✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש — עיונים מעמיקים
סימן מ״ב · שלושה סעיפים
שינוי התפילין · מעלין בקודש ואין מורידין · הזמנה מילתא · קלף מעובד לשמה
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ב — שלושה סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות תפילין ג׳), רא״ש, ר״ן, רבינו ירוחם, מהרי״א, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
סנהדרין מ״ז:-מ״ח. (הזמנה מילתא, ס״פ נגמר הדין) · מנחות ל״ד:-ל״ה. וצ״ט. (מעלין בקודש, קדושת התש״ר) · ברכות כ״ח. (מעלין בקודש)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table of Contents

  1. Introduction to the sugya — the שינוי and the הזמנה: the yesod of the two axes — מעלין בקודש ואין מורידין, and הזמנה מילתא (שלושה סעיפים)
  2. אין מורידין מקדושה חמורה לקלה — the של ראש חמור (רובו של שד״י), מעלין בקודש (מנחות צט., ברכות כח.), and the רצועה (seif 1)
  3. חדשים שלא הניחם — the heter of the שינוי in new ones, the מכסה עור, and the הזמנה שאינה מורידה (renvoi סימן לב) (seif 1)
  4. הזמנה מילתא היא — the סודר, אזמניה וצר, the זוזי, and the תנאי (סנהדרין מז:-מח., ס״פ נגמר הדין) (seifim 2-3)
  5. קלף מעובד לשמה — גוף הקדושה — the ר״ן, the דברי חול, and the קדושת הרצועות (seif 3)
  6. נפקא מינה למעשה — summary of the הנהגות
  7. טבלאות סיכום ומקורות

📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seifim

אִם מֻתָּר לְשַׁנּוֹת תְּפִלִּין שֶׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ. וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד, ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד — אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה; ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שד״י בשל ראש. אבל משל יד לשל ראש — מותר לשנות. ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם — מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שטולה עליהם מכסה עור אחד ונראים כבית אחד.

סָעִיף ב׳: אם התנה עליהם מתחילה, אפילו לבשן אדם — יכול לשנותן, אפילו משל ראש לשל יד.

סָעִיף ג׳: סודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם, וצר ביה תפילין חד זמנא — אסור למיצר ביה זוזי. הגה: ואם התנה עליו מתחילה, בכל ענין שרי (ב״י בשם רבינו ירוחם ומהרי״א). וקלף המעובד לשם תפילין — אסור לכתוב עליו דברי חול, דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה מילתא היא (ר״ן ס״פ נגמר הדין). אזמניה ולא צר ביה, או צר ביה ולא אזמניה — שרי למיצר ביה זוזי.

Concise summary:

Seif 1: Forbidden to make a של יד from a של ראש, even to take a רצועה — for אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה, and the של ראש is holier (רובו של שד״י). From של יד to של ראש: permitted. New ones never worn: they may even be changed into a של יד with a מכסה עור.

Seif 2: One who set a condition at the outset may transform them even from של ראש to של יד, and even after wearing them.

Seif 3: A סודר designated forever and used once for tefilin → forbidden to put זוזי in it (except with a תנאי at the outset; Rabbeinou Yeruḥam, Mahari Abouhav). The קלף מעובד לשם תפילין: forbidden to write דברי חול upon it, for the הזמנה for the גוף הקדושה is מילתא (Ran). Designated without use, or use without designation → permitted.

1. הקדמת הסוגיא — דין שינוי התפילין וההזמנה

פתח דבר — פתיחת הסימן

לאחר שביאר מרן את כבוד התפילין ואיסור בזיונן (סימן מ׳) ואת דקדוקי הכתיבה והאותיות, בא בסימן מ״ב לבאר את דין שינוי התפילין — אם מותר לעשות משל ראש של יד או להיפך — ואת דין ההזמנה. ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) מעלין בקודש ואין מורידין — מדרגות הקדושה בתפילין, שהשל ראש חמור מן השל יד (שרובו של שד״י בו), ולכן אין מורידין ממנו לשל יד, אבל מעלין מן השל יד לשל ראש (ס״א-ב); (ב) הזמנה מילתא היא — שעצם ייעוד החפץ לקדושה תופס בו, בין בתשמישי קדושה (סודר) בין בגוף הקדושה (קלף מעובד לשמה), עד שאסור להורידו לחול (ס״ג). ומזה נובעים שלושת הסעיפים.
הערה יסודית: שני הצירים — מדרגות הקדושה (מעלין ואין מורידין) וההזמנה — שזורים זה בזה. איסור השינוי (ס״א) יסודו במדרגות הקדושה, שאין מורידין חמור לקל; והיתר החדשים והתנאי (ס״א-ב) יסודו שעדיין לא חלה הקדושה בשלמות, או שהתנה שלא תחול חלות גמורה. וההזמנה (ס״ג) — עצם הייעוד תופס. ובענין קדושת התפילין וכבודן עיין עוד סימן מ׳ (בכבוד ובזיון) וסימן מ״ד (בקדושת הרצועות ובשינה בהן), וביורה דעה (בדין הזמנה ותשמישי קדושה), שכולם ענף אחד — גדרי קדושת התפילין ומדרגותיה.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: גדר איסור השינוי משל ראש לשל יד — האם הוא מדין קדושה שחלה בחפץ ואין להורידה (שהתש״ר נתקדש קדושה חמורה, וממשות הקדושה שבו אינה יורדת לקל), או מדין כבוד הקדושה שאין מזלזלין בה (שאין הבזיון בחפץ אלא בהורדת המדרגה, שממעיט מכבוד הקדושה העליונה)? ונראה ששני הצדדים אמת, וכל דין לפי ענינו: איסור השינוי בהניחם — חלות הקדושה החמורה שנקבעה (ולכן אף רצועה); והיתר החדשים והתנאי — שלא נקבעה חלות גמורה. ונפקא מינה גדולה בכל דיני הסימן, וכמו שיתבאר. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. אין מורידין מקדושה חמורה לקלה — של ראש חמור משל יד

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: "אסור לשנות תפילין של ראש לעשותן של יד, ואפילו ליקח רצועה מהם וליתן בשל יד — אסור, מפני שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה; ושל ראש קדושתו חמורה, שרובו של שד״י בשל ראש. אבל משל יד לשל ראש — מותר לשנות."
שורש הדין — מעלין בקודש ואין מורידין: יסוד הכלל בגמרא (מנחות צ״ט., וכן ברכות כ״ח.) — "מעלין בקודש ואין מורידין", שדבר שנתקדש מעלין אותו לקדושה יתרה ואין מורידין אותו. ובקדושת התש״ר לעומת התש״י עיין מנחות ל״ד:-ל״ה. (בענין הבתים, השי״ן והקשר), שרוב שם שד״י בשל ראש — השי״ן בבתים והדל״ת בקשר — ולכן קדושתו חמורה. וכן העתיקו הטור ובית יוסף (אורח חיים מ״ב) ברמב״ם (הלכות תפילין פרק ג׳) והרא״ש, שאין מורידין מן התש״ר לתש״י, ומעלין מן התש״י לתש״ר.
חקירה — איסור ליקח רצועה: מפני שהרצועה עצמה קדושה חמורה, או מפני שכל שינוי מן התש״ר הורדה? מרן החמיר אף ברצועה אחת ליקח מן התש״ר ולתת בתש״י. ונפקא מינה לרצועה שאין בה קשר של ראש: לצד א׳ אפשר שקילא טפי, ולצד ב׳ כל שהיא רצועת תש״ר — העברתה הורדה. ולמעשה מרן סתם לאיסור אף ברצועה, ונקטינן לחומרא בקדושת התש״ר.
קושיא — מאי שנא משל יד לשל ראש דשרי, והלא אף הוא שינוי? אם השינוי אסור מצד עצמו, אף מן התש״י לתש״ר יהא אסור!
תירוץ: אין האיסור בשינוי מצד עצמו, אלא בהורדה — "אין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה". ומן התש״י לתש״ר אין כאן הורדה אלא העלאה, ובזה אמרו "מעלין בקודש", ושפיר דמי. הא למדת שגדר הסימן אינו שמירת צורת החפץ אלא שמירת המדרגה: מעלין ואין מורידין. וזהו שהוצרך מרן לתת הטעם "שרובו של שד״י בשל ראש" — לבאר למה התש״ר חמור, שממנו נובע כיוון ההיתר והאיסור.
נפקא מינה — אין מורידין: (א) עיקר האיסור — אין עושין מתש״ר תש״י, ואף רצועה ליקח מזה לזה (ס״א). (ב) הטעם — אין מורידין מקדושה חמורה לקלה, ותש״ר חמור שרובו של שד״י בו. (ג) ההיתר — מתש״י לתש״ר, שהוא העלאה. (ד) הרצועה — אף היא בכלל האיסור, ונקטינן לחומרא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
מעלין בקודש ואין מורידין — של ראש חמור משל יד שרובו של שד״י בו. אין האיסור בשינוי הצורה אלא בהורדת המדרגה; לכן מתש״ר לתש״י אסור (אף רצועה), ומתש״י לתש״ר מותר שהוא העלאה. וכל הסימן סובב על מדרגות הקדושה.

