דף הבית
›
אורח חיים — יום-יום
›
סימן רכ״ג · 223
›
רמה 3 — סיכום מקיף
✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦
סימן רכ״ג
מי שילדה אשתו ומת מורישו
לידה, ירושה, בית חדש וכלים חדשים. הטוב והמטיב ; שהחיינו ; דיין האמת ; בשעת הקנין ; מלביש ערומים
סיכום מובנה, שינון מהיר, וההנהגה למעשה
📑 תכנית הסיכום
- כלל הסימן — חוט השני
- טבלת אב של ו׳ הסעיפים
- הסוגיא — שאלת האם
- ילדה אשתו זכר — סעיף א׳
- מתה אשתו בלדתה — הגהת הרמ״א
- מת אביו והירושה — סעיף ב׳
- בית חדש וכלים חדשים — סעיף ג׳
- בשעת הקנין ומלביש ערומים — סעיף ד׳
- כלים של בני הבית ומתנה — סעיף ה׳
- דבר שאינו חשוב — סעיף ו׳
- מה שדקדקו האחרונים
- כללי זהב
- סימן לזכירה
- מכשולים שיש להיזהר מהם
- ההנהגה למעשה
1. כלל הסימן — חוט השני
כלל הסימן רכ״ג:
סימן זה (ו׳ סעיפים) נוטל את שלושת הנוסחים שבסימן שלפניו ומניחם על דברים ולא על שמועות. והמידה המחלקת ביניהם היא היא: למי הטובה הזאת? — לו לבדו, שהחיינו ; לו ולאחרים, הטוב והמטיב ; ועל המצער, דיין האמת. אלא ששתי מידות משלו נוספו כאן. סעיף ד קובע את השעה ונותן טעמה: אין הברכה תלויה אלא בשמחת הלב, ולפיכך נאמרת בשעת הקנין. וסעיף ו קובע את הגבול: מתחת למידה ידועה של חשיבות שוב אין על מה לברך — ונחלקו הראשונים אם מידה זו נמדדת בחפץ או באדם.
סימן זה (ו׳ סעיפים) נוטל את שלושת הנוסחים שבסימן שלפניו ומניחם על דברים ולא על שמועות. והמידה המחלקת ביניהם היא היא: למי הטובה הזאת? — לו לבדו, שהחיינו ; לו ולאחרים, הטוב והמטיב ; ועל המצער, דיין האמת. אלא ששתי מידות משלו נוספו כאן. סעיף ד קובע את השעה ונותן טעמה: אין הברכה תלויה אלא בשמחת הלב, ולפיכך נאמרת בשעת הקנין. וסעיף ו קובע את הגבול: מתחת למידה ידועה של חשיבות שוב אין על מה לברך — ונחלקו הראשונים אם מידה זו נמדדת בחפץ או באדם.
💡 המפתח: שלושה נוסחים, שעה אחת וגבול אחד:
- החלוקה — והתניא: קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. (ברכות נ״ט ע״ב).
- הלידה — ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: (שו״ע או״ח רכ״ג:א).
- השעה — שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן (שו״ע או״ח רכ״ג:ד).
- הגבול — על דבר שאינו חשוב כ״כ כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך (שו״ע או״ח רכ״ג:ו).
2. טבלת אב של ו׳ הסעיפים
ו׳ הסעיפים חולקים ביניהם את החומר: שני הראשונים נותנים את שני מאורעות החיים הגדולים — לידה, ומיתה המניחה ירושה ; שלושת שאחריהם דנים בקניינים ; והאחרון מעמיד את הגבול.
| סעיף | המקרה | עיקר ההלכה | סימן |
|---|---|---|---|
| א׳ | לידת זכר | ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: (שו״ע או״ח רכ״ג:א) | הטוב והמטיב · וגם היא |
| ב׳ | מת אביו וירשו | מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך גם כן שהחיינו ואם יש לו אחים במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב: (שו״ע או״ח רכ״ג:ב) | דיין האמת · שהחיינו · הטוב והמטיב |
| ג׳ | בית וכלים חדשים | בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג) | חדשים לו |
| ד׳ | שעת הברכה | בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך מלביש ערומים: (שו״ע או״ח רכ״ג:ד) | שמחת הלב |
| ה׳ | כלים ומתנה | קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ה) | לו ולנותן |
| ו׳ | דבר שאינו חשוב | על דבר שאינו חשוב כ״כ כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פי׳ נעלים קטנים שחופים רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך: (שו״ע או״ח רכ״ג:ו) | הכל לפי מה שהוא אדם |
⚖ 2. טבלת אב של ו׳ הסעיפים
לידת זכר → הטוב והמטיב → ירושה ביורש יחיד → שהחיינו → ירושה עם אחים → הטוב והמטיב → ומאימתי? → בשעת הקנין → ועד היכן? → עד דבר שאינו חשוב.3. הסוגיא — שאלת האם
📖 המשנה — על הגשמים ועל הבשורות הטובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר ברוך דין האמת (משנה ברכות פרק ט משנה ב) : הבשורה הטובה מביאה להטוב והמטיב.
❓ קושיית הגמרא — בנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, אומר ברוך שהחינו (משנה ברכות פרק ט משנה ג) : והמשנה שאחריה נותנת שהחיינו על בית חדש.
✅ התירוץ — לא קשיא: הא דאית ליה שותפות, הא דלית ליה שותפות. (ברכות נ״ט ע״ב), והברייתא והתניא: קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. (ברכות נ״ט ע״ב) : החלוקה לפי הנהנים.
↓
👶 הברייתא שממנה סעיף א׳ — והתניא: אמרו ליה ילדה אשתו זכר, אומר ״ברוך … הטוב והמטיב״! התם נמי, דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה בזכר. (ברכות נ״ט ע״ב).
⚱️ הברייתא שממנה סעיף ב׳ — תא שמע: מת אביו והוא יורשו, בתחלה אומר: ״ברוך … דיין האמת״, ולבסוף הוא אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. התם נמי דאיכא אחי דקא ירתי בהדיה. (ברכות נ״ט ע״ב).
🏠 המחלוקת שממנה סעיף ג׳ — אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן — אינו צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו יש לו כיוצא בהן, צריך לברך. (ברכות נ״ט ע״ב) ; ואיכא דאמרי: אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא קנה וחזר וקנה, אבל קנה וחזר וקנה — אין צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו קנה חזר וקנה — צריך לברך. (ברכות ס׳ ע״א).
4. ילדה אשתו זכר — סעיף א׳
👤 לשון מרן — ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: (שו״ע או״ח רכ״ג:א).
📜 הטעם — ומפרש בגמרא שם הטעם משום דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה בזכר כלומר דאי לאו הכי לא הוה ליה לברוכי הטוב והמטיב דאינו מברך כן אלא כשאותה טובה מגעת גם לאחרים (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג) : נוכחות נהנה אחר היא העושה את הנוסח.
↓
👩 וגם היא מברכת — וכתבו הגהות מיימון פ״ד בשם סמ״ק דגם היא צריכה לברך כיון דשניהם נהנים (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג) ; הטוב לו דניחא ליה בזכר וגם טוב לה שגם לה ניחא בבן זכר ואפילו היה להם כבר כמה בנים (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ג).
🗣️ רואה ושומע — ואפילו לא ראה בעצמו רק שמע כשהיה בעיר אחרת (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:א) ; ובאלו אין חילוק בין רואה לשומע (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ג).
👧 בלידת בת — מדסתמו הפוסקים משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פו״ר אפ״ה אם נולד בת אין מברך ע״ז (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ב) ; ומכל מקום ומ״מ נ״ל פשוט דבפעם ראשון כשרואה אותה מברך ברכת שהחיינו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ב).
5. מתה אשתו בלדתה — הגהת הרמ״א
👤 לשון ההגהה — הגה ואם מתה אשתו בלדתה מברך שהחיינו דהא ליכא הטבה לאחריני וכן אם מת האב קודם שילדתו היא מברכת שהחיינו (וכן נראה לי ליישב הרשב״א סי׳ רמ״ה) ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו שאינה חובה אלא רשות ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות: (רמ״א או״ח רכ״ג:א).
⚖️ דעת מרן — ונראה דאפי׳ מתה אשתו מברך הטוב והמטיב דהא מ״מ טובה היתה לה בעת שילדתו (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג) ; יש אומרים דהמחבר פליג ע״ז וס״ל דאפילו מתה אשתו בלדתה מברך הטוב והמטיב וכזה ס״ל ג״כ הט״ז לדינא (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ד).
↓
🕯️ דרכו של הט״ז — ונ״ל כדברי ב״י ולאו מטעמיה דהיאך יברך על מה שאינו שייך בשעת ברכה אלא נ״ל דאפי׳ לאחר מיתתה יש לה טובה שהשאירה זכר בעולם (ט״ז או״ח סימן רכ״ג).
🚫 החולקים — אבל במור וקציעה פליג ע״ז דברכת הטוב והמטיב נתקן רק על הנאה גשמיית ולא על הנאה רוחניית לבד (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ד) ; ויש לדחות דכיון שקודם שבירך מתה ואין לה עתה הנאה גשמיית בבנה שוב לא יכול לומר ברכה זו (ביאור הלכה סימן רכ״ג).
❔ חובה או רשות — אבל אינו נכון דמאי דאיתמר בגמרא שהיא רשות איתמר (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ז) ; אבל הרבה פוסקים ס״ל דהוא חובה (ביאור הלכה סימן רכ״ג) ; ולעניות דעתי נראה טעם נכון מה שמקילים בברכה זו, דלא מצאתי ברי״ף וברמב״ם פרק י׳ כלל דין זה (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ג).
6. מת אביו והירושה — סעיף ב׳
👤 לשון מרן — מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך גם כן שהחיינו ואם יש לו אחים במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב: (שו״ע או״ח רכ״ג:ב) ; והגהה הגה שאין מברכין הטוב והמטיב אא״כ יש לו שותפות באותה טובה (טור): (רמ״א או״ח רכ״ג:ב).
📜 המקור — אמרו לו מת אביו וירשהו. אם יש עמו אחין מברך בתחלה דין האמת ואחר כך הטוב והמטיב. ואם אין עמו אחים מברך שהחינו. (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ז) ; קצרו של דבר כל דבר טובה שהיא לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב. וטובה שהיא לו לבדו מברך שהחינו (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ז).
↓
💰 שהחיינו ביום אבל — ואף דיותר היה מתרצה שלא ימות אביו ולא יירשנו מ״מ יכול לברך שהחיינו דאין ברכה זו תלויה בשמחה אלא בדבר שמגיע לו תועלת ממנו ואע״פ שמתערב עמה צער ואנחה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ט).
👥 גדר השותפות — היינו אפילו כבר חילק אביו נכסיו על פיו ויש לכל אח שדה בפ״ע אפ״ה הלא ע״י הירושה הוטב לכולם ושייך ברכת הטוב ומטיב (ביאור הלכה סימן רכ״ג) ; ואין לומר הלא גם כשהוא לבדו יורש הרי מגיע טובה לאשתו ובניו, דאינו כן, דהם תלוים בו. ולא דמי לילדה אשתו זכר שגם היא יש לה חלק ממש בהולד, אבל ממון כולו שלו (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ג).
📛 בשם ומלכות — וה״ה שאר אדם כשר שאדם מצטער עליו דהוא בכלל שמועות רעות מיהו העולם נוהגין לברך בלא שם ומלכות ואינו נכון (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ח) ; כל הברכות הכתובים בזה הסי׳ פשוט שהם בשם ומלכות (ט״ז או״ח סימן רכ״ג).
7. בית חדש וכלים חדשים — סעיף ג׳
👤 לשון מרן — בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג).
⚔️ המחלוקת — אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן — אינו צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו יש לו כיוצא בהן, צריך לברך. (ברכות נ״ט ע״ב) ; מיתיבי: בנה בית חדש ואין לו כיוצא בו, קנה כלים חדשים ואין לו כיוצא בהם — צריך לברך. יש לו כיוצא בהם — אין צריך לברך, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בין כך ובין כך צריך לברך. (ברכות ס׳ ע״א).
↓
✅ הפסק — וכתבו הרי״ף והרא״ש וקי״ל כר׳ יוחנן וכלישנא בתרא (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג) ; הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים בין יש לו כיוצא בהן בין אין לו מברך (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה א).
🧺 חדשים לו — ואיתא בירושל׳ לאו דוקא חדשים אלא ה״ה נמי ישנים אם הם חדשים אצלו ונקט חדשים לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן (טור או״ח סימן רכ״ג) ; דאפילו אינם חדשים, כיון שאצלו חדשים הם (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ג).
🚫 מכרן וחזר וקנאן — ואפילו אם הם חדשים שלא נשתמש בהם עדיין מ״מ כיון שכבר דש בהן לית בהן שמחה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:טז) ; כן כתב שם הרשב״א בשם הראב״ד ומשמע ליה שאע״פ שהם חדשים שלא נשתמש בהם אינו מברך דכיון שהיו שלו פעם אחת שוב אינו דבר חידוש כשחזר וקנאם (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג).
8. בשעת הקנין ומלביש ערומים — סעיף ד׳
👤 לשון מרן — בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך מלביש ערומים: (שו״ע או״ח רכ״ג:ד).
📜 שורש הדין — כתב א״א הרא״ש ז״ל שבשעת קנין יש לו לברך אע״פ שעדיין לא נשתמש בהן שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בשעת קנייתן (טור או״ח סימן רכ״ג).
↓
⏱️ הזריזות — ויזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:טו).
🔧 דבר הצריך תיקון — דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה כסף ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ג) ; ודוקא אם קנה בגד שראוי ללובשו תיכף אבל אם קנה שום דבר שאינו ראוי ללובשו או להשתמש בו כמו שהוא רק שצריך ליתן לאומן לתקן לא יברך שהחיינו עד שעה שילבש הבגד או ישתמש בהכלי (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:יז) ; ולעומתם נ״ל דהיינו משעה שקנה בגד אע״פ שצריך ליתן אותו לחייט לעשות ממנו מלבוש אע״ג דרחוק עדיין מן ההנאה (ט״ז או״ח סימן רכ״ג).
👔 מלביש ערומים — היינו קודם שהחיינו. אכן אם לובש הבגד שחרית יכול לצאת בברכת מלביש ערומים שמברך בברכת השחר (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:יח).
9. כלים של בני הבית ומתנה — סעיף ה׳
👤 לשון מרן — קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ה).
📜 שורש הדין — כתב בסמ״ק שאם קנה לו ולביתו מברך גם הטוב והמטיב (טור או״ח סימן רכ״ג) ; ירושל׳ קנה מברך שהחיינו ניתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שיש בו טובה לו ולנותן לבש מברך מלביש ערומים (טור או״ח סימן רכ״ג).
↓
🎁 טעם המתנה — והרא״ש כתב ול״נ דה״נ איכא אחריני בהדיה המטיב לנותן אם המקבל עני שזיכהו השם וחננו ממון לעשות צדקה ואם הוא עשיר שמח הנותן במה שמקבל מתנתו (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג).
❓ קושיית התוספות — וכתבו התוספות (שם) וצ״ע בתלמוד שלנו דלא אשכחן הטוב והמטיב אלא בדאיכא אחריני בהדיה (בית יוסף או״ח סימן רכ״ג).
⚖️ ההכרעה למעשה — והנה לדינא הכרענו למעשה דלא יברך הטוב ומטיב מחמת אלו הפוסקים דס״ל דהירושלמי חולק בזה עם הבבלי ובודאי אנן נקטינן כהבבלי וע״כ יברך שהחיינו לבד (ביאור הלכה סימן רכ״ג) ; ולמעשה נראה דטוב יותר לנהוג בזה לברך ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב כאשר ביררנו בבה״ל (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:כא).
10. דבר שאינו חשוב — סעיף ו׳
👤 לשון מרן — על דבר שאינו חשוב כ״כ כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פי׳ נעלים קטנים שחופים רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך: (שו״ע או״ח רכ״ג:ו).
📜 שתי השיטות — כתבו התוספות שאין לברך אלא על דברים חשובים דומיא דבנה בית חדש אבל דבר שאינו חשוב כ״כ כגון חלוק או מנעלים ואנפילאות אין לברך עליו (טור או״ח סימן רכ״ג) ; וא״א הרא״ש ז״ל כתב יראה לי שהכל הוא לפי מה שהוא אדם יש עני ששמח בחלוקו יותר מעשיר בכלים חשובים (טור או״ח סימן רכ״ג).
↓
📌 לשון ההגהה — הגה ויש אומרים דאפילו עני אינו מברך על חלוק ומנעלים וכדומה וכן נוהגין (טור בשם תוספות ותרומת הדשן סי׳ ל״ו). המנהג לומר למי שלובש בגד חדש תבלה ותחדש. ויש מי שכתב שאין לומר כן על מנעלים או בגדים הנעשים מעורות של בהמה דא״כ היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיחדש ממנו בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו (מהרי״ו בפסקיו) והנה הטעם חלוש מאוד ואינו נראה מ״מ מקפידים על זה שלא לאמרו: (רמ״א או״ח רכ״ג:ו).
🧭 הטעם — ס״ל דדוקא בגד צמר וכדומה דבר שיש בהם חשיבות קצת דמי לדבר הבא מזמן לזמן דסתם ב״א מתחדשים להם לפרקים מועטים ושייך ע״ז שהחיינו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:כג) ; אבל חלוק ומנעלים ואנפלאות וכדומה תדירים הם להתחדש (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ג).
✅ למעשה — ועיין בפמ״ג ובדה״ח שפסקו דלמעשה יש לנהוג דאפילו עני לא יברך על כלים שאינם חשובים כאלו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:כד) ; ורדב״ז כ׳ שהתוס׳ איירי בעשיר אבל בעני מברך (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ג).
11. מה שדקדקו האחרונים
🔎 גדר לו ולאחרים — דלאו בכל דבר שנהנה הוא ואחרים עמו שיברך הטוב והמטיב שא״כ אפילו אקרא חדתא יברך הטוב והמטיב (ביאור הלכה סימן רכ״ג) ; אלא דברכה זו הוא דוקא בדבר שיש לו תועלת והנאה בו (ביאור הלכה סימן רכ״ג).
📚 ספרים חדשים — ונ״ל דוק׳ כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך דמצות לאו ליהנות ניתנו (מגן אברהם או״ח סימן רכ״ג) ; וע״כ אין למחות ביד המברך (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:יג).
↓
🏘️ שותפים ובית הכנסת — וע״כ קהל שבנו או קנו בהכ״נ יעמוד ש״ץ ויברך בקול רם הטוב והמטיב להוציא את כולם (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:יא) ; ולעומתו ועל בניין בית הכנסת אין לברך כיון שהוא של רבים (ערוך השלחן או״ח סימן רכ״ג).
💵 מתנת מעות — היינו דוקא כלים או בגדים שהמקבל משמח בזה אבל לא מעות שעי״ז מתבייש יותר ולא יוכל ע״ז לברך (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:כ) ; המקבל מתנה אבל הנותן לכו״ע לא יברך (ביאור הלכה סימן רכ״ג).
🧵 תבלה ותחדש — אפי׳ טמאה ואפי׳ הוא ממין אחר רק שתפור תחתיו מעורות בהמה (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:כה).
12. כללי זהב
4 כללי הזהב של סימן רכ״ג
- הנהנה מכריע — והתניא: קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. (ברכות נ״ט ע״ב).
- שתי ברכות באות זו אחר זו — אמרו לו מת אביו וירשהו. אם יש עמו אחין מברך בתחלה דין האמת ואחר כך הטוב והמטיב. ואם אין עמו אחים מברך שהחינו. (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ז).
- חדש פירושו חדש לו — ואיתא בירושל׳ לאו דוקא חדשים אלא ה״ה נמי ישנים אם הם חדשים אצלו ונקט חדשים לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן (טור או״ח סימן רכ״ג).
- השמחה נושאת את הברכה — שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן (שו״ע או״ח רכ״ג:ד).
13. סימן לזכירה
מאורע · נהנה · שעה · גבול — ארבע שאלות סימן רכ״ג
- ① מה אירע? — לידה, מיתה, קנין, מתנה.
- ② למי? — לו לבדו — שהחיינו ; לו ולאחרים — הטוב והמטיב ; ועל האבידה — דיין האמת.
- ③ מאימתי? — בשעת הקנין — קודם שיכבה ההרגל את השמחה.
- ④ ועד היכן? — עד גבול החשוב — ונחלקו אם נמדד בחפץ או באדם.
- והתניא: קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. (ברכות נ״ט ע״ב) — הברייתא שממנה כל החלוקה.
- והתניא: אמרו ליה ילדה אשתו זכר, אומר ״ברוך … הטוב והמטיב״! התם נמי, דאיכא אשתו בהדיה דניחא לה בזכר. (ברכות נ״ט ע״ב) — הלידה, ומפני מה האם נמנית.
- אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן — אינו צריך לברך. ורבי יוחנן אמר: אפילו יש לו כיוצא בהן, צריך לברך. (ברכות נ״ט ע״ב) — המחלוקת שנפסקה כרבי יוחנן.
- וא״א הרא״ש ז״ל כתב יראה לי שהכל הוא לפי מה שהוא אדם יש עני ששמח בחלוקו יותר מעשיר בכלים חשובים (טור או״ח סימן רכ״ג) — מידת הרא״ש, וכל סעיף ו.
14. מכשולים שיש להיזהר מהם
❌ מכשול 1 : לחשוב שברכת הלידה נאמרת על כל ולד.
→ מדסתמו הפוסקים משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פו״ר אפ״ה אם נולד בת אין מברך ע״ז (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ב)
→ מדסתמו הפוסקים משמע דאפילו היו לו כמה זכרים ותאב שיולד לו בת כדי שיקיים מצות פו״ר אפ״ה אם נולד בת אין מברך ע״ז (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ב)
❌ מכשול 2 : לומר דיין האמת בלא שם ומלכות.
→ וה״ה שאר אדם כשר שאדם מצטער עליו דהוא בכלל שמועות רעות מיהו העולם נוהגין לברך בלא שם ומלכות ואינו נכון (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ח)
→ וה״ה שאר אדם כשר שאדם מצטער עליו דהוא בכלל שמועות רעות מיהו העולם נוהגין לברך בלא שם ומלכות ואינו נכון (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:ח)
❌ מכשול 3 : להימנע מלברך מפני שכבר היה לו כיוצא בו.
→ בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג)
→ בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג)
❌ מכשול 4 : לדחות את הברכה לזמן אחר.
→ ויזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:טו)
→ ויזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:טו)
15. ההנהגה למעשה
| המקרה | ההנהגה | עיקר ההלכה |
|---|---|---|
| ① לידת זכר | אומר הטוב והמטיב, ואף האם | ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: (שו״ע או״ח רכ״ג:א) |
| ② מת אביו | אומר דיין האמת, ואחריו שהחיינו או הטוב והמטיב | מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך גם כן שהחיינו ואם יש לו אחים במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב: (שו״ע או״ח רכ״ג:ב) |
| ③ בית וכלים חדשים | אומר שהחיינו על כל פעם | בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג) |
| ④ שעת הברכה | בשעת הקנין, בלא להמתין לשימוש | בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא ע״י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך מלביש ערומים: (שו״ע או״ח רכ״ג:ד) |
| ⑤ כלים ומתנה | לשון מרן: הטוב והמטיב ; והביאור הלכה הכריע לשהחיינו | קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ה) |
| ⑥ דבר שאינו חשוב | אין מברכין ; ולמרן העני מברך | על דבר שאינו חשוב כ״כ כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פי׳ נעלים קטנים שחופים רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך: (שו״ע או״ח רכ״ג:ו) |
✦ ❖ ✦ חמשת עיקרי המעשה של סימן רכ״ג בקצרה
- הנוסח הולך אחר הנהנה ולא אחר גודל הטובה — והתניא: קצרו של דבר, על שלו הוא אומר: ״ברוך … שהחיינו וקיימנו״, על שלו ועל של חבירו — אומר: ״ברוך … הטוב והמטיב״. (ברכות נ״ט ע״ב).
- האב והאם מברכים כל אחד לעצמו — ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: (שו״ע או״ח רכ״ג:א).
- שעה אחת נושאת שתי ברכות הפוכות — אמרו לו מת אביו וירשהו. אם יש עמו אחין מברך בתחלה דין האמת ואחר כך הטוב והמטיב. ואם אין עמו אחים מברך שהחינו. (רמב״ם הלכות ברכות פרק י הלכה ז).
- מברכין על כל פעם, אף על מה שכבר היה לו — בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן: (שו״ע או״ח רכ״ג:ג).
- ומברכין כל זמן שהשמחה קיימת — ויזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו (משנה ברורה, מ״ב רכ״ג:טו).
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| הרמה | התוכן | הקנין |
|---|---|---|
| 🌱 רמה 1 — יסוד | לשון ו׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר | הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן | גדר לו ולאחרים ; מתה אשתו בלדתה ; שתי הלישנות ; שעת הקנין ; ירושלמי המתנה | פלפול מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום | טבלת אב של ו׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזכירה | שליטה מעשית וחזרה |
💡 המשך הלימוד המוצע:
- לחזור ולקרוא את סימן רכ״ג בשולחן ערוך עצמו
- לעיין ברמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): סימן זה דף מעבר — אדמו״ר הזקן לא כתבו בשולחן ערוך שלו ; הפניה לרמות 1-3 ולסידור אדמו״ר הזקן
- ללמוד משנה ברורה וביאור הלכה על סימן זה (וראה סימנים רכ״ב · 222, רכ״ד · 224)
- להתבונן בשאלת סעיף ו: גבול הדבר הראוי לברכה — בחפץ הוא נמדד או במקבלו?
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רכ״ג · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן רכ״ג · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן רכ״ג · ♥ תמיכה