דף הבית › אורח חיים — יום-יום › סימן ר״י · 210 › רמה 3 — סיכום מקיף

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦

סימן ר״י

האוכל פחות מכזית מה דינו

האוכל פחות מכזית מה דינו. ברכה ראשונה אין לה שיעור ; ברכה אחרונה צריכה שיעור — כזית ורביעית ; ספק הבריה וגדרה שבהגה ; ספק ברכה אחרונה של יין ; הטועם את התבשיל ; בולע ופולט ; וספק ברכות להקל
חזרה מסודרת, זיכרון מהיר, וההנהגה למעשה

המקור: שולחן ערוך, אורח חיים ר״י — ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים שכבר למדו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 מהלך הסיכום

יסוד הסימן — קו המחשבה
טבלת האב של ב׳ הסעיפים
מקור הסוגיא — זית מליח
כזית ורביעית — שיעור הברכה האחרונה
ברכה ראשונה אין לה שיעור — הדין שכנגד
בריה — הנאכל כמות שהוא
ספק ברכה אחרונה של יין — הספק השני
הטועם את התבשיל — טעימה אינה אכילה
כללי זהב
סימן לזיכרון
מכשולות שיש להיזהר מהם
ההנהגה למעשה

1. יסוד הסימן — קו המחשבה

הכלל הגדול של סימן ר״י:

סימן זה (ב׳ סעיפים) שואל דבר אחד: מה עושה את הפרוסה למעשה אכילה? והוא משיב על כך פעמיים, בשתי דרכים. סעיף א׳ משיב בכמות: אין ברכה אחרונה אלא מכזית באוכלין ומרביעית במשקין — ואילו הברכה שלפניה, שאינה מודדת מעשה אלא מתירה הנאה, אין לה שיעור כלל. וסעיף ב׳ משיב בכוונה: הטועם את תבשילו לתקנו לא אכל, ויהיה השיעור אשר יהיה. ובאמצע הניח הסימן שני ספקות פתוחים — הבריה והיין — ולא פשטם, אלא לימד שלא ליכנס לתוכם.

💡 המפתח הכללי: שני שיעורים, שני ספקות, וכוונה אחת:

השיעור — האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א).
אין שיעור לפניה — ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג).
הספק — לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א).
הכוונה — הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב).

2. טבלת האב של ב׳ הסעיפים

ב׳ הסעיפים חולקים ביניהם את החומר: הראשון מודד את מעשה האכילה, והשני גודר אותו בכוונה.

סעיף	הענין	עיקר ההלכה	סימן
א׳	שיעור ברכה אחרונה	האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א) ; ויש מסתפקים לומ׳ שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רימון שמברכין לאחריו אע״פ שאין בו כזית (שו״ע או״ח ר״י:א) ; ויש מסתפקין עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותו על כזית (שו״ע או״ח ר״י:א).	כזית ורביעית
ב׳	הטועם את התבשיל	הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב) ; וי״א שאם הוא בולעו טעון ברכה ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט (שו״ע או״ח ר״י:ב) ; ובהגה וספק ברכות להקל (רמ״א או״ח ר״י:ב).	כוונת הלב

⚖ 2. טבלת האב של ב׳ הסעיפים

אכל או שתה כל שהוא → מברך תחילה, שאסור ליהנות בלא ברכה → אכל פחות מכזית → אינו מברך לאחריו כלל → שתה פחות מרביעית → אינו מברך לאחריו כלל → בריה שלמה פחותה מכזית → נכון ליזהר שלא לאכלה לבדה → נטל הגרעין → שוב אינה בריה → יין בין כזית לרביעית → טוב ליזהר שלא ליכנס לספק → טועם ובולע עד רביעית → אינו מברך, וספק ברכות להקל → טועם ופולט → אינו מברך אפילו על הרבה.

3. מקור הסוגיא — זית מליח

🫒 המעשה — אני ראיתי את רבי יוחנן שאכל זית מליח, וברך עליו תחלה וסוף (ברכות ל״ח ע״ב) : בירך רבי יוחנן תחילה וסוף על זית אחד.

↓

❓ הקושיא — רבי יוחנן היכי מברך על זית מליח? כיון דשקילא לגרעיניה (ברכות ל״ח ע״ב), ובהמשך בצר ליה שיעורא (ברכות ל״ט ע״א) — משניטל הגרעין שוב אין כאן שיעור.

✅ התירוץ — מי סברת כזית גדול בעינן? כזית בינוני בעינן (ברכות ל״ט ע״א), וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן זית גדול הוה, דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא (ברכות ל״ט ע״א).

↓

⚖️ המסקנה — כיון שהוצרכה הגמרא להעמיד בזית גדול, שמע מינה שהשיעור הוא הקובע ולא שלמות הפרי ; ומכאן דקדק הרי״ף את שני הדינים, וכלשון הבית יוסף: שמעינן מינה דכל היכא דאיכא כזית בעי ברכה תחלה וסוף אבל היכא דליכא כזית תחלה בעי ברכה שאסור לאדם ליהנות מן העולם הזה כלום בלא ברכה ולבסוף לא בעי ברכה (בית יוסף או״ח סימן ר״י).

4. כזית ורביעית — שיעור הברכה האחרונה

🎯 לשון מרן — האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א).

📚 וברמב״ם — אבל אכל פחות מכזית בין מן הפת בין משאר אוכלין. והשותה פחות מרביעית בין מן היין בין משאר משקין. מברך בתחלה ברכה הראויה לאותו המין ולבסוף אינו מברך כלל (רמב״ם הלכות ברכות פרק ג הלכה יב).

↓

💡 הטעם — דבפת הלא כתיב ואכלת ושבעת וברכת וגו׳ ואין אכילה בכל התורה פחותה מכזית ובשאר דברים כשתקנו חז״ל ברכה אחרונה כעין זה תקנו (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ד) ; ובמשקין ובמשקין נמי מדאשכחן בעלמא לענין שתיית משקין אסורין דחיובו ברביעית הכא נמי כשתקנו ברכה אחרונה במשקה בשיעור זה תקנו (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ד).

➕ הצירוף — כל האוכלין מצטרפין לכזית לברך עליהן ברכה אחרונה הראויה להן (משנה ברורה, מ״ב ר״י:א), ומאידך אכל הכזית מעט ונשתהה הרבה באכילתו אם יש מתחלת האכילה עד סוף האכילה יותר מכדי אכילת פרס אינו מצטרף (משנה ברורה, מ״ב ר״י:א).

5. ברכה ראשונה אין לה שיעור — הדין שכנגד

🚪 הכלל — ברכה ראשונה אין לה שיעור שעל כל הדברים מברכים לפניהם בכל שהו שאסור ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה (טור או״ח סימן ר״י).

↔️ ולעומתו — אבל ברכה אחרונה צריכה שיעור ושיעורה בז׳ המינין כזית (טור או״ח סימן ר״י).

↓

🧭 ובמשנה ברורה — ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג) : הראשונה מודדת הנאה, ואין להנאה שיעור ; והאחרונה מודדת מעשה, ולמעשה יש שיעור.

6. בריה — הנאכל כמות שהוא

🍇 הספק — ויש מסתפקים לומ׳ שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רימון שמברכין לאחריו אע״פ שאין בו כזית (שו״ע או״ח ר״י:א), וטעמו מפני חשיבותיה ואם נתרסקה קודם אכילה לא מקרי בריה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ו).

🛡️ ההנהגה — לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א) ; וכן בבית יוסף ומ״מ כיון דכל הנך רבוותא מסתפקים בדבר יש ליזהר שלא לאכול בריה לבדה אם אין בה כזית (בית יוסף או״ח סימן ר״י).

↓

📏 הגדר שבהגה — ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא (רמ״א או״ח ר״י:א), אבל אם לקח הגרעין ממנו לא מקרי ברי׳ (רמ״א או״ח ר״י:א) ; ובמשנה ברורה ולא מבעיא אם הגרעינין ראוי ג״כ לאכלן בודאי ע״י חסרונן נתבטל שם בריה מהפרי ואפילו אם היו מהמינין שאין ראוי לאכול אותן כלל ג״כ נתבטל הפרי מתורת בריה עי״ז (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ט).

🌾 ומקורו — ובירושלמי משמע שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רמון שמברכין אחריו אע״פ שאין בו כזית (טור או״ח סימן ר״י), והתוספות מסתפקין בזה לכך טוב ליזהר שלא לאכול בריה פחותה מכזית כדי להסתלק מן הספק (טור או״ח סימן ר״י).

7. ספק ברכה אחרונה של יין — הספק השני

🍷 הספק — ויש מסתפקין עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותו על כזית (שו״ע או״ח ר״י:א).

🧭 ההנהגה — לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית (שו״ע או״ח ר״י:א) ; ובטור ועוד מסתפקין בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותה על כזית או דווקא ברביעית לכן טוב ליזהר שלא לשתות אלא או פחות מכזית או רביעית כדי שלא ליכנס לספיקא (טור או״ח סימן ר״י).

↓

📐 השיעורים — דהוא שליש רביעית דאפשר דלענין משקה ג״כ משערינן כמו באכילה בכזית (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יא), ובדיעבד ובדיעבד אם שתה כזית ואין לו רביעית טוב ליזהר שלא ישתה עד רוב רביעית (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יב) ; ולדעת הרמב״ם אין כאן ספק — ודעת הרמב״ם בפ״ג דבין יין בין שאר משקין אין מברכין עליהם ברכה אחרונה בפחות מרביעית (בית יוסף או״ח סימן ר״י).

8. הטועם את התבשיל — טעימה אינה אכילה

🥄 הדין — הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב) ; ובגמרא מטעמת אינה טעונה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום (ברכות י״ד ע״א).

💡 הטעם — דאע״ג דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה אפילו כל שהוא בין באכילה בין בשתיה היינו כשמכוין לאכול ולשתות אבל הכא שאין כונתו אלא לטעום לידע אם צריך מלח או תבלין א״צ ברכה לא לפניה ולא לאחריה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יג).

↓

⚖️ הדעה השניה — וי״א שאם הוא בולעו טעון ברכה ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט (שו״ע או״ח ר״י:ב), ולדידה אפילו בכל שהוא כיון שיש לו הנאת מעיו (משנה ברורה, מ״ב ר״י:טז) ; ובפולט הכל מודים — ואם הוא פולט מותר אפילו ביותר מרביעית בלי ברכה גם לדעה זו (משנה ברורה, מ״ב ר״י:טו).

🚧 הגבול וההכרעה — ועד בכלל אבל יתר מרביעית כיון שהוא הנאה יתירה חשיב כמו שמתכוין לאכילה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יד) ; ובהגה וספק ברכות להקל (רמ״א או״ח ר״י:ב), ובמשנה ברורה היינו באפילו אם הוא בולע לא יברך כיון שאין כונתו לאכילה וכסברא הראשונה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יט).

9. כללי זהב

ארבעת כללי הזהב של סימן ר״י

לפניה — ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג).
לאחריה — האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א).
הבריה — ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא (רמ״א או״ח ר״י:א).
הטועם — הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב).

10. סימן לזיכרון

רשות · מידה · ספק · כוונה — ארבעת צירי סימן ר״י

① הרשות — ברכה שלפניה אינה מודדת דבר, שהיא רשות ליהנות.
② המידה — ברכה שלאחריה מודדת מעשה, ומעשה אכילה בכזית ומעשה שתייה ברביעית.
③ הספק — בבריה וביין לא פשט מרן, אלא לימד להסתלק.
④ הכוונה — הטועם לתקן אינו אוכל, ואינו בכלל השיעורים.

ואין אכילה בכל התורה פחותה מכזית (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ד) — המשפט שכל השיעור תלוי בו.
לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א) — עצה, ולא פסק.
אבל אם לקח הגרעין ממנו לא מקרי ברי׳ (רמ״א או״ח ר״י:א) — הכל תלוי בשלמות.
ואם הוא פולט מותר אפילו ביותר מרביעית בלי ברכה גם לדעה זו (משנה ברורה, מ״ב ר״י:טו) — מה שהכל מודים בו.

11. מכשולות שיש להיזהר מהם

❌ מכשול 1: לחשוב שמאחר שאין ברכה אחרונה בפחות מכזית, אין כאן ברכה כלל.
→ ולפניה הדין הפוך: מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין (שו״ע או״ח ר״י:א), ובמשנה ברורה ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג).

❌ מכשול 2: לקרוא ויש מסתפקים כהכרעה, ולברך אחר גרגיר ענב אחד.
→ ספק הוא, ואין הסימן מוציא ממנו אלא הרחקה: לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א).

❌ מכשול 3: לקרוא בריה לכל פרי קטן, אף שנפגם.
→ ובהגה: ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא (רמ״א או״ח ר״י:א), ובמשנה ברורה וכ״ש אם נחתך מעט מהפרי גופא (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ח).

❌ מכשול 4: לחשוב שהטועם רשאי לברך מספק, מחמת חומרא.
→ ודע דאף שבשו״ע כתב אין צריך לברך ממילא אסור לברך דהו״ל ברכה לבטלה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:יד).

12. ההנהגה למעשה

המקרה	ההנהגה	יסוד ההלכה
① אכל או שתה כל שהוא	מברך לפניה, ואין שיעור	ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג)
② אכל פחות מכזית	אין לאחריה כלום	האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א)
③ בריה פחותה מכזית	אוכל כמה מהן עד כזית ודאי	לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א)
④ שתיית יין	פחות מכזית או רביעית שלמה	לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית (שו״ע או״ח ר״י:א)
⑤ טועם את התבשיל	אינו מברך, ואף לא מחמת חומרא	הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב)

✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי המעשה של סימן ר״י בקצרה

אין דבר נאכל בלא ברכה שלפניו, ויהיה השיעור אשר יהיה — ואפי׳ על כל שהוא בין מדבר אוכל בין ממשקה דאסור ליהנות מן העוה״ז בלא ברכה (משנה ברורה, מ״ב ר״י:ג).
הברכה האחרונה מתחילה בכזית וברביעית — האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל (שו״ע או״ח ר״י:א).
בספק שלא נפשט — מסתלקין ממנו ואין נכנסין לתוכו — לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית (שו״ע או״ח ר״י:א).
אין בריה אלא בנאכל כמות שהוא — ולא מיקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא (רמ״א או״ח ר״י:א).
הטועם לתקן אינו אוכל — הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפי׳ אם הוא בולעו (שו״ע או״ח ר״י:ב).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	התוכן	הקנין
🌱 רמה 1 — בסיס	לשון ב׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	זית מליח דרבי יוחנן (ברכות ל״ח ע״ב · ל״ט ע״א) ; שיעור המעשה כנגד חשיבות הנאכל ; גדר הבריה ; כוונה כנגד הנאת מעיים	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת האב של ב׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזיכרון	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן ר״י בשולחן ערוך עצמו
לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה הוא דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; והפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על הסימן (ועיין סימנים ר״ט · 209, רי״א · 211)
להתבונן בחלוקת הסימן: הברכה שלפניה מודדת הנאה ושלאחריה מודדת מעשה — ומדוע אי אפשר ששיעורן יהיה שווה?

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן ר״י · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com

📖להצטרף לחברותא