✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן
שולחן ערוך · אורח חיים
דברים הבאים בתוך הסעודה ואחריה — עיונים מעמיקים
סימן קע״ז · ה׳ סעיפים
גדר מחמת הסעודה · שלא מחמת הסעודה · דברים הבאים לאחר הסעודה · קובע ליפתן · דורון ונמלך
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קע״ז — ה׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳), רא״ש (פרק כיצד מברכין), מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
ברכות פרק כיצד מברכין (מ״א ע״ב) · «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב) · «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב)
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 תוכן העניינים
- הקדמה לסוגיא — גדר « מחמת הסעודה », חקירת שורש הדין (דרך לקבוע סעודה / ללפת בהם את הפת)
- שלושת החילוקים — מחמת / שלא מחמת / לאחר הסעודה — «דברים הבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «דברים הבאים שלא מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב)
- דין הפירות ודין הבא לאחר הסעודה — «אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון» (שו״ע או״ח קע״ז:ב), «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (שו״ע או״ח קע״ז:ב)
- קובע ליפתן על הפירות ומחלוקת היש חולקין — «ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:ג), «ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת» (שו״ע או״ח קע״ז:ג), «מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג)
- « לא היו הפירות לפניו » ודין הדורון והנמלך — «כיון דללפת את הפת הם באים אינם טעונים ברכה כלל» (שו״ע או״ח קע״ז:ד), «ולא היה דעתו על הדורון» (שו״ע או״ח קע״ז:ה), «צריך לברך עליהם כדין נמלך» (שו״ע או״ח קע״ז:ה) · נפקא מינה למעשה · טבלאות
📜 לשון השולחן ערוך — הסעיפים
דְּבָרִים הַבָּאִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְאַחַר הַסְּעוּדָה מַה דִּינָם. וּבוֹ ה׳ סְעִיפִים:
סָעִיף א׳: שְׁלוֹשֶׁת הַחִלּוּקִים — הבא מחמת הסעודה אין טעון ברכה כלל (הפת פוטרתו לפניו וברכת המזון לאחריו) ; הבא שלא מחמת הסעודה (פירות) טעון ברכה לפניו ולא לאחריו ; והמקיף בפת פטור לגמרי. ב׳: לְאַחַר הַסְּעוּדָה — משך ידיו מן הפת וקבע לאכול פירות קודם ברכת המזון — טעון ברכה לפניו ולאחריו, ודין זה אינו מצוי בינינו. ג׳: קוֹבֵעַ לְיַפְתָּן — הקובע סעודתו על הפירות עשאם כמלפתים, ויש חולקין. ד׳–ה׳: נוֹכְחוּת וְכַוָּנָה — פירות שלא היו לפניו נפטרים, אבל דורון בהיסח הדעת טעון ברכה כדין נמלך.
הביאור בקצרה:
ה׳ סעיפים: הסימן מסווג את מאכלי הסעודה לפי יחסם אל הפת. הבא « מחמת הסעודה » (ללפת את הפת) אין טעון ברכה כלל — «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» (קע״ז:א). הבא « שלא מחמת הסעודה » (פירות) טעון ברכה לפניו ולא לאחריו (קע״ז:א), «דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם». הבא לאחר הסעודה, משמשך ידיו מן הפת, טעון שתי הברכות (קע״ז:ב) — ודין זה «אינו מצוי בינינו». הקובע ליפתן סעודתו על הפירות עשאם « מחמת הסעודה » (קע״ז:ג) ; פירות שלא היו לפניו בשעת המוציא נשארים פטורים (קע״ז:ד) ; ודורון בהיסח הדעת טעון ברכה, «כדין נמלך» (קע״ז:ה). הבסיס התלמודי: הלכת רב פפא, «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב).
1. הקדמת הסוגיא — גדר « מחמת הסעודה » בסעודה
פתח דבר — פתיחת ההלכה
פותח מרן בדין הדברים הבאים בתוך הסעודה ולאחריה — לשון מרן : «דברים הבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:א) «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» (קע״ז:א). ובו ה׳ סעיפים, ויסודם אחד: כיצד נגדר דבר הבא מחמת הסעודה, שהפת פוטרתו, ומה נשתייר חוץ לגדר זה הטעון ברכה. ושלושה חילוקים בסוגיא — (א) מחמת הסעודה — פטור לגמרי ; (ב) שלא מחמת הסעודה — ברכה לפניו בלבד ; (ג) לאחר הסעודה — לפניו ולאחריו. ומן הגמרא בברכות למד מרן את הכל — «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), ובטעם הפטור «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב).
הערה יסודית: ברכת הנהנין היא, שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה. וכלל אמרו בגמרא — תמצית: הפת פוטרת את הבא לצורך אכילתה, שהוא טפל לה. והנה שנינו בברייתא שלושה חילוקים, ופסק רב פפא הלכה למעשה — לשון הגמרא : «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), «ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), «לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב). ועיקרי הדינים לקוחים מסוגיית ברכות (פרק כיצד מברכין), ופסקום הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳), הרא״ש והטור, והביאם הבית יוסף.
חקירת היסוד של הסימן
החקירה היסודית: במה נגדר דבר « הבא מחמת הסעודה » שהפת פוטרתו —
- (א) מטבע הדבר (גברא / דרך העולם) — דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת, כבשר ודגים ; הגדרה קבועה לפי מנהג העולם, ואינה תלויה במעשה השעה. וזהו «דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת» (שו״ע או״ח קע״ז:א).
- (ב) מעשה הליפות בפועל (חפצא / השעה) — עיקר הגדר הוא שבא ללפת את הפת עתה, וממילא אף פירות, כשקובע עליהם או כשבאים ללפת, נעשים « מחמת הסעודה ». וזהו «כיון דללפת את הפת הם באים» (שו״ע או״ח קע״ז:ד).
2. שלושת החילוקים — מחמת / שלא מחמת / לאחר הסעודה (שו״ע או״ח קע״ז:א–ב)
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳ (שו״ע או״ח קע״ז:א): «דברים הבאים מחמת הסעודה» «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» ; ובאים « שלא מחמת הסעודה » כגון פירות — «אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם», «ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם». סעיף ב׳ (שו״ע או״ח קע״ז:ב): «ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון» — «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם», «ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו».
שורש הדין (ברכות מ״א ע״ב): שנינו בברייתא שלושה חילוקים, ופסק רב פפא — «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), «לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב). ושאלו את בן זומא מפני מה אין טעונים ברכה, ואמר «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב), שהם טפלים לפת. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — הפטור של « מחמת הסעודה »: מדין טפלות הדבר לפת (שהפת עיקר והוא טפל), או מדין קביעות הסעודה (שכל הנאכל בתוך קביעות הפת נגרר אחריה)?
- צד א׳ — טפלות לפת: «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב) — הדבר בא לצורך אכילת הפת, וטפל אליה, ולכן נפטר בברכתה, «דברכת המוציא פוטרתן» (קע״ז:א).
- צד ב׳ — קביעות הסעודה: הפת קובעת סעודה, וכל הבא בתוכה מחמתה נגרר אחריה, בין לפניו (המוציא) בין לאחריו (ברכת המזון), «ולא לאחריהם דבהמ״ז פוטרתן» (קע״ז:א).
קושיא — אם « מחמת הסעודה » פטור לגמרי, ו« שלא מחמת הסעודה » טעון ברכה לפניו בלבד, מדוע « לאחר הסעודה » טעון אף לאחריו, והרי בכולם עסקינן בתוך זמן הסעודה?
תירוץ: שלושה זמנים שלושה דינים. כל עוד עסוק בעיקר הסעודה — המוציא וברכת המזון פוטרים את הבא מחמתה, ואף הבא שלא מחמתה נפטר לאחריו שברכת המזון פוטרתו, «דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (קע״ז:א). אבל משמשך ידיו מן הפת וקבע לאכול פירות לאחר הסעודה — יצא מגדר הסעודה, «דהמוציא וברכת המזון אין פוטרתן אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה», ולכן «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (קע״ז:ב). ומרן העיד שדין אחרון זה «אינו מצוי בינינו» (קע״ז:ב), שאין אנו מושכים ידינו מן הפת עד ברכת המזון. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«דברים הבאים מחמת הסעודה» «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» (שו״ע או״ח קע״ז:א) ; ובגמרא «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב) ; ולאחר הסעודה «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (קע״ז:ב).
«דברים הבאים מחמת הסעודה» «אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם» (שו״ע או״ח קע״ז:א) ; ובגמרא «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב), «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב) ; ולאחר הסעודה «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (קע״ז:ב).
3. דין הפירות ודין הבא לאחר הסעודה — «אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם» (שו״ע או״ח קע״ז:א)
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳ (שו״ע או״ח קע״ז:א): «דברים הבאים שלא מחמת הסעודה» כגון תאנים וענבים — «אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם» «דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם», «ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם». סעיף ב׳ (שו״ע או״ח קע״ז:ב): «ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון» «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם».
שורש הדין (ברכות מ״א ע״ב): אמר רב פפא — «ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב). והוא ששנינו לעיל בגמרא — «הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה» (ברכות מ״א ע״ב), ונחלקו בה אמוראים, ופסק רב פפא כמסקנה. ובטעם שאין טעונים ברכה לאחריהם — לפי שברכת המזון פוטרת כל שנאכל בתוך הסעודה. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — למה הפירות טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם: משום שהם « חצי טפל » (טפלים לענין הברכה האחרונה ולא לענין הראשונה), או משום שני מסלולים נפרדים (המוציא אינו פוטר אלא מלפתים, וברכת המזון פוטרת כל שבתוך הסעודה)?
- צד א׳ — לפני: הפירות אינם מעיקר הסעודה, ואין המוציא פוטרם, «דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם» (קע״ז:א) — ולכן ברכה לפניהם.
- צד ב׳ — אחרי: ברכת המזון רחבה יותר, ופוטרת אף מה שאינו מלפת, ובלבד שנאכל בתוך הסעודה, «דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (קע״ז:א).
קושיא — למה בפירות שבתוך הסעודה «אינם טעונים ברכה לאחריהם» (קע״ז:א), ובפירות שלאחר הסעודה «טעונים ברכה... לאחריהם» (קע״ז:ב), והרי בשניהם פירות הבאים שלא מחמת הסעודה?
תירוץ: הכל תלוי אם עדיין בתוך קביעות הסעודה. הפירות שבתוך הסעודה — אף שאין המוציא פוטרם לפניהם, מכל מקום ברכת המזון שבסוף פוטרתם לאחריהם, «דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (קע״ז:א). אבל משמשך ידיו מן הפת וקבע עצמו לאכול פירות לאחר הסעודה, שוב אין ברכת המזון פוטרת אותם, שאינה פוטרת «אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה», ולכן «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (קע״ז:ב). ומרן העיד ש«דין זה האחרון אינו מצוי בינינו» (קע״ז:ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — ברכת הפירות בסעודה: (א) פירות בתוך הסעודה בלא פת — «טעונין ברכה לפניהם» (קע״ז:א) ואין לאחריהם. (ב) פירות המלפתים את הפת או שקבע עליהם — פטורים אף לפניהם (קע״ז:ג). (ג) פירות לאחר הסעודה (משך ידיו מן הפת) — «טעונים ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם» (קע״ז:ב), ולמעשה «אינו מצוי בינינו». (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם» «דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (קע״ז:א) ; ובגמרא «ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב).
«אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם» «דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם» (שו״ע או״ח קע״ז:א), «ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם» (קע״ז:א) ; ובגמרא «ושלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואין טעונים ברכה לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב).
4. קובע ליפתן על הפירות ומחלוקת היש חולקין — «ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות» (שו״ע או״ח קע״ז:ג)
לשון השלחן ערוך
סעיף ג׳ (שו״ע או״ח קע״ז:ג): «ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה», ואפילו אכל מהם בתחלה בלא פת אינו מברך. «ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת», ואז אף בלא פת אחר כך אינם טעונים ברכה כלל. והגיה רמ״א: «ואע״פ שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג).
שורש הדין (ברכות מ״א ע״ב · בית יוסף): יסוד הדין שהקובע ליפתן על הפירות עשאם כמלפתים — לקוח מדברי הראשונים על סוגיית « מחמת הסעודה » (ברכות מ״א ע״ב), שהכל תלוי בקביעות. והביאו הבית יוסף בשם הר״י (וכמו שציין הרמ״א «ב״י בשם הר״י»). ולדעת היש חולקין, אין קביעת הפירות מוציאתם מכלל « שלא מחמת הסעודה » לגמרי, ולכן טוב לאכלם עם פת בתחלה להסתלק מן הספק.
חקירה — קביעת הפירות ליפתן: האם עושה אותם « מחמת הסעודה » ממש (שינוי בגדר החפצא), או רק מסלקת מהם שם « דבר חשוב הבא בפני עצמו » (הכרעה בכוונת האוכל)?
- צד א׳ — נעשו מחמת הסעודה: «הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (קע״ז:ג) — קביעתו עשאתם מלפתים ממש, ולכן פטורים אף לפניהם, ואף בתחלה בלא פת.
- צד ב׳ — ספק בכוונה: היש חולקין סוברים שאין קביעה לבדה מספקת, ולכן «טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת» (קע״ז:ג), שיהא בהם מעשה ליפות בפועל.
קושיא — בסעיף א׳ הפירות « שלא מחמת הסעודה » וטעונים ברכה לפניהם, ובסעיף ג׳ הקובע עליהם « הוו כמחמת הסעודה » ופטורים — במה נשתנו הפירות?
תירוץ: הכל תלוי בקביעות. סתם פירות אין דרך לקבוע עליהם ללפת את הפת, ולכן « שלא מחמת הסעודה » הם וטעונים ברכה לפניהם. אבל כשקובע ליפתן סעודתו עליהם — «הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (קע״ז:ג), שקביעתו עשאתם מלפתים. ומפני היש חולקין — «ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת» (קע״ז:ג), ואז אף אם יאכל מהם בלא פת אחר כך «אינם טעונים ברכה כלל» ; ואף שאינו חוזר לאכלם עם פת לבסוף, «מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — קביעת הפירות: (א) קבע ליפתן על הפירות — «הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (קע״ז:ג), ופטורים אף לפניהם. (ב) אכל בתחלה בלא פת כשקבע — לצד היש חולקין ראוי לחוש. (ג) העצה למעשה — תמצית: יאכל בתחלה מהפירות עם פת, ואז אף בלא פת אחר כך פטור, «מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:ג) ; «ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת» (קע״ז:ג) ; ורמ״א «ואע״פ שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג).
«ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה» (שו״ע או״ח קע״ז:ג) ; «ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת» (קע״ז:ג) ; ורמ״א «ואע״פ שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו» (רמ״א קע״ז:ג).
5. « לא היו הפירות לפניו » ודין הדורון והנמלך (סעיפים ד׳–ה׳) · נפקא מינה למעשה
לשון השלחן ערוך
סעיף ד׳ (קע״ז:ד): «אע״פ שלא היו הפירות לפניו בשעה שבירך על הפת» — «כיון דללפת את הפת הם באים אינם טעונים ברכה כלל». סעיף ה׳ (קע״ז:ה): שלחו לו דורון מבית אחרים «שאינו סמוך עליהן» «ולא היה דעתו על הדורון» — אפילו מדברים שדרכן ללפת את הפת, «צריך לברך עליהם כדין נמלך».
שורש הדין: יסוד סעיף ד׳ — שאין הנוכחות בשעת הברכה מעכבת, אלא הכוונה והתפקיד, «כיון דללפת את הפת הם באים» (קע״ז:ד). ויסוד סעיף ה׳ — דין נמלך, שברכת המוציא לא כיוונה לפטור אלא מה שדעתו עליו, וכשבא דבר בהיסח הדעת «צריך לברך עליהם כדין נמלך» (קע״ז:ה). והביאו הפוסקים ועיין לעיל סימן ר״ו. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — דורון הבא בהיסח הדעת: מדין נמלך (שנשתנתה כוונתו) או מדין שאין ברכת המוציא פוטרת אלא מה שהיה בכלל דעתו מתחלה?
