Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ק״ע (כ״ב סעיפים)
אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ; אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו ; הנכנס לבית כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה ; לא יהא אדם קפדן בסעודתו ; לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן ; לא ישתה כוסו בבת אחת ; לא יאכל שום או בצל מראשו אלא מעליו ; לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות ; אורחים אינם רשאים ליטול מלפניהם וליתן לבנו או לעבדו של בעל הבית אלא אם כן נטלו רשות ; השמש שהיה משמש על שנים הרי זה אוכל עמהם.
Et il comporte vingt-deux seifim (כ״ב סעיפים) : on ne bavarde pas en mangeant (אין משיחין בסעודה) שמא יקדים קנה לושט — de peur que la nourriture ne passe dans la trachée au lieu de l'œsophage ; on ne fixe pas du regard celui qui mange ni sa portion, שלא לביישו — pour ne pas l'embarrasser ; chez un hôte, on fait tout ce que dit le maître de maison ; on n'est pas irritable (קפדן) à son repas ; on ne mange pas une bouchée grosse comme un œuf, sinon on est glouton (גרגרן) ; on ne vide pas son verre בבת אחת — d'un seul trait ; on ne mange pas l'ail ni l'oignon par sa tête mais par ses feuilles ; on ne boit pas de la coupe pour la tendre à son compagnon, מפני סכנת נפשות — à cause du danger ; les invités ne donnent rien au fils ou au serviteur du maître de maison sans sa permission ; et le servant (השמש) qui sert deux personnes mange avec elles.
Les 4 niveaux d'étude — Siman ק״ע, כ״ב סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu des כ״ב סעיפים avec traduction française fluide. Explication pédagogique : אין משיחין בסעודה (le danger de parler en mangeant) et la נטילה de celui qui sort, אין מסתכלין בפני האוכל, obéir au בעל הבית, ne pas être קפדן, la juste mesure (גרגרן, רעבתן), סכנת נפשות et les dinim du שמש. Cas pratiques : parler à table, la coupe partagée, le service.
02
Disponible
רמת הלמדן
Lamdan — Pilpoul Avancé
Pilpoul approfondi : גדר איסור השיחה בסעודה ושמא יקדים קנה לושט ; דין הנטילה ליוצא להטיל מים ; דרך ארץ וכבוד הבריות — אין מסתכלין בפני האוכל ולא יהא קפדן ; גדרי גרגרן ורעבתן ומגסי הרוח ; סכנת נפשות ומיאוס בשתיה ; דיני השמש והחלוקה. בית יוסף, טור, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
Disponible
חזרה וסיכום
Synthèse Magistrale
Récapitulatif structuré pour révision et mémorisation : le fil des כ״ב סעיפים — אין משיחין, דרך ארץ, מדות et דיני השמש. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien siman 169 et 171.
04
🌉 Page-passerelle
דעת הרב
Daat HaRav (Admour HaZaken)
Ce siman — דברי מוסר שינהג אדם בסעודה — n'a pas été rédigé par l'Admour HaZaken dans son Choulhan Aroukh HaRav (certaines portions d'Orah Haïm n'y figurent pas). Cette page-passerelle ne reconstruit aucun texte : elle oriente honnêtement vers l'étude aux Niveaux 1-3 (Mehaber) et vers le Siddour de l'Admour HaZaken.
05
Personnalisé
לימוד אישי
Étude selon mes Poskim
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
Les grands thèmes du Siman
אֵין מְשִׂיחִין בַּסְּעוּדָה
ne pas parler en mangeant
אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ; ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא (סעיף א).
כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ
le respect et la bonne tenue
אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו ; לא יהא אדם קפדן בסעודתו (סעיפים ד, ו).
שֶׁלֹּא כְּגַרְגְּרָן
la juste mesure à table
לא יאכל אדם פרוסה כביצה … לא ישתה כוסו בבת אחת ; שנים דרך ארץ שלשה הרי זה מגסי הרוח (סעיפים ז-ח).
סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וּמִיאוּס
le danger et la répugnance
לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות ; קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס (סעיפים טז, כב).
Structure du Siman — les כ״ב סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | אין משיחין בסעודה | ✦ שמא יקדים קנה לושט | אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ; היוצא להטיל מים נוטל ידו אחת ; ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו. |
| ב׳ | ממתינים בקערה | שנים מפסיקין | שנים ממתינים זה את זה בקערה ; כשהאחד מסלק ידו לשתות חבירו מפסיק ; אבל שלשה אין השנים פוסקין בשביל האחד. |
| ג׳ | פאה לשמש | מאכל השמש | משיירין פאה בקערה והוא מאכל השמש ; אבל כשהשמש מערה מן האלפס אין דרך להניח כלום. |
| ד׳ | אין מסתכלין | ✦ שלא לביישו | אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו. |
| ה׳ | הנכנס לבית | כדברי בעה״ב | הנכנס לבית כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה. |
| ו׳ | לא יהא קפדן | מדת הכעס | לא יהא אדם קפדן בסעודתו. |
| ז׳ | פרוסה כביצה | ✦ גרגרן | לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן. |
| ח׳ | שתיית הכוס | שנים דרך ארץ | לא ישתה כוסו בבת אחת ; שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח ; ומיהו כוס קטן מאד מותר בבת אחת. |
| ט׳ | שום ובצל | רעבתן | לא יאכל שום או בצל מראשו אלא מעליו ; ולא יאחוז המאכל בידו אחת ויתלוש בשנית. |
| י׳ | נשיכת פרוסה | על השלחן | לא ישוך פרוסה ויניחנה על גבי השלחן. |
| י״א | שני כוסות | כגרגרן | לא ישתה שני כוסות בבת אחת בתוך סעודתו ויברך ברכת המזון מפני שנראה כגרגרן. |
| י״ב | פשיטת יד | הגדול תחלה | שנים שיושבין על השלחן הגדול פושט ידו תחלה ; והשולח ידו בפני הגדול ממנו הרי זה גרגרן. |
| י״ג | לא יאמר תנו לי | עד שיאמרו הם | הנכנס לבית לא יאמר תנו לי לאכול עד שיאמרו הם ; ולא יאמר בא ואכול מה שהאכלתני משום רבית. |
| י״ד | פריסה על הקערה | מקנח בפרוסה | לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה אבל מקנח הקערה בפרוסה. |
| ט״ו | ליקוט פירורין | אין דעת הבריות שוה | לא ילקט פירורין ויניח על השלחן ; ולא ישוך פרוסה ויתננה לפני חבירו לפי שאין דעת כל הבריות שוה. |
| ט״ז | הכוס לחבירו | ✦ סכנת נפשות | לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות. |
| י״ז | אחיזת הכוס | עד שיבא השמש | לא ישתה כוס ויניחנו על השלחן אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו. |
| י״ח | חלקו לשמש | שמא יארע קלקול | הנכנס לסעודה לא יקח חלקו ויתננו לשמש שמא יארע דבר קלקול ; אלא יקחנה ויניחנו ואחר כך יתננו. |
| י״ט | רשות מבעה״ב | נטלו רשות | אורחים אינם רשאים ליתן לבנו או לעבדו של בעל הבית אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית. |
| כ׳ | נקיי הדעת | מי מסב עמהם | נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם מפני גנאי ת״ח אצל עם הארץ. |
| כ״א | השמש | על שנים אוכל | השמש על שנים אוכל עמהם אף בלא רשות ; על שלשה אינו אוכל אלא אם כן נתנו לו רשות. |
| כ״ב | שיירי הכוס | ✦ מיאוס ובל תשחית | יין שנשאר לשתיית חבירך — קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס ולא תשפוך משום בל תשחית. |
דרך ארץ בסעודה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| אין משיחין בסעודה | מחבר · סעיף א׳ | ✦ קנה לושט | On ne bavarde pas en mangeant : la parole peut faire passer l'aliment dans la trachée — un vrai danger. |
| אין מסתכלין בפני האוכל | מחבר · סעיף ד׳ | שלא לביישו | On ne fixe pas celui qui mange ni sa portion, pour ne pas l'embarrasser. |
| שלא כגרגרן | מחבר · סעיפים ז׳-ח׳ | מדה ודרך ארץ | Ni bouchée grosse comme un œuf, ni verre bu d'un trait : la table demande la mesure. |
| הכוס לחבירו | מחבר · סעיף ט״ז | סכנת נפשות | On ne partage pas la coupe où l'on a bu — danger et répugnance. |
| דיני השמש | מחבר · סעיפים כ״א-כ״ב | רשות ומיאוס | Le servant de deux mange avec eux ; on essuie le reste du vin par égard pour l'autre. |
Questions fréquentes — Siman ק״ע
Peut-on parler pendant le repas selon le Siman 170 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:1, אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט — on ne bavarde pas pendant que l'on mange, de peur que la nourriture ne passe dans la trachée (קנה) au lieu de l'œsophage (ושט) et ne mette en danger. Le siman ajoute même que אסור לומר לו אסותא — on ne dit pas « à tes souhaits » (אסותא) à celui qui éternue à table, pour ne pas interrompre.
Que dit le Siman 170 sur la manière de manger et de boire sans excès ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:7-8, לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן — on ne mange pas une bouchée grosse comme un œuf, sinon c'est un glouton ; לא ישתה כוסו בבת אחת — on ne vide pas son verre d'un seul trait, et שנים דרך ארץ שלשה הרי זה מגסי הרוח — en deux fois c'est la bonne mesure, en trois c'est de l'arrogance.
Pourquoi ne partage-t-on pas sa coupe selon le Siman 170 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:16, לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות — on ne boit pas de la coupe pour la tendre ensuite à son compagnon, à cause du danger pour la vie. De même (170:22), du vin qui reste pour un autre, קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס — on essuie l'endroit où la bouche s'est posée, par répugnance.