The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ו׳ סעיפים
| Seif | Case | Ruling | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | ברכותיהן שוות | ✦ מקדים מין שבעה | היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אע״פ שאינו חביב כמו המין האחר ; ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב ; ואם אין ברכותיהן שוות כגון צנון וזית איזה מהם שירצ׳ יקדים, וי״א שגם בזה צריך להקדי׳ החביב ; ונקרא חביב המין שרגיל להיו׳ חביב עליו. |
| ב׳ | שיטת הרמב״ם | חביב עדיף | ולהרמב״ם אם היה מין אחד חביב לו יות׳ — בין שברכותם שוות בין שאינם שוות, בין שיש בהן ממין שבעה בין שאין — מקדים החביב לו אז באותה שעה ; ואם אינו רוצ׳ בזה יותר מבזה, אם יש ביניה׳ משבעת המינים עליו מברך תחלה. |
| ג׳ | חשיבות הברכה | ✦ בפה״ע קודמת לשהכל | הביאו לפניו דבר שברכתו בפה״ע ודבר שברכתו שהכל — בפה״ע קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד ; וכן בפה״א ושהכל, בפה״א קודמת ; ובפה״ע ובורא פרי האדמה איזה מהם שירצה יקדים, וי״א שבורא פרי העץ קודם. |
| ד׳ | המוקדם בפסוק | תמרים קודמים לענבים | כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעור׳ קודם לברכה, וארץ בתרא הפסיק הענין, הלכך תמרי׳ קודמים לענבים ; ובהגה: אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו — בפה״ג חשובה וקודמת, אבל מעשה קדיר׳ מחמשת מיני דגן היא חשובה יות׳ מברכת היין. |
| ה׳ | חטה בתבשיל או בפת | ✦ דוקא תבשיל או פת | הא דחטה ושעורה קודמין דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת, אבל הכוסס חטה שברכתו ב״פ האדמה אינה קודמת לברכת בפה״ע ; ובהגה: ברכת המוציא קודם לברכת במ״מ וכ״ש לשאר ברכות, ואין דין קדימה אלא כשרוצה לאכול משניהם, ואינו אלא לכתחלה. |
| ו׳ | תבשיל מקמח כוסמין | ברכת התבשיל קודמת | היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון וגפן ותאנה ורימון — כיון דמברך על התבשיל בורא מיני מזונות ברכתו קודמת, אע״ג דהנך ממין ז׳ ואיהו לאו ממין שבעה, מ״מ כיון דחשיבי דעבדי מנייהו פת. |
קדימה בברכות — conduct in daily life
| Case | Source | Conduct | Governing idea |
|---|---|---|---|
| ברכותיהן שוות ויש מין שבעה | מחבר · סעיף א׳ | ✦ מין שבעה קודם | One blessing is going to cover both: better that it be said over what the land of Israel is praised for. |
| ברכותיהן שוות ואין מין שבעה | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רי״א:ו | החביב קודם | With no objective title in play, a man's settled taste decides — not his appetite of the moment. |
| אין ברכותיהן שוות — צנון וזית | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רי״א:ט | ✦ לי״א — החביב קודם | Two separate blessings: neither exempts the other. The first view therefore leaves him free; the second, adopted by the Mishna Berura, keeps the preference in force. |
| בפה״ע מול שהכל | מחבר · סעיף ג׳ · מ״ב רי״א:טו | בפה״ע קודמת | The wording that names the kind precedes the wording that covers everything. |
| שני מינים משבעת המינים | מחבר · סעיף ד׳ | ✦ המוקדם בפסוק קודם | The verse has already ranked them: we do no more than follow its order, second ארץ included. |
| פת ומזונות על השולחן | רמ״א · סעיף ה׳ · מ״ב רי״א:כח | המוציא קודם | Bread rules the whole meal; its blessing yields neither to the important nor to the favourite. |
Frequently asked questions — Siman רי״א
Several fruits are in front of me: which do I bless first (Siman 211)?
The Choulhan Aroukh, Orach Chaim 211:1 first sets out the case where one blessing covers both: « היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אע״פ שאינו חביב כמו המין האחר » (שו״ע או״ח רי״א:א), and where none is of the seven species: « ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב » (שו״ע או״ח רי״א:א). Where the two blessings differ, the Mechaber brings two views: « ואם אין ברכותיהן שוות אפי׳ יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצ׳ יקדים ואפי׳ אינו חביב » (שו״ע או״ח רי״א:א), and then « וי״א שגם בזה צריך להקדי׳ החביב » (שו״ע או״ח רי״א:א). The term chaviv is defined on the spot: « ונקרא חביב המין שרגיל להיו׳ חביב עליו אפי׳ אם עתה חפץ במין השני » (שו״ע או״ח רי״א:א). The Mishna Berura sets out the practice: « ומשמע מדברי הפוסקים דיתנהג כך יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח״כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו ואחר גמר אכילתו יחזור לאכול המין הראשון » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:י), and recalls the precondition of the whole siman: « ודוקא שגם דעתו היה לאכול מכולם הא אם אין כולם לפניו או שאין דעתו לאכול מכולם אין שייך בזה דין קדימה » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:א). The question comes from the Mishnah, היו לפניו מינים הרבה, and the Gemara divides it: « מחלוקת בשברכותיהן שוות, דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף, ורבנן סברי מין חביב עדיף » (ברכות מ״א ע״א).
A fruit of the tree and a drink: which comes first (Siman 211)?
According to the Choulhan Aroukh, Orach Chaim 211:3: « הביאו לפניו דבר שברכתו בפה״ע ודבר שברכתו שהכל בפה״ע קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד » (שו״ע או״ח רי״א:ג), and likewise « וכן בפה״א ושהכל בפה״א קודמת » (שו״ע או״ח רי״א:ג). The Mishna Berura explains the criterion: « פי׳ דברכת בפה״ע מבוררת טפי על איזה מברך וחשובה היא מברכת שהכל שאינה רק ברכה כוללת לכל המינים » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:טו), and draws a table ruling from it: « וע״כ כשמביאים לפניו יי״ש עם מרקחת יברך על המרקחת תחלה אף שהיי״ש חביב עליו יותר » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:טז). Between tree and ground the Mechaber leaves the choice — « ואם הביאו לפניו בפה״ע ובורא פרי האדמה איזה מהם שירצה יקדים » (שו״ע או״ח רי״א:ג) — and then brings « וי״א שבורא פרי העץ קודם » (שו״ע או״ח רי״א:ג), on which the Mishna Berura rules: « והסכימו האחרונים דנכון לנהוג כי״א הזה אם שניהם שוים בחביבות אכן אם פה״א חביב עליו יותר מברך על החביב כנ״ל בס״א » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:יח).
Why do dates come before grapes (Siman 211)?
Because the order of blessing follows the order of the verse. The Choulhan Aroukh, Orach Chaim 211:4 writes: « כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעור׳ קודם לברכה » (שו״ע או״ח רי״א:ד), and the verse breaks in two: « וארץ בתרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא » (שו״ע או״ח רי״א:ד), hence « הלכך תמרי׳ קודמים לענבים שזה שני לארץ בתרא וזה ג׳ לארץ קמא » (שו״ע או״ח רי״א:ד). The Mishna Berura notes that the verse's דבש means dates: « דדבש שבקרא הוא תמרים שיוצא מהן דבש » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:כב), and that this ranking holds only for ripe fruit: « וכתבו האחרונים דחשיבות מין שבעה להקדים ראשון לשני הוא רק כשנגמר הפרי » (משנה ברורה, מ״ב רי״א:כ). The rule is an amoraic dictum: « כל המוקדם בפסוק זה, מוקדם לברכה » (ברכות מ״א ע״א). But grapes made into wine rise again, as the gloss writes: « אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו בפה״ג חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה » (רמ״א או״ח רי״א:ד), while « אבל מעשה קדיר׳ מחמשת מיני דגן היא חשובה יות׳ מברכת היין » (רמ״א או״ח רי״א:ד).