דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן קע״א ‹ רמה 3 — סיכום מגיסטרלי

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ג י ס ט ר ל י ✦ ❖ ✦

סימן קע״א

שלא לנהוג בזיון באוכלים

שלא לנהוג בזיון באוכלים. עושה אדם צרכיו בפת בלא להמאיסה ; אין זורקין את הפת ולא את הנמאס ; לא לשבת על האוכל ; פת במקום כף ; ולשמח חתן וכלה בלא בזבוז
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההנהגה במעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים קע״א — ה׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

העיקרון המרכזי — חוט הסימן
טבלת־אב של ה׳ הסעיפים
עושה אדם צרכיו בפת — שימוש בלא המאסה
מידי דממאיס — זריקה · ישיבה · דלא ממאיס
שמחת חתן וכלה — יין · קליות · גלוסקאות
כללי זהב — לזיכרון
סימן זיכרון — לזיכרון
מכשולים להימנע מהם
ההנהגה במעשה
טבלת סיכום סופית

1. העיקרון המרכזי

העיקרון האוניברסלי של סימן קע״א:

סימן זה (ה׳ סעיפים) מלמד את כבוד האוכלין (בזיון אוכלין), ובראשם הפת. חוט אחד עובר בכולו: המאכל הוא מתנת שמים, ואין נוהגין בו בזיון. מותר להשתמש בו — עושה אדם צרכיו בפת — אך רק והני מילי דלא ממאיס ביה, כל שאין ממאיסו. אין זורקין את הפת — ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים — ומבחינים בכל מקום בין הנמאס לשאינו נמאס — הא במידי דממאיס הא במידי דלא ממאיס.

💡 המפתח האוניברסלי: כל הסימן מלמד כבוד האוכלין. שני צירים מנהיגים את ההנהגה:

כבוד הפת — הפת חשובה מכל, משתמשים בה בלא להמאיסה ולעולם אין זורקין אותה → עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; אבל לא גלוסקאות לעולם
מידי דממאיס — הקו בכל מקום: הנמאס אסור, ושאינו נמאס מותר → כשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין ; אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי

2. טבלת־אב של ה׳ הסעיפים

הה׳ סעיפים של המחבר (עם הגהת הרמ״א) פורשׂים את כבוד האוכלין: משימוש בפת (א׳) עד זריקת החטים לחתנים (ה׳).

סעיף	מקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	עושה אדם צרכיו בפת	שימוש בפת בלא המאסה — עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; לא בשר חי, לא כוס מלא ; וואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים.	בזיון אוכלין
א׳	מידי דלא ממאיס	שאינו נמאס — מותר — אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי.	דלא ממאיס
ב׳	לא ישב על אוכלין	לא לשבת על האוכל — לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטניות.	מיאוס
ג׳	דייסא במקום כף	פת במקום כף — מותר לאכול דייסא בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך ; רמ״א: והנשאר מן הפת אחר כך אוכלים אותו.	שיאכל הפת
ד׳	יין וקליות לחתן	יין וקליות לחתן וכלה — ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה (ויקבלנו) ; קליות ואגוזים בימות החמה, אבל לא גלוסקאות לעולם.	חתן וכלה
ה׳	זריקת חטים	זריקת חטים בנקיות — הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי ; ולכבדם אחר כך.	במקום נקי

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

כל הסימן מלמד כבוד האוכלין. מכאן (①) כבוד הפת — עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; ו(②) הקו בכל מקום — הנמאס אסור, ושאינו נמאס מותר — כשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין. השולחן ערוך הרב (אדמו״ר הזקן) לא כתב סימן זה — עיין בעמוד-הגשר שברמה 4.

3. עושה אדם צרכיו בפת — שימוש בלא המאסה

שאלה: האם מותר להשתמש בפת?

↓

🍞 כן, כל שאינו ממאיס — עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה.

🚫 לא בשר חי ולא כוס מלא — אין מניחין עליו בשר חי ואין מעבירין עליו כוס מלא.

🥄 במקום כף, אם יאכלנה — מותר לאכול דייסא בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך.

