✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — M A S T E R S Y N T H E S I S ✦ ❖ ✦
Siman כ״ו
דין מי שאין לו אלא תפלה אחת
Each tefilin is a מצוה בפני עצמה — אין מעכבות זו את זו: one who has only one tefilin (arm or head) → puts it on and blesses; the case of the אונס (מניח אותה שיכול), the berakhot table (של יד לבד → « להניח » · של ראש לבד → « על מצות תפילין » · our custom ב׳ ברכות), the hurried traveler (השכים לדרך)
Structured review, rapid memorization, conduct in practice
📑 Plan of the Synthesis
- The central axiom — the mother rule of the Siman
- Master table of the ב׳ seifim
- כל אחת מצוה בפני עצמה — אין מעכבות
- אונס — מניח אותה שיכול
- הברכות — של ראש / של יד לבד
- השכים לדרך — the hurried traveler
- Golden rules — memory aid
- Mnemonic — memory aid
- Pitfalls to avoid
- Conduct in practice
- Final synthesis table
1. The Central Axiom
Universal principle of Siman כ״ו:
This short siman (ב׳ סעיפים) states a decisive rule: each tefilin is a מצוה בפני עצמה, and the two אין מעכבות זו את זו — they do not block one another. Thus, one who has only one tefilin — arm or head — puts it on and blesses over it (seif 1); and likewise one who has both but is prevented by some אונס from putting on more than one: he מניח אותה שיכול — puts on the one he can, and blesses. The berakhot follow the tefilin placed: של יד לבד → « להניח תפילין » (Tur · Rama); של ראש לבד → « על מצות תפילין » for the Mechaber — and ולדידן דנוהגים לברך ב׳ ברכות, on the head alone one says both berakhot (seif 2). The reference to Siman כ״ה (the machloket of one or two berakhot) governs the whole matter.
This short siman (ב׳ סעיפים) states a decisive rule: each tefilin is a מצוה בפני עצמה, and the two אין מעכבות זו את זו — they do not block one another. Thus, one who has only one tefilin — arm or head — puts it on and blesses over it (seif 1); and likewise one who has both but is prevented by some אונס from putting on more than one: he מניח אותה שיכול — puts on the one he can, and blesses. The berakhot follow the tefilin placed: של יד לבד → « להניח תפילין » (Tur · Rama); של ראש לבד → « על מצות תפילין » for the Mechaber — and ולדידן דנוהגים לברך ב׳ ברכות, on the head alone one says both berakhot (seif 2). The reference to Siman כ״ה (the machloket of one or two berakhot) governs the whole matter.
💡 The universal key: the siman does not tell how to place two tefilin, but what to do when one can place only one. Three axes govern the whole conduct:
- מצוה בפני עצמה → having only one tefilin (arm or head): put it on and bless — אין מעכבות זו את זו
- אונס → one has both but is prevented: put on the one he can, and bless — מניח אותה שיכול
- הברכות → according to the one placed: של יד → « להניח » ; של ראש → « על מצות תפילין » (our custom ב׳ ברכות) — רמ״א · טור · סי׳ כ״ה
2. Master table of the ב׳ seifim
The ב׳ סעיפים of the Mechaber group into three axes: (A) the independence of each tefilin — כל אחת מצוה בפני עצמה, אין מעכבות (seif 1); (B) the case of the אונס — one has both but can place only one (seif 1); (C) the ברכות — the head alone, the arm alone, for the Mechaber and for our custom (seif 2).
| Axis | Seif | Heart of the halakha | Marker |
|---|---|---|---|
| A. מצוה בפני עצמה |
① | If אין לו אלא תפלה אחת — של יד or של ראש — מניח אותה שיש לו ומברך עליה, שכל אחת מצוה בפני עצמה. The two tefilin אין מעכבות זו את זו: the absence of one does not block the mitsva of the other. | אין מעכבות |
| B. אונס | ① | והוא הדין: if יש לו שתיהם but יש לו שום אונס — a constraint — שאינו יכול להניח אלא אחת: מניח אותה שיכול ומברך עליה. From the same yesod (מצוה בפני עצמה) he places what he can and blesses. | מניח שיכול |
| C. הברכות | ② | If אינו מניח אלא של ראש לבד — מברך עליה « על מצות תפילין » לבד (Mechaber). Rama: ולדידן דנוהגים לברך בכל יום ב׳ ברכות — on של ראש alone one says שתי ברכות; and if הניח של יד לבד — מברך « להניח » לבד (Tur). | להניח / על מצות |
⚖ The structure of the siman at a glance
The ב׳ סעיפים rest entirely on a single yesod: כל אחת מצוה בפני עצמה — אין מעכבות זו את זו. Hence (A) one who has only one tefilin puts it on and blesses; (B) one who has both but is אנוס puts on the one he can and blesses; (C) the ברכות follow the one placed (של ראש → « על מצות תפילין » · של יד → « להניח » · our custom ב׳ ברכות on the head alone). The Shulchan Aruch HaRav (the Alter Rebbe) unfolds this siman into ה׳ סעיפים — adding notably the case of the hurried traveler (השכים לדרך עם שיירא).3. כל אחת מצוה בפני עצמה — אין מעכבות
Q: What does one who has only a single tefilin, of the arm or of the head, do?
