סימן קס״ט — דין שמש הסעודה

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קס״ט:א, כל דבר שמביאין לפני האדם שיש לו ריח והאדם תאב לו צריך ליתן ממנו לשמש מיד ; ומדת חסידות הוא ליתן לו מיד מכל מין ומין (מפני עגמת נפש). ולא יתן לו כל זמן שהכוס בידו או ביד ב״ה, ואסור ליתן לו פרוסת פת אא״כ יודע בו שנטל ידיו.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קס״ט:ב, לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך ; והוסיף הרמ״א: ויש מקילין אם נותן לעני בתורת צדקה.

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קס״ט:ג, השמש מברך בורא פרי הגפן על כל כוס וכוס שיתנו לו לפי שהוא כנמלך ; וברכה אחרונה אינו מברך אלא לבסוף. ואינו צריך לברך על כל פרוסה אם יש אדם חשוב בסעודה, ואם אין אדם חשוב צריך לברך על כל פרוסה ופרוסה כמו על היין.