רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן קע״ט · אֵיזֶה דְּבָרִים קְרוּיִין הֶסַּח הַדַּעַת בַּסְּעוּדָה שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ

אֵיזֶה דְּבָרִים קְרוּיִין הֶסַּח הַדַּעַת בַּסְּעוּדָה שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים:גָּמַר סְעוּדָתוֹ וְהֵסִירוּ הַלֶּחֶם וְכָל הַמַּאֲכָל מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, אוֹ גַּם הַשֻּׁלְחָן עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בִּימֵיהֶם, וְרָצָה לַחֲזֹר לַאֲכִילָתוֹ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּתְחִלָּה "הַמּוֹצִיא" וְלֹא בְּרָכָה אַחֶרֶת עַל דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה, וַאֲפִלּוּ גָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹד וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל מָקוֹם נִמְלָךְ זָקוּק לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ — בַּסְּעוּדָה אֵינוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ קֶבַע לַסְּעוּדָה, כְּלוֹמַר שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ עָלֶיהָ וְדַרְכּוֹ לְהִמָּשֵׁךְ בָּהּ וּלְהִגָּרֵר מֵאֲכִילָה לַאֲכִילָה, וּפְעָמִים שֶׁאָדָם יוֹשֵׁב בִּסְעוּדָה קְטַנָּה וּמַמְשִׁיךְ לִסְעוּדָה גְּדוֹלָה, לְפִיכָךְ אַף שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹד — אֵין זֶה סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לִהְיוֹת נִמְלָךְ לִפְעָמִים בִּסְעוּדָתוֹ.
וְאֵין נִמְלָךְ זָקוּק בְּרָכָה בַּסְּעוּדָה, אֶלָּא אִם כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא מְעַט לֶחֶם וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כְּלָל בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר אַחַר כָּךְ וְעַל דַּעַת כֵּן בֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ לוֹ יוֹתֵר, אוֹ שֶׁאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לִקַּח, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ט וקע״ד.
וְכֵן שְׁאָר מַאֲכָלִים שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּשְׁעַת בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם כְּלָל, כְּעִנְיָן שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ז.
וַאֲפִלּוּ לֶחֶם וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל וְעָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלֶּאֱכֹל עוֹד, כְּשֶׁחוֹזֵר לִסְעוּדָתוֹ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְהִגָּרֵר מֵאֲכִילָה לַאֲכִילָה, אֶלָּא כְּשֶׁיּוֹשֵׁב בִּמְקוֹם קְבִיעוּת סְעוּדָתוֹ וְלֹא כְּשֶׁיּוֹצֵא לְמָקוֹם אַחֵר:

וְכָל זֶה בַּאֲכִילָה, אֲבָל בִּשְׁתִיָּה אִם גָּמַר בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת עוֹד וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. וַאֲפִלּוּ לֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא אָמַר: תְּנוּ כּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהוּא הַדִּין אִם אָמַר: בּוֹאוּ וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כּוֹס — הֲרֵי זֶה סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת מִשְּׁתִיָּה, וְאִם אַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לִשְׁתּוֹת — צָרִיךְ לְבָרֵךְ בַּתְּחִלָּה, אֲבָל אִם נִמְלַךְ וְחוֹזֵר לַאֲכִילָתוֹ — אוֹכֵל בְּלֹא בְּרָכָה.
וְאִם מֵחֲמַת אֲכִילָה זוֹ נִגְרַר לִשְׁתּוֹת — שׁוֹתֶה גַּם כֵּן בְּלֹא בְּרָכָה. אֲבָל אִם צָמֵא לִשְׁתּוֹת מֵחֲמַת אֲכִילָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה — צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שֶׁאַף שֶׁהַשְּׁתִיָּה טְפֵלָה אֵלֶיהָ — אֵין זֶה מוֹעִיל לְעִנְיַן הֶסַּח הַדַּעַת וְנִמְלָךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן [רי״ב], אֲבָל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה:

וְכֵן אִם נִמְלַךְ לֶאֱכֹל שְׁאָר דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה, אַף שֶׁאֵין בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל פַּת כְּלָל — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִם רָצָה לֶאֱכֹל פַּת אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" — אֵינָהּ כִּסְעוּדָה אַחֶרֶת בִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לְהָסִיר הַשֻּׁלְחָן קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ז:

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שָׁוִין, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמַר: "נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" — הֲרֵי זֶה סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת מֵהַסְּעוּדָה, וְאִם נִמְלַךְ לֶאֱכֹל — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא". וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר "נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן". וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁאָר דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה לִפְנֵיהֶם וְגַם לְאַחֲרֵיהֶם כָּל שֶׁסִּלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהַפַּת, אוֹ שֶׁאָמַר: "נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן", שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִם רָצָה לַחֲזֹר וְלֶאֱכֹל צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" — כִּסְעוּדָה אַחֶרֶת הִיא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִלְּקוּ הַשֻּׁלְחָן, וְלָכֵן אֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן פּוֹטֶרֶת אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ז.
וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל:

