סימן קע״ט · איזה דברים קרוין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך

📑 תוכן הלימוד

א. גמר סעודה והיסח הדעת — סיום הסעודה וסילוק הדעת

סעיף א׳ — גמר סעודה, מים אחרונים ו"הב לן ונברך"

גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אינו יכול לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון ואם אמר הב לן ונברך הוי היסח הדעת ואסור לשתות אלא אם כן יברך עליו תחילה ואכילה דינה כשתיה להרא״ש אבל להר״ר יונה והר״ן אכילה שאני שאע״פ שסילק ידו מלאכול ואפילו סילקו השלחן אם רצה לחזור לאכילתו אין צריך לברך פעם אחרת שכל שלא נטל ידיו לא נסתלק לגמרי מאכילה:

ב. סומך על שלחן אחרים — הנגרר אחר בעל הבית

סעיף ב׳ — עד שיאמר בעל הבית : הדעת נגררת אחר המארח

מי שסומך על שלחן אחרים אפי׳ אמר הב לן ונברך לא הוי היסח הדעת עד שיאמר בעל הבית:

ג. נטל הכוס לברך — נטילת כוס ברכת המזון

סעיף ג׳ — משנטל הכוס לברך : המעשה שמסמן סיום

אם לא אמר הב לן ונברך וגם לא נטל ידיו משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת:

ד. חבורות ונמלך — הכוסות המושטות והנמלך

סעיף ד׳ — כי בכל פעם הוא נמלך : חבורות הרבה, ברכות הרבה

כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה שאוכלים וכל אח׳ מושיט לו כוס יש מי שאומר שמברך על כ״א בורא פרי הגפן כי בכל פעם הוא נמלך:

ה. פירות בזה אחר זה — הפירות המובאים בזה אחר זה

סעיף ה׳ — אינם צריכים לברך אלא על הראשון : ברכה אחת

הקרואים בבית בעה״ב לאכול מיני פירות ומביאין להם בזה אחר זה אינם צריכים לברך אלא על הראשון:

ו. מלח ומים אחר הסעודה — מנהג המלח והמים

סעיף ו׳ — מלח ומים : הנהגה של בריאות

אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה מפני ריח הפה ומפני אסכרה (פי׳ חולי חונק) והאוכל מלח אחר אכילתו לא יאכל בגודל (גודל הוא האצבע הגס. אצבע הוא קרוב לגס. אמה הארוך. קמיצה הוא הסמוך לקטן. זרת הוא הקטן) דקשה לקבור בנים ולא בזרת דקשה לעניות ולא באצבע דקשה לש״ד אלא באמה ובקמיצה (וע״ל סי׳ ק״ע למה אין אנו נוהגים באכילת מלח ושתיית מים):

מקרים מעשיים

מקרה 1 — אמרתי "הב לן ונברך", ואז מביאים לי לשתות

מקרה 2 — אני מסובה על שולחן אחרים

מקרה 3 — כמה אנשים מושיטים לי כל אחד כוס

שאלות להבנה

להעמקה נוספת