- צד א׳ — נמלך: «צריך לברך עליהם כדין נמלך» (קע״ז:ה) — כמי שגמר בדעתו שיעור אחד ונמלך להוסיף, שצריך ברכה חדשה.
- צד ב׳ — לא היה בכלל דעתו: ברכת המוציא פוטרת הבא ללפת שדעת האדם עליו ; ודורון מבית אחרים שאינו סמוך עליהן, «ולא היה דעתו על הדורון» (קע״ז:ה) — לא נכלל בברכה כלל.
קושיא — בסעיף ד׳ פירות שלא היו לפניו בשעת הברכה «אינם טעונים ברכה כלל» (קע״ז:ד), ובסעיף ה׳ דורון שלא היה דעתו עליו «צריך לברך» (קע״ז:ה) — ובשניהם דבר שלא היה לפניו בשעת ברכת המוציא?
תירוץ: הכל תלוי בכוונה ובסמיכות. פירות המלפתים את הפת — סתם דעת האדם עליהם, שהם צורך סעודתו, ולכן אף שלא היו לפניו בשעת הברכה «כיון דללפת את הפת הם באים אינם טעונים ברכה כלל» (קע״ז:ד). אבל דורון מבית אחרים שאינו סמוך עליהן — יצא מכלל דעתו, «ולא היה דעתו על הדורון» (קע״ז:ה), ולכן «צריך לברך עליהם כדין נמלך» (קע״ז:ה). והעיר בהגה שלא ראה נזהרים בזה, «ואפשר דטעמא דסתם דעת האדם על כל מה שמביאים לו בסעודה» ועיין לעיל סימן ר״ו. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| מחמת הסעודה | אין טעון ברכה כלל, שהמוציא פוטרו לפניו וברכת המזון לאחריו (קע״ז:א). |
| שלא מחמת הסעודה (פירות) | טעון ברכה לפניו, שאין המוציא פוטרו ; ואין לאחריו, שברכת המזון פוטרתו (קע״ז:א). |
| לאחר הסעודה | משך ידיו מן הפת וקבע לאכול — טעון לפניו ולאחריו ; ואינו מצוי בינינו (קע״ז:ב). |
| קובע ליפתן על הפירות | נעשו כמחמת הסעודה ופטורים ; ולחוש ליש חולקין — יאכל בתחלה עם פת (קע״ז:ג). |
| לא היו לפניו / דורון | המלפת את הפת פטור אף שלא היה לפניו (קע״ז:ד) ; דורון בהיסח הדעת טעון ברכה כנמלך (קע״ז:ה). |
טבלה — מקורות הסוגיא
טבלה — סוגיות ומקורות
| הענין | הדין | המקור |
|---|---|---|
| מחמת הסעודה | אין טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו, שהפת פוטרתו | ברכות מ״א ע״ב · שו״ע או״ח קע״ז:א |
| שלא מחמת הסעודה | טעון ברכה לפניו ולא לאחריו (פירות) | ברכות מ״א ע״ב · שו״ע או״ח קע״ז:א |
| לאחר הסעודה | לפניו ולאחריו ; ואינו מצוי בינינו | ברכות מ״א ע״ב · שו״ע קע״ז:ב |
| קובע ליפתן | נעשו כמחמת הסעודה ; ויש חולקין | ב״י בשם הר״י · שו״ע קע״ז:ג |
| לא היו לפניו / דורון | המלפת פטור ; דורון בהיסח הדעת טעון ברכה כנמלך | שו״ע קע״ז:ד–ה · ועיין סי׳ ר״ו |
גמרא: ברכות פרק כיצד מברכין · «דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונים ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב) ; «לאחר הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם» (ברכות מ״א ע״ב) ; «הואיל ופת פוטרתן» (ברכות מ״א ע״ב) ; «הביאו לפניהם תאנים וענבים בתוך הסעודה» (ברכות מ״א ע״ב)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ד׳) · רא״ש (פרק כיצד מברכין) · רשב״א · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן קע״ז · דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה · ⚡ רמה 2 — למדן
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן קע״ז · דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.
DAAT דעת — © תשפ״ו / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״ז · ♥ תמיכה