✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קע״ז · דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם
דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם — מה מברכים (או אין מברכים) על הבאים מחמת הסעודה ועל הבאים שלא מחמת הסעודה, דין הבאים לאחר הסעודה קודם ברכת המזון, הקובע סעודתו על הפירות, והדורון הנשלח מבית אחרים
סימן קע״ז · ה סעיפים
דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד את דין הדברים הבאים בתוך הסעודה ואחריה: הבאים מחמת הסעודה (המלפתים את הפת) אין טעונין ברכה כלל ; הבאים שלא מחמת הסעודה, כגון פירות, טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם ; הבאים לאחר הסעודה טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם (ודין זה אינו מצוי בינינו) ; הקובע ליפתן על הפירות — נעשו כמלפתים את הפת ; ודורון שלא היה דעתו עליו — צריך לברך, כדין נמלך. טקסט עברי, ביאור והסבר של ה הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: דברים הבאים בתוך הסעודה ואחריה — מחמת הסעודה, שלא מחמת הסעודה, לאחר הסעודה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ז · ה סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
לאחר שלימד שהפת פוטרת את הפרפרת (בסימן הקודם), מבאר כאן השולחן ערוך אילו דברים הפת פוטרתן ואילו נשארים בברכתם. היסוד הוא חילוק משולש שלמדוהו מן הגמרא (ברכות מ״א ע״ב): הבא מחמת הסעודה (ללפת את הפת) נפטר לגמרי בפת ; הבא שלא מחמת הסעודה (פירות) טעון ברכה לפניו ולא לאחריו ; והבא לאחר הסעודה טעון שתיהן. סביב גרעין זה מסדר הסימן את דין הקובע סעודתו על הפירות, דין פירות שלא היו לפניו בשעת ברכת הפת, ודין הדורון הבא בהיסח הדעת. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית — יפנה אל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. דברים הבאים בתוך הסעודה (סעיף א) — מחמת הסעודה / שלא מחמת הסעודה
ב. דברים הבאים לאחר הסעודה (סעיף ב) — שתי הברכות ; ואינו מצוי בינינו
ג. קובע ליפתן על הפירות (סעיף ג) — הקובע סעודתו על הפירות
ד. לא היו הפירות לפניו (סעיף ד) — פירות שלא היו בשעת המוציא
ה. דורון מבית אחרים (סעיף ה) — דורון בהיסח הדעת, כדין נמלך
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. דברים הבאים בתוך הסעודה — הבאים בתוך הסעודה
מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה — דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת (ללפת בהם את הפת): בשר, דגים, ביצים, ירקות, גבינה, דייסא. שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה — שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כגון פירות (תאנים וענבים).
סעיף א׳ — מחמת הסעודה ושלא מחמת הסעודה
דברים הבאים בתוך הסעודה אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא ומיני מלוחים אפי׳ אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם דבהמ״ז פוטרתן ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות (וע״ל סי׳ קס״ח סעיף ח׳) אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם ואם בתחלת אכילתו אכל הפירות (עם פת) ובסוף אכל עמהם פת אפילו אם בנתיים אכל מהם בלא פת אינם טעונים ברכה אף לפניהם:
ביאור: דברים הבאים בתוך הסעודה — אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה, דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת (כגון בשר, דגים, ביצים, ירקות, גבינה, דייסא ומיני מלוחים) — אפילו אוכלם בלא פת, אין טעונין ברכה לפניהם, שברכת המוציא פוטרתן, ולא לאחריהם, שברכת המזון פוטרתן. ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת (כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות, ועיין לעיל סימן קס״ח סעיף ח׳) — אם אוכל אותם בלא פת, טעונין ברכה לפניהם, שברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם ; ואינם טעונים ברכה לאחריהם, דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם. ואם בתחלת אכילתו אכל את הפירות עם פת ובסוף אכל עמהם פת — אפילו אם בינתיים אכל מהם בלא פת, אינם טעונים ברכה אף לפניהם.
שתי קטגוריות, שני דינים. הבא מחמת הסעודה (המלפת את הפת) פטור לגמרי: אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם — הפת פוטרתו לפניו, וברכת המזון לאחריו. הבא שלא מחמת הסעודה (פירות) טעון ברכה לפניו — אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם — ולא לאחריו. ואם מקיף את הפירות בפת (בתחלה ובסוף) — נעשו כמלפתים ואינם טעונים ברכה כלל.
