✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם ✦ ❖ ✦
סימן רל״א
שכל כוונותיו יהיו לשם שמים
שכל כוונותיו יהיו לשם שמים. ההיתר — שינת הצהרים ; השיעור — שתין נשמי ; ההגה — אלהי נשמה וויהי נועם ; הכלל — בכל דרכיך דעהו ; חמש הדרכים ומשא ומתן
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, והנהגה למעשה
📑 סדר הסיכום
- הציר המרכזי — קו הסימן
- טבלת האב של הסעיף האחד
- שינת הצהרים — למי הותרה ובאיזה תנאי
- שתין נשמי — השיעור, ומה שעשו בו האחרונים
- הגהת הרמ״א — אלהי נשמה ו־ויהי נועם
- בכל דרכיך דעהו — הכלל
- חמש הדרכים — חמשת התחומים
- משא ומתן — המלאכה והפרנסה
- כללי זהב
- סימן לזכירה
- מכשולים נפוצים
- ההנהגה למעשה
1. הציר המרכזי — קו הסימן
הכלל הגדול שבסימן רל״א:
סימן זה (סעיף אחד) פותח בהיתר קטן ומסיים בכלל הרחב שבאורח חיים. (א) ההיתר — « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ב) השיעור — « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ג) הציר — « ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש״י » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ד) הכלל — « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ה) החתימה — « כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו » (שו״ע או״ח רל״א:א).
סימן זה (סעיף אחד) פותח בהיתר קטן ומסיים בכלל הרחב שבאורח חיים. (א) ההיתר — « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ב) השיעור — « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ג) הציר — « ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש״י » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ד) הכלל — « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א). (ה) החתימה — « כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו » (שו״ע או״ח רל״א:א).
💡 המפתח: מעשה של רשות שוה כשיעור התכלית שנותנים לו:
- המקור — « אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי » (סוכה כ״ו ע״ב)
- הכתוב — « בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך » (משלי ג׳:ו׳)
- המשנה — « ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לש״ש » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- הרמב״ם — « נמצא המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה׳ תמיד » (רמב״ם הלכות דעות פרק ג הלכה ג)
2. טבלת האב של הסעיף האחד
אין בסימן אלא סעיף אחד, ואולם נקרא הוא בחמישה מהלכים: ההיתר, ההגה, השיעור, הכלל, וחמש הדרכים.
| המהלך | הענין | עיקר ההלכה | סימן לזכירה |
|---|---|---|---|
| רישא | ההיתר | « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א) | שינת הצהרים |
| הגה | דברי הרמ״א | « וכשנעור משנתו א״צ לברך אלהי נשמה » (רמ״א או״ח רל״א:א) | אלהי נשמה |
| מציעתא | השיעור | « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א) | שתין נשמי |
| הכלל | הכוונה | « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א) | בכל דרכיך דעהו |
| סיפא | חמש הדרכים | « שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו » (שו״ע או״ח רל״א:א) | כללו של דבר |
⚖ 2. טבלת האב של הסעיף האחד
אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים → יישן → ובלבד שלא יאריך בה → ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו → וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה → כללו של דבר.3. שינת הצהרים — למי הותרה ובאיזה תנאי
📜 לשון הסעיף —
« אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א).
📖 לשון הטור —
« אחר שגמר סעודתו יחזור ללמוד » (טור או״ח סימן רל״א) ;
« ואם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן ובלבד שלא יאריך בה הרבה » (טור או״ח סימן רל״א).
↓
🔎 הפניית המשנה ברורה —
« עיין לעיל בסימן ד׳ סט״ז ובמשנה ברורה שם » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:א).
💼 ומי שעוסק במלאכתו —
« ואף גם מי שצריך לפרנס אשתו ובניו במלאכה או במסחור וצריך לנוח ביום כדי לעמול בפרנסתו גם כן רשאי » (ערוך השלחן רל״א:ד).
4. שתין נשמי — השיעור, ומה שעשו בו האחרונים
📜 לשון הסעיף —
« ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א).
📚 לשון הגמרא —
« אמר רב אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס וכמה שינת הסוס שיתין נשמי » (סוכה כ״ו ע״ב) ;
« שנתיה דמר כדרב ודרב כדרבי ודרבי כדדוד ודדוד כדסוסיא ודסוסיא שיתין נשמי » (סוכה כ״ו ע״ב).
↓
🐎 ואף על פי כן אביי —
« אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי קרי עליה רב יוסף עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך » (סוכה כ״ו ע״ב).
