סימן ל״ט — מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם

וּבוֹ עֲשָׂרָה סְעִיפִים. תְּפִלִּין שֶׁכְּתָבָן עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ אוֹ עכו״ם אוֹ כּוּתִי אוֹ מוּמָר לע״א אוֹ מוֹסֵר — פְּסוּלִים, שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ בִּקְשִׁירָה אוֹ אֵינוֹ מַאֲמִין בָּהּ אֵינוֹ בִּכְתִיבָה ; וְכָל הַפָּסוּל לְכָתְבָן פָּסוּל בְּכָל תִּיקּוּן עֲשִׂיָּתָן. גֵּר שֶׁחָזַר לְדָתוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה כָּשֵׁר לִכְתּוֹב. תְּפִלִּין שֶׁכְּתָבָם אֶפִּיקוֹרֶס יִשָּׂרְפוּ (וי״א יִגָּנְזוּ), נִמְצְאוּ בְּיַד אֶפִּיקוֹרֶס יִגָּנְזוּ, וּבְיַד עכו״ם כְּשֵׁרִים. אֵין לוֹקְחִין תְּפִלִּין מִן הָעכו״ם בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי דְמֵיהֶן. אֵין נִקָּחִין אֶלָּא מִן הַמּוּמְחֶה הַבָּקִי בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת ; וְאִם לָקַח מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה — בּוֹדֵק שָׁלֹשׁ קְצִיצוֹת מִמֵּאָה, וְאִם כְּשֵׁרִים הוּחְזַק. תְּפִלִּין שֶׁהוּחְזְקוּ בְּכַשְׁרוּת אֵינָם צְרִיכִים בְּדִיקָה לְעוֹלָם, וְאִם מְנִיחָן לִפְרָקִים — פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ.