סימן ק״ס · איזו מים כשרים לנטילה

📑 תוכן הלימוד

א. איזו מים כשרים ואיזו פסולים — ט״ו הסעיפים

סעיף א׳ — מים שנשתנו מראיהן

מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים.

סעיפים ב׳-ג׳ — מלאכה נעשתה בהם

עשה במים מלאכ׳ או ששרה בהם פתו אפי׳ נתכוין לשרות בכלי זה ונפל לשני פסולים ואם צינן יין במים פסולים ; ואם הדיח בהם כלים פסולים, ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. ואם הטביל בהם הנחתום הגלוסקין [פי׳ ככרות לחם] פסולי׳ אבל אם טבל ידיו במים וטח פני הגלוסקין או שחפן מהם בחפניו המים הנשארים לא נעשה בהם מלאכה לפיכך כשרים אם לא נשתנו מראיהן [וה״ה מים שהנחתום מדיח ידיו בהם מן הבצק הדבוק בידיו בשם ר׳ ירוחם]. [ג] מים שלפני הנפח אעפ״י שלא נשתנו מראיהן פסולים מפני שבידוע שנעשה בהם מלאכה דהיינו שכיבה בהם הברזל, ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים.

סעיפים ד׳-ה׳ — בהמה, ואין המלאכה פוסלת אלא בשאובים

מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק (פי׳ שתיית הכלב נקרא לקיקה) מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין, אלא בין באלו בין בכל שאר בהמה חיה ועוף יש להכשיר. [ה] אין המלאכה פוסלת אלא במי׳ שאובים בין שהם בכלים בין שהם בקרקע, אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים.

סעיפים ו׳-ח׳ — חמי האור וחמי טבריה

חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת [פי׳ כל שכריסו של תינוק נכוה הימנו] בהם. [ז] חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ואם המשיך אותן בארץ דרך חריץ חוץ למקומן והפסיקן מהמעין הנובע [חם] אם יש בהם שיעור מקוה מטבילין בהם הידים ואם אין בהם שיעור מקוה לא ואם חריץ זה מימיו מחוברים למי המעין הנובע חם לרש״י והרשב״א אין מטבילין בו את הידים ולהר״ר יונה מטבילין בו את הידים. [ח] טעם פיסול חמי טבריה לנטילה מפני שהם מרים ואינם ראוים לשתיית הכלב ; אבל אם ימצאו מים חמין נובעין שהם ראוים לשתיית הכלב נוטלין מהם לידים.

סעיפים ט׳-י״ב — מים פסולים, דבר שתחלתו מן המים, ספק, שלג ומי פירות

מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אע״פ שכשרים למי מקוה לטבילה ואם הם עכורים מחמת טיט שנתערב בהם אם הכלב יכול לשתות מהם כשרים בין לנטילת ידים בין למקוה ואם אינו יכול לשתות מהם פסולים לשניהם. [י] נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים, כגון יבחושים (פי׳ תולעים) אדומים או שומן דג (ונראה דוקא אם רסקן דלא עדיף משלג וכו׳). [יא] מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לאו או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו או אם הם טמאים או טהורים או ספק אם נטל ידיו או לאו טהור [וכל ספק טהרה בידים טהור] [טור] ויש מי שאומר שעם כל זאת אם יש לו מים אחרים יטול ידיו ויוציא עצמו מן הספק. הגה: מי שלא נטל ידיו ונגע במים לא נפסלו אותן מים לנטילה ולא מקרי מים טמאים אבל אסור לרחוץ ידיו ממים שנטל בהם חבירו כבר [תרומת הדשן סי׳ רנ״ט]. [יב] השלג והברד והכפור והגליד (פי׳ המים הנקפי׳ מרוב הקור) והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם וטובלין בהם אם יש בהם כשיעור (עיין בי״ד סי׳ ר״א ס״ל) יש מי שאומר שאין נטילת מים ראשונים אלא במים בלבד וי״א שהיין כשר לנטילת ידים בין נתן לתוכו מים בין לא נתן לתוכו מים אלא שאסור לעשות כן לכתחלה כדי שלא יהא כמזלזל בדבר חשוב שנשתנו לעילוי (פירוש לשבח) עד שקובע ברכה לעצמו (וי״א דוקא יין לבן אבל אדום לא) (מרדכי פרק אלו דברים) ויש מי שאומר שכל מי פירות ראוים לנטילת ידים בשעת הדחק. [וכ״ש דמותר ליטול ידים בשעת הדחק בשכר או במי דבש המבושלין דעיקרן מים] (הגהות אשר״י).

סעיפים י״ג-ט״ו — שיעור רביעית

צריך שיהא במים רביעית והני מילי לאחד אבל לב׳ שבאו ליטול כאחד האחרון א״צ ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק הקילוח כיצד היה רביעית מים בכלי ופשט אחד ידיו ואחר יוצק על ידיו ובא שני ופשט ידיו למטה ממנו סמוך ליד הראשון וקילוח יורד על ידו של ראשון ולידו של שני שלמטה ממנו ידי שניהם טהורות אע״פ שפיחת שיעור הרביעית כשהם מגיעים לידיו של שני ידיו טהורות מפני שהם באים משיורי טהרה ויש מתירים אפי׳ כשנוטלים זה אחר זה הואיל ובשעה שהתחיל הא׳ ליטול מהם היה בהם רביעית גם לשני זה עולים מפני שבאו משיורי טהרה ועל דרך זה נוטלים מחצי לוג לג׳ ולד׳ ומלוג לכמה בני אדם כ״ז שמספיקים המים לשפוך כל אחד על ידו ג׳ פעמים (והוא הדין) שיכולים להניח ד׳ וה׳ ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה וליטול כאחד ובלבד שירפו ידיהם בענין שיגיעו המים לכל אחד. [יד] צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד, שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו. [טו] רביעית שאמרו בין לידיו של גדול בין לידיו של קטן. נטלו ב׳ בני אדם זה ידו אחת וזה ידו אחת ואח״כ חזר השני ונטל ידו השניה הרי אלו כג׳ ב״א לפיכך אם היה בכלי חצי לוג ידיו טהורות ואם לאו אין ידו השניה טהורה ; שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — אילו מים פסולים

מקרה 2 — מים חמים

מקרה 3 — שיעור המים

שאלות להבנה

להעמיק עוד