✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 1 — INTRODUCTION
Siman קצ״ח · One who arrives among three who have eaten
אחד נכנס אצל שלשה שאכלו — one who walks in while three diners are already saying the zimun and who has eaten nothing with them: what he answers the leader (ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד), what he answers the diners (אמן), what he says when they are ten (ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד), and the case of one who was there without eating
סימן קצ״ח · סעיף אחד
אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
🌱 Introductory Level · מתחילים
✦ ❖ ✦
A single seif, and a single scene: a door opens, and three diners are in the middle of the zimun. The man who walks in has eaten nothing there — so he cannot answer ברוך שאכלנו משלו, since he ate none of what they are thanking for. What, then, does he say? The whole siman lies in that question, and the answer turns on one thing only: the moment at which he walked in. Hebrew text, an English translation and an explanation of the single seif, with a section of practical cases.
Subject: One who arrives among three who have eaten — ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד, answering אמן, and ברוך אלהינו when they are ten
Source: שולחן ערוך אורח חיים סימן קצ״ח · סעיף אחד
Compiled by: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
The previous siman asked who joins the zimun. This one asks a narrower and far more everyday question: what does the man who does not join do? He has not eaten, he does not make up the three, he discharges no Birkat haMazon — and yet he does not stand there in silence. The Gemara asked it in a single line: בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם (ברכות מ״ה ע״ב), and our siman is simply that answer set down as halakhah. We study here at the level of principle; for personal practice, one follows the ruling of one’s Rav.
📑 Plan of study
A. The single seif — text, translation, and the question it raises
B. אם נכנס כשאומר המברך נברך — what he answers the leader
C. ואם נכנס כשאחרים עונים — what he answers the diners, and the Rama’s gloss
D. ואם הם י׳ · וה״ה אם היה שם — a zimun of ten, and one who was there without eating
1-3. Practical cases and comprehension questions
A. The single seif — אחד נכנס אצל שלשה שאכלו
הַנִּכְנָס — the one who walks in. This is not a latecomer about to sit down and eat, but a man who has not eaten and who happens to be in the room at the moment three diners are reciting the zimun. He does not make up the number and he discharges nothing; the only question is what he says. The Rambam framed it in exactly those terms — הנכנס אצל אחרים ומצאן מברכין בברכת הזמון (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ז) — and the Tur opens our siman the same way: שלשה שאכלו והם מברכים ונכנס אחד שלא אכל (טור או״ח קצ״ח).
The single seif — שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס א׳ שלא אכל
שלשה שאכלו והם מברכין ונכנס א׳ שלא אכל אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן:
הגה וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (טור ב״י בשם בה״ג וסמ״ג)
ואם הם י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד וה״ה אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים:
The single seif: three who have eaten and who are reciting the blessing, and someone walks in who has not eaten. If he walked in while the leader is saying “נברך שאכלנו משלו”, he answers after him “ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד”. And if he walked in while the others are answering “ברוך שאכלנו משלו”, he answers after them “אמן”. Gloss (Rama): and likewise, for every blessing a person hears he is obliged to answer “אמן” (Tur and Beit Yosef in the name of the Halakhot Gedolot and the Semag). And if they are ten, he says “ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד”. And the same holds if he was there when they finished eating and did not eat with them: thus he answers after the leader and after those who respond.
The opening difficulty. The zimun is said in two voices: the leader invites — נברך שאכלנו משלו — and the diners ratify — ברוך שאכלנו משלו. But the man who has just walked in has not eaten: he cannot say שאכלנו משלו, which in his mouth would be untrue. The whole seif consists in giving him a different sentence, one that praises without saying what is false.
B. אם נכנס כשאומר המברך נברך — what he answers the leader
The ruling: אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). He heard the invitation, so he answers it — but with a praise that says nothing about a meal: ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד.
The source is a short passage of Gemara: בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם (ברכות מ״ה ע״ב), and two Amoraim appear to differ — רב זביד אמר ברוך ומבורך רב פפא אמר עונה אמן (ברכות מ״ה ע״ב) — until the Gemara denies that there is any dispute at all: ולא פליגי הא דאשכחינהו דקא אמרי נברך והא דאשכחינהו דקא אמרי ברוך (ברכות מ״ה ע״ב). summary: both answers are true, each at its own moment.
Why must he answer at all? The Mishnah Berurah gives the reason: דאין מן הראוי שיהיה אדם אצל חבורה שמזמינין עצמן ליתן שבח והודיה לו ית׳ והוא ימנע מזה (מ״ב קצ״ח:ב). summary: one does not stand by as a spectator to praise one is actually hearing.
C. ואם נכנס כשאחרים עונים — the other moment, and the Rama’s gloss
The ruling: ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן (שו״ע או״ח קצ״ח:א). This time he heard no invitation but a blessing, so he does what one does for any blessing one hears — he answers אמן.
Why not ברוך ומבורך here? Because that sentence answers a call, and he did not hear the call: כיון שלא שמע מפי המזמן שבקשו לברך (מ״ב קצ״ח:ג). And the amen he says is nothing peculiar to the zimun; it is owed ככל הברכות שאדם שומע מפי ישראל שצריך לענות אמן אחריו (מ״ב קצ״ח:ד).
The Rama’s gloss generalises exactly that point: וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (רמ״א או״ח קצ״ח:א). The Tur had already brought it in the name of the Halakhot Gedolot: וכן בכל ברכות שאדם שומע בין ברכת פירות בין ברכת מצות עונה אמן (טור או״ח קצ״ח); and the Beit Yosef refers the details onward: ומ״ש וכן בכל ברכות שאדם שומע וכו׳ מדברי בה״ג הוא וכ״כ סמ״ג ויתבאר בסימן רט״ו (בית יוסף או״ח קצ״ח).
D. ואם הם י׳ · וה״ה אם היה שם — ten, and one who was already there
When they are ten, the zimun is said with the Name, and the newcomer’s answer follows suit: ואם הם י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). The Tur had it in the name of the Halakhot Gedolot: וכתב בה״ג ואי הוו י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (טור או״ח קצ״ח). And the Mishnah Berurah insists that here too everything depends on his having heard the invitation: היינו כששמע להמברך שאמר נברך לאלהינו ואם שמע רק להעונים אומר רק אמן בלבד (מ״ב קצ״ח:ו).
And one who did not walk in at all, but was there from the start without eating: וה״ה אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים (שו״ע או״ח קצ״ח:א). summary: he missed no part of the zimun, and therefore answers twice: ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד after the leader, and then אמן after the diners. The Mishnah Berurah spells it out: אף שאמר מתחלה עם המסובין ברוך ומבורך וכו׳ צריך לענות לבסוף אמן ג״כ אחר העונים (מ״ב קצ״ח:ז).
The siman in one sentence: one who walks in without having eaten answers according to what he hears — ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד if he hears the invitation, אמן if he hears only the diners’ response, ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד when they are ten; and one who was there all along answers אחר המברך ואחר העונים.
Practical cases
Case 1 — I walk in just as they say “נברך שאכלנו משלו”
Situation: I have just arrived, I have eaten nothing, and I hear the leader give the invitation.
Practice: I answer ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד — אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). I do not say ברוך שאכלנו משלו, since I have not eaten. In practice, follow your Rav.
Case 2 — I walk in a second too late: the diners are already answering
Situation: I missed the invitation; I hear the diners say “ברוך שאכלנו משלו”.
Practice: I answer אמן — ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן (שו״ע או״ח קצ״ח:א); and the reason is straightforward: כיון שלא שמע מפי המזמן שבקשו לברך (מ״ב קצ״ח:ג). The Rama turns it into a general rule: וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן (רמ״א או״ח קצ״ח:א). In practice, follow your Rav.
Case 3 — I sat with them and ate nothing; and what if they are ten?
Situation: I stayed at the table until the end of the meal without eating; or the zimun is being made with ten.
Practice: one who was there from the start answers twice — כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים (שו״ע או״ח קצ״ח:א); and when they are ten his answer to the leader becomes ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד (שו״ע או״ח קצ״ח:א). The Mishnah Berurah adds a neighbouring case that must not be confused with ours: one who drank may answer as the diners do — ואם שתה אפילו לא נצטרף עמהם כלל יכול לומר ברוך שאכלנו וכו׳ דשתיה בכלל אכילה (מ״ב קצ״ח:א). In practice, follow your Rav.
Comprehension questions
Test your understanding:
- Why can the newcomer not answer ברוך שאכלנו משלו like the others?
- What decides between ברוך ומבורך and אמן?
- The Gemara sets Rav Zvid against Rav Papa — in what sense does it then say ולא פליגי?
- What does the Rama’s gloss generalise, and on whose authority?
- Why does one who was there from the start answer twice?
Going further
If you want to go deeper into this siman:
📖Join the chavrusa
- 📚 Level 2 — Lamdan: for the pilpul — בא ומצאן כשהן מברכים; ולא פליגי; עונה אחר המברך ואחר העונים
- ✨ Level 3 — Synthesis: for review and quick memorisation
- 👑 Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aruch HaRav — אחד נכנס אצל שלשה שאכלו