✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — פתיחה
סימן ר״ז · הברכה החותמת
דין ברכה אחרונה על הפירות — ברכה אחרונה אחת לכל שאינו פת ואינו מחמשת המינים (ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות), ברכה אחת לכל המינים שאכל (מברך לאחר כולם ברכה אחת), נוסח הברכה ופירושה (וחסרונם על כל מה שברא), והחתימה בלא שם (חותם בה בלא שם, ברוך חי העולמים)
סימן ר״ז · סעיף אחד
דין ברכה אחרונה על הפירות
🌱 רמת מתחילים
✦ ❖ ✦
כל הסימנים שלפניו לימדו לחלק: איזו ברכה לפרי האילן, איזו לירק, ואיזו למה שאין גידולו מן הארץ. וסימן זה, במשפט אחד, עושה את ההפך — הוא מאחד. שהברכה שלאחר האכילה אינה יודעת את הגבולות הללו: התפוח, הגזר, הביצה, הדג וכוס המים — כולם נחתמים באותו נוסח עצמו. לשון הסימן, ביאורה והסבר הסעיף האחד, עם פרק של מקרים מעשיים.
הנושא: ברכה אחרונה על הפירות — היקף הברכה, נוסח הברכה, ברכה אחת לכל המינים, והחתימה בלא שם
המקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ז · סעיף אחד
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
שלוש ברכות יש לפני האכילה, ואין אלא שלוש לאחריה: ברכת המזון שבפת, ברכה מעין שלש שבשבעת המינים, ולכל השאר כולו — בורא נפשות רבות. וסימן זה הוא סימנה של השלישית. והטור נותן את המפתח בשורה אחת: שינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ היינו דוקא בברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה שוה בכולם (טור או״ח סימן ר״ז). תמצית: הברכה הראשונה מביטה מהיכן בא המאכל ; והאחרונה מביטה מה עשה לאדם — ומצד זה כולם שווים. ואנו לומדים כאן בדרך העיון ; ולמעשה — כהוראת הרב.
📑 תכנית הלימוד
א. היקף הברכה האחרונה (הסעיף) — מי בכלל בורא נפשות רבות ומי אינו בכלל
ב. נוסח הברכה — לשון הברכה ומה היא אומרת
ג. ברכה אחת לכל המינים — ברכה אחת לכל מה שאכל ושתה
ד. החתימה בלא שם — מפני מה אומרים ברוך חי העולמים בלא שם
1-3. מקרים מעשיים ושאלות להבנה
א. היקף הברכה האחרונה — ברכה אחת לכל השאר
בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה — הברכה שמברכין לאחר האכילה או השתיה. והגמרא קובעת את גבולה בשלושה שלבים: אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו׳ (ברכות מ״ד ע״ב) — ולדידיה אין הירק בכלל, אבל ירקא לא ורבי יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא (ברכות מ״ד ע״ב). ורב אשי חתם בהנהגה הרחבה שבכולן: אמר רב אשי אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו (ברכות מ״ד ע״ב). והבית יוסף מעיד שכן מנהגנו: וכתבו התוס׳ וכן אנו נוהגים כרב אשי דמברכין בתר מיא ובתר ירקא בנ״ר וכן הוא דעת כל הפוסקים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
הסעיף — פירות האילן חוץ מחמשת המינים
דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף אחד: פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים:
ביאור: פירות האילן — חוץ מחמשת מיני הפירות של ארץ ישראל —, כל פירות האדמה והירקות, וכל דבר שאין גידולו מן הארץ כלל: ברכתם האחרונה בורא נפשות רבות. ואם אכל מכל המינים הללו, מברך לאחר כולם ברכה אחת בלבד. וברכה זו חותמין בה בלא הזכרת השם, ולשון החתימה: ברוך חי העולמים.
הכלל: פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות (שו״ע או״ח ר״ז:א). שלושה סוגים שהיו בברכה הראשונה שלושה עולמות נפרדים — ואינם אלא אחד בברכה האחרונה.
מהם «חמשת המינים» כאן: לא חמשת מיני דגן, אלא חמשת מיני הפירות של ארץ ישראל, שברכתם ברכה מעין שלש הנלמדת בסימן ר״ח · 208. וכן מנאם הרמב״ם: חוץ מחמשת המינין הכתובין בתורה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א), והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א).
«כל דבר שאין גידולו מן הארץ»: הרמב״ם מונה אותם — דברים שאין גדולן מן הארץ כגון בשר וגבינה ודגים וביצים ומים וחלב ודבש וכיוצא בהן בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). ובמשנה ברורה הדגישו שאף המים בכלל: כלל בזה אפילו מים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב).
וגבול שאין לשכחו: השותה שלא לצמאו אינו מברך כלל — והשותה מים שלא לרוות צמאו אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). תמצית: הברכה האחרונה עומדת על הנאה שנתקבלה, לא על מעשה בעלמא.
וההיקש: וכל המברכין לפניו שהכל לאחרונה מברך בורא נפשות (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ח), ווכל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ח). והיא המשנה שהביאה הגמרא: תנן כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו (ברכות מ״ד ע״ב).
ואם טעה בנוסח: במשנה ברורה נתנו את הדין בדיעבד — ובדיעבד אם בירך עליהם על העץ ועל פרי העץ יצא (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:א), וכן בשערי תשובה: אם בירך על תפוחים וכיוצא ברכה אחרונה על העץ ועל פה״ע יצא בדיעבד (שערי תשובה ר״ז:א). ולמעשה — כהוראת הרב.
ב. נוסח הברכה — לשונה של הברכה
התלמוד הבבלי מביא את פתיחת הברכה במקום אחר: ואילו הכא בתחלה מברך עליו שהכל נהיה בדברו ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת (ברכות ל״ז ע״א). והטור נותן את הנוסח כולו: והיא בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהן נפש כל חי בא״י חי העולמים (טור או״ח סימן ר״ז).
הנוסח שנקטה המשנה ברורה: נוסח הברכה בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג). והמגן אברהם כתב כן בשני שינויים: נוסח הברכה בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים וכ״ה בכתבים לומר שבראת לנוכח (מגן אברהם ר״ז:א).
מה הברכה אומרת — הטור מבארה בשתי תנועות: פירוש הברכה בורא נפשות רבות וכל מה שהם חסרים (טור או״ח סימן ר״ז), ואחר כך ועל כל שאר הדברים שברא בעולם שלא היו הנפשות חסרים מהם אם לא בראן שאינן אלא להתענג בהן להחיות נפש כל חי (טור או״ח סימן ר״ז). תמצית: משבחין תחילה על ההכרחי, ואחר כך על מה שלא היה הכרחי כלל ולא נברא אלא לתענוג.
והבית יוסף מדקדק בתיבת וחסרונם: וחסרונם הוא מלשון… רק כל מחסורך עלי שהוא כל צרכי סיפוק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), כלומר בורא נפשות רבות וכל צרכי סיפוקן שהם הדברים שהם הכרחיים לצורך קיום חיותן כמו לחם ומים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — ולעומתם וגם על כל שאר הדברים שבראת שאינם הכרחיים לצורך קיום חיותן ואינם אלא להתענג דהיינו פירות וכיוצא בהם שאינם מוכרחים לצורך קיום החיות (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
והמשנה ברורה מסכמת את החלוקה: ופי׳ בנ״ר מבואר בטור דנותן לו ית׳ שבח על שברא דברים הכרחיים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה). וכן בט״ז ממש: ופי׳ בנ״ר מבואר בטור דנותן שבח לו יתברך על שברא דברים הכרחים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות (ט״ז ר״ז:א).
שני דקדוקים בקריאה: המשנה ברורה כתבה שהח׳ של חי העולמים בצירי — והחי״ת נקוד בצירי שהוא דבוק (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג) — ובגירסת שבראת הניחה כל אחד למנהגו: וי״א שבראת ונהרא נהרא ופשטיה (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג). ובכף החיים העיד על המנהג ההפוך בארץ ישראל: שכן המנהג בארץ הצבי לומר בפת״ח (כף החיים ר״ז:ג). וכל אחד כמסורת אבותיו וכהוראת רבו.
ג. ברכה אחת לכל המינים
המקרה: ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת (שו״ע או״ח ר״ז:א). והטור כבר נתן את טעמו, ואינו אלא כלל הסימן במעשה: הלכך אכל פרי העץ שאינו משבעת המינין ופרי האדמה כיון שברכה אחרונה שוה בהם מברך ברכה אחת על שניהם (טור או״ח סימן ר״ז).
היקף הדין: ר״ל דא״צ לברך בורא נפשות עכאו״א דהיא שייכא על כולם ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד) ; ובמגן אברהם: והוא הדין אם אכל ושתה (מגן אברהם ר״ז:א). תמצית: אכילה ושתיה אינן שני חשבונות — ברכה אחת סוגרת את שתיהן.
והשיעור נשאר לכל אחד לעצמו: כף החיים מדגיש שכל סוג עומד בשיעורו — והיינו כגון שאכל כזית ושתה רביעית דברכה אחת פוטרתן אבל אם אכל פחות מכזית ושתה פחות מרביעית אין מצטרפין לברך עליהן אפילו ברכה אחת (כף החיים ר״ז:ו), והמשנה ברורה מפנה לזה לסימן ר״י · 210: ואם מצטרפין שניהם יחד לכשיעור עיין לקמן בסימן ר״י במ״ב (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד).
תולדה חזקה: ואם אכל ושתה הרבה מינים ובירך ברכה אחרונה בנ״ר אדעתא למפטר רק מין אחד פטר הכל ואסור לברך שוב על שאר המינים (כף החיים ר״ז:ז). תמצית: משנאמרה הברכה, פטרה את כל שלפניו, ואף שלא נתכוון אלא למין אחד. ולמעשה — כהוראת הרב.
ובספק בשיעור: אם מסתפק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס א״צ לברך בנ״ר (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד). וכף החיים נתן עצה למעשה: ונ״ל דאם אפשר יש לאכול עוד ולשתות כדי שיתחייב בברכה אחרונה על מה שאכל עכשיו ויכוין לפטור גם מה שאכל מקודם ואם א״א יש להרהר הברכה בלבו (כף החיים ר״ז:ה).
ד. החתימה — ברוך חי העולמים, בלא שם
הדין: וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים (שו״ע או״ח ר״ז:א).
מהיכן הספק: שני התלמודים אינם שווים בה. לשון הטור: ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בא״י חי העולמים (טור או״ח סימן ר״ז) — ואביו הרא״ש נהג כירושלמי: וכן היה נוהג א״א הרא״ש ז״ל (טור או״ח סימן ר״ז). ובירושלמי אכן שנינו: רבי כשהיה אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי ברוך אתה יי חי העולמים (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א).
ולצד השני: הבית יוסף מביא את מי שלא חתמו כלל — ועל דבר החתימה כתב רבינו ירוחם שלא נהגו לסיים בה (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — ואת תשובת הרשב״א לשואלו: תשובה אתה שמעת אני לא שמעתי ולא ראיתי מי שחותם בה (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
והדרך האמצעית, שהיא שלנו: תלמידי רבינו יונה — ונראה למורי הרב שזה מטבע קצר הוא וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), והנכון לומר חתימת הברכה בלא שם ונימא בא״י בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — והבית יוסף חתם: וכן ראוי לנהוג (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
והט״ז מבארו בקצרה: הטעם שבגמ׳ דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה׳ חי עולמים וע״כ אנו חותמים בלא שם (ט״ז ר״ז:א). והמשנה ברורה מעמידה את שתי השיטות: שי״א שהיא מטבע ארוכה וי״א שתקנו בה מטבע קצר בלא חתימה ולכך טוב שיחתום אבל בלא שם (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה) ; ומביאה את דעת הגר״א ואת המנהג בפועל: ודעת הגר״א לחתום בה בשם כמו שמוזכר בירושלמי ומ״מ העולם לא נהגו כן (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה).
הסימן במשפט אחד: מה שמחלק בין המאכלים קודם האכילה אינו מחלק ביניהם לאחריה. פרי האילן שאינו מחמשת המינים, פרי האדמה, הירק, ואף מה שאין גידולו מן הארץ — ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות. ומאחדות זו נובעות שתי השורות האחרות שבסעיף: כיון שהברכה אחת, מברך לאחר כולם ברכה אחת ; וכיון שנוסחה נשאר חלוק בין שני התלמודים, מקיימין את החתימה ומסלקין ממנה את השם — חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים.
מקרים מעשיים
מקרה 1 — צלחת פירות, גבינה וכוס מים
המצב: אכל תפוח, חתיכת גבינה, ואחר כך שתה מים. כמה ברכות אחרונות?
ההנהגה: ברכה אחת. שלושתם בכלל לשון הסעיף — פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות (שו״ע או״ח ר״ז:א) —, ואף המים: כלל בזה אפילו מים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב). ומברך מברך לאחר כולם ברכה אחת (שו״ע או״ח ר״ז:א), שואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד). ובלבד שיהא בכל סוג שיעורו: והיינו כגון שאכל כזית ושתה רביעית דברכה אחת פוטרתן (כף החיים ר״ז:ו). ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 2 — תמרים וענבים בין שאר הפירות
המצב: על השולחן תפוחים ובננות, וגם תמרים וענבים. האם ברכתם האחרונה שווה?
ההנהגה: לא — וזהו החריג שהסעיף עצמו מוציא: חוץ מחמשת המינים (שו״ע או״ח ר״ז:א). חמשת מיני הפירות של ארץ ישראל ברכתם ברכה מעין שלש, וכלשון הרמב״ם: והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). והטור אמר את הדבר בלשון אחרת, בפרי שאינו משבעת המינין (טור או״ח סימן ר״ז) — ושתי הלשונות עולות לאחד, שהרי שני מיני הדגן שבשבעת המינים אינם פרי העץ. ופרטי השיעורים והצירופים בסימן ר״ח · 208. ולמעשה — כהוראת הרב.
מקרה 3 — כיצד חותמין את הברכה בפועל
המצב: הגיע לסוף בורא נפשות. האם יזכיר בחתימה שם שמים, או יחתום בלא שם?
ההנהגה: השולחן ערוך הכריע: וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים (שו״ע או״ח ר״ז:א) — הרי שבלא שם. והיא שיטת תלמידי רבינו יונה שהביא הבית יוסף: וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), וכן ראוי לנהוג (בית יוסף או״ח סימן ר״ז). והמשנה ברורה העירה שדעת הגר״א אחרת ואין העולם נוהגין כן: ודעת הגר״א לחתום בה בשם כמו שמוזכר בירושלמי ומ״מ העולם לא נהגו כן (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה). ולמעשה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- מפני מה אין הברכה שלאחר האכילה הולכת אחר חלוקת הברכה שללפניה?
- מה הם חמשת המינים שבסעיף שלנו, והיכן נתבאר דינם?
- האם המים בכלל בורא נפשות רבות? כדעת מי בגמרא, ומפני מה נוקטין כן?
- מה הן שתי התנועות שבנוסח הברכה, לפי הטור והבית יוסף?
- מפני מה חותמין ברוך חי העולמים בלא שם, והרי בירושלמי מפורש בשם?
להמשך הלימוד
אם רצונך להעמיק בסימן זה:
📖הצטרפות לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — היקף הברכה האחרונה ; לאפוקי מצות ; וחסרונם או וחסרונן ; מטבע ארוכה ומטבע קצרה
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולזכירה מהירה
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת שולחן ערוך הרב — ברכה אחרונה על הפירות