⚖️ ערוך השלחן —
« והנה הרמב״ם לא הביא זה כלל וטעמו פשוט » (ערוך השלחן רל״א:א) ;
« וקשה מנא לן איסור זה דהרמב״ם לא הביא זה כלל וגם הטור לא כתב איסור על זה » (ערוך השלחן רל״א:ג) ;
« ובוודאי בענין כזה הכל לפי מה שהוא אדם » (ערוך השלחן רל״א:א).
❓ אליה רבה —
« קשה דלעיל סימן ד׳ סעיף ט״ו משמע שאינו אלא ממדת חסידות וליכא איסור » (אליה רבה רל״א:א) ;
« גם כתב שם הטעם משום שטועם טעם מיתה והכא כתב כדי שלא יתבטל » (אליה רבה רל״א:א).
5. הגהת הרמ״א — אלהי נשמה ו־ויהי נועם
📜 ההגה —
« וכשנעור משנתו א״צ לברך אלהי נשמה » (רמ״א או״ח רל״א:א) ;
« ויש אומרים שיקרא קודם שישן ויהי נועם » (רמ״א או״ח רל״א:א).
📖 מקורה —
« כתב האגור בסי׳ ג׳ בשם רבינו יהודה משפייר״א שכאשר נעור משנתו של שינת היום צריך לברך אלהי נשמה » (בית יוסף או״ח סימן רל״א) ;
« וכ״כ בשבלי הלקט בשם רבינו שמחה וה״ר אביגדור הכהן ולא נהגו כן » (בית יוסף או״ח סימן רל״א).
↓
💡 הטעם —
« אפשר הטעם דנתקנה ברכה זו על מנהגו של עולם שהקב״ה מחזיר הנשמות לבני האדם בבוקר » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ב).
🕯️ ויהי נועם —
« ויהי נועם משום סכנת המזיקין » (מגן אברהם רל״א:א) ;
« ויהי נועם משום סכנת מזיקין וכתב הלבוש שאין נוהגין כן » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ג) ;
« והר״מ היה נוהג כששכב עצמו לישן ביום לקרא ויהי נועם » (כל בו סימן כ״ט).
📕 ברכת התורה —
« וכשנעור משנתו אין צריך לברך אלהי נשמה כו׳ וכן אין צריך לברך ברכת התורה » (עטרת זקנים או״ח רל״א).
6. בכל דרכיך דעהו — הכלל
📜 המעבר —
« וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א) ;
« ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לש״ש » (שו״ע או״ח רל״א:א).
📖 המקרא —
« בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך » (משלי ג׳:ו׳).
↓
📚 לשון הגמרא —
« דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך » (ברכות ס״ג ע״א) ;
« אמר רבא אפילו לדבר עבירה » (ברכות ס״ג ע״א).
🕮 הרמב״ם —
« צריך האדם שיכון לבו וכל מעשיו כלם לידע את השם ברוך הוא בלבד ויהיה שבתו וקומו ודבורו הכל לעמת זה הדבר » (רמב״ם הלכות דעות פרק ג הלכה ב) ;
« ואפלו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבד את ה׳ והוא חולה נמצאת שנה שלו עבודה למקום ברוך הוא » (רמב״ם הלכות דעות פרק ג הלכה ג).
🛡️ הסייג —
« לפיכך צוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מדברים שמנעתו התורה בלבד » (רמב״ם הלכות דעות פרק ג הלכה א).
7. חמש הדרכים — חמשת התחומים
📜 ההכרזה —
« שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו » (שו״ע או״ח רל״א:א).
🍞 אכילה ושתיה —
« אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו » (שו״ע או״ח רל״א:א) ;
« וראיתי לאנשי מעשה שקודם אכילה היו אומרים הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת הש״י » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ה).
↓
🚶 ישיבה, קימה, הליכה —
« וכן אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים אם עשה להנאת עצמו והשלים חפצו ותאותו אינו משובח אלא א״כ עשה לשם שמים » (שו״ע או״ח רל״א:א) ;
« ומ״מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ו).
🛏️ שכיבה —
« אלא יתכוין לתת שינה לעיניו ולגופו מנוחה לצורך הבריאות שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה » (שו״ע או״ח רל״א:א).
💍 תשמיש —
« אלא יתכוין שיהיו לו בנים לעבודת בוראו או שיתכוין לקיים מצות עונה כאדם הפורע חובו » (שו״ע או״ח רל״א:א) ;
« ועיין עוד כונות אחרות בסימן ר״מ ס״א ואחר כונת הלב הן הדברים ורחמנא לבא בעי » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ז).
💬 שיחה —
« וכן בשיחה אפי׳ לספר בדברי חכמה צריך שתהיה כוונתו לעבודת הבורא או לדבר המביא לעבודתו » (שו״ע או״ח רל״א:א) ;
« צריך אדם ליזהר בדיבור כמו במעשה גם אל יצא דבר מגונה מפיו » (אליה רבה רל״א:ב).
📖 מקורן —
« וכל מעשיך יהיו לשם שמים אפי׳ דברים של רשות כמו האכילה והשתיה והישיבה והקימה וההליכה והשכיבה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו » (רבינו יונה על פרקי אבות ב׳:י״ב) ;
« וכן סדר ה״ר יונה הענין בפרקי אבות » (טור או״ח סימן רל״א).
8. משא ומתן — המלאכה והפרנסה
💼 המשנה ברורה —
« וכ״ש אם סיפורו הוא בעניני משא ומתן צריך שתהיה כונתו לשם מצוה דהיינו שיהיה לו במה להתפרנס כדי שלא יבוא ליד גזל » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ח).
🤝 עד היכן —
« או שכונתו ליקח עסקים תחת רשותו כדי להמציא מלאכה לעניי ישראל שישתכרו להחיות נפשם שכל זה הוא בכלל צדקה ומעולה ממנה כמו שכתב הרמב״ם » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ח) ;
« שהמחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מלאכה כדי שישתכר ולא יצטרך לבריות לשאול » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ח).
↓
❓ שאלת ביאור הלכה —
« שאלה איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם אם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע וליהנות מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ומלאכה נקיה כל ימי השבוע ולעסוק בתורה לבד כל יום השבת » (ביאור הלכה רל״א, ד״ה בכל דרכיך דעהו).
⚖️ מה שאינו בכלל הספק —
« דהא פשיטא דמחוייב האדם עכ״פ לקבוע עתים לתורה בכל יום » (ביאור הלכה רל״א, ד״ה בכל דרכיך דעהו) ;
« דמוטב להתבייש בעוה״ז ולקבל מאה מתנות ולא לעבור פעם אחד על לאו דאורייתא של לא תגזול » (ביאור הלכה רל״א, ד״ה בכל דרכיך דעהו).
📜 ערוך השלחן —
« וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה לא תהא העיקר בשביל הנאת גופו שזהו מעשה בהמה » (ערוך השלחן רל״א:ד).
9. כללי זהב
חמשת כללי הזהב שבסימן רל״א
- ההיתר — « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- השיעור — « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- הכוונה — « ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש״י » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- הכלל — « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- החתימה — « כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו » (שו״ע או״ח רל״א:א)
10. סימן לזכירה
יישן · שיעור · כוונה · הרחבה — ארבעת המהלכים שבסימן רל״א
- ① יישן — השינה הותרה למי שאינו יכול ללמוד בלעדיה.
- ② שתין נשמי — שישים נשימות, שיעור הסוס.
- ③ לעבודת הש״י — אף אותו מעט טעון כוונה.
- ④ בכל דרכיך — מה שנאמר בשינה נאמר בכל.
- « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א) — ההיתר
- « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א) — השיעור
- « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א) — הכלל
- « כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו » (שו״ע או״ח רל״א:א) — החתימה
11. מכשולים נפוצים
❌ 1 : לחשוב שהסימן התיר שינת צהרים לכל אדם ובלא תנאי.
→ והרי הסעיף תלאה בלימוד: « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א).
→ והרי הסעיף תלאה בלימוד: « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א).
❌ 2 : לתפוס את שתין נשמי כמספר מוחלט שאין להשיב עליו.
→ וערוך השלחן כתב: « ובוודאי בענין כזה הכל לפי מה שהוא אדם » (ערוך השלחן רל״א:א), והוסיף: « וכן ראינו לגדולי עולם שהיו ישנין ביום כשעה או שתים דכך הוצרכו לפי חלישותם ולפי הנהגתם » (ערוך השלחן רל״א:א). ולמעשה — כהוראת הרב.
→ וערוך השלחן כתב: « ובוודאי בענין כזה הכל לפי מה שהוא אדם » (ערוך השלחן רל״א:א), והוסיף: « וכן ראינו לגדולי עולם שהיו ישנין ביום כשעה או שתים דכך הוצרכו לפי חלישותם ולפי הנהגתם » (ערוך השלחן רל״א:א). ולמעשה — כהוראת הרב.
❌ 3 : לחשוב שמעשה שנעשה בלא כוונה זכה אבד לגמרי.
→ והמשנה ברורה כתבה: « ומ״מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ו), וכן המגן אברהם לפניה: « בסוד ישרים וכו׳ אינו משובח ומ״מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה » (מגן אברהם רל״א:ב).
→ והמשנה ברורה כתבה: « ומ״מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ו), וכן המגן אברהם לפניה: « בסוד ישרים וכו׳ אינו משובח ומ״מ טוב הוא דמתוך כך בא לשמה » (מגן אברהם רל״א:ב).
❌ 4 : לחשוב שכוונת המשא ומתן פוטרת מקביעות עתים לתורה.
→ וביאור הלכה כתב: « דהא פשיטא דמחוייב האדם עכ״פ לקבוע עתים לתורה בכל יום » (ביאור הלכה רל״א, ד״ה בכל דרכיך דעהו).
→ וביאור הלכה כתב: « דהא פשיטא דמחוייב האדם עכ״פ לקבוע עתים לתורה בכל יום » (ביאור הלכה רל״א, ד״ה בכל דרכיך דעהו).
12. ההנהגה למעשה
| המקרה | ההנהגה | עיקר הדין |
|---|---|---|
| ① אינו יכול ללמוד אחר הצהרים בלא שינה | יישן | « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א) |
| ② רוצה להאריך בשינה | לא יאריך | « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א) |
| ③ ננער משנת היום | אינו חוזר ומברך | « וכשנעור משנתו א״צ לברך אלהי נשמה » (רמ״א או״ח רל״א:א) |
| ④ קודם שינת היום | יש קוראין, ואין המנהג פשוט | « ויהי נועם משום סכנת מזיקין וכתב הלבוש שאין נוהגין כן » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ג) |
| ⑤ אוכל מפני רעבונו | יתכוין לחיותו כדי לעבוד | « אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו » (שו״ע או״ח רל״א:א) |
| ⑥ מספר בדברי חכמה | יתכוין לעבודת הבורא | « וכן בשיחה אפי׳ לספר בדברי חכמה צריך שתהיה כוונתו לעבודת הבורא או לדבר המביא לעבודתו » (שו״ע או״ח רל״א:א) |
| ⑦ יומו עובר במלאכה | יתכוין לפרנסה לשם מצוה | « וכ״ש אם סיפורו הוא בעניני משא ומתן צריך שתהיה כונתו לשם מצוה דהיינו שיהיה לו במה להתפרנס כדי שלא יבוא ליד גזל » (משנה ברורה, מ״ב רל״א:ח) |
✦ ❖ ✦ חמש ההנהגות שבסימן רל״א בקיצור
- יישן כדי שיוכל ללמוד — « אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהרים יישן » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- ולא יאריך — « ובלבד שלא יאריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שהוא שתין נשמי » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- ויכוין אף באותו מעט — « ואף בזה המעט לא תהא כוונתו להנאת גופו אלא להחזיק גופו לעבודת הש״י » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- וירחיב לכל — « וכן בכל מה שיהנה בעוה״ז לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו » (שו״ע או״ח רל״א:א)
- וישקול מעשיו — « כללו של דבר חייב אדם לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו » (שו״ע או״ח רל״א:א)
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| הרמה | התוכן | הרווח |
|---|---|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס | לשון הסעיף, ביאור שוטף והסבר | הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן | מימרא דרב בסוכה ; לשון האיסור שבמרן ; הגהת הרמ״א ; גדר לשם שמים ; חמש הדרכים ; משא ומתן | עיון מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום | טבלת האב של הסעיף האחד, תרשימים, כללי זהב וסימן לזכירה | שליטה למעשה וחזרה |
💡 המשך מוצע:
- לחזור ולקרוא את סימן רל״א בשולחן ערוך עצמו
- לעיין בדף המעבר של רמה 4 — דעת הרב: אדמו״ר הזקן לא כתב סימן זה בשולחן ערוך שלו
- ללמוד את המשנה ברורה והאחרונים שעל סימן זה (ועיין סימנים ר״ל · 230, רל״ב · 232)
- להתבונן בלשון « ואפלו בשעה שהוא ישן אם ישן לדעת כדי שתנוח דעתו עליו וינוח גופו כדי שלא יחלה ולא יוכל לעבד את ה׳ והוא חולה נמצאת שנה שלו עבודה למקום ברוך הוא » (רמב״ם הלכות דעות פרק ג הלכה ג) : אף השינה עצמה נעשית עבודה
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה
סימן רל״א · רמה 3 — סיכום
daattorah.com
דעת · רב יוסף חיים סממה
סימן רל״א · רמה 3 — סיכום
daattorah.com
דעת — © התשפ״ו / 2026 · חזרה לדף הראשי · סימן רל״א · 231 · ♥ תמיכה