שולחן ערוך · אורח חיים

Concise summary:

ג׳ seifim: the siman fixes the conditions of צירוף for two companies. The test is sight — «אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון» (שו״ע או״ח קצ״ה:א) — and it holds even beyond a single hall, «שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים» (שו״ע או״ח קצ״ה:א); failing that, «ואם לאו אינם מצטרפות» (שו״ע או״ח קצ״ה:א). A shared waiter stands in for sight — «ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן» (שו״ע או״ח קצ״ה:א), as in the beraita «שמש מצרפן» (Berakhot 50b) — on one condition: «וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד» (שו״ע או״ח קצ״ה:א). One opinion closes the door: «ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין» (שו״ע או״ח קצ״ה:א). Seif 2 unites inside and outside — «אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן» (שו״ע או״ח קצ״ה:ב); and seif 3 states the condition of everything: «צריך שישמעו שתיהן דברי המברך ברכת זימון בביאור» (שו״ע או״ח קצ״ה:ג), the Rama adding «ובשאר ברכת המזון יברך כל א׳ לעצמו» (רמ״א או״ח קצ״ה:ג).