ב. דברים הבאים לאחר הסעודה — הבאים לאחר הסעודה
סעיף ב׳ — לאחר הסעודה : ברכה לפניהם ולאחריהם
ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון שהיה מנהג בימות חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות כל מה שמביאים אז לפניהם בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם דהמוציא וברכת המזון אין פוטרתן אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו לפי שאין אנו רגילין למשוך ידינו מן הפת עד ברכת המזון:
ביאור: ודברים הבאים לאחר הסעודה, קודם ברכת המזון — שהיה מנהג בימות חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו, וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות כל מה שמביאים אז לפניהם — בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם, שהמוציא וברכת המזון אין פוטרתן אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה. ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו, לפי שאין אנו רגילין למשוך ידינו מן הפת עד ברכת המזון.
לאחר הסעודה: שתי הברכות. משמשכו ידיהם מן הפת וקבעו עצמם לאכול פירות קודם ברכת המזון, יצאו מגדר הסעודה: טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם — לפניהם ולאחריהם, שהפת וברכת המזון אין פוטרין אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה. אך המחבר מוסיף בכנות: ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו — דין זה כמעט אינו מצוי אצלנו, שאין אנו מושכים ידינו מן הפת עד ברכת המזון.
ג. קובע ליפתן על הפירות — הקובע סעודתו על הפירות
סעיף ג׳ — קובע ליפתן : הפירות כמלפתים
ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה ואפי׳ אם אוכל מהפירות בתחלת סעודתו בלא פת אינו מברך לא לפניהם ולא לאחריהם ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת ואז אפילו אם אח״כ יאכל מהם בלא פת אינם טעונים ברכה כלל: הגה ואע״פ שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו (ב״י בשם הר״י):
ביאור: ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות — הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה, ואפילו אם אוכל מהפירות בתחלת סעודתו בלא פת, אינו מברך לא לפניהם ולא לאחריהם. ויש חולקין, ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת ; ואז, אפילו אם אחר כך יאכל מהם בלא פת, אינם טעונים ברכה כלל. הגה: ואף על פי שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת, מאחר שעיקר קביעות היתה עליהם (בית יוסף בשם הר״י).
הקובע סעודתו על הפירות מקשרם לפת. הקובע ליפתן סעודתו על הפירות — הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה — עשאם כמלפתים, ואינו מברך לא לפניהם ולא לאחריהם. אך יש חולקין ; לכן, לכתחילה, ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת — מוטב שיאכל בתחלה פירות עם פת, ואז אף בלא פת אחר כך אינם טעונים ברכה. והרמ״א מוסיף: אף שאינו חוזר לאכול עמהם פת לבסוף, מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו.
ד. לא היו הפירות לפניו — פירות שלא היו בשעת המוציא
סעיף ד׳ — כיון דללפת את הפת הם באים
אע״פ שלא היו הפירות לפניו בשעה שבירך על הפת כיון דללפת את הפת הם באים אינם טעונים ברכה כלל:
ביאור: אף על פי שלא היו הפירות לפניו בשעה שבירך על הפת — כיון דללפת את הפת הם באים, אינם טעונים ברכה כלל.
אין ההיעדר בשעת המוציא מונע את הפטור. היה מקום לומר שכדי להיפטר בברכת המוציא צריך שהמאכל יהיה לפניו בשעת הברכה. מכריע המחבר שלא: אע״פ שלא היו הפירות לפניו בשעה שבירך על הפת — אף שלא היו לפניו אז, כיון שבאים ללפת את הפת (כיון דללפת את הפת הם באים) — נפטרים ואינם טעונים ברכה כלל. העיקר הוא תפקידם כמלפתים, לא נוכחותם בשעת המוציא.
ה. דורון מבית אחרים — דורון בהיסח הדעת
סעיף ה׳ — כדין נמלך : דורון שלא היה דעתו עליו
אם אחר שבירך על הפת שלחו לו מבית אחרים שאינו סמוך עליהן ולא היה דעתו על הדורון אפי׳ מדברים שדרכן לבא ללפת את הפת צריך לברך עליהם כדין נמלך: (ולא ראיתי נזהרים בזה ואפשר דטעמא דסתם דעת האדם על כל מה שמביאים לו בסעודה וע״ל סי׳ ר״ו):
ביאור: אם אחר שבירך על הפת שלחו לו [דורון] מבית אחרים שאינו סמוך עליהן, ולא היה דעתו על הדורון — אפילו מדברים שדרכן לבוא ללפת את הפת, צריך לברך עליהם, כדין נמלך. (ולא ראיתי נזהרים בזה, ואפשר דטעמא דסתם דעת האדם על כל מה שמביאים לו בסעודה ; ועיין לעיל סימן ר״ו).
דורון שמחוץ לכוונה טעון ברכה. עיקר הסימן הוא שהבא ללפת את הפת נפטר. אך אם בא דורון (דורון) מבית אחרים שאינו סמוך עליהן, ולא היה דעתו עליו — ולא היה דעתו על הדורון — יצא מכלל הכוונה הראשונה: צריך לברך עליהם כדין נמלך. וההגה מעירה שלא ראו נזהרים בזה, ואפשר שסתם דעת האדם על כל המובא לו בסעודה.
הסימן במשפט אחד: הכל תלוי ביחס אל הפת — הבא מחמת הסעודה (ללפת את הפת) אין טעון ברכה כלל ; הפירות (שלא מחמת הסעודה) ברכה לפניהם בלבד ; הבא לאחר הסעודה שתיהן (ואינו מצוי בינינו) ; הקובע סעודתו על הפירות מקשרם לפת (וטוב עם פת בתחלה) ; ודורון בהיסח הדעת טעון ברכה, כדין נמלך.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — פירות באמצע הסעודה
מצב: אני בעיצומה של סעודת פת, ומביאים לי פירות (שאני אוכל בלא פת). האם לברך עליהם?
הנהגה: כן — הפירות הם שלא מחמת הסעודה: אין המוציא פוטרם, ולכן מברך (בורא פרי העץ) לפניהם (סעיף א). לאחריהם אינו מברך: כיון שבאו בתוך הסעודה, ברכת המזון פוטרתם. לפרטים (איזה פרי, מקרי ספק) — יפנה לרב.
מקרה 2 — קינוח קודם ברכת המזון
מצב: בסוף הסעודה, קודם ברכת המזון, מגישים קינוח שאני עדיין אוכל עם פת. האם לברך?
הנהגה: אצלנו, כל עוד לא משכנו ידינו מן הפת, עדיין בתוך הסעודה אנו: דין לאחר הסעודה (לברך לפניו ולאחריו) כמעט אינו מצוי — ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו (סעיף ב). להנהגה המדויקת (אם החליט לסיים סעודתו) — יפנה לרב.
מקרה 3 — דורון שנשלח בהיסח הדעת
מצב: בתוך הסעודה שולח לי שכן מביתו מאכל שלא ציפיתי לו. האם לברך?
הנהגה: לפי לשון המחבר, דורון מבית אחרים שלא היה דעתו עליו — טעון ברכה, כדין נמלך (סעיף ה). אך ההגה מעירה שאין המנהג נזהר בזה, שסתם דעת האדם על כל המובא לו בסעודה. למעשה — יפנה לרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו החילוק בין מחמת הסעודה לשלא מחמת הסעודה, ואיזו ברכה טעון כל אחד (סעיף א)?
- מדוע אין הפירות טעונים ברכה לאחריהם כשנאכלו בתוך הסעודה (סעיף א)?
- מהם דברים הבאים לאחר הסעודה, ומדוע דין זה אינו מצוי בינינו (סעיף ב)?
- מה הדין כשקובע סעודתו על הפירות, ומדוע טוב לאכלם עם פת בתחלה (סעיף ג)?
- מדוע דורון הבא בהיסח הדעת טעון ברכה, כדין נמלך (סעיף ה)?
להעמקה נוספת
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — גדר « מחמת הסעודה » ; שלושת חילוקי רב פפא ; קובע ליפתן ומחלוקת היש חולקין
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — דברים הבאים מחמת הסעודה, שלא מחמת הסעודה ולאחר הסעודה