ לַשּׁוּק [ב״י בשם בן חביב ובשם מהרי״א].
[א] שיעור טלית שחייבת בציצית — שיתכסה בה, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו. הגה: ואז חייב בציצית, ודווקא שהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק [ב״י בשם בן חביב ובשם מהרי״א]. שכן בגד שאינו מכסה כשיעור זה — אינו « בגד » כלל, ואינו בכלל חיוב הציצית.
רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ (rocho ve-roubo) — « ראשו ורובו » — אמת המידה של הטלית. « בגד » הראוי לשמו צריך להלביש: לכסות את הראש ואת רוב גופו של הלובש. כיוון שהתורה מדברת על הבגד « אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ », דורשת ההלכה שהטלית תהא כיסוי גוף של ממש — ונקטה כמדד לא את הגדול אלא קטן.
קָטָן הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק (katan ha-mit'halekh levado ba-chouk) — « קטן המתהלך לבדו בשוק » — לא תינוק: ילד עצמאי כבר, המהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו (כבן שש — סימן מנחה, ונדון בפוסקים). זהו « לובש הבגד » הקטן ביותר שההלכה מכירה בו: בגד המכסה ראשו ורובו של קטן כזה הוא הבגד הקטן ביותר שעודנו בגד.
שלושה רעיונות בסעיף:
דין המחבר במשפט אחד : אין טלית חייבת בציצית אלא אם כן היא מכסה, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו.

ב. תנאי הרמ״א : שהגדול לובשו עראי (סעיף א, הגה)

הגהת הרמ״א

הַגָּהּ: וְאָז חַיָּב בְּצִיצִית, וְדַוְקָא שֶׁהַגָּדוֹל לוֹבְשׁוֹ פְּעָמִים עֲרַאי וְיוֹצֵא בּוֹ לַשּׁוּק [ב״י בשם בן חביב ובשם מהרי״א].
הגה: ואז חייב בציצית — ודווקא שהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק [ב״י בשם בן חביב ובשם מהרי״א]. כלומר: אף בגד שיש בו כשיעור « ראשו ורובו של קטן » אינו חייב, אלא אם כן דרך הגדול ללובשו לפעמים דרך עראי ולצאת בו.
עֲרַאי (araï) — « עראי » — לבישה ארעית, לא קבועה: אין הגדול עושה טלית קטנה זו בגדו הקבוע, אבל יש שהוא לובשה לפי שעה — וכשהוא לבוש בה אינו בוש לצאת בה לשוק. זהו מבחן הרמ״א: אם אין שום גדול יוצא כך אפילו עראי, אין המידה הזו בגד לגדול — ואין בה חיוב ציצית.
מה מוסיף הרמ״א:
לזכור : לפי הרמ״א, אין מידת « הקטן » מחייבת בציצית אלא אם כן הגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק — מידה שאין גדול לובשה כלל אינה בגד, אף שהיא מכסה ראשו ורובו של קטן.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — מדידת טלית קטן לפני הקנייה

מצב: קונים טלית קטן לעצמו או לבנו ; המידות בחנויות שונות מאוד, והקטנות שבהן מפתות בימות החמה.
הנהגה: הנקודה המכרעת היא השיעור של סימננו: הטלית קטן צריכה לכסות, באורך וברוחב, ראשו ורובו של קטן כבן שש המתהלך לבדו בשוק (סעיף א) — ולעמוד בקריטריון הרמ״א: מידה שגדול היה לובשה פעמים עראי לצאת בה. לפני הקנייה מודדים ואין סומכים על התווית. המידות המדויקות בסנטימטרים נדונות בפוסקים: נפנים אל הוראת הרב.

מקרה 2 — טלית קטן קטנה מדי : החשש לברכה

מצב: לובשים זה זמן רב טלית קטן, ומתברר שהיא פחותה מן השיעור — קצרה או צרה מכדי לכסות ראשו ורובו של קטן.
הנהגה: בגד פחות מן השיעור אינו בחיוב ציצית — אין המצווה מתקיימת בו, והברכה עליו חוששים שהיא ברכה שאינה צריכה. זו תקלה מצויה, שהרבה טליתות קטנות שבשוק עומדות על גבול המידה. לפיכך מבררים את מידת הטלית קטן, ולמידות המדויקות ולהנהגה בברכה (וראה גם סימן 8 על לבישת הטלית קטן וברכתה) — נפנים אל הוראת הרב.

מקרה 3 — הטלית גדול של התפילה

מצב: שואלים אם הטלית גדול שמתעטפים בה בתפילה מגיעה למידת סימננו.
הנהגה: הטלית גדול היא הרבה למעלה מן השיעור — היא מכסה ראשו ורובו של גדול, וכל שכן של קטן — והגדול לובשה ממש כדי לצאת בה ולהתפלל. אין אפוא שום חשש של מידה בטלית גדול: הזהירות של סימננו נוגעת למעשה לטלית קטן.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהי המידה המינימלית של טלית החייבת בציצית (סעיף א)? באילו מידות היא נבדקת?
  2. מה פירוש ראשו ורובו, ומדוע דורשת ההלכה שהטלית תהא כיסוי גוף של ממש?
  3. איזה קטן משמש מדד? מה פירוש המתהלך לבדו בשוק ואינו צריך אחר לשומרו?
  4. איזה תנאי מוסיף הרמ״א? מה פירוש שהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק?
  5. מה העניין המעשי של סימננו לטלית קטן של זמננו? מה החשש בטלית קטן קטנה מדי?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבאסימן י״ז ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן ט״ז · סעיף אחד · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא