✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — בסיס

סימן קע״ה · דיני ברכת הטוב והמטיב על היין

דיני ברכת הטוב והמטיב על היין — כשמביאים יין שני בסעודה אינו חוזר ומברך בורא פרי הגפן, אבל מברך עליו הטוב והמטיב ; על כל שינוי יין שאינו גרוע ; ומברך תחלה על העיקר ועל החביב ; וצריך אחר עמו — הטוב לו והמטיב לחבירו
סימן קע״ה · ו׳ סעיפים
דיני ברכת הטוב והמטיב על היין
🌱 רמת מתחילים · יסוד
✦ ❖ ✦

סימן זה עוסק בברכת הטוב והמטיב על היין — הברכה שמברכים כשמגיע יין שני בתוך הסעודה. אין חוזרים ומברכים בורא פרי הגפן ; אלא אומרים הטוב והמטיב על כל שינוי יין (שינוי יין) שאינו גרוע. ולומדים גם שמברך על העיקר ועל החביב תחלה, שהברכה צריכה אחר עמו (הטוב לו והמטיב לחבירו), ודין שתי חביות. טקסט עברי, ביאור והסבר של ו׳ הסעיפים, עם מדור יישומים מעשיים.

הנושא: ברכת הטוב והמטיב על היין — יין אחר, שינוי יין, על החביב ודיני הברכה
המקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ה · ו׳ סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

לאחר דיני ברכת היין שבסעודה (סימן קע״ד), מקדיש השולחן ערוך סימן זה למקרה מסוים: מה יעשה כשמגיע בתוך הסעודה יין חדש? הכלל הוא ששינוי יין אינו צריך ברכה חדשה (שינוי יין אינו צריך לברך, ברכות נ״ט ע״ב) — ולכן אינו חוזר ומברך בורא פרי הגפן ; אבל תקנו חכמים לומר הטוב והמטיב, ברכת הודאה על הריבוי והשיתוף. הסימן מבאר על איזה יין אומרים אותה, באיזה סדר, באיזו חבורה, ודין מיוחד של שתי חביות. אנו לומדים כאן ברמת היסוד ; ולמעשה יש לשאול רב.

📑 תוכן הלימוד

א. הטוב והמטיב על יין אחר (סעיף א) — על יין שני אינו מברך בפה״ג אלא הטוב והמטיב
ב. על כל שינוי יין (סעיף ב) — על כל שינוי יין, כל שאינו גרוע
ג. על העיקר ועל החביב תחלה (סעיף ג) — רע וטוב כאחד: מברך על החביב תחלה
ד. הטוב לו והמטיב לחבירו (סעיף ד) — צריך אחר עמו
ה. כל אחד מברך לעצמו (סעיף ה) — רבים מסובים: כל אחד לעצמו
ו. שתי חביות ממין אחד (סעיף ו) — יין אחד בשני כלים
1-3. יישומים מעשיים ושאלות להבנה

א. הטוב והמטיב על יין אחר — הברכה על יין שני

הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב — ברכת הודאה שתקנו על היין, כשמצטרף יין שני. נבדלת מברכת הנהנין (בורא פרי הגפן) שבתחלה: זו על ההנאה, וזו על הטובה הנוספת המשותפת. ומקורה בגמרא: שינוי יין אינו צריך לברך (ברכות נ״ט ע״ב) — שינוי יין אינו צריך ברכה חדשה, ואמר רבי יוחנן שאף על פי כן אומר הטוב והמטיב.

סעיף א — הביאו להם יין אחר : מברך הטוב והמטיב

הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב. הגה: אף על גב שאין לו עוד מן הראשון ; ולאו דוקא הביאו להם מחדש אלא הוא הדין אם היה להם מתחלה שני יינות מברכין על השני הטוב והמטיב.
סעיף א: הביאו להם יין אחר, אינו [חוזר ו]מברך בורא פרי הגפן, אבל מברך עליו הטוב והמטיב. הגה: אף על פי שאין לו עוד מן הראשון ; ולא דוקא כשהביאו מחדש, אלא הוא הדין אם היו להם מתחלה שני יינות — מברך על השני הטוב והמטיב.
ברכת הנהנין אחת, וברכת הודאה נוספת. היין מין מאכל אחד הוא: שינוי יין אינו מחייב לחזור על בורא פרי הגפן — ברכת הכוס הראשון פוטרת כל הסעודה. אבל ביאת יין חדש ריבוי טובה היא: תקנו לברך עליו הטוב והמטיב. ומדייק הרמ״א שאין נפקא מינה אם נשאר מן הראשון או לא, ושהוא הדין אם שני היינות היו לפניו מתחלה.

