שולחן ערוך · אורח חיים

זְמַן הֲנָחַת הַתְּפִלִּין וּמִי הֵם הַחַיָּבִים. וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: גָּדוֹל שְׂכַר מִצְוַת תְּפִלִּין, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְנִיחָם הוּא בִּכְלַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן.

סָעִיף ב׳: מִצְוָתָן לִהְיוֹתָם עָלָיו כָּל הַיּוֹם, אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁצְּרִיכִים גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם וְשֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לִיזָּהֵר בָּהֶם, נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַנִּיחָם כָּל הַיּוֹם. וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ כָּל אָדָם לִיזָּהֵר בָּהֶם לִהְיוֹתָם עָלָיו בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה.

סָעִיף ג׳: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין בְּטׇהֳרָה שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם וְלֹא יָפִיחַ בָּהֶם, הַגָּה: וְשֶׁלֹּא לִיכָּנֵס בָּהֶן לְבֵית הַכִּסֵּא [רַשִׁ״י פֶּרֶק לוּלָב הַגָּזוּל], חַיָּב אָבִיו לִקְנוֹת לוֹ תְּפִלִּין לְחַנְּכוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַאי קָטָן דַּוְקָא שֶׁהוּא בֶּן י״ג שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד [בַּעַל הָעִטּוּר], וְכֵן נָהֲגוּ וְאֵין לְשַׁנּוֹת [דִּבְרֵי עַצְמוֹ].