✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קס״ה · העושה צרכיו ורוצה לאכול
דין העושה צרכיו ורוצה לאכול — היוצא מבית הכסא ורוצה לסעוד יטול ב׳ פעמים: על הראשונים מברך אשר יצר ועל השניה על נטילת ידים ; והרוצה ליטול פעם אחת מברך אשר יצר בשעת השפשוף ועל נטילת ידים בשעת הניגוב ; ואם רבים מסובין בסעודה — הגדול נוטל ידיו תחלה
סימן קס״ה · ב׳ סעיפים
דין העושה צרכיו ורוצה לאכול
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה עוסק במצב מעשי מאוד: אדם יוצא מבית הכסא (הָעוֹשֶׂה צְרָכָיו) ורוצה לאכול פת. שתי חובות נפגשות: ברכת אשר יצר (לאחר צרכיו) ונטילת ידים של סעודה עם ברכת על נטילת ידים. השולחן ערוך מלמד כיצד לסדר את שתיהן: או בשתי נטילות (יטול ב׳ פעמים) כל ברכה במקומה, או בנטילה אחת — מברך בשעת השפשוף ובשעת הניגוב. ואחר כך דין קדימה בסעודה: הגדול נוטל תחלה. טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: העושה צרכיו ורוצה לאכול — שתי נטילות, סדר הברכות והגדול נוטל תחלה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קס״ה · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר בית הכסא נפגשות שתי מצוות בפתח הסעודה: ברכת אשר יצר (על הגוף) ונטילת ידים של פת עם ברכת על נטילת ידים. הסימן הקודם (קס״ד) דיבר על מספר הנטילות ביום ; וזה מתאר פגישה מסוימת: כיצד לא לערבב את שתי הברכות ולא לאמרן שלא בזמנן. המפתח: כל ברכה במקומה — או בשתי נטילות, או, ברוצה ליטול פעם אחת, בהעמדת אשר יצר בשעת השפשוף ועל נטילת ידים בשעת הניגוב. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. העושה צרכיו ורוצה לאכול (סעיף א׳) — שתי נטילות וסדר הברכות ; ודין נטילה אחת
ב. רבים מסובין בסעודה (סעיף ב׳) — הגדול נוטל תחלה ; ומנהג הרא״ש
1. מקרה מעשי — יציאה מבית הכסא סמוך לסעודה
2. מקרה מעשי — נטילה אחת: היכן כל ברכה
3. מקרה מעשי — סדר הנטילה בשולחן מרובה
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. העושה צרכיו ורוצה לאכול — שתי נטילות וסדר הברכות
אֲשֶׁר יָצַר ועַל נְטִילַת יָדַיִם — לאחר עשיית צרכיו מברך אשר יצר, הברכה המודה שיצר את הגוף ; ונוהגים ליטול ידים קודם. וקודם אכילת פת עושה נטילת ידים עם ברכת על נטילת ידים. הסימן דן במה שקורה כששני הזמנים נפגשים: האם נטילה אחת או שתים, ובאיזה רגע לומר כל ברכה שתישאר במקומה.
סעיף א׳ — יטול ב׳ פעמים, ודין נטילה אחת
העושה צרכיו ורוצה לאכול יטול ב׳ פעמים על הראשונים מברך אשר יצר ועל השניה מברך על נט״י ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף יברך אשר יצר ואחר כך בשעת ניגוב יברך על נט״י
ביאור: העושה צרכיו ורוצה לאכול נוטל ידיו שתי פעמים: על הנטילה הראשונה מברך אשר יצר, ועל השניה מברך על נטילת ידים. ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת — לאחר ששפך פעם אחת על ידיו ומשפשף מברך אשר יצר, ואחר כך בשעת הניגוב מברך על נטילת ידים.
שתי מצוות, שתי ברכות. ביציאה מבית הכסא חייב גם לברך אשר יצר (על הגוף) וגם לעשות נטילה לסעודה (על נטילת ידים). הדרך הברורה: ליטול שתי פעמים (יטול ב׳ פעמים) — על הראשונים מברך אשר יצר, ואחר כך ועל השניה מברך על נטילת ידים. כל ברכה נשארת קשורה לנטילה שלה, בלא עירוב.
נטילה אחת. הרוצה ליטול פעם אחת (פעם אחת) מעמיד את שתי הברכות בשני רגעים של אותו מעשה: תחלה שופך המים, ובשפשוף הידים (ומשפשף) אומר אשר יצר ; ואחר כך, בשעת הניגוב (בשעת ניגוב), אומר על נטילת ידים. השפשוף והניגוב משמשים כשני זמנים נבדלים שלא לערבב את הברכות.
ב. רבים מסובין בסעודה — סדר הנטילה בשולחן
סעיף ב׳ — הגדול נוטל תחלה, ומנהג הרא״ש
אם רבים מסובין בסעודה הגדול נוטל ידיו תחלה והרא״ש היה רגיל ליטול באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר
ביאור: אם רבים מסובין בסעודה — הגדול נוטל ידיו תחלה ; והרא״ש היה רגיל ליטול באחרונה, כדי שלא להפסיק ולא לדבר בין הנטילה לאכילה.
כבוד לגדול. כשרבים סועדים יחד (רבים מסובין בסעודה), סדר הנטילה הולך אחר הכבוד: הגדול (הגדול) נוטל תחלה. זו נתינת כבוד — כדרך שמכבדים בראש הרבה מצוות.
מנהג הרא״ש. הרא״ש (רבנו אשר) נהג להפך: נטל באחרונה (באחרונה). ולמה ? שלא להפסיק ושלא לדבר — שלא יפסיק ולא ידבר בין נטילתו לאכילת הפת. בנטילה באחרונה יכול היה לסמוך מיד את ברכת המוציא, בלא להמתין לאחרים ובלא דיבור. שני הערכים — כבוד ותכף לנטילה סעודה (תכף לנטילה סעודה) — עומדים כאן זה מול זה ; ולמעשה — כהוראת הרב והמנהג.
הסימן במשפט אחד: ביציאה מבית הכסא, קודם אכילה, מסדרים את שתי הברכות — אשר יצר ועל נטילת ידים — או בשתי נטילות (יטול ב׳ פעמים), או, בנטילה אחת, בברכת אשר יצר בשפשוף ועל נטילת ידים בניגוב ; ובשולחן מרובה, הגדול נוטל תחלה — והרא״ש נטל באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — יציאה מבית הכסא סמוך לסעודה
מצב: יצאתי מבית הכסא ואני עומד לאכול פת. כיצד לנהוג באשר יצר ובנטילה ?
הנהגה: הדרך הברורה — ליטול שתי פעמים: על הנטילה הראשונה מברך אשר יצר, ועל השניה עושה נטילת הסעודה עם על נטילת ידים. כל ברכה נשארת קשורה לנטילה שלה. ולפרטים (סדר מדויק, ניגוב, אם כבר בירך אשר יצר) — כהוראת הרב.
מקרה 2 — נטילה אחת: היכן כל ברכה
מצב: ברצוני ליטול פעם אחת בלבד. האם עדיין אומר את שתי הברכות ?
הנהגה: כן — לפי השולחן ערוך, לאחר ששפך המים אומר אשר יצר בשפשוף הידים (ומשפשף), ואחר כך על נטילת ידים בשעת הניגוב (בשעת ניגוב). שני זמני המעשה — שפשוף ואחריו ניגוב — נושאים כל אחד ברכה. ולמעשה — כהוראת הרב והמנהג.
מקרה 3 — סדר הנטילה בשולחן מרובה
מצב: אנחנו רבים בשולחן. מי נוטל ידיו תחלה ?
הנהגה: מדין כבוד, הגדול נוטל תחלה (הגדול נוטל ידיו תחלה). ומאידך מובא שהרא״ש נטל באחרונה, שלא להפסיק ולדבר בין נטילתו לפת (תכף לנטילה סעודה). לפי המנהג והוראת הרב יעדיף את כבוד הגדול או את הסמיכות המיידית.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מהן שתי הברכות הנפגשות ביציאה מבית הכסא קודם אכילה (סעיף א׳) ?
- כיצד מחלקים את הברכות כשנוטל שתי פעמים (סעיף א׳) ?
- כשנוטל פעם אחת בלבד, מתי אומר אשר יצר ומתי על נטילת ידים (סעיף א׳) ?
- מי נוטל תחלה כשרבים מסובין (סעיף ב׳) ?
- למה נהג הרא״ש ליטול באחרונה (סעיף ב׳) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — יחס אשר יצר לנטילת ידים של סעודה ; סדר הברכות ותקנת ברכה על מה שקדם ; הגדול נוטל תחלה ומנהג הרא״ש ליטול באחרונה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — שתי נטילות, סדר הברכות ומנהג הרא״ש