ב. על כל שינוי יין — כל שאינו גרוע

סעיף ב — כל שאינו יודע שהוא גרוע

מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם אפילו אינו יודע שהשני משובח מהראשון כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו.
סעיף ב: מברכין הטוב והמטיב על כל שינוי יין מן הסתם, אפילו אינו יודע שהשני משובח מן הראשון — כל שאינו יודע שהוא גרוע ממנו.
הספק נוטה לברכה. אין מברכים רק כשהשני משובח בבירור: כל שינוי יין מספיק, מן הסתם. והתנאי היחיד — שלא ידע שהוא גרוע (גרוע) מן הראשון, שאז אין כאן טובה נוספת המחייבת הטוב והמטיב. ובספק — מברך. ומוסיף הרמ״א שאין חילוק בין שניהם חדשים או אחד חדש ואחד ישן.

ג. על העיקר ועל החביב תחלה — החביב תחלה

סעיף ג — יין רע ויין טוב כאחד

הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע ולא יברך על הרע תחלה בורא פרי הגפן כדי לברך אחריו הטוב והמטיב כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה.
סעיף ג: הביאו לו יין רע ויין טוב כאחד, יברך מיד בורא פרי הגפן על הטוב ופוטר את הרע ; ולא יברך על הרע תחלה בורא פרי הגפן כדי לברך אחריו הטוב והמטיב — כי לעולם יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה.
אין ממציאים הזדמנות לברך. אפשר היה לחשוב להתחיל ביין הרע, כדי שהטוב ייחשב "יין שני" ויתחייב הטוב והמטיב. אסר זאת המחבר: הכלל על העיקר ועל החביב תחלה — מברך תחלה על העיקר ועל החביב — עדיף. לכן מברך בורא פרי הגפן מיד על היין הטוב, והוא פוטר את הרע ; ואין אומרים כאן הטוב והמטיב, כיון ששניהם באו כאחד.

ד. הטוב לו והמטיב לחבירו — צריך אחר עמו

סעיף ד — אין לברך אלא אם כן יש אחר עמו

אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו דהכי משמע הטוב לו והמטיב לחבירו והוא הדין אם אשתו ובניו עמו אבל אם הוא יחידי לא.
סעיף ד: אין לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו, דהכי משמע: הטוב לו והמטיב לחבירו ; והוא הדין אם אשתו ובניו עמו, אבל אם הוא יחידי — לא.
ברכה המבטאת שיתוף. שם הברכה — הטוב והמטיב — נושא שני עניינים: הטוב (לו) והמטיב (לאחרים). ומכאן הדין: צריכה נהנה נוסף. יחיד אינו מברך אותה ; אך אשתו ובניו המסובים עמו עושים אותה טובה משותפת.

ה. כל אחד מברך לעצמו — רבים מסובים

סעיף ה — רבים מסובים בסעודה

אם רבים מסובים בסעודה כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב ולא יברך אחד לכלם דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן. הגה: אבל אם היו מסובים לשתות בלא אכילה אחד מברך לכלם.
סעיף ה: אם רבים מסובים בסעודה, כל אחד מברך לעצמו הטוב והמטיב, ולא יברך אחד לכולם — דחיישינן שמא יקדימו קנה לושט כשיענו אמן. הגה: אבל אם היו מסובים לשתות בלא אכילה, אחד מברך לכולם.
זהירות של סכנה בתוך הסעודה. כשאוכלים, לענות אמן על ברכת אחר מצריך להפסיק — וחוששים שמא יקדימו קנה לושט: שיכנס המאכל לקנה במקום לושט (חשש חנק). לכן בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו. ומחלק הרמ״א: אם מסובים לשתות בלבד בלא אכילה, אין חשש זה, ואחד מברך לכולם.

