✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן קס״א · חציצה בנטילה

דיני חציצה בנטילה — כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה, כגון צואה ובצק שתחת הציפורן, רטיה וטיט ; אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש ; צריך להסיר הטבעת ; ושיעור הנטילה כל היד עד הקנה של זרוע
סימן קס״א · ד׳ סעיפים
דיני חציצה בנטילה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את דיני החציצה בנטילה: כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה — כל החוצץ בטבילה חוצץ אף בנטילה, כגון צואה ובצק שתחת הציפורן, רטיה וטיט ; אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש. הסימן קובע שכל דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ, שצריך להסיר הטבעת, ומהו שיעור הנטילה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ד׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: חציצה בנטילה — חציצה, מקפיד, טבעת ושיעור הנטילה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קס״א · ד׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

נטילת ידים צריכה ידים נקיות — שלא יהא דבר חוצץ בין המים לעור. זהו דין החציצה, שנלמד מדין הטבילה: כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה. הסימן מברר את המקרים המעשיים (לכלוך תחת הצפרניים, רטיה, טבעת) ומכניס את הכלל המכריע של המקפיד. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית (שיעורים, מקרים פרטיים) — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. ד׳ הסעיפים — החציצה (סעיף א׳), כלל המקפיד (סעיף ב׳), הסרת הטבעת (סעיף ג׳), שיעור הנטילה (סעיף ד׳)
1. מקרה מעשי — לכלוך תחת הצפרניים (חציצה)
2. מקרה מעשי — הטבעת
3. מקרה מעשי — עד היכן נוטלים (שיעור הנטילה)
+ שאלות להבנה ולהעמקה

א. חציצה בנטילה — ד׳ הסעיפים

חֲצִיצָה — כל גוף זר (לכלוך, בצק, דבק, רטיה, טבעת…) המפסיק בין המים לעור ומונע מן המים להגיע אל היד ממש. הכלל נלמד מן הטבילה (במקוה): כל שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה. והכול תלוי בכלל המקפיד: אם מקפיד להסירו — חוצץ, ואם אינו מקפיד — אינו חוצץ.

סעיף א׳ — כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה

צריך ליזהר מחציצה שכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה כגון צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר ובצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר ורטיה שעל בשרו וטיט היון וטיט היוצרים אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש.
סעיף א׳: צריך ליזהר מחציצה, שכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילה — כגון צואה שתחת הציפורן שלא כנגד הבשר, ובצק שתחת הציפורן אפילו כנגד הבשר, ורטיה שעל בשרו, וטיט היון וטיט היוצרים. אבל במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש.
העיקרון. הנטילה מצריכה שהמים יגעו בעור בלא חציצה: כל החוצץ בטבילה חוצץ בנטילה. הדוגמאות הקלאסיות: צואה ובצק שתחת הציפורן, רטיה, וטיט. וסייג חשוב: מיעוט שאינו מקפיד עליו (מיעוטו שאינו מקפיד) אינו חוצץ.

סעיף ב׳ — הכלל: דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ

כל דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ ; היה דרכו של זה להקפיד וזה אין דרכו להקפיד — למי שדרכו להקפיד חוצץ, למי שאין דרכו להקפיד אינו חוצץ. שהדיו היבש חוצץ והלח אינו חוצץ, וכן הנשים שדרכן לצבוע ידיהם לנוי אין אותו צבע חוצץ.
סעיף ב׳: כל דבר שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ. היה דרכו של זה להקפיד וזה אין דרכו להקפיד — למי שדרכו להקפיד חוצץ, ולמי שאין דרכו להקפיד אינו חוצץ. שהדיו היבש חוצץ והלח אינו חוצץ, וכן הנשים שדרכן לצבוע ידיהם לנוי — אין אותו צבע חוצץ.
המקפיד מכריע. אין החומר לבדו קובע אלא אם מקפיד להסירו. דבר שאינו מקפיד עליו (אינו מקפיד) אינו חוצץ ; דבר שדרכו של אדם זה להקפיד עליו חוצץ לו. דוגמאות: דיו יבש חוצץ, דיו לח אינו חוצץ ; צבע לנוי על ידי הנשים אינו חוצץ, שהרי רוצות בו.

סעיף ג׳ — הסרת הטבעת

צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים.
סעיף ג׳: צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים.
הטבעת. הטבעת (טבעת) מונעת מן המים להגיע לעור שתחתיה, ולכן מסירים אותה בשעת הנטילה. והוסיף הרמ״א שכן הדין אפילו רפוי (רפוי) ואפילו אינו מקפיד עליו בשעת הנטילה — הואיל ומקפיד עליו בשעת מלאכה, שלא יטנף ; ולכן ראוי להחמיר.

סעיף ד׳ — שיעור הנטילה

שיעור נטילת ידים כל היד עד הקנה של זרוע, וי״א עד מקום חיבור האצבעות לכף היד, וראוי לנהוג כדעת הראשון.
סעיף ד׳: שיעור נטילת ידים כל היד עד הקנה של זרוע, ויש אומרים עד מקום חיבור האצבעות לכף היד, וראוי לנהוג כדעת הראשון.
עד היכן נוטלים. שני שיטות בשיעור הנטילה: לפי הראשוןכל היד עד הקנה של זרוע (עד הקנה של זרוע, הוא פרק היד) ; ולפי השני (יש אומרים) — רק עד מקום חיבור האצבעות לכף היד. והשולחן ערוך פסק: וראוי לנהוג כדעת הראשון — ליטול כל היד עד הקנה של זרוע.
הסימן במשפט אחד: הנטילה צריכה ידים בלא חציצה — כל החוצץ בטבילה חוצץ בנטילה (לכלוך תחת הציפורן, בצק, רטיה, טיט), חוץ ממיעוט שאינו מקפיד עליו ; הכלל המכריע הוא המקפיד (דיו יבש מול לח, צבע לנוי) ; מסירים את הטבעת ; ונוטלים כל היד עד הקנה של זרוע (כדעת הראשון).

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לכלוך תחת הצפרניים

מצב: יש לכלוך או מעט בצק תחת הצפרניים. האם צריך לחוש לזה לנטילה ?
הנהגה: הכול תלוי בכמות ובמקפיד. בצק שתחת הציפורן (בצק שתחת הציפורן) חוצץ ; מעט לכלוך שאינו מקפיד עליו (מיעוטו שאינו מקפיד) אין לחוש. אך אם מקפיד — צריך לנקות. ולהנהגה המעשית (קציצת הצפרניים, ניקיון קודם) — כהוראת הרב.

מקרה 2 — הטבעת

מצב: אדם עונד טבעת. האם צריך להסירה קודם הנטילה ?
הנהגה: כן — מסירים את הטבעת בשעת הנטילה (צריך להסיר הטבעת מעל ידו בשעת נטילת ידים). ולפי הרמ״א מסירים אפילו רפוי (רפוי), שהרי מקפיד עליו בשעת מלאכה. ולמעשה טוב להרגיל להסיר כל טבעת קודם כל נטילה ; ולפרטים — כהוראת הרב.

מקרה 3 — עד היכן נוטלים

מצב: עד היכן צריכים המים לכסות את היד בנטילה ?
הנהגה: לפי הדעה הראשונה (שראוי לנהוג כמותה) נוטלים כל היד עד הקנה של זרוע (עד הקנה של זרוע) ; ודעה שנייה מסתפקת ביד עד מקום חיבור האצבעות לכף היד. והשולחן ערוך מסיק וראוי לנהוג כדעת הראשון. ולשיעור המדויק ולסדר השפיכה — כהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהי חציצה, ומהיכן נלמד הכלל (סעיף א׳) ?
  2. מה פירוש במיעוטו שאינו מקפיד אין לחוש (סעיף א׳) ?
  3. למה דיו יבש חוצץ ולא הלח, ולמה צבע לנוי אינו חוצץ (סעיף ב׳) ?
  4. האם צריך להסיר טבעת אפילו רפויה, ולמה (סעיף ג׳) ?
  5. עד היכן נוטלים את היד, וכדברי מי נוהגים (סעיף ד׳) ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן קס״ב
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קס״א · ד׳ סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא