✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן ד׳ · נטילת ידים שחרית

דיני נטילת ידים שחרית — קידוש הידים בהשכמה
סימן ד׳ · כ״ג סעיפים
דיני נטילת ידים שחרית
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

גישה ראשונה לכ״ג הסעיפים: טקסט עברי מנוקד, הסבר פדגוגי שוטף על הברכה, שלוש העירויים, סדר ימין-שמאל וקדושת הנשמה המתחדשת — בלשון של רוממות וקדושה, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: נטילת הידים בהשכמה וקדושת היום המתחיל
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן ד' · כ״ג סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

סימן זה פותח את היום במעשה של קדושה: בהשכמה מקבל האדם נשמה מחודשתחֲדָשִׁים לַבְּקָרִים — ומקדש את ידיו, כּכֹהֵן הרוחץ ידיו מן הַכִּיּוֹר קודם עבודתו. אנו לומדים כאן, ברמת העיקרון, את מעשה העבודה הראשון של הבוקר. למקרי הספק (ספקות) ולהנהגה המדויקת — נפנה אל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

1. ברכת « על נטילת ידים » — וגם אשר יצר (רמ״א, אבודרהם)
2. עירוי שלוש פעמים — להעביר את הרוח רעה
3–5. קודם הנטילה — שלא ליגע בנקבים ; הנהגות זהירות
6. אין צריך רביעית — לנטילה לתפילה
7–9. האופנים — לערות לתוך כלי, שלא ליהנות מן המים
10–11. ימין קודם לשמאל — ושלא ליטול ממי שלא נטל
12. שכשוך — מועיל לתפילה, לא לרוח רעה
13–15. הספקות — נעור בלילה, קודם עמוד השחר, ישן ביום: בלא ברכה
16–17. דוד ושישים נשימות · רחיצת הפה
18–19. הדברים הצריכים נטילה — והסכנות
20–21. לנגב היטב · המקומות המכוסים קודם התפילה
22–23. בלא מים · סדר ברכות השחר
+ מקרים מעשיים ושאלות הבנה

1. ברכת « על נטילת ידים »

הטקסט המקורי (סעיף א')

יִרְחַץ יָדָיו וִיבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים גַּם « אֲשֶׁר יָצַר », וַאֲפִילוּ לֹא עָשָׂה צְרָכָיו (וְכֵן נָהֲגוּ) (אבודרהם).

ביאור הלשון

ירחץ ידיו ויברך « על נטילת ידים ». הגהת הרמ״א: ויש אומרים גם « אשר יצר », ואפילו לא עשה צרכיו (וכן נהגו) [אבודרהם].
נְטִילַת יָדַיִם — רחיצת הידים על ידי עירוי מים מכלי. הלשון « נטילה » רומזת אל הַנַּטְלָא, הכלי שבו עורים: אין זו רחיצה גרידא אלא מעשה מתוקן, הנעשה בְּכֶלִי.
הרעיון המרכזי: היום נפתח בברכה. בהשכמה מתכונן האדם לעמוד לפני הקב״ה: רוחץ ידיו ומברך. הרמ״א מוסיף אֲשֶׁר יָצַר — הברכה המשבחת את הקב״ה שיצר את הגוף בחכמה — שכן הבוקר כולו שבח על הגוף והנשמה שהושבו.

2. עירוי שלוש פעמים — הרוח רעה

הטקסט המקורי (סעיף ב')

יְדַקְדֵּק לְעָרוֹת עֲלֵיהֶם מַיִם ג' פְּעָמִים לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶן.
ידקדק לערות עליהם מים שלוש פעמים, להעביר את הרוח רעה השורה עליהן.
רוּחַ רָעָה — « רוח » של טומאה השורה על הידים בעת השינה, כמסורת הקבלה (הזוהר). מעבירים אותה בעירוי המים שלוש פעמים לסירוגין על כל יד. זהו אחד משני הטעמים הגדולים של נטילת שחרית.
שני טעמי הנטילה: מצד אחד להעביר את הרוח רעה (טעם שלוש העירויים), ומצד שני להתקדש קודם העבודה לפני הקב״ה — « כּכֹהֵן הרוחץ ידיו קודם עבודתו ». שני טעמים אלו מאירים את כל הסימן ויבארו את מקרי הספק (סעיפים י״ג-ט״ו).
כיצד עורים (כמנהג הרווח):

3–5. קודם הנטילה: הזהירות

הטקסט המקורי (סעיפים ג'–ה')

[ג] לֹא יִגַּע בְּיָדוֹ קֹדֶם נְטִילָה לַפֶּה וְלֹא לַחֹטֶם וְלֹא לָאָזְנַיִם וְלֹא לָעֵינַיִם. [ד] אֲפִילוּ מִי שֶׁנָּטַל יָדָיו לֹא יְמַשְׁמֵשׁ ... וְלֹא יִגַּע בִּמְקוֹם הַקָּזָה. [ה] לֹא יִגַּע בְּגִיגִית שֵׁכָר שֶׁמִּשְׁמוּשׁ הַיָּד מַפְסִיד הַשֵּׁכָר.
(סעיף ג') לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם, ולא לאזניים, ולא לעיניים [כל עוד הרוח רעה שורה על הידים]. (סעיף ד') אף מי שכבר נטל ידיו, יימנע ממשמושים מסוימים ולא יגע במקום הקזה [מפני הבריאות]. (סעיף ה') וכן לא יגע בכלי משקה [שהמגע עלול לפגום בו].
זהירות הבוקר: קודם שטיהר ידיו, נמנע האדם מלגעת בנקבי הפנים (פה, חוטם, אזניים, עיניים), מקומות רגישים. הסימן משלב, כדרכו, את הקדושה עם הדאגה לגוף.

6. אין צריך רביעית

הטקסט המקורי (סעיף ו')

אֵין צָרִיךְ רְבִיעִית לִנְטִילַת יָדַיִם לִתְפִלָּה.
אין צריך רביעית (מים) לנטילת ידים לתפילה.
רְבִיעִית — מידת נפח (כ-86 מ״ל לפי השיעורים הרווחים). לנטילת ידים שלפני הסעודה נדרש שיעור מסוים של מים ; אך לנטילה של שחרית לתפילה מלמד השולחן ערוך שאין צורך בשיעור זה.
נטילה קלה יותר: סעיף זה מקדים חילוק העובר בכל הסימן — נטילת שחרית / תפילה קלה באופניה מנטילת הסעודה (ראה סעיף ז'). העיקרון (לטהר, לקדש) נשאר ; הפרטים שונים.

7–9. האופנים: הכלי והמים

הטקסט המקורי (סעיפים ז'–ט')

[ז] טוֹב לְהַקְפִּיד בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית בְּכָל הַדְּבָרִים הַמְעַכְּבִים בִּנְטִילַת יָדַיִם לִסְעוּדָה. הגה: מִיהוּ אֵינוֹ מְעַכֵּב לֹא כְּלִי וְלֹא כֹּחַ גַּבְרָא וּשְׁאָר דְּבָרִים הַפּוֹסְלִים בִּנְטִילַת הַסְּעוּדָה (מרדכי, תשובת רשב״א). [ח] נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית אֵין נוֹטְלִין עַל גַּב קַרְקַע אֶלָּא לְתוֹךְ כְּלִי. [ט] מַיִם שֶׁל נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית אָסוּר לֵיהָנוֹת מֵהֶם וְלֹא יִשְׁפְּכֵם בַּבַּיִת וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁעוֹבְרִים שָׁם בְּנֵי אָדָם.
(סעיף ז') טוב להקפיד, בנטילת שחרית, בכל הדברים המעכבים בנטילת הסעודה. הגהת הרמ״א: מיהו אינו מעכב לא כלי, ולא כח גברא, ולא שאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה [מרדכי, תשובת רשב״א]. (סעיף ח') נטילת שחרית, אין נוטלים על גבי קרקע אלא לתוך כלי. (סעיף ט') מי נטילת שחרית, אסור ליהנות מהם, ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים בני אדם.
כֹּחַ גַּבְרָא — « כח האדם »: שהמים יבואו מכח אדם (ולא יזלו מאליהם). תנאי זה מעכב בנטילת הסעודה ; הרמ״א מלמד שאינו מעכב בנטילת שחרית (מצד הרוח רעה).
מדוע לאסוף מים אלו? מפני שהעבירו את הרוח רעה, אין נהנים מהם ואין שופכים אותם במקום הילוך. הדבר מבטא בפועל שמים אלו « נשאו » דבר-מה — עניין מיוחד לנטילת שחרית, המבדיל אותה מכל נטילה אחרת.

10–11. ימין קודם לשמאל

הטקסט המקורי (סעיפים י'–י״א)

[י] נוֹטֵל כְּלִי שֶׁל מַיִם בְּיַד יְמִינוֹ וְנוֹתְנוֹ לְיַד שְׂמֹאלוֹ כְּדֵי שֶׁיָּרִיק מַיִם עַל יְמִינוֹ תְּחִלָּה. [יא] לֹא יִטֹּל מִמִּי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו שַׁחֲרִית.
(סעיף י') נוטל את כלי המים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו, כדי שיריק מים על ימינו תחילה. (סעיף י״א) לא יטול [את המים הניתנים על ידיו] ממי שלא נטל ידיו שחרית.
מדוע ימין תחילה? יד ימין שומרת על מעלת הכבוד במצוות. לפיכך מיוחד לה המים הראשונים. זהו אותו חשיבות הימין שבסימן ב' (סדר נעילת המנעלים).
סדר המעשה: לאחוז הכלי בימין, לתתו לשמאל, ולערות תחילה על הימין. והנטילה ניטלת ממי שכבר « נוקה » בבוקר: הטהרה מועברת מידיים טהורות.

12. שכשוך — טבילת הידים

הטקסט המקורי (סעיף י״ב)

אִם שִׁכְשֵׁךְ יָדָיו לְתוֹךְ כְּלִי שֶׁל מַיִם, עָלְתָה לוֹ נְטִילָה לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה, אֲבָל לֹא לְרוּחַ רָעָה שֶׁעֲלֵיהֶם. אִם שִׁכְשֵׁךְ יָדָיו בְּשָׁלֹשׁ מֵימוֹת מְחֻלָּפִים, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם עָלְתָה לוֹ לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה שֶׁעֲלֵיהֶם.
אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים, עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפילה, אבל לא לרוח רעה שעליהם. ואם שכשך בשלוש מימות מחולפים, יש להסתפק (ספק) אם עלתה לו להעביר את הרוח רעה.
שתי דרגות בנטילה אחת: שכשוך בלא עירוי מכלי מועיל להתכונן לקריאת שמע ולתפילה — זה צד ה« נקיות / קדושה ». אך אינו מועיל להעביר את הרוח רעה, הצריכה עירוי שלוש פעמים. נמצא שנטילת שחרית נושאת שתי בחינות נבדלות.

13–15. הספקות — בלא ברכה

מקרי ספק — בלא ברכה. סעיפים י״ג–ט״ו עוסקים במצבים שאין יודעים בהם אם הנטילה (והרוח רעה) חלה: נעור כל הלילה, קודם עמוד השחר, ישן ביום. במקרים אלו פוסק הרמ״א: יטול ידיו בלא ברכה (ספק ברכות להקל). לפרטי כל מקרה — נפנה אל הוראת הרב.

הטקסט המקורי (סעיפים י״ג–ט״ו)

[יג] אִם הָיָה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו שַׁחֲרִית. הגה: וְיִטְּלֵם בְּלֹא בְּרָכָה (הרא״ש, רשב״א). [יד] הִשְׁכִּים קֹדֶם עֲמוּד הַשַּׁחַר וְנָטַל יָדָיו, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם צָרִיךְ לִטֹּל פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם. הגה: וְיִטְּלֵם בְּלֹא בְּרָכָה. [טו] יָשַׁן בַּיּוֹם, יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק (וְיִטְּלֵם בְּלֹא בְּרָכָה).
(סעיף י״ג) מי שהיה נעור כל הלילה: יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית. רמ״א: יטלם בלא ברכה [רא״ש, רשב״א]. (סעיף י״ד) מי שהשכים קודם עמוד השחר ונטל: ספק אם צריך לחזור ולנטול כשיאור היום ; יטלם בלא ברכה. (סעיף ט״ו) מי שישן ביום: ספק אם צריך לערות שלוש פעמים ; יטלם בלא ברכה.
כלל הספקות: כל שיש ספק בחיוב הנטילה או ברוח רעה, עושים (נוטלים) אך בלא להזכיר את הברכה — לפי הכלל ספק ברכות להקל (בספק ברכה, נמנעים). המעשה נשמר ; השם אינו ניתן לבטלה.

16–17. דוד ושישים נשימות · רחיצת הפה

הטקסט המקורי (סעיפים ט״ז–י״ז)

[טז] דָּוִד הָיָה נִזְהָר שֶׁלֹּא לִישֹׁן שִׁתִּין נִשְׁמִין (פֵּרוּשׁ: שִׁשִּׁים נְשִׁימוֹת) כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם מִיתָה. [יז] יֵשׁ נוֹהֲגִין לִרְחֹץ פִּיהֶם שַׁחֲרִית מִפְּנֵי הָרִירִין שֶׁבְּתוֹךְ הַפֶּה.
(סעיף ט״ז) דוד [המלך] היה נזהר שלא לישון « שיתין נשמין » (היינו שישים נשימות) כדי שלא יטעם טעם מיתה [שלא לישון שינה עמוקה]. (סעיף י״ז) יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית, מפני הרירין שבתוך הפה.
זריזות הבוקר: שני סעיפים אלו מבטאים את הזריזות לעבוד את הקב״ה מיד בהשכמה. דוד לא התעכב בשינה ; ורוחצים את הפה כדי להתייצב נקי ומכובד לעבודת הבוקר. הנקיות מכינה את התפילה.

18–19. הדברים הצריכים נטילה · הסכנות

הטקסט המקורי (סעיף י״ח)

אֵלּוּ דְּבָרִים צְרִיכִים נְטִילָה בְּמַיִם: הַקָּם מֵהַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וְהַנּוֹגֵעַ בְּרַגְלָיו, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ ... וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בְּיָדוֹ. וּמִי שֶׁעָשָׂה אַחַת מִכָּל אֵלּוּ וְלֹא נָטַל ...
אלו דברים צריכים נטילה במים: הקם מהמיטה, היוצא מבית הכסא או מבית המרחץ, הנוטל ציפורניו, החולץ מנעליו, הנוגע ברגליו, החופף ראשו ... והנוגע בגופו בידו [במקומות המכוסים].
כמה מן הדברים הצריכים נטילה מחדש (סעיף י״ח):

הטקסט המקורי (סעיף י״ט)

הַמַּקִּיז דָּם מֵהַכְּתֵפַיִם וְלֹא נָטַל יָדָיו מְפַחֵד שִׁבְעָה יָמִים. הַמְגַלֵּחַ וְלֹא נָטַל יָדָיו מְפַחֵד ג' יָמִים. הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו וְלֹא נָטַל יָדָיו מְפַחֵד יוֹם אֶחָד.
(סעיף י״ט) השולחן ערוך מדגיש את חומרת הזנחת הנטילה לאחר הקזה, לאחר גילוח או נטילת ציפורניים — המסורת קושרת לכך פחד (תוצאה מזיקה) למשך מספר ימים.
רצינות הנטילה: סעיפים אלו מורים שאין הנטילה מנהג בעלמא: היא מכינה ושומרת. לפרטי כל מקרה — נפנה אל הוראת הרב ; העיקר כאן לזכור שמעשים מסוימים מחייבים נטילה מחדש.

20–21. לנגב היטב · המקומות המכוסים

הטקסט המקורי (סעיפים כ'–כ״א)

[כ] הָרוֹחֵץ פָּנָיו וְלֹא נִגְּבָם יָפֶה, פָּנָיו מִתְבַּקְּעוֹת אוֹ עוֹלוֹת בָּהֶן שְׁחִין. [כא] צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּתְפִלָּה אוֹ בַּאֲכִילָה (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ״ב) שֶׁלֹּא לִגַּע בְּשׁוֹק וְיָרֵךְ וּבַמְּקוֹמוֹת הַמְכֻסִּים בָּאָדָם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַלְמוּלֵי זֵעָה.
(סעיף כ') הרוחץ פניו ולא ניגבם יפה, פניו מתבקעות או עולה בהן שחין ; לפיכך יקפיד לנגב היטב. (סעיף כ״א) צריך להיזהר בתפילה או באכילה (ועיין סימן צ״ב) שלא ליגע בשוק, בירך ובמקומות המכוסים שבגוף, לפי שיש שם מַלְמוּלֵי זֵעָה.
מְקוֹמוֹת מְכֻסִּים — מקומות הגוף המכוסים, שמצטברת בהם זיעה (מלמולי זיעה). קודם התפילה או הסעודה, הנגיעה בהם מחייבת נטילה מחדש, מפני הנקיות לפני הקב״ה (קשר ישיר לסימנים צ״ב וקס״ד).
הנקיות קודם התפילה: העמידה לפני הקב״ה תובעת ידיים נקיות. לנגב היטב (סעיף כ'), שלא ליגע במקומות המכוסים (סעיף כ״א): הכל מתכנס אל נקיות הראויה לתפילה.

22–23. בלא מים · סדר הברכות

הטקסט המקורי (סעיפים כ״ב–כ״ג)

[כב] אִם אֵין לוֹ מַיִם, יְקַנֵּחַ יָדָיו בִּצְרוֹר אוֹ בְּעָפָר אוֹ בְּכָל מִידֵי דִּמְנַקֵּי, וִיבָרֵךְ « עַל נְקִיּוּת יָדַיִם », וְיוֹעִיל לִתְפִלָּה אֲבָל לֹא לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה שֶׁעֲלֵיהֶן. [כג] לֹא תִּקְּנוּ נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה, אֲבָל בִּרְכוֹת דְּשַׁחֲרִית יָכוֹל לְבָרֵךְ קֹדֶם נְטִילָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ עָרוֹם, שֶׁאָז אָסוּר לְהַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם עַד שֶׁיְּנַקֶּה אוֹתָם.
(סעיף כ״ב) אם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור, בעפר או בכל דבר המנקה, ויברך « על נקיות ידים » ; ויועיל לתפילה, אבל לא להעביר את הרוח רעה. (סעיף כ״ג) לא תיקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפילה ; ברכות השחר יכול לברך קודם נטילה — אלא אם כן ישן על מיטתו ערום, שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה את ידיו.
תקנת הנטילה: סעיף החותם נותן את המסגרת — נטילת שחרית נתקנה לקריאת שמע ולתפילה. ברכות השחר עצמן יכולות להקדים לה. אך הנקיות נדרשת מיד בהזכרת השם: ישן ערום — מנקה תחילה את ידיו.
בלא מים (סעיף כ״ב): מקנח את הידים בצרור, בעפר או בכל דבר המנקה, ומברך עַל נְקִיּוּת יָדַיִם. הדבר מועיל לתפילה אך אינו מעביר את הרוח רעה (הצריכה מים בעירוי שלוש פעמים).

מקרים מעשיים

מקרה 1 — הנטילה בהשכמה

המצב: אדם מתעורר בבוקר. כיצד יקיים את הנטילה למעשה, ומתי יברך?
ההנהגה: להכין מערב יום כלי (נַטְלָא) מים סמוך למיטה. בהשכמה, לערות שלוש פעמים לסירוגין על כל יד (ימין, שמאל…), עד פרק כף היד, להעביר את הרוח רעה (סעיף ב'). נמנעים מלגעת קודם לכן בפה, בחוטם, באזניים ובעיניים (סעיף ג'). ובאשר לברכת על נטילת ידיםאשר יצר) — המנהג והזמן המדויק נקבעים לפי הוראת הרב.

מקרה 2 — נעור בלילה, ישן ביום, קודם האור

המצב: אדם נשאר נעור כל הלילה, או ישן ביום, או השכים קודם עמוד השחר.
ההנהגה: במקרי ספק אלו (ספקות, סעיפים י״ג-ט״ו) נוטלים את הידים בלא ברכה (ספק ברכות להקל). להנהגה המדויקת בכל מצב — נפנה אל הוראת הרב, וניתן להעמיק ברמה 4 — דעת הרב.

מקרה 3 — בלא מים (נסיעה, בית חולים)

המצב: בהשכמה אין מים בהישג יד (בנסיעה, בבית חולים).
ההנהגה: מקנחים את הידים בדבר המנקה (מטלית, חומר נקי) ומברכים על נקיות ידים (סעיף כ״ב). הדבר מועיל לתפילה, אך אינו מעביר את הרוח רעה: וכשיהיו מים, יערה שלוש פעמים.

מקרה 4 — נטילה מחדש במשך היום

המצב: במשך היום נוטל אדם ציפורניו, יוצא מן המרחץ, או נוגע במקומות המכוסים קודם התפילה.
ההנהגה: מעשים מסוימים מחייבים נטילה מחדש (סעיף י״ח) ; וקודם התפילה או הסעודה אין נוגעים במקומות מכוסים בלא ליטול (סעיף כ״א, קשר סימן צ״ב). העיקרון: להתייצב לתפילה בידיים נקיות. לפרטי המקרים — נפנה אל הוראת הרב.

שאלות הבנה

בחן את הבנתך:
  1. איזו ברכה מברכים על נטילת שחרית (סעיף א'), ומה מוסיף הרמ״א בשם האבודרהם?
  2. כמה פעמים עורים את המים, ומדוע (סעיף ב')?
  3. במה לא נוגעים קודם הנטילה (סעיף ג')?
  4. באיזה סדר עורים על הידים, ומדוע (סעיף י')?
  5. מה מועיל השכשוך, ומה אינו מועיל (סעיף י״ב)?
  6. במקרי הספק (סעיפים י״ג-ט״ו), נוטלים בברכה או בלא ברכה?
  7. מנה שלושה מעשים המחייבים נטילה מחדש (סעיף י״ח).
  8. בלא מים, מה עושים ואיזו ברכה מברכים (סעיף כ״ב)?

להעמיק יותר

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
לחזור לסימן הקודםסימן ג' →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן ד' · כ״ג סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא