הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ל״א (ב׳ סעיפים)
וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים. בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אָסוּר לְהָנִיחַ תְּפִילִּין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַצְמָם אוֹת ; וְאִם מְנִיחִים בָּהֶם אוֹת אַחֵר הָיָה זִלְזוּל לְאוֹת שֶׁלָּהֶם.
ובו שני סעיפים: בשבת ויו״ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות — בשבת וביום טוב אין מניחין תפילין, לפי שימים אלו הם עצמם אות, ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם. הסעיף השני מרחיב את הטעם לחול המועד — שאף ימי חוה״מ הם אות — ובהגהת הרמא: וי״א שחוה״מ חייב בתפילין (ב״י בשם הרא״ש), וכן נוהגין בגלילות אלו להניחם בלא ברכה בקול רם בבית הכנסת.
ארבע רמות לימוד — סימן ל״א, ב׳ סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ומרומם: בשבת וביום טוב אין מניחין תפילין, לפי שימים אלו הם עצמם אות, ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם ; בחול המועד מאותו הטעם לפי המחבר, ובהגהת הרמא על מנהג הגלילות. יישומים מעשיים: שבת ויום טוב (בלא תפילין), חול המועד (כמנהג הקהילות), ומשמעות התפילין כאות.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: היסוד תפילין אות (והיה לך לאות — שמות יג) ושבת ויו״ט אות (אות היא ביני וביניכם — שמות לא) ; מי שיש לו אות אינו צריך אות אחר (מנחות לו, עירובין צו.) ; המחלוקת הגדולה בחול המועד — אות או לא (הרא״ש והטור חייב ; הזוהר והמקובלים פטור) ; המנהג והברכה בחשאי / מראית העין ; זלזול באות. בית יוסף, טור, רמב״ם, הרא״ש, מג״א, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה וביאור הלכה.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: שבת ויום טוב הם עצמם אות — בלא תפילין, שלא יהיה זלזול לאות ; חול המועד לפי המחבר (ימים אלו גם הם אות) והגהת הרמא (וי״א חייב, מנהג להניח בלא ברכה בקול רם בבית הכנסת). הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן כד, כה, כט, ל ולב.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ל״א (שני סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מדוע שבת ויו״ט פטורים (שהם עצמם אות, והנחת התפילין בהם זלזול לאות שלהם), והמחלוקת בחול המועד (העיקר: ימי חוה״מ גם הם אות ; מנהג בני אשכנז — הפניה לרמא). היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הנושאים המרכזיים בסימן
תְּפִילִּין אוֹת
התפילין אות
התפילין הן אות ברית — והיה לך לאות (שמות יג). ומי שכבר יש לו אות אינו צריך להוסיף אות אחר.
שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אוֹת
שבת ויום טוב אות
השבת אף היא אות — אות היא ביני וביניכם (שמות לא) — וכן הימים הטובים: ימים אלו הם עצמם אות, ולכן אין מניחין בהם תפילין.
זִלְזוּל לָאוֹת
זלזול לאות
אם מניחים אות אחר על יום שהוא עצמו אות, היה זלזול — פחיתות כבוד לאות שלהם.
חוֹל הַמּוֹעֵד
חול המועד
מחלוקת: האם אף הם אות (המחבר — פטור) או חייבים בתפילין (וי״א, ב״י בשם הרא״ש)?
מִנְהַג הַמָּקוֹם
מנהג המקום
הרמא: בגלילות אלו נהגו להניח תפילין בחול המועד ולברך עליהם — והמנהג משתנה כיום בין הקהילות.
בְּרָכָה בַּחֲשַׁאי
ברכה בחשאי
המניחין בחול המועד מברכין עליהם, אך אין מברכין בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה.
מבנה הסימן — שני הסעיפים
| סעיף | נושא | עניין | פירוט |
|---|---|---|---|
| סעיף א | שבת ויו״ט | ✦ לב הסימן | בשבת ויו״ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות — ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם. |
| סעיף ב | חול המועד | וי״א חייב | חוה״מ גם כן פטור (ימים אלו גם הם אות) ; הרמא: וי״א שחוה״מ חייב בתפילין (ב״י בשם הרא״ש), וכן נוהגין בגלילות אלו להניחם ולברך — אך אין מברכין בקול רם בבית הכנסת. |
חול המועד — אות או לא
| שיטה | מקור | הנהגה | הרעיון המרכזי |
|---|---|---|---|
| חוה״מ אות | מחבר · סעיף ב | ✦ פטור מתפילין | לפי המחבר, ימי חול המועד גם הם אות — אין מניחין בהם תפילין, כשבת ויו״ט. |
| וי״א חייב | רמא · ב״י בשם הרא״ש | מניחין ומברכין | יש אומרים שחוה״מ חייב בתפילין ; וכן נהגו בגלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם. |
| מנהג בני אשכנז | רמא · סעיף ב | בלא ברכה בקול רם | מפני הספק, המניחין מברכין עליהם אך אין מברכין בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה. |
שאלות נפוצות — סימן ל״א
מדוע אין מניחין תפילין בשבת וביום טוב, לפי סימן ל״א?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ל״א:א, בשבת ויו״ט אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות — ימים אלו הם עצמם אות, ואם מניחים בהם אות אחר היה זלזול לאות שלהם.
באיזה מובן שבת ויום טוב הם עצמם אות?
התפילין הן אות — והיה לך לאות (שמות יג). והנה השבת אף היא אות — אות היא ביני וביניכם (שמות לא), וכן הימים הטובים. ומי שכבר יש לו אות אינו צריך להוסיף אות אחר ; ולכן אין מניחין תפילין בימים אלו.
האם מניחין תפילין בחול המועד, לפי סימן ל״א?
לפי המחבר (אורח חיים ל״א:ב), אין מניחין: ימי חול המועד גם הם אות, מאותו הטעם. והרמא מביא שיש אומרים (וי״א) שחוה״מ חייב בתפילין (ב״י בשם הרא״ש), וכן נהגו בגלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם. המנהג משתנה בין הקהילות — ויעשה כהוראת רבו.
מדוע אין מברכין בקול רם בבית הכנסת בחול המועד?
על פי הגהת הרמא (אורח חיים ל״א:ב), מפני הספק בחיוב תפילין בחול המועד, המניחין מברכין עליהם אך אין מברכין בקול רם בבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה.