דעת › אורח חיים — יום-יום › סימן ר״ח · 208 › רמה 3 — סיכום

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן ר״ח

דין ברכה מעין שלש אחרי ה׳ מיני פירות וה׳ מיני דגן

דיני ברכה מעין שלש אחר חמשת מיני הפירות וחמשת מיני דגן. חמשת המינים (ברכות מ״ד ע״א) ; מעשה קדירה ודייסא ; קמח ושתיתא ; אורז ודוחן ; כזית דגן בכדי אכילת פרס ; חתימת הברכה ; מעין המאורע ; וברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים ר״ח — י״ח סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים שכבר שלטו ברמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

הציר המרכזי — קו הסימן
טבלת-אב של י״ח הסעיפים
חמשת המינים ומעשה קדירה — מי חייב בברכה
הדגן, הקמח והשתיתא — מה שאינו בכללה
אורז, דוחן וקטניות — הקרובים לדגן והתערובת
נוסח הברכה וחתימתה
מה נפטר בברכה זו — כוחה של הברכה
ברכת שלשה וספק
כללי זהב
סימן לזכירה
מכשולים שיש להיזהר מהם
ההנהגה למעשה
טבלת סיכום מסכמת

1. הציר המרכזי — קו הסימן

הכלל הגדול של סימן ר״ח:

אין הסימן הזה (י״ח סעיפים) מדבר אלא בדבר אחד: אלו מאכלים ראויים שתיאמר אחריהם ברכה שהיא קיצור ברכת המזון. והתשובה בתיבה אחת: חשיבות. חמשת הפירות שנשתבחה בהם הארץ בכתוב, וחמשת מיני דגן שעליהם יחיה האדם, חשובים לכך ; וכל השאר די להם בבורא נפשות. ומכאן שלוש שאלות, והסימן נוטלן כסדרן: מי נכנס לחשיבות זו — ובאיזה תנאי נכנס הדגן (שיהא נעשה תבשיל) ; כיצד נאמר הנוסח — חתימתו כאן ובארץ ישראל, ביין, וביום טוב ; ועד היכן כוחה מגיע — מה היא גוררת עמה ומה היא מניחה מאחוריה.

💡 המפתח הכולל: ארבע תיבות — חשיבות, מצב, חתימה, וכוח:

חשיבות — על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש (שו״ע או״ח ר״ח:א).
מצב — חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא (שו״ע או״ח ר״ח:ב).
חתימה — בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובא״י חותם על הארץ ועל פירותיה (שו״ע או״ח ר״ח:י).
כוח — ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה (שו״ע או״ח ר״ח:יז).

2. טבלת-אב של י״ח הסעיפים

י״ח הסעיפים מתחלקים בעניינם: תשעה הראשונים משרטטים את גבול הברכה, שלושה שאחריהם נותנים את נוסחה, וששה האחרונים מודדים את כוחה.

סעיף	הענין	לב ההלכה	סימן
א׳	חמשת המינים	על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש (שו״ע או״ח ר״ח:א).	שנשתבחה בהן הארץ
ב׳	מעשה קדירה	חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא (שו״ע או״ח ר״ח:ב) ; אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל (שו״ע או״ח ר״ח:ב).	טעם או דיבוק
ג׳	שקדים לחולה	אם עושים כן כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות ואם לדבק בעלמא אינו מברך בורא מיני מזונות (שו״ע או״ח ר״ח:ג).	לסעוד הלב
ד׳	דגן שלם	אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ד) ; ובהגה, אבל האוכל שעורי׳ שלמים אפי׳ קלויין באש (רמ״א או״ח ר״ח:ד).	הגרעינין שלמים
ה׳	קמח בעין	קמח אפי׳ של חיטים מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ה).	יצא מכלל פרי
ו׳	שתיתא	אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכיל׳ וללועסו… מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה (שו״ע או״ח ר״ח:ו) ; ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ו).	עבה ורכה
ז׳	אורז	הכוסס… את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ז) ; או שטחנו ועשה ממנו פת מברך עליו בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ז).	זן ואינו חשוב
ח׳	דוחן וקטניות	על פת דוחן ופליזו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ח) ; ובהגה, אם נשארו שלימים וטובים מבושלים כמו חיין מברך בורא פרי האדמה (רמ״א או״ח ר״ח:ח).	יצא מתורת פרי
ט׳	תערובת	ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס (שו״ע או״ח ר״ח:ט) ; בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן (שו״ע או״ח ר״ח:ט).	טעם ושיעור
י׳	חתימה בפירות	בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובא״י חותם על הארץ ועל פירותיה (שו״ע או״ח ר״ח:י).	הא לן והא להו
י״א	חתימת היין	בברכה מעין שלש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פה״ג או על הארץ ועל הפירות (שו״ע או״ח ר״ח:יא).	ארץ בחתימה
י״ב	מעין המאורע	מזכירין בה מעין המאורע בשבת וי״ט ור״ח אבל לא בחנוכה ופורים (שו״ע או״ח ר״ח:יב) ; ויקדים המחיה ואח״כ הגפן ואח״כ העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יב).	סדר הקדימה
י״ג	תפוחים ובשר	אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יג) ; אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים (שו״ע או״ח ר״ח:יג).	לפי ההזכרה
י״ד	ענבים	שתה יין ובירך בפה״ג ואכל ענבים צריך לברך עליהם בורא פרי העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יד).	גפן אינו עץ
ט״ו	ענבים בדיעבד	אם בדיעבד בירך על הענבים בפה״ג או אחריהם על הגפן יצא (שו״ע או״ח ר״ח:טו).	בדיעבד
ט״ז	יין ומים	שתה יין ומים אין לו לברך על המים בורא נפשות שברכת היין פוטרת (שו״ע או״ח ר״ח:טז).	יין פוטר משקין
י״ז	ברכת שלשה	ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו (שו״ע או״ח ר״ח:יז) ; אבל ביין ברכת שלשה פוטרתו (שו״ע או״ח ר״ח:יז).	יין ותמרים
י״ח	ספק	לא יכלול על הספק שום תוספת בברכת מעין שלש אע״פ שאינו מוסיף שם ומלכות (שו״ע או״ח ר״ח:יח).	אין מוסיפין מספק

⚖ 2. טבלת-אב של י״ח הסעיפים

חמשת המינים → ברכה אחת מעין שלש → וחמשת מיני דגן משנעשו תבשיל, אף שהם המיעוט → אבל דגן שניתן לדבק בלבד, בטל → ודגן שנשאר שלם, בורא פרי האדמה → וקמח בעין, שהכל → ושתיתא: עבה במ״מ, רכה שהכל → והאורז פותח במ״מ וחותם בבורא נפשות → והדוחן והקטניות בשהכל → ובתערובת, כזית דגן בכדי אכילת פרס → וחותם בחוץ לארץ על הארץ ועל הפירות, ובארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה → וביין על הארץ ועל פרי הגפן → ומזכיר מעין המאורע בשבת וביום טוב ובראש חודש → וכולל מזונות ויין ופירות בברכה אחת, ומקדים המחיה → והתפוחים נפטרים בברכת העץ ולא בברכת הגפן → והמים נפטרים בברכת היין → וברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה, חוץ מיין ותמרים → ואין מוסיפין תוספת מספק.

3. חמשת המינים ומעשה קדירה — מי חייב בברכה

📖 המשנה — אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש (ברכות מ״ד ע״א).

↓

🌾 שני הכללים — כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש (ברכות מ״ד ע״א) ; כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש (ברכות מ״ד ע״א).

💡 הטעם — שמתוך חשיבותן שנשתבחה בהן א״י כדכתיב בקרא ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:א) ; דבהמ״ז או ברכה מעין שלש אינם אלא בחמשה מינין מפני חשיבותן (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:כט).

↓

🍲 מעשה קדירה — כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות (ברכות ל״ו ע״ב) ; ובמשנה ברורה הטעם כיון דהוא בא להטעים ולהכשיר את התבשיל והוא מחמשת המינין דחשיבי הוא העיקר (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:ז).

4. הדגן, הקמח והשתיתא — מה שאינו בכללה

🌱 דגן שלם — הכוסס את החטה מברך עליה בורא פרי האדמה (ברכות ל״ז ע״א) ; ובשו״ע אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ד).

❓ ספק התוספות — והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכ׳ מעין שלש ולכך כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרנו ברכת המזון (שו״ע או״ח ר״ח:ד) ; ולמעשה ואם אירע שאכלו שלא בתוך הסעודה יברך אחריהם בנ״ר כי כן הוא מעיקר הדין (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:יח).

↓

🌾 הקמח — קמח אפי׳ של חיטים מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ה) ; והטעם כיון שנשתנה החטה שנטחן עומד להתעלות ולעשות ממנו פת וקודם לזה יצא מכלל פרי ולדרך אכילתו לא בא (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:כ).

🥣 שתיתא — אמר רב חסדא ולא פליגי הא בעבה הא ברכה עבה לאכילה עבדי לה רכה לרפואה קא עבדי לה (ברכות ל״ח ע״א) ; ובשו״ע ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ו).

5. אורז, דוחן וקטניות — הקרובים לדגן והתערובת

🍚 הברייתא — הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה טחנו אפאו ובשלו אף על פי שהפרוסות קיימות בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף מברך עליו ברכה אחת מעין שלש (ברכות ל״ז ע״א).

✂️ והגהת הגמרא — ואהאי ברייתא דקתני ולבסוף ברכה אחת מעין ג׳ רמי בגמרא מדתניא לבסוף ולא כלום ומשני תני בהאי ברייתא נמי ולבסוף אינו מברך עליו ולא כלום (בית יוסף או״ח סימן ר״ח).

↓

📜 הרמב״ם — וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן הארז (רמב״ם הלכות ברכות פרק ג הלכה יא).

⚖️ התערובת — ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס (שו״ע או״ח ר״ח:ט) ; ובמשנה ברורה פרס הוא חצי ככר של עירוב י״א שלשה ביצים וי״א ארבעה וכזית הוא חצי ביצה (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:מג).

6. נוסח הברכה וחתימתה

🗺️ החתימה — מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות רבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה (ברכות מ״ד ע״א) ; ובשו״ע ואם בח״ל אוכל מפירות הארץ חותם ג״כ על פירותיה (שו״ע או״ח ר״ח:י).

🍷 ביין — בברכה מעין שלש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פה״ג או על הארץ ועל הפירות (שו״ע או״ח ר״ח:יא) ; ובמשנה ברורה ועיין באחרונים דמשמע מהם דהמנהג לחתום על הארץ ועל פרי הגפן (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:נו).

↓

🕯️ מעין המאורע — מזכירין בה מעין המאורע בשבת וי״ט ור״ח אבל לא בחנוכה ופורים (שו״ע או״ח ר״ח:יב) ; ובמשנה ברורה ובדיעבד אפילו לא הזכיר מעין המאורע יצא (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:נח).

📚 ברכה כוללת — יכלול הכל בברכה אחת ויקדים המחיה ואח״כ הגפן ואח״כ העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יב) ; והטעם לפי שברכתו במ״מ שהיא חשובה ומבוררת וגם קודמין בפסוק (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:ס).

7. מה נפטר בברכה זו — כוחה של הברכה

🍎 התפוחים — אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פרי העץ הם (שו״ע או״ח ר״ח:יג) ; והטעם ולא מפני שמעין ג׳ עדיף מבורא נפשות ויפטור אותה אלא מפני שמזכיר בפירוש על העץ ועל פרי העץ (בית יוסף או״ח סימן ר״ח).

🥩 הבשר והדגים — וה״ה אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים (שו״ע או״ח ר״ח:יג).

↓

🍇 הענבים — שתה יין ובירך בפה״ג ואכל ענבים צריך לברך עליהם בורא פרי העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יד) ; והטעם אבל ענבים דברכה ראשונה שלהם אינו בורא פרי הגפן אלא בפה״ע לא אמרינן דברכת על הגפן תפטרה (בית יוסף או״ח סימן ר״ח) ; ובדיעבד אם בדיעבד בירך על הענבים בפה״ג או אחריהם על הגפן יצא (שו״ע או״ח ר״ח:טו).

💧 המים — שתה יין ומים אין לו לברך על המים בורא נפשות שברכת היין פוטרת כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל מיני משקים (שו״ע או״ח ר״ח:טז).

8. ברכת שלשה וספק

🚫 הכלל — ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו (שו״ע או״ח ר״ח:יז) ; ומקורו שדקדקו משם רבני צרפת דברכת ג׳ אינה פוטרת מעין ג׳ (בית יוסף או״ח סימן ר״ח).

🍷 יוצא מן הכלל — אבל ביין ברכת שלשה פוטרתו (שו״ע או״ח ר״ח:יז), וה״ה אם בירך על התמרים בהמ״ז במקום על העץ יצא (שו״ע או״ח ר״ח:יז) ; והטעם והטעם משום דיין זיין וסועד הלב כמו לחם (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:עו).

↓

🔧 התיקון — ואם נזכר עד שלא חתם בברכת הזן יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ויסיים ברכה דמעין שלשה (שו״ע או״ח ר״ח:יז).

❓ הספק — לא יכלול על הספק שום תוספת בברכת מעין שלש אע״פ שאינו מוסיף שם ומלכות (שו״ע או״ח ר״ח:יח) ; ומנגד ודעת הט״ז והסכימו אתו כמה אחרונים לדינא דלא אמרינן סברא זו רק לענין לכתחלה (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:פב).

9. כללי זהב

ארבעה כללי זהב בסימן ר״ח

החשיבות — על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש (שו״ע או״ח ר״ח:א).
המצב — אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל (שו״ע או״ח ר״ח:ב).
השיעור — ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס (שו״ע או״ח ר״ח:ט).
ההזכרה — אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יג).

10. סימן לזכירה

חשיבות · מצב · חתימה · כוח — ארבעת צירי סימן ר״ח

① חשיבות — חמשה פירות וחמשה מיני דגן, ולא זולתם.
② מצב — הדגן חייב משנעשה תבשיל, ופטור כשהוא שלם או קמח.
③ חתימה — על הארץ, ולפי המקום — על הפירות או על פירותיה.
④ כוח — פוטרת את שהזכירה, ואינה פוטרת את שלא הזכירה.

כל שיש בו מחמשת המינין מברכין עליו בורא מיני מזונות (ברכות ל״ו ע״ב) — הדגן שנעשה תבשיל נושא את כל התבשיל.
הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה (ברכות ל״ז ע״א) — האורז החי אינו אלא פרי אדמה.
אינהו אכלי ואנן מברכין (ברכות מ״ד ע״א) — האוכל הוא האומר ״פירותיה״.
ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה (שו״ע או״ח ר״ח:יז) — אין הארוך פוטר את הקצר.

11. מכשולים שיש להיזהר מהם

❌ מכשול 1 : לחשוב שקמח שנתערב בתבשיל מחייב תמיד בורא מיני מזונות.
→ ובסימן : אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל (שו״ע או״ח ר״ח:ב).

❌ מכשול 2 : לחשוב שהאורז, מאחר שפותח בבורא מיני מזונות, חותם בעל המחיה.
→ ובסימן : וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן הארז (רמב״ם הלכות ברכות פרק ג הלכה יא).

❌ מכשול 3 : לחשוב שברכת היין פוטרת את הענבים הנאכלים בצדו.
→ ובסימן : דלא תימא דענבים נמי פה״ג נינהו ויפטרו בדיעבד בברכת היין קמ״ל דלא (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:סז).

12. ההנהגה למעשה

הענין	ההנהגה	לשון ההלכה
① מיני מזונות	עוגה, סולת, מאפה חיטים: בורא מיני מזונות לפניו ועל המחיה לאחריו	חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל (שו״ע או״ח ר״ח:ב)
② קמח לדבק	קמח שניתן לדבק בלבד — אינו משנה את הברכה	אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל (שו״ע או״ח ר״ח:ב)
③ אורז	אורז מבושל: בורא מיני מזונות לפניו, ובורא נפשות לאחריו	הכוסס… את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ואחריו בורא נפשות (שו״ע או״ח ר״ח:ז)
④ חתימה	בארץ ישראל, וכן באוכל מפירותיה בחוץ לארץ — על פירותיה	ואם בח״ל אוכל מפירות הארץ חותם ג״כ על פירותיה (שו״ע או״ח ר״ח:י)
⑤ יין ותפוחים	שתה יין ואכל תפוחים — מברך גם בורא נפשות על התפוחים	אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים (שו״ע או״ח ר״ח:יג)
⑥ שבת ויום טוב	מזכיר את היום קודם החתימה — ולא בחנוכה ופורים	מזכירין בה מעין המאורע בשבת וי״ט ור״ח אבל לא בחנוכה ופורים (שו״ע או״ח ר״ח:יב)

13. טבלת סיכום מסכמת

הענין	הכלל	סימן
חמשת הפירות	ברכה אחת מעין שלש	מחבר · סעיף א׳
מעשה קדירה	בורא מיני מזונות ועל המחיה, ואפילו הדגן מיעוט	מחבר · סעיף ב׳
קמח לדבק	בטל בתבשיל	מחבר · סעיף ב׳
שקדים לחולה	לסעוד הלב — במ״מ ; לדבק — לא, וטוב לגמעו בתוך הסעודה	מחבר · סעיף ג׳
דגן שלם	בורא פרי האדמה ובורא נפשות ; ובהגה, שעורים — שהכל	מחבר והגה · סעיף ד׳
קמח בעין	שהכל ובורא נפשות בכל אופן	מחבר · סעיף ה׳
שתיתא	עבה — במ״מ ועל המחיה ; רכה — שהכל ובורא נפשות	מחבר · סעיף ו׳
אורז	במ״מ ואחריו בורא נפשות, והוא שלא יהא מעורב	מחבר והגה · סעיף ז׳
דוחן וקטניות	פת שלהן שהכל ; ותבשיל שנשארו שלמים — בורא פרי האדמה	מחבר והגה · סעיף ח׳
תערובת	ראשונה אחר הטעם, אחרונה אחר כזית דגן בכדי אכילת פרס	מחבר · סעיף ט׳
חתימה בפירות	בחוץ לארץ על הארץ ועל הפירות ; ובארץ ישראל על הארץ ועל פירותיה	מחבר · סעיף י׳
חתימת היין	על הארץ ועל פרי הגפן, או על הארץ ועל הפירות	מחבר · סעיף י״א
מעין המאורע	שבת ויום טוב וראש חודש ; ולא בחנוכה ופורים	מחבר · סעיף י״ב
תפוחים, בשר ודגים	התפוחים נפטרים בברכת העץ ; הבשר והדגים אינם נפטרים	מחבר · סעיף י״ג
ענבים	בורא פרי העץ ועל העץ ; ובדיעבד יצא בברכת הגפן	מחבר · סעיפים י״ד-ט״ו
יין ומים	ברכת היין פוטרת את המים	מחבר · סעיף ט״ז
ברכת שלשה	אינה פוטרת מעין שלשה, חוץ מיין ותמרים	מחבר · סעיף י״ז
ספק	לא יכלול תוספת מספק	מחבר · סעיף י״ח

✦ ❖ ✦ חמשת כללי המעשה של סימן ר״ח בקיצור

חמשה פירות וחמשה מיני דגן, ולא זולתם — על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש (שו״ע או״ח ר״ח:א).
אין הדגן נכנס אלא משנעשה תבשיל — חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא (שו״ע או״ח ר״ח:ב).
בתערובת — השיעור מכריע בברכה אחרונה — ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס (שו״ע או״ח ר״ח:ט).
החתימה מזכירה את הארץ, ולפי המקום את פירותיה — בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובא״י חותם על הארץ ועל פירותיה (שו״ע או״ח ר״ח:י).
אין הברכה פוטרת אלא את שהזכירה — אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ (שו״ע או״ח ר״ח:יג).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון י״ח הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	חשיבות או זיון ; כל שיש בו מחמשת המינין (ברכות ל״ו ע״ב) ; הכוסס את האורז (ברכות ל״ז ע״א) ; חתימה — הא לן והא להו (ברכות מ״ד ע״א)	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של י״ח הסעיפים, תרשימים, כללי זהב, סימן לזכירה	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן ר״ח בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (ועיין בסימנים סימן ר״ז · 207, סימן ר״ט · 209)
להתבונן בכלל דבהמ״ז או ברכה מעין שלש אינם אלא בחמשה מינין מפני חשיבותן (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:כט): הברכה הולכת אחר החשיבות ולא אחר השובע

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״ח · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖הצטרפו לחברותא