✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קס״ד · התנאי על הנטילה
שיכול להתנות על הנטילה — נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום, ובלבד שלא יסיח דעתו מהם ; והתנאי דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה ; ומי שנגע במקומות המכוסים בסעודה חוזר ונוטל ומברך
סימן קס״ד · ב׳ סעיפים
שיכול להתנות על הנטילה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד שאדם יכול להתנות על נטילת ידיו: נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום — נוטל בבוקר ומתנה תנאי שיהא כוחו יפה כל היום, ובלבד שלא יסיח דעתו מהם ולא יטנפם. הגהת הרמ״א מבארת שהתנאי דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה. הסעיף השני מלמד שהנוגע בסעודה במקומות המכוסים (מקומות המכוסים) או שחיכך בראשו — חוזר ונוטל ידיו ומברך. טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: התנאי על הנטילה — תנאי, שמירת הידים וחזרה ונטילה בסעודה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קס״ד · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
נטילת ידים של שחרית יכולה, בתנאים מסוימים, להועיל כל היום על ידי תנאי (תנאי): נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום. הכול תלוי בשמירת הידים — שלא יסיח דעתו מהם: שלא יסיח דעתו ולא יטנפם. הסימן מוסיף שהתנאי אינו מועיל לנטילה לצורך אכילה, ושהנוגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה צריך לחזור וליטול. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית (שיעורים, מקרים פרטיים) — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ב׳ הסעיפים — הנטילה בתנאי בבוקר ושמירת הידים (סעיף א׳), החזרה ונטילה בסעודה אחר נגיעה במקומות המכוסים (סעיף ב׳)
1. מקרה מעשי — התנאי בבוקר (תנאי)
2. מקרה מעשי — אם מים מצויים (חוזר ונוטל בלא ברכה)
3. מקרה מעשי — חיכוך בראש בסעודה (מקומות המכוסים)
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. התנאי על הנטילה — ב׳ הסעיפים
תְּנַאי — היכולת ליטול את הידים בבוקר ולהתנות שנטילה זו תועיל לכל צרכי היום, כל עוד הידים שמורות. הציר הוא שמירת הידים (שמירת הידים): שלא יסיח דעתו מהם (שלא יסיח דעתו מהם) ולא יטנפם. והרמ״א מלמד שהתנאי מועיל בנטילה שאינה צורך אכילה, דומיא דנטילת שחרית, אבל לא בנטילת הסעודה.
סעיף א׳ — נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום
נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום אפילו שלא בשעת הדחק ובלבד שלא יסיח דעתו מהם (ולא יטנפם) ואם מים מצויים לו טוב שיחזור ויטול ידיו אבל לא יברך.
סעיף א׳: נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום, אפילו שלא בשעת הדחק, ובלבד שלא יסיח דעתו מהם (ולא יטנפם) (טור). ואם מים מצויים לו — טוב שיחזור ויטול ידיו, אבל לא יברך.
העיקרון. נוטל בבוקר ומתנה עליהם (מתנה עליהם): נטילה זו מועילה כל היום, אפילו שלא בשעת הדחק (אפילו שלא בשעת הדחק). וסייג מכריע: שלא יסיח דעתו מהם (שלא יסיח דעתו מהם) ולא יטנפם. ואם מים מצויים — טוב שיחזור ויטול, אבל לא יברך (אבל לא יברך).
הגה (רמ״א) — עד היכן מועיל התנאי
והא דמהני תנאי דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה דומיא דנטילת שחרית אבל אם נוטל לצורך אכילה לא מהני תנאי באותה נטילה.
הגה: והא דמהני תנאי — דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה, דומיא דנטילת שחרית ; אבל אם נוטל לצורך אכילה, לא מהני תנאי באותה נטילה (בית יוסף בשם הר״י).
הגבול. הרמ״א קובע את גדר התנאי: מועיל דוקא בנטילה שאינה צורך אכילה (נטילה שאינה צורך אכילה), דומיא דנטילת שחרית (דומיא דנטילת שחרית). אבל בנטילה לצורך אכילה (נטילת הסעודה) לא מהני תנאי (לא מהני תנאי): שם צריך נטילה בשעת מעשה.
סעיף ב׳ — מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע במקומות המכוסים
מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים.
סעיף ב׳: מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם, או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה — צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים.
חזרה ונטילה. הנוגע בסעודה במקומות המכוסים (מקומות המכוסים) — שוק וירך — או שחיכך בראשו (שחיכך בראשו) — ידיו מיטנפות. הדין: חוזר ונוטל ידיו ומברך (צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים). כאן, שלא כבבוקר, אין תנאי מועיל: נטילת הסעודה צריכה ידים נקיות מחדש, עם ברכה.
הסימן במשפט אחד: אפשר להתנות על נטילת השחרית שתועיל כל היום (מתנה עליהם כל היום), ובלבד שישמור ידיו (שלא יסיח דעתו מהם) ; ואם מים מצויים חוזר ונוטל בלא ברכה ; אבל התנאי אינו מועיל לנטילת הסעודה ; והנוגע בסעודה במקומות המכוסים צריך לחזור וליטול ולברך.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — התנאי בבוקר
מצב: בבוקר, ייתכן שלא יהיו מים מצויים בהמשך היום. האם אפשר לצפות זאת מראש ?
הנהגה: כן — נוטל בבוקר ומתנה עליהם (מתנה עליהם כל היום) שתועיל כל היום, אפילו שלא בשעת הדחק. אך הכול תלוי בשמירת הידים: שלא יסיח דעתו מהם — שלא יסיח דעתו ולא יטנפם. ולדעת אילו צרכים נכללים בתנאי — כהוראת הרב.
מקרה 2 — מים חזרו להיות מצויים
מצב: התנה בבוקר, והנה מים חזרו להיות מצויים. מה יעשה ?
הנהגה: ואם מים מצויים לו טוב שיחזור ויטול ידיו אבל לא יברך — טוב שיחזור ויטול ידיו, אבל לא יברך, שהרי נטילת השחרית (עם התנאי) עודנה בכוחה. הנטילה הנוספת היא הנהגה טובה, לא חובה עם ברכה. ולפרטים — כהוראת הרב.
מקרה 3 — חיכוך בראש בסעודה
מצב: באמצע הסעודה חיכך בראשו או נגע במקום מכוסה בגוף. האם צריך לעשות דבר ?
הנהגה: כן — צריך לחזור וליטול ידיו ויברך: חוזר ונוטל ידיו ומברך על נטילת ידים. נגיעה במקומות המכוסים (מקומות המכוסים) או חיכוך בראש מחייבים ניקוי הידים קודם שימשיך לאכול פת. ולמקרי הגבול — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מה פירוש מתנה עליהם כל היום, ובאיזה תנאי התנאי מתקיים (סעיף א׳) ?
- מהו שלא יסיח דעתו מהם, ולמה הוא מכריע (סעיף א׳) ?
- אם מים חזרו להיות מצויים, למה חוזר ונוטל בלא ברכה (סעיף א׳) ?
- למה התנאי אינו מועיל לנטילת הסעודה (רמ״א, סעיף א׳) ?
- מה יעשה הנוגע במקומות המכוסים באמצע הסעודה (סעיף ב׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — יסוד התנאי בנטילה ; מ״ט מהני בנטילת שחרית ולא בנטילה לצורך אכילה ; גדר שמירת הידים ״שלא יסיח דעתו מהם״
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — הנטילה בתנאי, שמירת הידים והחזרה ונטילה בסעודה