✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman קצ״ח · Celui qui arrive auprès de trois qui ont mangé
אחד נכנס אצל שלשה שאכלו — celui qui entre alors que trois convives disent déjà le zimoun et qui n'a rien mangé avec eux : ce qu'il répond au mezamen (ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד), ce qu'il répond aux convives (אמן), ce qu'il dit lorsqu'ils sont dix (ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד), et le cas de celui qui se trouvait là sans manger
סימן קצ״ח · סעיף אחד
אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Un seul séif, et une seule scène : on pousse une porte, et trois convives sont en train de dire le zimoun. Celui qui entre n'a rien mangé chez eux — il ne peut donc pas répondre ברוך שאכלנו משלו, puisqu'il n'a rien mangé de ce dont ils remercient. Que dit-il alors ? Tout le siman tient dans cette question, et la réponse ne dépend que d'une chose : l'instant où il est entré. Texte hébreu, traduction française et explication du séif unique, avec une section de cas pratiques.
Sujet : Celui qui arrive auprès de trois qui ont mangé — ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד, עניית אמן, וברוך אלהינו בעשרה
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ח · סעיף אחד
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Le siman précédent demandait qui se joint au zimoun. Celui-ci pose une question plus étroite et bien plus quotidienne : que fait celui qui ne s'y joint pas ? Il n'a pas mangé, il ne fait pas nombre, il ne s'acquitte d'aucun Birkat haMazon — et pourtant il ne reste pas muet. La Guemara l'avait demandé en une ligne : בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם (ברכות מ״ה ע״ב), et notre siman n'est que la mise en halakha de la réponse. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. Le séif unique — texte, traduction, et la question qu'il pose
B. אם נכנס כשאומר המברך נברך — ce qu'il répond au mezamen
C. ואם נכנס כשאחרים עונים — ce qu'il répond aux convives, et la glose du Rama
D. ואם הם י׳ · וה״ה אם היה שם — les dix, et celui qui était là sans manger
1-3. Cas pratiques et questions de compréhension
A. Le séif unique — אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
הַנִּכְנָס — celui qui entre. Il ne s'agit pas d'un convive en retard qui va se mettre à table, mais d'un homme qui n'a pas mangé et qui se trouve dans la pièce à l'instant où trois convives récitent le zimoun. Il ne fait pas nombre, il ne s'acquitte de rien : la seule question est de savoir ce qu'il dit. Le Rambam l'a posée dans ces termes exacts — הנכנס אצל אחרים ומצאן מברכין בברכת הזמון (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ז) — et le Tour ouvre notre siman de même : שלשה שאכלו והם מברכים ונכנס אחד שלא אכל (טור או״ח קצ״ח).
Séif unique — שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס א׳ שלא אכל
שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס א׳ שלא אכל אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן:
הגה וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (טור ב״י בשם בה״ג וסמ״ג)
ואם הם י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד וה״ה אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים:
Séif unique : trois qui ont mangé et qui sont en train de bénir, et il entre quelqu'un qui n'a pas mangé. S'il est entré au moment où celui qui bénit dit נברך שאכלנו משלו, il répond après lui ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. Et s'il est entré au moment où les autres répondent ברוך שאכלנו משלו, il répond après eux אמן. Glose (Rama) : et de même, pour toutes les bénédictions qu'un homme entend, il est tenu de répondre אמן (Tour et Beit Yossef au nom des Halakhot Guedolot et du Semag). Et s'ils sont dix, il dit ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד. Et il en va de même s'il se trouvait là quand ils ont fini de manger sans avoir mangé avec eux : ainsi répond-il après celui qui bénit et après ceux qui répondent.
La difficulté de départ. Le zimoun se dit à deux voix : le mezamen invite — נברך שאכלנו משלו — et les convives ratifient — ברוך שאכלנו משלו. Or celui qui vient d'entrer n'a pas mangé : il ne peut pas dire שאכלנו משלו, ce serait dire une chose fausse. Tout le séif consiste à lui donner une autre phrase, qui loue sans mentir.
B. אם נכנס כשאומר המברך נברך — ce qu'il répond au mezamen
La réponse : אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). Il a entendu l'invitation ; il y répond donc — mais par une louange qui ne parle pas de repas : ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד.
La source est un court passage de la Guemara : בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם (ברכות מ״ה ע״ב), et deux Amoraïm y répondent — רב זביד אמר ברוך ומבורך רב פפא אמר עונה אמן (ברכות מ״ה ע״ב). La Guemara refuse d'y voir une divergence : ולא פליגי הא דאשכחינהו דקא אמרי נברך והא דאשכחינהו דקא אמרי ברוך (ברכות מ״ה ע״ב). résumé : les deux réponses sont vraies, mais à deux instants différents.
Pourquoi doit-il répondre du tout ? Le Mishna Beroura en donne la raison : דאין מן הראוי שיהיה אדם אצל חבורה שמזמינין עצמן ליתן שבח והודיה לו ית׳ והוא ימנע מזה (מ״ב קצ״ח:ב). résumé : on n'assiste pas en spectateur à une louange que l'on entend.
C. ואם נכנס כשאחרים עונים — l'autre instant, et la glose du Rama
La réponse : ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן (שו״ע או״ח קצ״ח:א). Cette fois il n'a pas entendu l'invitation, mais une bénédiction : il fait donc ce que l'on fait devant toute bénédiction entendue — il répond אמן.
Pourquoi pas ברוך ומבורך ici ? Parce que cette phrase-là répond à un appel, et qu'il ne l'a pas entendu : כיון שלא שמע מפי המזמן שבקשו לברך (מ״ב קצ״ח:ג). Et l'amen qu'il dit n'a rien de propre au zimoun — il est dû ככל הברכות שאדם שומע מפי ישראל שצריך לענות אמן אחריו (מ״ב קצ״ח:ד).
La glose du Rama généralise précisément ce point : וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (רמ״א או״ח קצ״ח:א). Le Tour l'avait rapporté au nom des Halakhot Guedolot : וכן בכל ברכות שאדם שומע בין ברכת פירות בין ברכת מצות עונה אמן (טור או״ח קצ״ח) ; et le Beit Yossef renvoie pour le détail plus loin — ומ״ש וכן בכל ברכות שאדם שומע וכו׳ מדברי בה״ג הוא וכ״כ סמ״ג ויתבאר בסימן רט״ו (בית יוסף או״ח קצ״ח).
D. ואם הם י׳ · וה״ה אם היה שם — les dix, et celui qui était là
Quand ils sont dix, le zimoun se dit avec le Nom, et la réponse de celui qui entre suit : ואם הם י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). Le Tour l'avait déjà au nom des Halakhot Guedolot : וכתב בה״ג ואי הוו י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (טור או״ח קצ״ח). Et le Mishna Beroura précise que cela suppose, là aussi, qu'il ait entendu l'invitation : היינו כששמע להמברך שאמר נברך לאלהינו ואם שמע רק להעונים אומר רק אמן בלבד (מ״ב קצ״ח:ו).
Et celui qui n'est pas entré, mais était là depuis le début sans manger : וה״ה אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים (שו״ע או״ח קצ״ח:א). résumé : lui n'a pas manqué un instant du zimoun — il répond donc deux fois : ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד après le mezamen, puis אמן après les convives. Le Mishna Beroura l'explicite : אף שאמר מתחלה עם המסובין ברוך ומבורך וכו׳ צריך לענות לבסוף אמן ג״כ אחר העונים (מ״ב קצ״ח:ז).
Le siman en une phrase : celui qui entre sans avoir mangé répond selon ce qu'il entend — ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד s'il entend l'invitation, אמן s'il n'entend que la réponse des convives, ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד s'ils sont dix ; et celui qui était là tout du long répond אחר המברך ואחר העונים.
Cas pratiques
Cas 1 — J'entre dans la pièce au moment où l'on dit « נברך שאכלנו משלו »
Situation : je viens d'arriver, je n'ai rien mangé, et j'entends le mezamen lancer l'invitation.
Conduite : je réponds ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד — אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). Je ne dis pas ברוך שאכלנו משלו, puisque je n'ai pas mangé. Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 2 — J'entre une seconde trop tard : les convives répondent déjà
Situation : j'ai manqué l'invitation ; j'entends les convives dire « ברוך שאכלנו משלו ».
Conduite : je réponds אמן — ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן (שו״ע או״ח קצ״ח:א) ; et la raison est simple : כיון שלא שמע מפי המזמן שבקשו לברך (מ״ב קצ״ח:ג). Le Rama en fait une règle générale : וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (רמ״א או״ח קצ״ח:א). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 3 — J'étais assis avec eux mais je n'ai rien mangé ; et s'ils sont dix ?
Situation : je suis resté à table sans manger jusqu'à la fin du repas ; ou bien le zimoun se fait à dix.
Conduite : présent depuis le début, je réponds deux fois — כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים (שו״ע או״ח קצ״ח:א) ; et s'ils sont dix, ma réponse au mezamen devient ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). Le Mishna Beroura ajoute un cas voisin qu'il ne faut pas confondre avec le nôtre : celui qui a bu peut, lui, répondre comme les convives — ואם שתה אפילו לא נצטרף עמהם כלל יכול לומר ברוך שאכלנו וכו׳ דשתיה בכלל אכילה (מ״ב קצ״ח:א). Pour la pratique, on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Pourquoi celui qui entre ne peut-il pas répondre ברוך שאכלנו משלו comme les autres ?
- Qu'est-ce qui décide entre ברוך ומבורך et אמן ?
- La Guemara oppose Rav Zvid et Rav Papa — en quel sens la Guemara dit-elle ולא פליגי ?
- Que généralise la glose du Rama, et sur quelle autorité ?
- Pourquoi celui qui était là depuis le début répond-il deux fois ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — בא ומצאן כשהן מברכים ; ולא פליגי ; עונה אחר המברך ואחר העונים
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — אחד נכנס אצל שלשה שאכלו