ו. שתי חביות ממין אחד — שני כלים

סעיף ו — בתוך מ׳ יום לבצירתו

יין של שתי חביות והכל ממין אחד אם בתוך מ׳ יום לבצירתו שמוהו בשני כלים חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב ואם לאחר מ׳ יום חלקוהו אין מברכין עליו הואיל והכל ממין אחד.
סעיף ו: יין של שתי חביות והכל ממין אחד — אם בתוך מ׳ יום לבצירתו שמוהו בשני כלים, חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב ; ואם לאחר מ׳ יום חלקוהו, אין מברכין עליו, הואיל והכל ממין אחד.
מתי "יין אחד" נעשה "שני יינות". בדרך כלל מעבר מחבית לחבית של אותו יין אינו "שינוי" ואינו מחייב הטוב והמטיב. אבל אם חלקוהו לשני כלים בתוך מ׳ יום לבצירתו, כל כלי משתנה בפני עצמו והם קונים טעם חלוק: חשיבי כשני מינים (כשני מינים). לאחר מ׳ יום כבר נתייצב היין: שני כלים נשארים "יין אחד", ואין מברכין.
הסימן במשפט אחד: על יין שני (יין אחר) אינו חוזר ומברך בורא פרי הגפן אלא אומר הטוב והמטיב — על כל שינוי יין שאינו גרוע ; ומברך על העיקר ועל החביב תחלה ; והברכה צריכה אחר עמו (הטוב לו והמטיב לחבירו) ; ובסעודה כל אחד מברך לעצמו ; ושתי חביות ממין אחד שחלקו בתוך מ׳ יום חשובות כשני יינות.

יישומים מעשיים

מקרה 1 — יין שני בא לשולחן

המצב: באמצע הסעודה מביאים לי בקבוק יין חדש, שונה מן הראשון. מה אומַר?
הנהגה: אינו חוזר ומברך בורא פרי הגפן ; אומר הטוב והמטיב (הביאו להם יין אחר אינו מברך בורא פרי הגפן אבל מברך עליו הטוב והמטיב, סעיף א), כל שאינו יודע שהיין החדש גרוע (סעיף ב). לפרטי המנהג — שאל רב.

מקרה 2 — רע וטוב כאחד, או ביחיד

המצב: מביאים שני יינות כאחד, טוב ופחות טוב ; או שאני יחיד בשולחן. כיצד נוהגים?
הנהגה: כאחד — מברך בורא פרי הגפן על הטוב, והוא פוטר את הרע — יש לברך על העיקר ועל החביב תחלה (סעיף ג), ואין אומרים כאן הטוב והמטיב. ואם הוא יחיד (יחידי) אינו אומר הטוב והמטיב — צריך אחר עמו (סעיף ד), ואשתו ובניו בכלל. לפרטים — שאל רב.

מקרה 3 — ברבים, ודין שתי חביות

המצב: אנו רבים בשולחן ; או שמביאים לי אותו יין ששמוהו בשני כלים. האם אחד מברך לכולם? האם אומרים הטוב והמטיב?
הנהגה: בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו (סעיף ה) ; ורק כשמסובים לשתות בלא אכילה אחד מברך לכולם (רמ״א). ולשתי חביות של אותו יין אין אומרים הטוב והמטיב אלא אם חלקום בתוך מ׳ יום לבצירתו (סעיף ו). לכל מקרה — שאל רב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מדוע אין חוזרים ומברכים בורא פרי הגפן על יין שני, ומה אומרים במקומו (סעיף א)?
  2. על איזה שינוי יין מברכים הטוב והמטיב, ומהו התנאי היחיד (סעיף ב)?
  3. רע וטוב כאחד: על איזה מהם מברך תחלה, ומדוע (סעיף ג)?
  4. מהו הטוב לו והמטיב לחבירו, והאם מברך ברכה זו ביחיד (סעיף ד)?
  5. מדוע בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו, ומה משנה שתייה בלא אכילה (סעיף ה)? ומתי שתי חביות חשובות כשני יינות (סעיף ו)?

להעמקה נוספת

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
המשך לסימן הבאסימן קע״ו ←
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן קע״ה · ו׳ סעיפים · רמה 1 — יסוד
♥ תמיכה בדעת
📖הצטרפות לחברותא