📚 יסוד כבוד הפת: היסוד תלמודי — אמר שמואל עושה אדם כל צרכיו בפת (ברכות נ׳ ע״ב), ותנו רבנן ארבעה דברים נאמרו בפת — אין מניחין בשר חי על הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת ואין זורקין את הפת ואין סומכין את הקערה בפת (ברכות נ׳ ע״ב). והמחבר מיישב: עושה אדם צרכיו בפת, והני מילי דלא ממאיס ביה — כל שאינו ממאיסו. ואף היין בכלל — אין נוטלין ידים ביין. ושימוש הפת ככף אינו מותר אלא והוא שיאכל הפת אחר כך — שלא יבוא לידי בזבוז ; והרמ״א מוסיף שהפת הנשארת, והנשאר מן הפת אחר כך אוכלים אותו.

4. מידי דממאיס — זריקה · ישיבה · דלא ממאיס

שאלה: מהו הקו בכל הסימן?

↓

🔴 הנמאס אסור — ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים · כשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין.

🟢 שאינו נמאס מותר — אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי.

🪑 ישיבה: אותו החילוק — לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטניות.

📚 יסוד מידי דממאיס: הסוגיא (ברכות נ׳ ע״ב) מספרת שזרק מר זוטרא תמרים ורימונים לפני רב אשי ; והקשו מהברייתא כשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין, ותירצו הא במידי דממאיס הא במידי דלא ממאיס (ברכות נ׳ ע״ב): הברייתא האוסרת בנמאס, והמתרת בשאינו נמאס. וזהו המפתח לכל הסימן. לפיכך אין זורקין את הפת ולא אוכל הנמאס — אבל אגוזים, רימונים וחבושים, שאינם נמאסים, מותרים. ואותו הקו באיסור הישיבה: תאנים וגרוגרות (רכות, נמעכות) — לא ; עיגול דבילה או קטניות (דחוסות, קשות) — כן. ורק הפת יוצאת מן הכלל: כבודה גדול, ואין זורקין אותה לעולם, אף כשאינה נמאסת.

5. שמחת חתן וכלה — יין · קליות · גלוסקאות

שאלה: כיצד משמחים חתן וכלה בלא לבזות את המאכל?

↓

🍷 יין, אם יקבלנו — ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה והוא שיקבלנו בפי הצינור.

🌰 קליות ואגוזים, בימות החמה בלבד — וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה שאינם נמאסין.

🚫 גלוסקאות לעולם לא — אבל לא גלוסקאות לעולם.

🌾 חטים במקום נקי, ולאסוף — הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי.

📚 יסוד השמחה בלא בזבוז: הברייתא מתירה ממשיכין יין בצנורות לפני חתן ולפני כלה וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה אבל לא בימות הגשמים (ברכות נ׳ ע״ב): אף במצות שמחת חתן וכלה לא התירו אלא בשאינו נמאס, ובעונה שאינו נמאס. והמחבר הוסיף את גדר בל תשחית: היין, והוא שיקבלנו בפי הצינור — שיקבלנו בסוף שלא ילך לאיבוד. וקליות ואגוזים בימות החמה בלבד ; בימות הגשמים ימאסו בקרקע. אבל גלוסקאות, אבל לא גלוסקאות לעולם — לעולם לא, שכבוד הפת עומד בכל עונה. והחטים, שלא יזרקו אלא במקום נקי, ולכבדם אחר כך כדי שלא ידרסו עליהם.

⚖ מן העיקרון אל המעשה — שני הצירים (①–②)

ה׳ הסעיפים משתלשלים סביב עיקרון אחד — כבוד האוכלין. (①) כבוד הפת עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; (②) הקו מידי דממאיס — הנמאס אסור, ושאינו נמאס מותר — אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי.

7. כללי זהב — לזיכרון

שני כללי הזהב של סימן קע״א

כבוד הפת — להשתמש בפת בלא להמאיסה, ולעולם לא לזרוק — עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה · אבל לא גלוסקאות לעולם.
מידי דממאיס — הנמאס אסור, שאינו נמאס מותר — כשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין · אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי.

8. סימן זיכרון — לזיכרון

פת · מיאוס — שני צירי סימן קע״א

① פת — עושה אדם צרכיו בפת דלא ממאיס ; אבל לא גלוסקאות לעולם.
② מיאוס — מידי דממאיס אסור, מידי דלא ממאיס שרי (זריקה וישיבה).

משפטי המפתח לשינון:

עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה — שימוש בפת בלא להמאיסה.
ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים — שלא לזרוק את הפת.
אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי — שאינו נמאס מותר.
אבל לא גלוסקאות לעולם — גלוסקאות לעולם לא.

9. מכשולים להימנע מהם

❌ מכשול 1: להניח בשר חי על הפת, להעביר עליה כוס מלא, או לזרוק את הפת.
→ הסימן: עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים (①).

❌ מכשול 2: לחשוב שכל אוכל דינו כפת — או להיפך, לזרוק את הפת בטענה שאינה נמאסת.
→ הסימן: אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי, אבל בפת אבל לא גלוסקאות לעולם (②).

❌ מכשול 3: בשמחה, להמשיך יין בלא לקבלו, או לזרוק חטים בכל מקום.
→ הסימן: ממשיכין יין בצנורות… והוא שיקבלנו בפי הצינור ; שלא יזרקו אלא במקום נקי (בל תשחית).

10. ההנהגה במעשה

מקרה	הנהגה	הלכה יסודית
① כבוד הפת	משתמש בפת בלא להמאיסה ולעולם אינו זורקה	עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה
② מידי דממאיס	אינו זורק את הנמאס, אבל זורק אגוזים ורימונים	אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי
③ ישיבה	אינו יושב על תאנים, אבל על עיגול דבילה — כן	לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות
④ דייסא בפת	משתמש בפת ככף ואוכלה אחר כך	מותר לאכול דייסא בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך
⑤ חתן וכלה	משמח חתן וכלה (יין, קליות, אגוזים) בלא בזבוז	ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה

טבלת סיכום סופית

היבט	הכלל	סימן
כבוד הפת	עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה ; אבל לא גלוסקאות לעולם	מחבר · סעיפים א׳, ד׳
זריקת אוכלין	ואין זורקים הפת משום בזיון אוכלים ; אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי	מחבר · סעיף א׳
ישיבה על אוכל	לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות אבל יושב הוא על עיגול של דבילה	מחבר · סעיף ב׳
דייסא בפת	מותר לאכול דייסא בפת במקום כף והוא שיאכל הפת אחר כך	מחבר · סעיף ג׳
שמחת חתן וכלה	ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה ; הזורקים חטים לפני חתנים צריך ליזהר שלא יזרקו אלא במקום נקי	מחבר · סעיפים ד׳-ה׳

✦ ❖ ✦ שני הציוויים המעשיים של סימן קע״א בקצרה

לכבד את הפת — להשתמש בה בלא להמאיסה, ולעולם לא לזרוק — עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה.
להבחין במידי דממאיס — אסור הנמאס, מותר שאינו נמאס — אבל מידי דלא ממאיס כגון אגוזים ורימונים וחבושים שרי.

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט ה׳ הסעיפים, ביאור שוטף, הסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	גדר בזיון אוכלין ; מידי דממאיס ומידי דלא ממאיס ; דייסא בפת ; שמחת חתן וכלה	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת־אב של ה׳ הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההנהגה במעשה	שליטה מעשית + חזרה

💡 השלבים הבאים המומלצים:

לחזור על סימן קע״א בשולחן ערוך המקורי (עברית)
לעיין ברמה 4 — דעת הרב: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך הרב (עמוד-גשר)
ללמוד את המשנה ברורה על סימן זה לדקדוקי ההלכה (עיין סימנים ק״ע, קע״ב)
להתבונן בעיקרון עושה אדם צרכיו בפת והני מילי דלא ממאיס ביה: כיצד המאכל, מתנת שמים, מחנך את האדם לכבוד

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קע״א · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

📖הצטרפות לחברותא