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, אִם נָטַל הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, וְגַם לֹא אָמַר מִתְּחִלָּה: "תְּנוּ כּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" — הֲרֵי זֶה סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת לְגַמְרֵי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, וְגַם בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל שְׁאָר דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן פּוֹטַרְתָּן, שֶׁכִּסְעוּדָה אַחֶרֶת הִיא, כֵּיוָן שֶׁסִּלֵּק דַּעְתּוֹ מֵהַפַּת.
וְאִם נָטַל יָדָיו מַיִם אַחֲרוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָטַל הַכּוֹס — הֲרֵי זֶה סִלּוּק וְהֶסַּח הַדַּעַת לְגַמְרֵי, וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ.
וַאֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, מִשּׁוּם הֶפְסֵק בֵּין מַיִם אַחֲרוֹנִים לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לַחֲזֹר וְלִטֹּל מַיִם אַחֲרוֹנִים אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים נַעֲשׂוּ כְּמַיִם בְּעָלְמָא, וְאֵין לְחָשְׁבָם לִסְמֹךְ לָהֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אַף שֶׁנְּטָלָם בְּתוֹרַת אַחֲרוֹנִים.
וְכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" מִשּׁוּם הֶסַּח הַדַּעַת — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו כָּרָאוּי לַאֲכִילַת פַּת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵאֲכִילַת פַּת — הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירַת יָדָיו.
(וּמַיִם הָאַחֲרוֹנִים אֵינָם מוֹעִילִים לוֹ לַאֲכִילַת פַּת אַף אִם נְטָלָן כָּרָאוּי, הוֹאִיל וְלֹא נִתְכַּוֵּן בָּהֶם לַאֲכִילַת פַּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ח):

אִם בַּעַל הַסְּעוּדָה אָמַר: "נְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן" — כָּל הַמְסֻבִּין אֲסוּרִים לִשְׁתּוֹת בְּלֹא בְּרָכָה. וְהוּא שֶׁשָּׁתְקוּ וְהִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו, אֲבָל אִם אֶחָד מֵהָאוֹרְחִים אוֹ מִבְּנֵי בֵּיתוֹ אָמַר כֵּן — אֲפִלּוּ הָאוֹמֵר עַצְמוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ וְלִשְׁתּוֹת עִם בַּעַל הַבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶסַּח הַדַּעַת בַּאֲמִירָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ אֶלָּא בְּבַעַל הַבַּיִת, וְכֵיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת לֹא עָשָׂה הֶסַּח הַדַּעַת — אַף הוּא דַּעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁתּוֹת עִמּוֹ:

וְכֵן הַקְּרוּאִים בְּבַיִת בַּעַל הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִינֵי פֵּרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבִיאִין לָהֶם בָּזֶה אַחַר זֶה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא עַל הָרִאשׁוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לֹא הָיוּ יוֹדְעִין כַּמָּה יָבִיאוּ לָהֶם, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּם עַל בַּעַל הַסְּעוּדָה שֶׁזִּמְּנָן, אִם כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מֵבִיא לִפְנֵיהֶם הָיְתָה דַּעְתָּם עֲלֵיהֶם לְמַפְרֵעַ, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה דַּעְתָּם עָלָיו.
אֲבָל אִם בָּא אֲלֵיהֶם אִישׁ אֶחָד שֶׁלֹּא זִמְּנוּהוּ וְאֵינוֹ קוֹבֵעַ עַצְמוֹ עִמָּהֶם אֶלָּא נִכְנַס אֶצְלָם לְפִי שָׁעָה וְכָל אֶחָד מֵהַמְסֻבִּים מוֹשִׁיט לוֹ כּוֹס אוֹ מִינֵי פֵּרוֹת — צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד אִם מוֹשִׁיטִים לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר בֵּרַךְ עַל כּוֹס שֶׁלְּפָנָיו, וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן לֹא שְׁתָאוֹ כֻּלּוֹ.
וְעַכְשָׁו שֶׁהַמִּנְהָג הוּא שֶׁמּוֹשִׁיטִים כּוֹסוֹת הַרְבֵּה לְמִי שֶׁנִּכְנַס בִּמְסִבָּה הַקְּבוּעִים לִשְׁתִיָּה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ אֶלָּא עַל כּוֹס הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ד:

אַחַר כָּל אֲכִילָתְךָ — אֱכֹל מֶלַח, וְאַחַר כָּל שְׁתִיָּתְךָ — שְׁתֵה מַיִם, וְאִי אַתָּה נִזּוֹק. אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה מַיִם, בַּיּוֹם — יִדְאַג מִפְּנֵי רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה — מִפְּנֵי רֵיחַ הַפֶּה וּמִפְּנֵי אַסְכְּרָה. וְכָל הַמַּקְפֶּה אֲכִילָתוֹ בְּמַיִם — אֵינוֹ בָּא לִידֵי חֹלִי מֵעַיִם.
וְהָאוֹכֵל מֶלַח אַחַר אֲכִילָתוֹ — לֹא יֹאכַל בַּגּוּדָל, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְקִבּוּר בָּנִים, וְלֹא בַּזֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לַעֲנִיּוּת, וְלֹא בָּאֶצְבַּע, שֶׁקָּשֶׁה לִשְׁחִין רַע, אֶלָּא בָּאַמָּה וּבַקְּמִיצָה.
וְעַכְשָׁו לֹא נָהֲגוּ כְּלָל בַּאֲכִילַת מֶלַח אַחַר סְעוּדָה, וְאֵין נִזּוֹקִין, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ הַטְּבָעִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ג: