✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה

סימן מ״א · הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין

דין הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין — הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי ; אפילו מטפחת אסורה על הראש שיש בו תפילין, אבל דבר שדרכו ליתן בראשו כגון כובע או מצנפת מותר ; ובמשאוי כבד ד׳ קבין שהתפילין נדחקות צריך להסירן
סימן מ״א · סעיף אחד
דין הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦

לאחר שלימד המחבר את הכבוד הראוי לקדושת התפילין (סימן מ׳), בא כאן, בסעיף אחד, לדין מעשי: הנושא משאוי על ראשו. הוא חולץ את של ראש עד שיסיר המשאוי, שהמשאוי על התפילין בזיון לקדושה והיסח הדעת. ואפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין ; אבל דבר שדרכו ליתן בראשו — כגון כובע או מצנפת — מותר. ומוסיף הרמ״א: ואפילו הכי, אם הוא משאוי כבד ד׳ קבין והתפילין נדחקות — צריך להסירן. טקסט עברי, תרגום והסבר של הסעיף היחיד, וכן מדור של מקרים מעשיים.

נושא: דין הנושא משאוי איך ינהוג בתפילין — חליצת של ראש, מטפחת וכובע, והמשאוי הכבד
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״א · סעיף אחד

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

הסימן הקודם לימדנו את הכבוד הכללי שחייבין בו לתפילין — תשמישי קדושה שיש להיזהר בהם מכל בזיון (עיין סימן מ׳). וסימן זה מוציא מזה מקרה חי: אדם המניח תפילין וצריך פתאום לשאת משאוי על ראשו. המשאוי היה מבזה או דוחק את של ראש, ומסיח את הדעת מן המצוה. לכן מלמד השולחן ערוך כיצד לנהוג: לחלוץ את של ראש תחת המשאוי, להבחין בין דבר שדרכו להיות על הראש לבין שאינו כן, ולהסיר את התפילין כשמשאוי כבד דוחק אותן. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולהנהגה האישית נפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.

📑 תוכן הלימוד

א. הנושא משאוי · חליצת של ראש — הנושא משאוי על ראשו חולץ של ראש עד שיסיר המשאוי (סעיף אחד)
ב. מטפחת · כובע · מצנפת — אפילו מטפחת אסורה על הראש ; אבל כובע או מצנפת, דבר שדרכו, מותר (סעיף אחד)
ג. משאוי כבד ד׳ קבין — הגה: ואפילו הכי, אם המשאוי כבד והתפילין נדחקות, צריך להסירן (הגה)
+ מקרים מעשיים ושאלות להבנה

א. הנושא משאוי — הנושא משאוי על ראשו (סעיף אחד)

טקסט מקורי (סעיף אחד)

הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי.
הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש עד שיסיר המשאוי.
מַשּׂאוֹי — « המשאוי » — המשאוי הוא משא שנושאין על הראש (שק, סל, ארגז). הנחת משא על הראש שיש בו תפילין היא דרך בזיון לקדושה, וגם מסיחה את הדעת מן המצוה (היסח הדעת). לפיכך חולץ תחילה את של ראש.
תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ — « תפילין של ראש » — השל ראש הוא הבית המונח על הראש. הוא זה שהיה נדחק או מתבזה תחת המשאוי ; לכן חולצו עד שיסיר המשאוי, ואחר כך חוזר ומניחו. ואין של יד שעל הזרוע ענין למשאוי שעל הראש.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : מפני כבוד קדושתן, הצריך לשאת משאוי על ראשו חולץ את של ראש עד שיסיר המשאוי — שהמשאוי המונח שם בזיון הוא ומסיח את הדעת.

ב. מטפחת · כובע · מצנפת — מה מותר על הראש (סעיף אחד)

טקסט מקורי (המשך הסעיף)

ואפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין, אבל דבר שדרכו ליתן בראשו כגון כובע או מצנפת מותר.
ואפילו מטפחת אסור להניח על הראש שיש בו תפילין, אבל דבר שדרכו ליתן בראשו כגון כובע או מצנפת מותר.
מִטְפַּחַת — « המטפחת » — המטפחת היא בגד או מטלית שאין דרכו להיות על הראש כמלבוש. הנחתה על התפילין בזיון היא, שהרי נותן עליהן « דבר אחר » שאינו תכשיט הראש. ולכן אף מטפחת קלה זו אסורה על הראש שיש בו תפילין.
כּוֹבַע · מִצְנֶפֶת — « כובע » · « מצנפת » — הכובע והמצנפת הם כיסויי ראש שדרכם להיות על הראש (דבר שדרכו ליתן בראשו). אין בזיון בהנחתם על התפילין, שזו דרך לבישת הראש הרגילה ולא משא זר. לפיכך מותרין.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : מה שאין דרכו על הראש — אף מטפחת — אסור על התפילין מפני הבזיון ; אבל כובע או מצנפת, שדרכם על הראש, מותרין אף על גבי התפילין.

ג. משאוי כבד ד׳ קבין — המשאוי הכבד (הגה)

טקסט מקורי (הגה — רמ״א)

הגה: ואפילו הכי אם הוא משאוי כבד ד׳ קבין והתפילין נדחקות צריך להסירן. (ב״י)
הגה: ואפילו הכי אם הוא משאוי כבד ד׳ קבין והתפילין נדחקות צריך להסירן. (ב״י)
ד׳ קַבִּין — « ארבעה קבין » — הקב מידת נפח של תורה ; ד׳ קבין משאוי הנחשב כבד. הרמ״א קבע בזה סימן: משמשקל זה ואילך אין סומכין על היות הכיסוי מותר, שהמשאוי דוחק את התפילין.
נִדְחָקוֹת — « נדחקות » — כשמשאוי כבד דוחק את התפילין, הן עלולות לזוז ממקומן על הראש. והתפילין צריכות לעמוד במקומן המדויק ; ואם נדחקו ממקומן, אין המצוה כתיקנה. לפיכך במקרה זה צריך להסירן — אף שהכיסוי עצמו מותר.
מה אומר הסעיף :
הסעיף במשפט אחד : אף תחת כיסוי מותר, משאוי כבד ד׳ קבין הדוחק את התפילין מחייב להסירן, שלא יתבזו ולא יזוזו ממקומן.

מקרים מעשיים

מקרה 1 — נשיאת חבילה או שק על הראש בתפילין

מצב: אדם עדיין מניח תפיליו וצריך להעלות חבילה, ארגז או שק על ראשו. מה יעשה ?
הנהגה: הנושא משאוי על ראשו חולץ את של ראש עד שיסיר המשאוי (סעיף אחד), שהמשאוי על התפילין בזיון לקדושה והיסח הדעת. ומשהסיר המשאוי חוזר ומניח את של ראש. ולמעשה, אין נותנין משא על הראש בעוד התפילין עליו ; ולמקרה מסוים — בשאלת הרב.

מקרה 2 — כובע או ברדס על גבי התפילין

מצב: אדם רוצה לכסות ראשו על גבי התפילין — בכובע, במצנפת, או להיפך במטלית קלה. מה מותר ?
הנהגה: כובע או מצנפת מותר על גבי התפילין, שזה דבר שדרכו — לבוש הראש הרגיל (סעיף אחד). אבל מטפחת (מטלית שאין דרכה להיות על הראש) אסורה, שנותן עליהן « דבר אחר », בזיון. ומוסיף הרמ״א: אף כיסוי מותר, אם נעשה משאוי כבד (ד׳ קבין) הדוחק את התפילין (נדחקות), מחייב להסירן.

מקרה 3 — כבוד התפילין ביום-יום

מצב: מעבר למקרה המסוים, מה מלמדנו סימן זה על ההנהגה היומיומית עם התפילין ?
הנהגה: סימן זה יישום של עיקר סימן מ׳: התפילין תשמישי קדושה, ונזהרין בהן מכל בזיון ומכל היסח הדעת. אין מעמיסין על הראש שהן בו, אין נותנין עליהן אלא דבר שדרכו להיות על הראש, ונזהרין שיעמדו במקומן בלא שיידחקו. ולגבול שבין המותר לבין הדוחק את התפילין במקרה חי — בשאלת הרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מדוע הנושא משאוי על ראשו חייב לחלוץ את של ראש ?
  2. מהם שני הטעמים להנהגה זו (בזיון והיסח הדעת) ?
  3. מדוע מטפחת אסורה ואילו כובע מותר ?
  4. מה פירוש דבר שדרכו ליתן בראשו, ובמה הוא מכריע ?
  5. מה מוסיף הרמ״א במשאוי כבד ד׳ קבין ובתפילין נדחקות ?

להעמיק עוד

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
להמשיך לסימן הבא← סימן מ״ב
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן מ״א · סעיף אחד · רמה 1 — התחלה
♥ לתמוך בדעת
📖להצטרף לחברותא