3. חדשים שלא הניחם — היתר השינוי וההזמנה שאינה מורידה

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳ (סיפא): "ואם היו חדשים שעדיין לא הניחם — מותר לשנות אפילו משל ראש לשל יד, שטולה עליהם מכסה עור אחד ונראים כבית אחד."
שורש הדין: ביארו הראשונים (רמב״ם הלכות תפילין ג׳, והטור ובית יוסף בשמם) דחדשים שלא הניחם עדיין — לא חלה עליהם קדושת התש״ר בשלמות מחמת השימוש, ולכן מותר לשנותם אף לתש״י. וצריך שיֵראו כבית אחד מבחוץ, שטולה עליהם מכסה עור אחד — שזהו גדר תש״י (בית אחד) לעומת תש״ר (ארבעה בתים), וכמבואר בדין הבתים בסימן ל״ב. ובגדר "בדיעבד" שנראים כאחד אף שהם ארבעה מבפנים — עיין שם.
חקירה — למה הותר בחדשים: מפני שההזמנה אינה כלום, או מפני שקדושת השימוש עדיין לא חלה? הרי אף בחדשים כבר זימנם והכינם לשם ראש. ומלשון הפוסקים (שההזמנה אינה מעכבת בחדשים) נוטה שאין ההזמנה מחילה קדושה חמורה בגוף התש״ר עד ההנחה. ודקדוק זה מעלה לכאורה סתירה לס״ג — שם ההזמנה מילתא! ובזה יתבאר בסימן שיש חילוק בין מדרגות: בקדושת התש״ר החמורה (שאינה יורדת) — ההזמנה לבדה אינה מספקת להחילה; ובאיסור להוריד לחול (סודר, קלף) — הזמנה מילתא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
יישוב — בין החדשים (ס״א) להזמנה מילתא (ס״ג): אין סתירה. בס״א מדובר בהורדה בין שתי קדושות (חמורה לקלה): וכאן, כל עוד לא הניחם, לא נקבעה הקדושה החמורה שאין להורידה, וההזמנה לבדה אינה קובעתה. אבל בס״ג מדובר בהורדה מקודש לחול (סודר לזוזי, קלף לדברי חול): ושם עצם ההזמנה (עם מעשה, בסודר) — או ההזמנה לבדה בגוף הקדושה (קלף) — כבר אוסרת להורידו לחול. הא למדת: הזמנה מועלת לאסור ירידה לחול, ואינה קובעת מדרגת קדושה חמורה בגוף התש״ר.
נפקא מינה — חדשים: (א) ההיתר — חדשים שלא הניחם, מותר לשנות אף מתש״ר לתש״י (ס״א). (ב) האופן — טולה מכסה עור אחד ונראים כבית אחד (כגדר תש״י). (ג) הטעם — לא חלה קדושה חמורה עד ההנחה, וההזמנה אינה קובעתה. (ד) המקור — רמב״ם הל׳ תפילין ג׳; וגדר בית אחד בסימן ל״ב. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
חדשים שלא הניחם — אין קדושה חמורה שאין להורידה, שההזמנה אינה קובעתה עד ההנחה. לכן מותר לשנותם אף לתש״י, בטולה מכסה עור שיֵראו כבית אחד. ומכאן החילוק: הזמנה אינה קובעת מדרגה חמורה בגוף התש״ר, אבל אוסרת ירידה לחול (ס״ג).

4. הזמנה מילתא היא — הסודר, אזמניה וצר, והתנאי

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳: "אם התנה עליהם מתחילה, אפילו לבשן אדם — יכול לשנותן, אפילו משל ראש לשל יד."
סעיף ג׳: "סודר דאזמניה למיצר ביה תפילין לעולם, וצר ביה תפילין חד זמנא — אסור למיצר ביה זוזי. הגה: ואם התנה עליו מתחילה, בכל ענין שרי (בשם רבינו ירוחם ומהרי״א). אזמניה ולא צר ביה, או צר ביה ולא אזמניה — שרי."
שורש הדין — סנהדרין מ״ז:-מ״ח.: יסוד מחלוקת "הזמנה מילתא היא או לאו מילתא" בגמרא (סנהדרין מ״ז:-מ״ח., בסוף פרק נגמר הדין — "ס״פ נגמר הדין") לענין האורג בגד למת ואזמניה וצר ביה. ומסקנת הסוגיא לענין תשמישי קדושה, שצריך הזמנה ומעשה יחד (אזמניה וצר) לאסור. וכן פסק מרן בסודר תפילין. והרמ״א הוסיף מדין התנאי (בית יוסף בשם רבינו ירוחם ומהרי״א), שהמתנה מתחילה — בכל ענין שרי. והוא הדין לענין שינוי התפילין עצמן (ס״ב), שהתנאי מונע חלות הקדושה הגמורה.
חקירה — גדר "אזמניה וצר": שני תנאים מצטרפים, או שהמעשה מגלה על ההזמנה? בסודר הצריכו הזמנה (לעולם) ומעשה (וצר חד זמנא), ובאחד מהם לבד — שרי. ונפקא מינה לצר ביה כמה פעמים בלא הזמנה לעולם: לצד א׳ פשוט דשרי (חסר הזמנה קבועה), ואף לצד ב׳ — כל שלא הזמין לעולם אין המעשה מגלה קבע. ולזה כיוון מרן: "אזמניה ולא צר, או צר ולא אזמניה — שרי". ובדקדוק הגדרים עיין מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים ומשנה ברורה.
קושיא — מאי טעמא מהני תנאי (ס״ב-ג), והלא הקדושה כבר חלה בהנחה או בהזמנה ומעשה?
תירוץ: התנאי אינו מבטל קדושה שחלה, אלא מונע מלכתחילה שתחול חלות גמורה שאין להשיבה. המתנה מתחילה על תפיליו — או על סודרו — גילה דעתו שאין דעתו להקדישם קדושת עולם שאין בה שינוי, אלא על מנת שיוכל לשנותם או להשתמש בהם חול. וכיון שכן, אף שלבשן או צר בו — לא חלה אלא קדושה שיש עמה תנאי, ובכל ענין שרי. וזהו שהשוה הרמ״א דין התנאי בתפילין (ס״ב) ובסודר (ס״ג) — שבשניהם התנאי מקדים ומונע את החלות הגמורה. (וברצועות ובגוף הקדושה יש חילוק, כמו שיתבאר בסמוך.)
נפקא מינה — הזמנה ותנאי: (א) סודר — אזמניה לעולם וצר חד זמנא → אסור לזוזי (ס״ג). (ב) חד מהם — הזמין ולא צר, או צר ולא הזמין → שרי. (ג) תנאי בסודר — התנה מתחילה, בכל ענין שרי (ס״ג, רבינו ירוחם ומהרי״א). (ד) תנאי בתפילין — יכול לשנותן אף מתש״ר לתש״י, ואף לבשן (ס״ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
בתשמישי קדושה — הזמנה ומעשה מצטרפין (אזמניה וצר), והתנאי מקדים ומונע חלות גמורה. הזמנה לבד לאו מילתא, וצירה לבד עראי; רק צירופם מחיל. והמתנה מתחילה גילה שאין דעתו להקדיש קדושת עולם — ובכל ענין שרי, בתפילין ובסודר.

5. קלף המעובד לשמה — גוף הקדושה וקדושת הרצועות

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳ (המשך): "וקלף המעובד לשם תפילין — אסור לכתוב עליו דברי חול, דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה מילתא היא (ר״ן ס״פ נגמר הדין)."
שורש הדין — הר״ן (ס״פ נגמר הדין): הביא הרמ״א מדברי הר״ן (סוף פרק נגמר הדין, סנהדרין) שיש לחלק בין תשמישי קדושה לגוף הקדושה: בתשמישי קדושה (סודר, כיס) — הזמנה לבדה לאו מילתא, וצריך מעשה; אבל בגוף הקדושה — קלף המעובד לשם תפילין (או ספר תורה ומזוזה) — ההזמנה כי האי גוונא מילתא היא, ואסור לכתוב עליו דברי חול אף קודם שכתב. וטעמא, שהעיבוד לשמה הוא עצמו מעשה שבגוף הקדושה, ואין צריך מעשה נוסף.
חקירה — למה בגוף הקדושה הזמנה מילתא ובתשמישי קדושה לאו מילתא? ונפקא מינה לקלף שנתעבד סתם והזמינו אחר כך לשם תפילין בלא מעשה בגופו: לצד א׳ אפשר דלא מהני (חסר מעשה בגוף), ולצד ב׳ מהניא ההזמנה מחמת חומר גוף הקדושה. ולהלכה נקט הרמ״א דהזמנה כי האי גוונא — היינו עיבוד לשמה — מילתא, ובגדריו עיין ביאור הלכה ופרי מגדים.
פלפול — קדושת הרצועות: לפי חילוק הר״ן, הרצועות תשמישי קדושה הן (ולא גוף הקדושה), שאין בהן אלא תשמיש לבתים. ומזה תובן חומרת ס״א שאסר אף רצועה מן התש״ר לתש״י — שאף שהן תשמישי קדושה, כיון שנקבעה בהן קדושת התש״ר החמורה (בקשר של ראש שבו הדל״ת), אין מורידין אותן לקדושה קלה. הא למדת שיש לחלק בין הזמנה (שבתשמיש צריכה מעשה) לבין הורדת מדרגה (שאף בתשמיש שנתקדש אין מורידין). ובקדושת הרצועות עיין עוד סימן מ״ד.
קושיא — אם הזמנה לגוף הקדושה מילתא, למה בחדשים (ס״א) שזימנם לשם ראש הותר לשנותם לתש״י? והלא גוף הקדושה הוא!
תירוץ: חלוק גדול. בס״ג מדובר בהורדה מקודש לחול — לכתוב דברי חול על הקלף — ובזה הזמנה לגוף הקדושה מילתא לאסור. אבל בחדשים (ס״א) אין מורידין לחול כלל, אלא משנין מקדושה לקדושה (מתש״ר לתש״י, ששניהם קדושים); ולזה אין ההזמנה לבדה מעכבת, שכן אף גוף הקדושה מותר להורידו לקדושה קלה ממנו קודם שחלה הקדושה הגמורה בהנחה, כל עוד אינו יורד לחול. הא למדת: הזמנה מילתא לאסור ירידה לחול, ואינה מעכבת שינוי מקודש לקודש בחדשים.
נפקא מינה — קלף וגוף הקדושה: (א) קלף מעובד לשמה — אסור לכתוב עליו דברי חול, שהזמנה לגוף הקדושה מילתא (ס״ג, ר״ן). (ב) החילוק — גוף הקדושה, הזמנה (עיבוד לשמה) מילתא; תשמישי קדושה (סודר), צריך הזמנה ומעשה. (ג) רצועות — תשמישי קדושה, ומכל מקום אין מורידין מדרגתן (ס״א). (ד) תנאי — מועיל אף כאן להקדים ולמנוע. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
בגוף הקדושה הזמנה (עיבוד לשמה) מילתא לאסור ירידה לחול; ובתשמישי קדושה צריך הזמנה ומעשה; ובמדרגות הקדושה אין מורידין חמור לקל. הר״ן חילק בין תשמיש לגוף; והרצועות תשמיש, ומכל מקום אין מורידין מדרגתן. והכל גדרי קדושת התפילין ומדרגותיה.

6. נפקא מינה למעשה

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
שינוי תש״ר לתש״י אסור, אף ליקח רצועה; שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה, ותש״ר חמור שרובו של שד״י בו (ס״א).
שינוי תש״י לתש״ר מותר, שהוא העלאה (מעלין בקודש) (ס״א).
חדשים שלא הניחם מותר לשנות אף מתש״ר לתש״י, בטולה מכסה עור אחד שיֵראו כבית אחד (ס״א).
התנה מתחילה יכול לשנותן אף מתש״ר לתש״י, ואף לבשן; ובסודר — בכל ענין שרי (ס״ב-ג).
סודר דאזמניה וצר אזמניה לעולם וצר חד זמנא — אסור לזוזי; חד מהם — שרי (ס״ג).
קלף מעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול, שהזמנה לגוף הקדושה מילתא (ס״ג).

7. סיכום השיטות בטבלה מקיפה

טבלה — שינוי התפילין ומדרגות הקדושה

המקרה הדין המקור
תש״ר לתש״י (הניחם) אסור, אף רצועה; אין מורידין מחמורה לקלה ס״א (מנחות צט.; ברכות כח.; רמב״ם הל׳ תפילין ג׳; טור וב״י)
תש״י לתש״ר מותר; מעלין בקודש ס״א (מנחות לד:-לה.)
חדשים שלא הניחם מותר אף לתש״י, במכסה עור שיֵראו כבית אחד ס״א (רמב״ם הל׳ תפילין ג׳; וסימן לב)

טבלה — הזמנה, תנאי וקלף

המקרה הדין המקור
התנה מתחילה יכול לשנות אף מתש״ר לתש״י, ואף לבשן ס״ב (ב״י בשם רבינו ירוחם ומהרי״א)
סודר דאזמניה וצר אזמניה לעולם וצר חד זמנא — אסור לזוזי; חד מהם — שרי ס״ג (סנהדרין מז:-מח.)
קלף מעובד לשמה אסור לדברי חול; הזמנה לגוף הקדושה מילתא ס״ג (ר״ן ס״פ נגמר הדין)

טבלה — מקורות הסוגיא

גמרא: סנהדרין מ״ז:-מ״ח. (הזמנה מילתא, ס״פ נגמר הדין) · מנחות ל״ד:-ל״ה. וצ״ט. (קדושת התש״ר, מעלין בקודש) · ברכות כ״ח. (מעלין בקודש ואין מורידין)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות תפילין פרק ג׳) · הרא״ש · ר״ן (ס״פ נגמר הדין) · רבינו ירוחם · מהרי״א (מהר״י אבוהב) · טור (אורח חיים מ״ב) · בית יוסף · שלחן ערוך · הגהת הרמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← Level 3 — Synthèse Level 1 — Base →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן מ״ב · אם מותר לשנות תפילין של יד לשל ראש · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Home · סימן מ״ב · ♥ Support

📖Join a 'havrouta