✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח — עיונים מעמיקים
סימן נ״ב · סעיף אחד
תפילה בציבור מול פסוקי דזמרה · סדר הדילוג · פסוקים מלוקטים · תשלומין בלא ברכה
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ב — סעיף אחד
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם, רא״ש, הר״י, הגהות מיימוני, מהרי״א, כל בו, מגן אברהם, ט״ז, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות ל״ב. · ברכות כ״א: (יסדר אדם שבחו של מקום ; תפילה בציבור)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. Introduction à la sugya — les deux axes : la priorité de la תפילה בציבור sur la שלמות des פסוקי דזמרה, et le gader du דילוג (séif unique)
  2. תפילה בציבור וקדימותה — ברכות כ״א:, le principe « מוטב » (renvoi סימן צ׳, קי״א), עדיפות העמידה בציבור (séif unique)
  3. ברכות פסוקי דזמרה וסדר הדילוג — ברכות ל״ב., ברוך שאמר וישתבח, פסוקים מלוקטים, סדר ההוספה לפי השהות (séif unique)
  4. פסוקי דזמרה אחר התפילה בלא ברכה — תשלומין, ספק ברכות להקל, וברכות השחר שאין מדלגין (renvoi סימן מ״ו-מ״ז) (séif unique)
  5. נפקא מינה למעשה · טבלאות סיכום ומקורות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — le séif

הִלְכוֹת מִי שֶׁשָּׁהָה לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד יִשְׁתַּבַּח. וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

סָעִיף א׳: אם בא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה, אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות, ואחר כך תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה, ואחר כך הללו את ה׳ מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה, ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה. הגה: ואם יש לו שהות יותר, יאמר הודו לה׳ קראו עד והוא רחום, וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי, כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים (הגהות מיימוני פ״ז מהלכות תפלה), ואחר כך ישתבח, ואחר כך יוצר וק״ש וברכותיה, ויתפלל עם הצבור; ואם אין שהות כל כך, ידלג גם מזמור הללו את ה׳ מן השמים. הגה: אם עוד אין שהות, לא יאמר רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח (הרא״ש והר״י פרק אין עומדין); ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפילו בדילוג, יקרא ק״ש וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם. הגה: ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחוייב לברך בבוקר (כל בו וב״י בשם מהרי״א) כמו שנתבאר סימן מ״ו ומ״ז.

Résumé concis :

Séif unique : Celui qui trouve le ציבור à la fin des פסוקי דזמרה abrège (ברוך שאמר, מזמורים, ישתבח) selon le temps pour prier la עמידה avec le ציבור ; sinon il prie avec eux et rattrape après sans berakhot, en disant toujours les ברכות du matin.

1. הקדמת הסוגיא — פסוקי דזמרה מול תפילה בציבור, שני הצירים

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בסימן זה בדין מי ששהה לבוא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה — כיצד ידלג בפסוקי דזמרה כדי להתפלל עמידה עם הצבור. וקבע מרן סדר מדורג לפי השהות: ברוך שאמר, תהלה לדוד, מזמורי הילולים ומזמור הללו אל בקדשו ; ואם יש שהות יותר מוסיף הודו לה׳ קראו ומדלג עד והוא רחום שלפני אשרי, "כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים" (הגהות מיימוני פ״ז מהלכות תפלה) ; ואם אין שהות אומר רק ברוך שאמר, תהלה לדוד וישתבח (רא״ש והר״י פרק אין עומדין). וכתב הרמ״א שאם כבר התחילו הצבור יוצר — קורא ק״ש וברכותיה עמהם ומתפלל, ואחר כך קורא פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולאחריהם, ומכל מקום מברך כל ברכות הבוקר (כל בו וב״י בשם מהרי״א). ויסוד הסימן ניצב על שני צירים: (א) קדימת תפילה בציבור על שלמות פסוקי דזמרה ; (ב) גדר הדילוג — מה מדלגין וסדרו, ומה דין הברכות והתשלומין.
הערה יסודית: ההבחנה בין עיקר לטפל היא ציר הסימן. פסוקי דזמרה לא נתקנו אלא הקדמה ושבח לתפילה, כמו שכתב אדמו״ר הזקן: שפסוקי דזמרה גם כן לא נתקנו אלא בשביל התפילה שתהיה רצויה ומקובלת, על ידי שמסדר שבחו של מקום תחילה ואחר כך יתפלל. ומאחר שהתפילה היא העיקר, והתפילה בציבור רצויה ומקובלת לעולם — מוטב לדלג בפסוקי דזמרה כדי להתפלל עם הצבור, שלא תידחה העיקר מפני ההקדמה.

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: גדר הדילוג בפסוקי דזמרה — האם ויתור ודחייה של מצוה שלמה מפני תפילה בציבור, או שמעיקרא לא נתחייב בשלמות פסוקי דזמרה אלא כהכשר לתפילה, ובמקום שהתפילה בציבור לפניו אין עליו חובת השלמות? (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. תפילה בציבור וקדימותה — מוטב להתפלל עם הצבור

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: "אם בא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה, אומר ברוך שאמר... ויתפלל עם הצבור."
שורש הדין — ברכות כ״א:: דנו בגמרא בנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין, ומעלת תפילה בציבור. ומקורו כמו שכתב אדמו״ר הזקן: תפילת צבור רצויה ומקובלת לעולם, שנאמר "כביר לא ימאס", ואומר "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". והובא היסוד ברמב״ם (הלכות תפילה פ״ז-פ״ח), בטור ובבית יוסף.
קושיא — למה תידחה שלמות פסוקי דזמרה מפני תפילה בציבור? והלא פסוקי דזמרה תקנה קדומה היא, שבח לפני התפילה כתקנת חכמים ; ואיך נדלג בהם מפני קדימת הצבור?
תירוץ: כתב אדמו״ר הזקן שפסוקי דזמרה גם כן לא נתקנו אלא בשביל התפילה שתהיה רצויה ומקובלת, על ידי שמסדר שבחו של מקום תחילה ואחר כך יתפלל. ואם כן העיקר הוא התפילה, ומוטב להתפלל עם הצבור שאז תפילתו מקובלת ודאי, מלהשלים פסוקי דזמרה ולהתפלל ביחיד.
פלפול — "מוטב" וקדימת הצבור: הוקשה גדר קדימת תפילה בציבור למקומות אחרים. בסימן צ׳ נתבארה מעלת תפילה בציבור והחיוב להשתדל בה ; ובסימן קי״א נתבאר דין סמיכת גאולה לתפילה, ומקום שמעדיפין בו. וכאן חידש מרן שאף פסוקי דזמרה — שהם הקדמה לתפילה — נדחין מפני העמידה בציבור, שהעמידה עם הצבור עיקר הקפידה, כמו שכתב אדמו״ר הזקן שאם בא סמוך לק״ש ויכול להגיע להתפלל י״ח עם הצבור — יעשה כן אף שלא יקרא ק״ש עם הצבור, כי עיקר הקפידה שיתפלל י״ח עם הצבור. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — קדימת הצבור: (א) מוצא צבור בסוף פסוקי דזמרה — מדלג כדי להתפלל עמהם. (ב) העיקר להתפלל י״ח בציבור. (ג) בא סמוך לק״ש — מתחיל יוצר ומתפלל עמהם אף בלא ק״ש בציבור. (ד) לכתחילה יזדרז לבוא שלא יצטרך לדלג. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
תפילת צבור רצויה ומקובלת לעולם, ופסוקי דזמרה נתקנו כהקדמה לתפילה ; לפיכך מדלג בהם כדי להתפלל עמידה עם הצבור. עיקר הקפידה — עמידה בציבור, ומפניה נדחית שלמות פסוקי דזמרה.

3. ברכות פסוקי דזמרה וסדר הדילוג — ברוך שאמר וישתבח

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: "ואם יש לו שהות יותר יאמר הודו לה׳ קראו... וידלג עד והוא רחום שקודם אשרי, כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים (הגהות מיימוני), ואחר כך ישתבח..."
שורש הדין — ברכות ל״ב.: אמר רבי שמלאי "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל", ומכאן תקנת פסוקי דזמרה — סידור שבח לפני התפילה. וברכותיהם: ברוך שאמר לפניהם וישתבח לאחריהם, כמו שנתבאר בסימן נ״א. וסדר הדילוג מקורו ברא״ש ובהר״י (פרק אין עומדין), ובהגהות מיימוני (פ״ז מהלכות תפילה) ובכל בו.
חקירה — מה מדלגין וסדרו: ברמ״א נתבאר שמדלג את הפסוקים המלוקטים שבין הודו לאשרי, "כי בנתיים אינן רק פסוקים מלוקטים" (הגהות מיימוני). והחקירה — האם עיקר החיוב במזמור "תהלה לדוד" לבדו (ועיין סימן נ״א), ושאר המזמורים תוספת המתדלגת לפי השהות ; או שכל המזמורים חיוב אחד, והדילוג ויתור בשעת הדחק. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — סדר ההוספה לפי השהות: לפי המדרג שבמרן וברמ״א, יש לו לומר לעולם ברוך שאמר, תהלה לדוד וישתבח (שהם המסגרת והעיקר), ומוסיף לפי השהות: מזמורי הילולים (הללו את ה׳ מן השמים, הללו אל בקדשו), ואם יש עוד שהות — "ויברך דוד" ו"הודו לה׳ קראו", ומדלג את הפסוקים המלוקטים שבנתיים. וטעם הדבר — שהברכות (ברוך שאמר וישתבח) נתקנו על מזמור העיקרי, ושאר המזמורים תשלום השבח לפי הפנאי. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — הדילוג: (א) לעולם ברוך שאמר, תהלה לדוד וישתבח. (ב) יש שהות — מוסיף מזמורי הילולים. (ג) יש עוד — מוסיף ויברך דוד והודו. (ד) מדלג הפסוקים המלוקטים שבין הודו לאשרי. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
המסגרת קבועה — ברוך שאמר, תהלה לדוד וישתבח ; והמזמורים מתוספין ומתדלגין לפי השהות, ומדלגין הפסוקים המלוקטים. הברכות נתקנו על מזמור העיקרי, ושאר השבח לפי הפנאי.

4. פסוקי דזמרה אחר התפילה בלא ברכה — תשלומין וברכות השחר

שורש החקירה

"ואם כבר התחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי דזמרה אפילו בדילוג, יקרא ק״ש וברכותיה עם הצבור ויתפלל עמהם, ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלא ברכה שלפניהם ולא של אחריהם. ומכל מקום יאמר כל הברכות שמחוייב לברך בבוקר (כל בו וב״י בשם מהרי״א)."
חקירה — קריאת פסוקי דזמרה אחר התפילה: הביא אדמו״ר הזקן שתי דעות: יש אומרים שצריך לקרותם עם הברכות שלפניהם ולאחריהם, ויש אומרים שאין צריך כל עיקר, לפי שלא נתקנו אלא קודם התפילה. ולהלכה קורא אותם אחר התפילה לחוש לסברא הראשונה, אבל בלא ברוך שאמר ובלא ישתבח, שספק ברכות להקל. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
פלפול — ברכות השחר שאין מדלגין: אף על פי שמדלג בפסוקי דזמרה, מכל מקום יאמר כל הברכות שמחוייב לברך בבוקר (כל בו ובית יוסף בשם מהרי״א), כמו שנתבאר בסימן מ״ו ובסימן מ״ז — ברכות השחר וברכות התורה. שאלו חובת היום הן ואינן מסדר פסוקי דזמרה, ואין הדילוג נוגע בהן. ויש מי שאומר (הובא באדמו״ר הזקן) שלא יברך "אלהי נשמה" מפני שיצא בברכת מחיה המתים שבתפילה, וטוב לחוש לברכה קודם התפילה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — תשלומין וברכות: (א) קורא פסוקי דזמרה אחר התפילה בלא ברכה. (ב) ספק ברכות להקל — לא ברוך שאמר ולא ישתבח. (ג) ברכות השחר וברכות התורה — אומר כולן (סימן מ״ו-מ״ז). (ד) לכתחילה יזדרז שלא יבוא לידי דילוג. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
הדילוג בפסוקי דזמרה אינו נוגע בברכות השחר ובברכות התורה — אותן אומר לעולם ; ופסוקי דזמרה שהשלים אחר התפילה — בלא ברכה, שספק ברכות להקל. עיקר הקפידה עמידה בציבור, וההשלמה לחוש לשבח.

5. נפקא מינה למעשה · סיכום השיטות

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
מוצא צבור בסוף פסוקי דזמרה מדלג כדי להתפלל עמידה עם הצבור.
סדר הדילוג ברוך שאמר, תהלה לדוד, מזמורי הילולים, וישתבח — לפי השהות.
אין שהות אפילו בדילוג קורא ק״ש וברכותיה ומתפלל עם הצבור.
אחר התפילה קורא פסוקי דזמרה בלא ברכה (ספק ברכות להקל).
ברכות השחר והתורה אומר כולן (סימן מ״ו-מ״ז).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
קדימת תפילה בציבור מדלג פסוקי דזמרה כדי להתפלל עמהם ס״א (ברכות כ״א:; רמב״ם הל׳ תפילה ; שולחן ערוך הרב)
סדר הדילוג ברוך שאמר, מזמורים, ישתבח לפי השהות ס״א (רא״ש והר״י פרק אין עומדין ; הגהות מיימוני פ״ז)
פסוקים מלוקטים מדלג שבין הודו לאשרי ס״א (הגהות מיימוני ; רמ״א)
אחר התפילה בלא ברכה ספק ברכות להקל ס״א (שולחן ערוך הרב ; משנה ברורה)
ברכות הבוקר אומר כולן ס״א (כל בו וב״י בשם מהרי״א ; סימן מ״ו-מ״ז)
גמרא: ברכות ל״ב. (יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל) · ברכות כ״א: (תפילה בציבור)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הל׳ תפילה פ״ז) · רא״ש · הר״י · הגהות מיימוני · טור · בית יוסף · שולחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מהרי״א · כל בו · מגן אברהם · ט״ז · פרי מגדים · משנה ברורה · ביאור הלכה · ערוך השלחן · כף החיים · שולחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן נ״ב · דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l'accueil · סימן נ״ב · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta