✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman קצ״ה · Companies eating in several places
חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם — when do two companies become one for the zimun: the test of sight (רואים אלו את אלו), the shared waiter (שמש אחד מצרפן), the intent taken on entering (על דעת להצטרף), the public domain that separates, the threshold of the house (מפתן הבית), and what both must hear
סימן קצ״ה · ג׳ סעיפים
חבורות שאוכלים בהרבה מקומות מה דינם
🌱 Introductory Level · מתחילים
✦ ❖ ✦
The preceding simanim asked who makes up a company and how it may divide. This one asks the opposite: can two separate companies become one for the zimun? The Choulhan Aroukh answers with a very concrete test — sight —, gives it a substitute — the shared waiter —, attaches a condition — the intent taken on entering —, records an opinion that closes the door when a public domain separates, settles the case of those inside and outside, and finally states the condition of everything: hearing. Hebrew text, translation and explanation of the ג׳ seifim, with a section of practical cases.
Subject: The zimun of two companies — joining by sight, the shared waiter, the initial intent, the public domain, the threshold, and hearing the one who blesses
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ה · ג׳ סעיפים
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Until now, a communal Birkat haMazon assumed a single table. Reality is rarely so tidy: a hall divided in two, a house whose guests overflow into the next room, a meal partly eaten outside. The mishna foresaw exactly this: שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד (Berakhot 50a), and gave the measure of it: בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו (Berakhot 50a). What our siman adds to the mishna is the waiter, the intent, the public domain, the threshold and the hearing — five refinements in which its whole practical interest lies. We study here at the level of principle; for personal conduct, one turns to the ruling of one's Rav.
📑 Plan of the study
A. הצירוף בראייה (seif 1) — two companies, one line of sight
B. שמש אחד מצרפן, ודעת להצטרף (seif 1) — the shared waiter and the initial intent
C. רשות הרבים מפסקת (seif 1) — the opinion that closes the door
D. מפתן הבית ושמיעת דברי המברך (seifim 2-3) — the threshold, and what must be heard
1-3. Practical cases and comprehension questions
A. הצירוף בראייה — two companies, one line of sight
חֲבוּרָה — the company: a group seated together for one meal. צֵרוּף — the joining: treating two companies as one for the zimun, so that a single leader calls upon both. The mishna sets the principle and the test — שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד (Berakhot 50a), בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו (Berakhot 50a) — and the outcome both ways: הרי אלו מצטרפין לזמון (Berakhot 50a), or else אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן (Berakhot 50a). The Rambam repeats it word for word: שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ב).
Seif 1 — שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים
שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין:
Seif 1: two companies eating in one house, or in two houses — if some of them see one another, they join for the zimun; and if not, they do not join. And if there is one waiter for both of them, he joins them — and that is when they came in from the outset intending to join together. And there is one who says that if a public domain separates the two houses, they do not join in any manner.
First, the striking word: שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים (שו״ע או״ח קצ״ה:א). The mishna spoke only of one house — שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד (Berakhot 50a); the Mechaber adds two houses. Summary: the wall, then, is not what decides. The wall is only a possible obstacle to what really decides — and what really decides is sight.
Then the test, in both directions. Positively: אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון (שו״ע או״ח קצ״ה:א). Negatively: ואם לאו אינם מצטרפות (שו״ע או״ח קצ״ה:א). Summary: it is not required that all see one another — the word מקצתן, "some of them", is enough. A single table catching sight of the other through an open door makes the two of them one.
Summary: why sight? Because the zimun is not an arithmetic of diners but the making of an assembly that blesses together. And an assembly exists only where its members perceive one another. Two closed rooms that ignore each other are no assembly, though one wall alone divides them; two houses whose windows answer each other are.
B. שמש אחד מצרפן, ודעת להצטרף — the shared waiter and the initial intent
Where sight is missing, a substitute remains: ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן (שו״ע או״ח קצ״ה:א). The Talmud teaches it in one line: אם יש שמש ביניהם (Berakhot 50b) — שמש מצרפן (Berakhot 50b). And the Rambam explains the mechanism: ואם יש שמש אחד ביניהם שהוא הולך ומשמש מחבורה זו לחבורה זו מצטרפין לזמון אחד אף על פי שאין מקצת אלו רואין את אלו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ב).
Summary: by walking, the waiter does what the eye did at a distance — he holds together what is apart. He does not "see" on anyone's behalf: he circulates, and by his circulating the meal remains one meal, served by one hand.
But a condition is attached, and it governs the whole seif: וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד (שו״ע או״ח קצ״ה:א). Summary: the joining is not improvised at the end of the meal. The diners must have come in, from the start, meaning to make one single meal; otherwise these are two neighbouring meals, not one meal spread over two rooms. Note that this refinement is not in the mishna — it comes from the tradition of the Rishonim, and the Tur gives it in the same words: וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד (טור או״ח קצ״ה).
C. רשות הרבים מפסקת — the opinion that closes the door
The seif ends with a single opinion that the Mechaber thought worth recording: ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין (שו״ע או״ח קצ״ה:א). Summary: the phrase ויש מי שאומר — "and there is one who says" — is the Mechaber's own vocabulary for a lone opinion that he does not adopt as primary law but does not wish to withhold from the reader.
What this opinion changes. On its view, a public domain is not merely an obstacle to sight: it is a break of place. Two houses divided by a street are no longer "one place", and then neither sight nor waiter avails — אינם מצטרפין בשום ענין (שו״ע או״ח קצ״ה:א), "in no manner at all". Summary: here one glimpses, in outline, two ways of reading the whole siman — does the joining rest on people perceiving one another, or on the meal having one single place? That is the question taken up in Level 2.
D. מפתן הבית ושמיעת דברי המברך — the threshold, and what must be heard
Seif 2 — אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית
אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן:
Seif 2: if some of them ate in the house and some outside the house — if the one who blesses sits on the threshold of the house, he joins them.
This is no longer two companies side by side, but one group cut through by a wall: some בבית, others חוץ לבית (שו״ע או״ח קצ״ה:ב). The remedy is strikingly simple: let the leader place himself where both halves can see him — אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן (שו״ע או״ח קצ״ה:ב). The Tur already writes it word for word: אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן (טור או״ח קצ״ה).
Summary: the threshold is neither inside nor outside — it belongs to both. Whoever stands there is seen from both sides, and it is he, not the building, who becomes the common place of the meal. The principle of seif 1 returns under another form: what joins is what is perceived from both sides.
Seif 3 — כל היכא שמצטרפות שתי חבורות
כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור: הגה ובשאר ברכת המזון יברך כל א׳ לעצמו אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם צריכים שישמעו כל ברכת המזון דבלא זה לא יצאו כלל (ד״ע):
Seif 3: wherever two companies join, both must hear the words of the one who blesses — the blessing of zimun — clearly. Gloss (Rama): and for the rest of Birkat haMazon each one blesses for himself; but if they want the leader to discharge them all, they must hear the whole of Birkat haMazon, for without this they have not fulfilled their obligation at all (his own view).
A condition governing all the preceding cases — the Mechaber says so expressly: כל היכא שמצטרפות שתי חבורות (שו״ע או״ח קצ״ה:ג). Sight, waiter, threshold: by whatever means the joining was made, it is still required that צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור (שו״ע או״ח קצ״ה:ג). The Rambam had already set the same requirement at the close of his own passage: והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בבאור (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ב).
Summary: the word בביאור — clearly — is not a courtesy. A zimun is a call; one does not answer a call one has not heard. Sight creates the possibility of the assembly, hearing makes it actual.
The Rama's gloss marks out exactly what is required: ובשאר ברכת המזון יברך כל א׳ לעצמו (רמ״א או״ח קצ״ה:ג). In other words, the duty to hear falls on the zimun, not on the whole blessing. But if they want more than that — אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם (רמ״א או״ח קצ״ה:ג) — the requirement widens: צריכים שישמעו כל ברכת המזון (רמ״א או״ח קצ״ה:ג), and the Rama warns plainly — דבלא זה לא יצאו כלל (רמ״א או״ח קצ״ה:ג).
Summary: there are thus two levels of listening, and they must not be confused. Hearing the zimun is the condition of the joining; hearing the whole Birkat haMazon is the condition of being discharged by the leader. Whoever aims at the second and listens by halves loses both.
The siman in one sentence: two companies become one assembly when they perceive one another — אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון — even in two houses; where sight fails, one שמש אחד joins them, provided they came in על דעת להצטרף יחד; one opinion excludes joining when רשות הרבים מפסקת; whoever sits על מפתן הבית unites inside and outside; and every joining requires that both hear דברי המברך ברכת זימון בביאור.
Practical cases
Case 1 — A hall divided in two by a partition
Situation: a wedding meal; a partition cuts the hall in two, and the tables on one side see nothing of the other side. Is there one zimun?
Conduct: everything depends on what is seen, not on the number of rooms — אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון (שו״ע או״ח קצ״ה:א); and if there is no sight at all, ואם לאו אינם מצטרפות (שו״ע או״ח קצ״ה:א), and each side makes its own zimun, as in the mishna: אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן (Berakhot 50a). For practice, one follows one's Rav.
Case 2 — One waiter for both rooms
Situation: the two groups do not see one another, but a single waiter goes from one to the other throughout the meal.
Conduct: this is precisely the case provided for — ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן (שו״ע או״ח קצ״ה:א), and likewise in the beraita: שמש מצרפן (Berakhot 50b). But the attached condition must not be forgotten: וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד (שו״ע או״ח קצ״ה:א). And if a street divides the two buildings, there is room to reckon with the opinion recorded by the Mechaber: ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין (שו״ע או״ח קצ״ה:א). For practice, one follows one's Rav.
Case 3 — Some inside, some on the terrace
Situation: for want of room, some of the diners eat inside and the others just outside the door. How is the zimun made?
Conduct: the siman gives the remedy in one sentence — אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן (שו״ע או״ח קצ״ה:ב). And one will take care of the general condition: צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור (שו״ע או״ח קצ״ה:ג). Summary: if they also wish the leader to discharge everyone from Birkat haMazon, all of it must be heard — צריכים שישמעו כל ברכת המזון (רמ״א או״ח קצ״ה:ג). For practice, one follows one's Rav.
Comprehension questions
Check your understanding:
- Why does the Mechaber add או בשני בתים when the mishna spoke only of one house (seif 1)?
- Does the word מקצתן require that all see one another, or only some of them (seif 1)?
- What exactly does the shared waiter do, and what condition accompanies it (seif 1)?
- Why does the opinion about the public domain say בשום ענין, "in no manner at all" (seif 1)?
- What is the difference between hearing the zimun and hearing the whole Birkat haMazon (seif 3 and the Rama's gloss)?
Going further
If you wish to go deeper into this siman:
📖Join the chavrusa
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpul — יסוד הצירוף; שמש מצרפן; רשות הרבים מפסקת
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorisation
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Choulhan Aroukh HaRav — חבורות שאוכלים בהרבה מקומות