✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן מ״ב · אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש

אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש — אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ; ושל ראש קדושתו חמורה שרובו של שד״י ; ומשל יד לשל ראש מותר ; והתנאי וההזמנה ; הסודר דאזמניה והקלף המעובד לשם תפילין
סימן מ״ב · ג׳ סעיפים
אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

לאחר שלימד המחבר את כבוד התפילין (סימן מ׳) ואת כתיבת אותיות השם, בא כאן ללמד אם מותר לשנות את התפילין. אין עושין משל ראש של יד — ואפילו ליקח מהם רצועה — מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ; ושל ראש קדושתו חמורה שרובו של שם שד״י בו. אבל משל יד לשל ראש — מותר (סעיף א). והמתנה מתחילה יכול לשנותן אפילו משל ראש לשל יד (סעיף ב). ולבסוף ההזמנה : סודר דאזמניה וצר בו פעם אחת — אסור לצור בו זוזי ; והקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול (סעיף ג). טקסט עברי, תרגום והסבר של שלושת הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: אם מותר לשנות תפילין — אין מורידין מקדושה חמורה לקלה, ההזמנה והתנאי, הסודר והקלף המעובד לשם תפילין
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ב · שלושה סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

התפילין הם תשמישי קדושה, ואינם כולם במדרגה אחת: השל ראש, שרובו של שם שד״י בו, גדול בקדושתו מן השל יד. ומיסוד זה יוצאת הנהגה: מעלין בקודש ואין מורידין — מותר להעלות לקדושה גדולה, ואין מורידין לקדושה קלה. הסימן מיישם זאת בשינוי התפילין, ואחר כך בהזמנה — עצם ייעוד החפץ לקדושה. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית נפנה אל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. אין מורידין מקדושה חמורה לקלה — אסור לעשות משל ראש של יד, ואף ליקח רצועה ; ושל ראש חמור (רובו של שד״י) ; ומשל יד לשל ראש מותר ; והחדשים (סעיף א)
ב. תנאי · הזמנה — המתנה מתחילה יכול לשנותן אפילו משל ראש לשל יד (סעיף ב)
ג. הזמנה מילתא היא — הסודר דאזמניה וצר בו פעם אחת, הזוזי, התנאי, והקלף המעובד לשם תפילין (סעיף ג)
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה

א. אין מורידין מקדושה חמורה לקלה — שינוי התפילין (סעיף א)

טקסט מקורי (סעיף א)

[א] אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד, ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד — אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה; ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שד״י בשל ראש. אבל משל יד לשל ראש — מותר לשנות. ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם — מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שטולה עליהם מכסה עור אחד ונראים כבית אחד.
[א] אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד, ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד — אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה; ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שד״י בשל ראש. אבל משל יד לשל ראש — מותר לשנות. ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם — מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שטולה עליהם מכסה עור אחד ונראים כבית אחד.
אֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה — « אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה » — כלל הוא בתשמישי קדושה: דבר שנתקדש מעלין אותו לקדושה גדולה יותר, ואין מורידין אותו לקדושה פחותה (מעלין בקודש ואין מורידין). וכיון שהשל ראש קדוש מן השל יד, לעשותו של יד הוא הורדה — ולכן אסור, אף ברצועה אחת ליקח מזה וליתן בזה.
רֻבּוֹ שֶׁל שד״י — « רובו של שד״י » — למה של ראש קדוש יותר? מפני שרוב שם שד״י נמצא בו: השי״ן עשויה בבית של ראש והד׳ בקשר שלו, ואילו של יד אין בו כי אם היו״ד שבקשרו. לכן של ראש « חמור » יותר, ומזה איסור להורידו לשל יד.
חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הֱנִיחָן — « חדשים שלא הניחן » — תפילין חדשים שעדיין לא הניחם, לא חלה עליהם עדיין קדושת השימוש בשלמותה ; לכן מותר לשנותם אף משל ראש לשל יד. וכיצד? טולה עליהם מכסה עור אחד, כדי שיֵראו מבחוץ כבית אחד — כדרך של יד.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : אין מורידין קדושת התפילין — משל ראש (החמור, שרובו של שד״י) לשל יד אסור, אף רצועה ; משל יד לשל ראש מותר ; ובחדשים שלא הניחם אף משנין לשל יד במכסה עור.

ב. תנאי · הזמנה — המתנה מתחילה (סעיף ב)

טקסט מקורי (סעיף ב)

[ב] אם התנה עליהם מתחילה, אפילו לבשן אדם — יכול לשנותן, אפילו משל ראש לשל יד.
[ב] אם התנה עליהם מתחילה, אפילו לבשן אדם — יכול לשנותן, אפילו משל ראש לשל יד.
תְּנַאי · הַזְמָנָה — « התנאי » · « ההזמנה » — בסעיף א היה אסור לשנות של ראש לשל יד מפני שקדושתו השלמה חלה עליו. אבל מי שהתנה מתחילה — ששמר לעצמו שיוכל לשנותם — לא הניח לקדושה זו לחול חלות גמורה שאין להשיבה. לכן אף לאחר שלבשן יכול לשנותם, ואף משל ראש לשל יד.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : המתנה מתחילה יכול לשנות תפיליו אף משל ראש לשל יד, ואף לאחר שלבשן — שהתנאי מונע את הקדושה מלחול חלות גמורה.

ג. הזמנה מילתא היא — הסודר והקלף (סעיף ג)

טקסט מקורי (סעיף ג)

[ג] סודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם, וצר ביה תפילין חד זמנא — אסור למיצר ביה זוזי. הגה: ואם התנה עליו מתחילה, בכל ענין שרי (ב״י בשם רבינו ירוחם ומהרי״א). וקלף המעובד לשם תפילין — אסור לכתוב עליו דברי חול, דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה מילתא היא (ר״ן ס״פ נגמר הדין). אזמניה ולא צר ביה, או צר ביה ולא אזמניה — שרי למיצר ביה זוזי.
[ג] סודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם, וצר ביה תפילין חד זמנא — אסור למיצר ביה זוזי. הגה: ואם התנה עליו מתחילה, בכל ענין שרי (ב״י בשם רבינו ירוחם ומהרי״א). וקלף המעובד לשם תפילין — אסור לכתוב עליו דברי חול, דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה מילתא היא (ר״ן ס״פ נגמר הדין). אזמניה ולא צר ביה, או צר ביה ולא אזמניה — שרי למיצר ביה זוזי.
הַזְמָנָה מִילְתָא הִיא — « הזמנה מילתא היא » — ההזמנה היא ייעוד החפץ לקדושה. ובתשמישי קדושה (כגון הסודר) אין די בהזמנה לבדה: צריך גם שיזמינו לעולם וגם שיצור בו פעם אחת (אזמניה וצר). אז נעשה קדוש, ואסור לצור בו זוזי. אבל אם חסר אחד מהם — הזמין ולא צר, או צר ולא הזמין — מותר.
קְלָף הַמְעֻבָּד לְשֵׁם תְּפִלִּין · גּוּף הַקְּדֻשָּׁה — « קלף המעובד לשם תפילין » · « גוף הקדושה » — הקלף המעובד לשם כתיבת תפילין נוגע בגוף הקדושה ממש (ולא תשמיש בלבד). בו ההזמנה לבדה כבר מילתא היא : לכן אסור לכתוב עליו דברי חול, אף קודם שכתב עליו כלום.
וְאִם הִתְנָה — « ואם התנה » (רמ״א) — כמו בסעיף ב, תנאי מתחילה מסלק את האיסור: מי שבהזמינו את סודרו שמר לעצמו לצור בו אף זוזי, מותר לו « בכל ענין ». והתנאי מלווה את כל סוגיית השינוי וההזמנה.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : ההזמנה מילתא — סודר דאזמניה וצר בו פעם אחת נאסר לזוזי (זולת התנה מתחילה), והקלף המעובד לשם תפילין אסור בדברי חול ; אך בסודר צריך לצרף הזמנה ומעשה.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — לחזור ולהשתמש ברצועה או בבית של של ראש

מצב: יש לאדם של ראש שאין לו בו צורך, ורוצה ליטול ממנו רצועה — או את הבית — לשל יד שלו.
הנהגה: אסור. אין עושין משל ראש של יד, ואף ליקח רצועה מזה וליתן בזה אסור (סעיף א). והטעם אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה : כיון שהשל ראש חמור, לעשותו של יד הוא הורדה. אבל להיפך — משל יד לשל ראש — מותר, שהוא העלאה. ולמעשה, אין מחזירין חלקי השל ראש לשל יד, ובגניזת הפריטים שאין בהם צורך — כשאלת הרב.

מקרה 2 — שק התפילין והתנאי

מצב: יש לאדם סודר (או שק) שמשתמש בו לתפיליו. האם מותר לו לצור בו גם מעות או דברי חול אחרים?
הנהגה: הכל תלוי בהזמנה. אם הזמינו לעולם לתפילין וצר בו תפילין בפועל, נעשה הסודר קדוש: אסור לצור בו זוזי (סעיף ג). אבל אם רק הזמין ולא צר, או צר ולא הזמין — מותר. ובעיקר, המתנה מתחילה — ששמר לעצמו לצור בו אף דברי חול — מותר לו « בכל ענין » (רמ״א). ולמעשה רבים מתנים כן ; ובזה כמנהג ובהוראת הרב.

מקרה 3 — מדוע של ראש « חמור » יותר

מצב: אדם תמה: שני התפילין מכילים אותן פרשיות ; מדוע יהיה של ראש קדוש יותר משל יד?
הנהגה: של ראש נושא את רוב שם שד״י: השי״ן בבית והד׳ בקשר, ואילו של יד אין בו כי אם היו״ד. לכן קדושתו חמורה יותר, ולכן אין מורידין אותו לשל יד — אבל להיפך, שהוא מעלה אותו, מותר (סעיף א). ולפרטי השיטות — כרמה למדן ובהוראת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מה פירוש אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, ומדוע אוסר אף ליקח רצועה מן השל ראש (סעיף א)?
  2. מדוע קדושת השל ראש חמורה משל יד (סעיף א)?
  3. מה מותר לעשות בתפילין חדשים שלא הניחם, וכיצד (סעיף א)?
  4. כיצד תנאי מתחילה משנה את דין סעיף א (סעיף ב)?
  5. אילו שני תנאים צריך לצרף כדי שההזמנה של סודר תאסרנו לזוזי (סעיף ג)?
  6. מדוע הקלף המעובד לשם תפילין נאסר לדברי חול בהזמנה לבדה (סעיף ג)?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן מ״ג
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן מ״ב · שלושה סעיפים · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא