Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les כ״ב סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | אין משיחין בסעודה | ✦ שמא יקדים קנה לושט | אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ; היוצא להטיל מים נוטל ידו אחת ; ואם דבר עם חבירו והפליג נוטל שתי ידיו. |
| ב׳ | ממתינים בקערה | שנים מפסיקין | שנים ממתינים זה את זה בקערה ; כשהאחד מסלק ידו לשתות חבירו מפסיק ; אבל שלשה אין השנים פוסקין בשביל האחד. |
| ג׳ | פאה לשמש | מאכל השמש | משיירין פאה בקערה והוא מאכל השמש ; אבל כשהשמש מערה מן האלפס אין דרך להניח כלום. |
| ד׳ | אין מסתכלין | ✦ שלא לביישו | אין מסתכלין בפני האוכל ולא במנתו שלא לביישו. |
| ה׳ | הנכנס לבית | כדברי בעה״ב | הנכנס לבית כל מה שיאמר לו בעל הבית יעשה. |
| ו׳ | לא יהא קפדן | מדת הכעס | לא יהא אדם קפדן בסעודתו. |
| ז׳ | פרוסה כביצה | ✦ גרגרן | לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן. |
| ח׳ | שתיית הכוס | שנים דרך ארץ | לא ישתה כוסו בבת אחת ; שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח ; ומיהו כוס קטן מאד מותר בבת אחת. |
| ט׳ | שום ובצל | רעבתן | לא יאכל שום או בצל מראשו אלא מעליו ; ולא יאחוז המאכל בידו אחת ויתלוש בשנית. |
| י׳ | נשיכת פרוסה | על השלחן | לא ישוך פרוסה ויניחנה על גבי השלחן. |
| י״א | שני כוסות | כגרגרן | לא ישתה שני כוסות בבת אחת בתוך סעודתו ויברך ברכת המזון מפני שנראה כגרגרן. |
| י״ב | פשיטת יד | הגדול תחלה | שנים שיושבין על השלחן הגדול פושט ידו תחלה ; והשולח ידו בפני הגדול ממנו הרי זה גרגרן. |
| י״ג | לא יאמר תנו לי | עד שיאמרו הם | הנכנס לבית לא יאמר תנו לי לאכול עד שיאמרו הם ; ולא יאמר בא ואכול מה שהאכלתני משום רבית. |
| י״ד | פריסה על הקערה | מקנח בפרוסה | לא יפרוס אדם פרוסה על גבי הקערה אבל מקנח הקערה בפרוסה. |
| ט״ו | ליקוט פירורין | אין דעת הבריות שוה | לא ילקט פירורין ויניח על השלחן ; ולא ישוך פרוסה ויתננה לפני חבירו לפי שאין דעת כל הבריות שוה. |
| ט״ז | הכוס לחבירו | ✦ סכנת נפשות | לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות. |
| י״ז | אחיזת הכוס | עד שיבא השמש | לא ישתה כוס ויניחנו על השלחן אלא יאחזנו בידו עד שיבא השמש ויתננו לו. |
| י״ח | חלקו לשמש | שמא יארע קלקול | הנכנס לסעודה לא יקח חלקו ויתננו לשמש שמא יארע דבר קלקול ; אלא יקחנה ויניחנו ואחר כך יתננו. |
| י״ט | רשות מבעה״ב | נטלו רשות | אורחים אינם רשאים ליתן לבנו או לעבדו של בעל הבית אלא אם כן נטלו רשות מבעל הבית. |
| כ׳ | נקיי הדעת | מי מסב עמהם | נקיי הדעת שבירושלים לא היו מסובין אלא אם כן יודעים מי מסב עמהם מפני גנאי ת״ח אצל עם הארץ. |
| כ״א | השמש | על שנים אוכל | השמש על שנים אוכל עמהם אף בלא רשות ; על שלשה אינו אוכל אלא אם כן נתנו לו רשות. |
| כ״ב | שיירי הכוס | ✦ מיאוס ובל תשחית | יין שנשאר לשתיית חבירך — קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס ולא תשפוך משום בל תשחית. |
דרך ארץ בסעודה — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| אין משיחין בסעודה | מחבר · סעיף א׳ | ✦ קנה לושט | On ne bavarde pas en mangeant : la parole peut faire passer l'aliment dans la trachée — un vrai danger. |
| אין מסתכלין בפני האוכל | מחבר · סעיף ד׳ | שלא לביישו | On ne fixe pas celui qui mange ni sa portion, pour ne pas l'embarrasser. |
| שלא כגרגרן | מחבר · סעיפים ז׳-ח׳ | מדה ודרך ארץ | Ni bouchée grosse comme un œuf, ni verre bu d'un trait : la table demande la mesure. |
| הכוס לחבירו | מחבר · סעיף ט״ז | סכנת נפשות | On ne partage pas la coupe où l'on a bu — danger et répugnance. |
| דיני השמש | מחבר · סעיפים כ״א-כ״ב | רשות ומיאוס | Le servant de deux mange avec eux ; on essuie le reste du vin par égard pour l'autre. |
Questions fréquentes — Siman ק״ע
Peut-on parler pendant le repas selon le Siman 170 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:1, אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט — on ne bavarde pas pendant que l'on mange, de peur que la nourriture ne passe dans la trachée (קנה) au lieu de l'œsophage (ושט) et ne mette en danger. Le siman ajoute même que אסור לומר לו אסותא — on ne dit pas « à tes souhaits » (אסותא) à celui qui éternue à table, pour ne pas interrompre.
Que dit le Siman 170 sur la manière de manger et de boire sans excès ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:7-8, לא יאכל אדם פרוסה כביצה ואם אכל הרי זה גרגרן — on ne mange pas une bouchée grosse comme un œuf, sinon c'est un glouton ; לא ישתה כוסו בבת אחת — on ne vide pas son verre d'un seul trait, et שנים דרך ארץ שלשה הרי זה מגסי הרוח — en deux fois c'est la bonne mesure, en trois c'est de l'arrogance.
Pourquoi ne partage-t-on pas sa coupe selon le Siman 170 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 170:16, לא ישתה מהכוס ויתן לחבירו מפני סכנת נפשות — on ne boit pas de la coupe pour la tendre ensuite à son compagnon, à cause du danger pour la vie. De même (170:22), du vin qui reste pour un autre, קנח מקום נשיקת הפה משום מיאוס — on essuie l'endroit où la bouche s'est posée, par répugnance.