✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קע״ד · דין ברכת היין בסעודה
דין ברכת היין בסעודה — מה מברך על היין שבתוך הסעודה, למה אין הפת פוטרו, כיצד היין פוטר כל מיני משקין, דין יין של קידוש והבדלה, אימתי די בברכה אחת (ודין נמלך), ומהו דין המים ושאר המשקין שבסעודה
סימן קע״ד · ח סעיפים
דין ברכת היין בסעודה
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את ברכת היין בסעודה: על היין מברכים בורא פרי הגפן, שאין הפת פוטרו (שהיין חשוב וקובע ברכה לעצמו), ואותו יין פוטר כל מיני משקין. אחר כך דן ביין של קידוש והבדלה, בדין הברכה אחת והנמלך, בברכה אחרונה שברכת המזון פוטרתה, בדין המים ושאר המשקין, ובכך שכל אחד מברך לעצמו. טקסט עברי, ביאור והסבר של ח הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: ברכת היין בתוך הסעודה — בורא פרי הגפן, יין פוטר משקין, קידוש והבדלה, מים ושאר משקין
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ד · ח סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר דיני השימוש ונטילת הידיים, מייחד השולחן ערוך סימן זה ליין שבתוך הסעודה. היסוד הוא שהיין, בשונה משאר מאכלי הסעודה, אין הפת פוטרתו: הוא חשוב דיו כדי לקבוע ברכה לעצמו (קובע ברכה לעצמו) — ולהיפך, כדי לפטור את שאר המשקין. סביב גרעין זה מסדר הסימן את דין הכוס האחד, יין של קידוש והבדלה, סברת הנמלך, הברכה שאחר היין, המים ושאר משקין, והטעם שכל אחד מברך לעצמו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. יין שבתוך הסעודה (סעיפים א-ג) — בורא פרי הגפן, יין פוטר משקין, כוס אחד
ב. יין של קידוש והבדלה (סעיף ד) — יין של קידוש והבדלה פוטר
ג. ברכה אחת ונמלך (סעיף ה) — די בברכה אחת אלא בנמלך
ד. ברכה אחרונה על היין (סעיף ו) — ברכת המזון פוטרתו
ה. מים ושאר משקין (סעיף ז) — המים והמשקין שבסעודה
ו. כל אחד מברך לעצמו (סעיף ח) — כל אחד מברך לעצמו
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. יין שבתוך הסעודה — היין בתוך הסעודה
יַיִן שֶׁבְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — היין הנשתה בתוך הסעודה. בשונה משאר המאכלים, אינו "נבלע" בפת: הוא נחשב חשוב (חשוב) וקובע ברכה לעצמו (קובע ברכה לעצמו) — בורא פרי הגפן לפניו, והוא פוטר את כל מיני המשקין (פוטר כל מיני משקין).
סעיף א׳ — בורא פרי הגפן : אין הפת פוטר את היין
יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן ואין הפת פוטרו:
ביאור: על היין שבתוך הסעודה מברך עליו בורא פרי הגפן, ואין הפת פוטרו.
היין קובע ברכה לעצמו. כל מאכלי הסעודה נפטרים בברכת המוציא של הפת — אבל לא היין. היין חשוב (חשוב) דיו כדי לקבוע ברכה לעצמו: מברך עליו "בורא פרי הגפן" אף באמצע הסעודה.
סעיף ב׳ — יין פוטר כל מיני משקין
יין פוטר כל מיני משקין: הגה אפילו מברכה ראשונה (הר״י פרק כיצד מברכין וב״י בשם הפוסקים):
ביאור: יין פוטר כל מיני משקין. והרמ״א: אפילו מברכה ראשונה (הר״י בפרק כיצד מברכין, והבית יוסף בשם הפוסקים).
היין פוטר את השאר. הואיל והוא החשוב שבמשקין, משבירך "בורא פרי הגפן" על היין אינו צריך לברך על המים ושאר המשקין שבסעודה. והרמ״א מדייק: היין פוטרם אף מברכה ראשונה (מברכה ראשונה) — חשיבותו פוטרת את כל המשקין.
סעיף ג׳ — כוס אחד
אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון ומברך עליו:
ביאור: אם אין לו אלא כוס אחד [של יין], מניחו עד לאחר המזון ומברך עליו.
משאיר את הכוס היחיד לסוף. יין שבתוך הסעודה אינו טעון ברכה לאחריו (ברכת המזון פוטרתו). אבל היין שלאחר הסעודה טעון ברכה אחרונה משלו. לכן, בכוס יחיד, מוטב להניחו לאחר המזון, שלא יפסיד את אותה ברכה.
ב. יין של קידוש והבדלה — יין של קידוש והבדלה
סעיף ד׳ — קידוש והבדלה פוטרים : יין שקבע לפני המזון
אם קבע לשתות לפני המזון אין צריך לברך על יין שבתוך המזון דיין שלפני המזון פוטרו וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון וכן המבדיל על השלחן פוטר היין שבתוך המזון ויש אומרים שאין ברכת יין הבדלה פוטר אא״כ נטל ידיו קודם הבדלה הלכך המבדיל קודם נטילה יכוין שלא להוציא יין (וע״ל סי׳ רצ״ט סעיף ז׳) שבתוך הסעודה ובדיעבד שלא כיון כך פוטר יין שבתוך הסעודה דספק ברכות דרבנן להקל:
ביאור: אם קבע לשתות [יין] לפני המזון, אין צריך לברך על היין שבתוך המזון, שהיין שלפני המזון פוטרו. וכן יין של קידוש פוטר יין שבתוך המזון, וכן המבדיל על השולחן פוטר את היין שבתוך המזון. ויש אומרים שאין ברכת יין ההבדלה פוטרת אלא אם כן נטל ידיו קודם ההבדלה ; לפיכך המבדיל קודם נטילה — יכוון שלא להוציא (ועיין לעיל סימן רצ״ט סעיף ז׳) את היין שבתוך הסעודה. ובדיעבד, שלא כיוון כך — פוטר את היין שבתוך הסעודה, דספק ברכות דרבנן להקל.
יין שכבר בירך עליו פוטר את יין הסעודה. היין שקבע לפניה, יין הקידוש ויין ההבדלה שעל השולחן — פוטרים את היין שבתוך המזון, שהרי הם נמשכים עמו. סייג: לדעה אחת, ההבדלה פוטרת רק אם נטל ידיו קודם (שאם לא כן עדיין לא נכנס לסעודה). ובמקום ספק — ספק ברכות להקל: ספק בברכה דרבנן מכריעים בו להקל.
ג. ברכה אחת ונמלך — די בברכה אחת אלא בנמלך
נִמְלָךְ — מי שנמלך בדעתו: גמר בדעתו לשתות כוס אחד בלבד, ואחר כך נמלך ורוצה עוד. הואיל וברכתו הראשונה לא כיוונה לכוס השני, עליו לחזור ולברך. וכל עוד הדעת מקיפה את ההמשך — די בברכה אחת לכל שתיית הסעודה.
סעיף ה׳ — די לו בברכה אחת : אימתי ברכה אחת מספקת
כל מה ששותה בתוך הסעודה די לו בברכה אחת אא״כ כשבירך לא היה דעתו לשתות אלא אותו הכוס ונמלך לשתות אחר: הגה וכן מי שבא לסעודה ומושיטין לו הרבה כוסות מברך על כל אחד ואח׳ דהוי נמלך (כל בו) וע״ל סי׳ קע״ט. וכן מי שבירך על כוס ברכת נישואין ואין יודע להיכן יגיע הכוס כל אחד צריך לברך דמקרי נמלך: (אגודה פרק ערבי פסחים וע״ל סי׳ ק״צ):
ביאור: כל מה ששותה בתוך הסעודה די לו בברכה אחת, אלא אם כן כשבירך לא היה דעתו לשתות אלא אותו הכוס, ונמלך לשתות אחר. והרמ״א: וכן מי שבא לסעודה ומושיטין לו הרבה כוסות — מברך על כל אחד ואחד, דהוי נמלך (כל בו, ועיין לעיל סימן קע״ט). וכן מי שבירך על כוס של ברכת נישואין ואינו יודע להיכן יגיע הכוס — כל אחד צריך לברך, דמקרי נמלך (אגודה פרק ערבי פסחים, ועיין לעיל סימן ק״צ).
הדעת מקיפה את ההמשך — אלא בנמלך. בברירת מחדל, ברכה אחת על היין פוטרת את כל שישתה בסעודה. אבל אם בשעת הברכה כיוון רק לאותו כוס ונמלך (נמלך) לשתות עוד — חוזר ומברך. וכן כשבוא הכוסות אינו צפוי (כוסות שמושיטין לו, כוס נישואין המתגלגל) — כל פעם הוי נמלך.
ד. ברכה אחרונה על היין — הברכה שאחר היין
סעיף ו׳ — ברכת המזון פוטרתו
אין לברך אחר יין שבסעודה דברכת המזון פוטרתו וכן פוטרת יין שלפני המזון ואפי׳ לא היה לו יין בתוך המזון (וע״ל ס״ס ער״ב) ולענין יין של הבדלה שלפני המזון (ע״ל סי׳ רצ״ט ס״ח):
ביאור: אין לברך לאחר היין שבסעודה, שברכת המזון פוטרתו ; וכן היא פוטרת את היין שלפני המזון, ואפילו לא היה לו יין בתוך המזון (ועיין לעיל סוף סימן ער״ב). ולעניין יין של הבדלה שלפני המזון (עיין לעיל סימן רצ״ט סעיף ח׳).
אין ברכה אחרונה מיוחדת ליין. היין שבתוך הסעודה או שלפניה אינו טעון ברכה לאחריו: ברכת המזון — הנאמרת בסוף סעודת הפת — כוללתו ופוטרתו. וכן הוא אף אם לא שתה יין בתוך הסעודה עצמה: היין שלפניה כבר נקשר לסעודה.
ה. מים ושאר משקין — המים והמשקין שבסעודה
סעיף ז׳ — אין לברך עליהם : באים מחמת הסעודה
אם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה לפי שאין דרך לאכול בלא שתיה ואף יין לא היה צריך ברכה לפניו אלא מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו אבל מים או שאר משקין לא חשיבי ואינם טעונים ברכה ואפי׳ אם היה צמא קודם סעודה כיון שלא רצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים נמצא כי שתיית המים בסבת הפת היא ופת פוטרתו. וי״א לברך על המים שבסעודה ויש מחמירין עוד לברך עליהם בכל פעם דסתמא נמלך הוא בכל פעם והרוצה להסתלק מן הספק ישב קודם נטילה במקום סעודתו ויברך על דעת לשתות בתוך סעודתו: הגה והמנהג כסברא הראשונה:
ביאור: אם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה — אין לברך עליהם, דחשיבי כבאים מחמת הסעודה, לפי שאין דרך לאכול בלא שתיה. ואף יין לא היה צריך ברכה לפניו, אלא מפני שהוא חשוב וקובע ברכה לעצמו ; אבל מים או שאר משקין אינם חשובים ואינם טעונים ברכה. ואפילו אם היה צמא קודם הסעודה — כיון שלא רצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים, נמצא ששתיית המים בסיבת הפת היא, והפת פוטרתו. ויש אומרים לברך על המים שבסעודה, ויש מחמירין עוד לברך עליהם בכל פעם, דסתמא נמלך הוא בכל פעם ; והרוצה להסתלק מן הספק — יֵשב קודם נטילה במקום סעודתו ויברך על דעת לשתות בתוך סעודתו. והרמ״א: והמנהג כסברא הראשונה.
בלא יין — אין מברכים על המים, וכן המנהג. היין חשוב ; המים ושאר המשקין אינם חשובים ואינם "קובעים" ברכה. הם באים מחמת הסעודה (מחמת הסעודה), ולכן הפת פוטרתם. יש חולק לברך (שכל פעם הוי נמלך), והירא יברך על המים קודם נטילה. אך הרמ״א מכריע: המנהג שלא לברך (כסברא הראשונה).
ו. כל אחד מברך לעצמו — כל אחד מברך לעצמו
סעיף ח׳ — שמא יקדים קנה לוושט : למה אין מוציאין זה את זה
על יין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אפילו הסיבו יחד: הגה דלא יכולין לענות אמן (טור) משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט: הגה וי״א דאם אמר להם סברי רבותי וישמעו ויכוונו לברכה ולא יאכלו אז ויענו אמן אחד מברך לכולם וכן נוהגין (הגהת מיימוני פ״ז מהלכות ברכות ומרדכי ס״פ כיצד מברכין וטור בשם רש״י) ויאמר סברי רבותי ר״ל סוברים אתם לצאת בברכה זו ולא יאמר ברשות רבותי וכן כל מקום שמברכין על היין משום ברכת היין שבתוך הסעודה אין אומרים ברשות אלא סברי מטעם שנתבאר: (ב״י סי׳ קפ״ז בשם שבולי הלקט):
ביאור: על היין שבתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו, אפילו הסיבו יחד. והרמ״א: דלא יכולין לענות אמן (טור), משום דחיישינן שמא יקדים קנה לוושט [שמא ייחנק בדברו בעוד פיו מלא]. והרמ״א: ויש אומרים שאם אמר להם "סברי רבותי" וישמעו ויכוונו לברכה ולא יאכלו אז אלא יענו אמן — אחד מברך לכולם, וכן נוהגין (הגהות מיימוני פ״ז מהלכות ברכות, ומרדכי סוף פרק כיצד מברכין, וטור בשם רש״י). ויאמר "סברי רבותי", רוצה לומר סוברים אתם לצאת בברכה זו, ולא יאמר "ברשות רבותי" ; וכן כל מקום שמברכין על היין משום ברכת היין שבתוך הסעודה — אין אומרים "ברשות" אלא "סברי", מהטעם שנתבאר.
כל אחד לעצמו, מפני הסכנה. בעיקר הדין, על היין שבתוך המזון כל אחד מברך לעצמו — שהמסובין, שפיהם מלא, אינם יכולים לענות "אמן" בלא חשש שמא יקדים קנה לוושט (שמא יקדים קנה לוושט). ויש מתירים שאחד יברך לכולם אם יאמר "סברי רבותי" (ולא "ברשות"), ויפסיקו מלאכול לשמוע ולענות אמן ; וכן המנהג.
הסימן במשפט אחד: היין הוא המשקה היחיד החשוב דיו כדי לקבוע ברכה לעצמו בתוך הסעודה (בורא פרי הגפן, אין הפת פוטרו) — ומשום כך הוא פוטר את כל המשקין ; יין של קידוש והבדלה פוטר את יין הסעודה, ברכה אחת מספקת אלא בנמלך, ברכת המזון היא הברכה האחרונה, המים אינם טעונים ברכה (מנהג), וכל אחד מברך לעצמו מחשש שמא ייחנק בדברו.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — יין באמצע הסעודה
מצב: אני בעיצומה של הסעודה (כבר בירכתי המוציא על הפת) ומביאים לי יין. האם לברך עליו, ומה?
הנהגה: כן — אין הפת פוטרת את היין. מברך "בורא פרי הגפן" (סעיף א), וברכה זו פוטרת גם את שאר המשקין שבסעודה (סעיף ב). לאחר היין אינו מברך: ברכת המזון פוטרתו (סעיף ו). לפרטים (שיעור, משקאות חריפים) — יפנה לרב.
מקרה 2 — יין הקידוש והסעודה
מצב: קידשתי על היין, ואחר כך פתחתי בסעודה עם יין. האם לחזור ולברך על יין הסעודה?
הנהגה: לא — יין הקידוש פוטר את היין שבתוך המזון (סעיף ד), שהוא נמשך אליו. וכן ההבדלה שעל השולחן (עם סייג הנטילה לדעה אחת). למקרי גבול (הפסק, שינוי מקום) — יפנה לרב.
מקרה 3 — מים על השולחן, בלא יין
מצב: אין לי יין ואני שותה מים (או משקה) בתוך הסעודה. האם לברך עליהם?
הנהגה: לפי המנהג (הרמ״א, כסברא הראשונה) — אין מברכים על המים והמשקין שבתוך הסעודה, שהם באים מחמת הסעודה והפת פוטרתם (סעיף ז). הרוצה להסתלק מן הספק — יברך על משקה קודם נטילה. למעשה — יפנה לרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע אין הפת פוטרת את היין שבתוך הסעודה, בעוד היא פוטרת את שאר המאכלים (סעיף א)?
- מהו "יין פוטר כל מיני משקין", ועד היכן מגיעה פטירה זו לפי הרמ״א (סעיף ב)?
- כיצד פועל יין הקידוש או ההבדלה על יין הסעודה, ומהו הסייג בהבדלה (סעיף ד)?
- מהו נמלך, ומדוע הוא מחייב לחזור ולברך (סעיף ה)?
- מדוע כל אחד מברך לעצמו על יין הסעודה, ובאיזה תנאי יכול אחד לברך לכולם (סעיף ח)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — למה יין קובע ברכה לעצמו ואין הפת פוטרו ; גדר יין פוטר כל מיני משקין ; דין נמלך ומחלוקת הנטילה קודם הבדלה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — ברכת היין בסעודה, קידוש והבדלה ומים ושאר משקין