↓
🟢 אין לו אלא תפלה אחת → מניח אותה שיש לו — he puts on the one he has, arm or head (seif 1).
🟢 ומברך עליה — and blesses over it: the mitsva is not suspended on the other tefilin (seif 1).
📚 שכל אחת מצוה בפני עצמה — for each is a mitsva in itself, the source of the ruling (seif 1).
🟢 אין מעכבות זו את זו — the two tefilin do not block one another (Menachot מ״ד).
The yesod of independence
The entire siman rests on one principle: כל אחת מצוה בפני עצמה — the tefilin of the arm and that of the head are two distinct mitsvot, not two halves of one. This is the meaning of אין מעכבות זו את זו (Menachot מ״ד): the absence of one does not invalidate the fulfillment of the other. Hence the ruling (seif 1): one who has only a single tefilin — whether the של יד or the של ראש — מניח אותה שיש לו ומברך עליה. He does not refrain because he lacks the other: he fully fulfills the mitsva of the tefilin he possesses, berakha included. This yesod stands opposite mitsvot that do מעכבות one another — like the four ציצית of a garment (siman 13), where the absence of one may hold back the mitsva. The talmudic foundation (Menachot מ״ד · שתי מצות) and the comparison with other mitsvot are developed in Level 2; the psak, in Level 4 (refer to the Rav).
4. אונס — מניח אותה שיכול
Q: And one who possesses both, but a constraint holds him back from placing more than one?
↓
🟢 יש לו שתיהם ויש לו שום אונס — he has both tefilin, but an אונס (constraint) befalls him (seif 1).
🟡 שאינו יכול להניח אלא אחת — such that he can place only one (seif 1).
🟢 מניח אותה שיכול — he places the one he can, and blesses over it (seif 1).
📚 והוא הדין — the same law as the previous case: each tefilin being מצוה בפני עצמה (seif 1).
📚 The yesod of the אונס: the Mechaber extends with a והוא הדין (« likewise ») the case of seif 1. This is no longer one who lacks a tefilin, but one who possesses both — and yet an אונס (a constraint: a wound on the arm, a cast, a place that does not allow baring the arm…) prevents him from placing more than one. The conclusion is identical: מניח אותה שיכול ומברך עליה. Why? Because the foundation is the same — כל אחת מצוה בפני עצמה: since each tefilin stands on its own, the impossibility of placing one in no way exempts from the other, nor from its berakha. One does not say « since I do not have both, I will refrain » — on the contrary, one fulfills all that is in one's power. The details of the constraints and the ספק ברכות are developed in Level 2; the psak, in Level 4.
5. הברכות — של ראש / של יד לבד
Q: Which berakha does one say when placing only a single tefilin?
↓
🟢 של ראש לבד → « על מצות תפילין » לבד — for the Mechaber, on the head alone one says this berakha alone (seif 2).
🟢 הגה: ולדידן דנוהגים לברך בכל יום ב׳ ברכות — Rama: according to our custom of saying two berakhot every day (seif 2).
🟢 יברך על של ראש לבד שתי ברכות — therefore on the head alone one says both berakhot (seif 2).
🟡 ואם הניח של יד לבד — מברך « להניח » לבד — on the arm alone, one berakha: « להניח » (Tur, seif 2).
📚 The yesod of the berakhot: seif 2 specifies which berakha accompanies the single tefilin — and here the matter ties to Siman כ״ה (the machloket of one or two berakhot). The principle: each berakha belongs to its tefilin. For the Mechaber (who, in siman כ״ה, says one berakha « להניח » for both), one who places only the של ראש says over it « על מצות תפילין » alone — for « להניח » belongs to the arm. For the Rama — ולדידן דנוהגים לברך בכל יום ב׳ ברכות (our Ashkenazi custom of siman כ״ה, two berakhot) — one who places only the של ראש says over it both berakhot (« להניח » + « על מצות תפילין »), since in his custom the head already bears its own berakha. And for the של יד alone, all agree: « להניח תפילין » alone (Tur), for « על מצות » belongs to the head. The ספק ברכות and the exact articulation with siman כ״ה are developed in Level 2; the psak, in Level 4.
⚖ The berakhot table — at a glance
| Placing alone… | Mechaber (ספרד) | Rama / our custom (אשכנז) |
|---|---|---|
| של יד (arm) | « להניח תפילין » לבד | « להניח תפילין » לבד |
| של ראש (head) | « על מצות תפילין » לבד | שתי ברכות (להניח + על מצות) |
6. השכים לדרך — the hurried traveler
Q: And the traveler who sets out at dawn with a hurried caravan (שיירא) that will not wait?
↓
🟡 המשכים לצאת בדרך עם שיירא — one who sets out early with a caravan that will not wait for him (SA HaRav §3).
🟢 מניח תפילין של ראש לבד — he places the של ראש alone, whose placement takes less time, and blesses per the custom (SA HaRav §3).
🔴 בד״א — כשיוכל אח״כ להניח גם של יד — this applies when he will be able afterward to place also the של יד (SA HaRav §3).
🟢 אבל אם לא יוכל אח״כ — מניח קודם הליכתו שתיהן — but if he will not be able, he places both before leaving his house: משום איחור דרכו לא התירו לו לבטל מצות תפילין (SA HaRav §3).
📚 The Rav's extension: this case does not appear in the Mechaber's ב׳ סעיפים, but the Shulchan Aruch HaRav (the Alter Rebbe, סי׳ כ״ו § 3) adds it as a direct application of the siman's yesod. The traveler who המשכים לצאת בדרך עם שיירא (sets out at dawn with a caravan that will not wait and cannot delay to place the של יד) places the של ראש alone, whose placement is quicker — for since each tefilin is a מצוה בפני עצמה, better to fulfill one than to lose all. But (בד״א) this holds only if he will be able afterward, on the road, to place also the של יד; if he will not be able, he places both before leaving his house — דמשום איחור דרכו לא התירו לו לבטל מצות תפילין: the delay of the journey does not permit annulling the mitsva of tefilin. The details (the order, the שיירא, the reference to siman כ״ה for the berakhot) are developed in Level 4 — Daat HaRav.
7. Golden rules — Memory Aid
The 3 golden rules of Siman כ״ו
- מצוה בפני עצמה — having only one tefilin (arm or head): put it on and bless — אין מעכבות זו את זו.
- אונס — having both but prevented from placing more than one: put on the one you can and bless — מניח אותה שיכול.
- הברכות — של יד לבד → « להניח » ; של ראש לבד → « על מצות תפילין » (Mechaber), and per our custom — ב׳ ברכות.
8. Mnemonic — Memory Aid
Acrostic: M-O-B — the three axes of Siman כ״ו
- Mitsva in itself (מצוה בפני עצמה) — a single tefilin: put it on and bless: אין מעכבות.
- Onès (אונס) — one has both but is prevented: מניח אותה שיכול.
- Berakhot (הברכות) — according to the one placed: יד → להניח ; ראש → על מצות (our custom ב׳ ברכות).
Which berakha, on which single tefilin? to memorize:
- של יד לבד — « להניח תפילין » לבד (Mechaber and our custom)
- של ראש לבד (מחבר) — « על מצות תפילין » לבד
- של ראש לבד (מנהגנו) — ב׳ ברכות: « להניח » + « על מצות תפילין »
9. Pitfalls to Avoid
❌ Pitfall 1: Giving up on placing the single tefilin one has, because the other is missing.
→ The seif: אין לו אלא תפלה אחת מניח אותה שיש לו ומברך עליה, שכל אחת מצוה בפני עצמה (seif 1).
→ The seif: אין לו אלא תפלה אחת מניח אותה שיש לו ומברך עליה, שכל אחת מצוה בפני עצמה (seif 1).
❌ Pitfall 2: Thinking the two tefilin block (מעכבות) one another.
→ The seif: the two tefilin אין מעכבות זו את זו — they are not the four ציצית (seif 1).
→ The seif: the two tefilin אין מעכבות זו את זו — they are not the four ציצית (seif 1).
❌ Pitfall 3: One who has both but is אנוס — refraining from everything.
→ The seif: יש לו אונס שאינו יכול להניח אלא אחת — מניח אותה שיכול (seif 1).
→ The seif: יש לו אונס שאינו יכול להניח אלא אחת — מניח אותה שיכול (seif 1).
❌ Pitfall 4: On the של ראש alone, saying « להניח » as on the arm.
→ The seif: של ראש לבד — « על מצות תפילין » לבד (Mechaber); our custom: ב׳ ברכות (seif 2).
→ The seif: של ראש לבד — « על מצות תפילין » לבד (Mechaber); our custom: ב׳ ברכות (seif 2).
❌ Pitfall 5: The hurried traveler who, unable to place all, places nothing.
→ The Rav: מניח של ראש לבד; and if he will not be able afterward — שתיהן קודם הליכתו (SA HaRav §3, see Level 4).
→ The Rav: מניח של ראש לבד; and if he will not be able afterward — שתיהן קודם הליכתו (SA HaRav §3, see Level 4).
10. Conduct in practice
| Case | Conduct | Base halakha |
|---|---|---|
| ① A single tefilin | Put on the one you have (arm or head) and bless over it | מצוה בפני עצמה |
| ② A constraint (אונס) | Put on the one you can, and bless | אין מעכבות |
| ③ The head alone | Bless « על מצות תפילין » (our custom: ב׳ ברכות) | על מצות תפילין |
| ④ The arm alone | Bless « להניח תפילין » alone | להניח |
| ⑤ The hurried traveler | Place the של ראש alone; if no other occasion, both before leaving (refer to the Rav) | SA HaRav — ה׳ סעיפים |
11. Final Synthesis Table
| Aspect | Rule | Marker | |
|---|---|---|---|
| מצוה בפני עצמה | Having only one → מניח אותה שיש לו ומברך — אין מעכבות זו את זו | Seif 1 | |
| אונס | Has both but prevented → מניח אותה שיכול ומברך (והוא הדין) | Seif 1 | |
| הברכות | של ראש לבד → על מצות תפילין (our custom ב׳ ברכות) ; של יד לבד → להניח | Seif 2 | |
| השכים לדרך | Hurried traveler → של ראש לבד ; else שתיהן קודם הליכתו | SA HaRav §3 | |
✦ ❖ ✦ The 3 Practical Commandments of Siman כ״ו in Brief
- Each tefilin, a mitsva — having only one (arm or head): put it on and bless — כל אחת מצוה בפני עצמה · אין מעכבות.
- A constraint does not annul — having both but being אנוס: put on the one you can and bless — מניח אותה שיכול.
- Bless according to the one placed — של יד → « להניח » ; של ראש → « על מצות תפילין » (our custom: ב׳ ברכות) ; refer to סי׳ כ״ה (SA HaRav, ה׳ סעיפים).
🎓 Recap of the Study Path
| Level | Content | Acquired |
|---|---|---|
| 🌱 Level 1 — Base | Text of the ב׳ סעיפים, fluent translation, explanation | Overall understanding |
| ⚡ Level 2 — Lamdan | כל אחת מצוה בפני עצמה (אין מעכבות · Menachot מ״ד), the case of the אונס, the berakhot (של ראש / של יד לבד), the reference to סי׳ כ״ה | In-depth pilpul |
| ✨ Level 3 — Synthesis | Master table of the ב׳ סעיפים, schemas, berakhot table, golden rules, mnemonic, conduct in practice | Practical mastery + review |
💡 Suggested next steps:
- Reread Siman כ״ו in the original Shulchan Aruch (Hebrew)
- Study Level 4 — Daat HaRav (the Alter Rebbe): the shitah of the Shulchan Aruch HaRav (ה׳ סעיפים) on this siman — including the hurried traveler (השכים לדרך)
- Read the Mishna Berura and the Beur Halakha on this siman for the practical nuances (laws of tefilin: simanim 25, 27, 28, 30)
- Meditate on the כל אחת מצוה בפני עצמה: never give up the possible in the name of the impossible
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן כ״ו · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן כ״ו · Level 3 — Master Synthesis
daattorah.com
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman כ״ו · ♥ Support